חשיבה חופשית

יש ארגון עולמי בשם RESEARCH GATE שמדרג מדענים לפי כל מיני קריטריונים. השבוע קיבלתי מהם מייל על עליה בדרוג  שלי, עם קישור לאתר שלהם. ואני תהיתי, מה זה אני? אולי זה מישהו אחר שנושא שם כמו שלי?

אבל מעל לשם הופיעה תמונה. ומתחת לשם - שם מוסד המחקר שלי.

אינני מספר לכם את זאת כדי להתפאר, אלא כדי להראות שעם התהילה מגיעה גם מעמסה. אבל הקדמתי מעט את המאוחר.

ושם בדרוג ה- RG, ראיתי שמדד התהילה (REPUTATION) העולמי שלי עלה והוא כרגע היכן שהוא בעשירון העליון. והאתר הראה שרק היום עקבו 256 אחר הפרופיל שלי וגיליתי שיש לי כמעט 900 עוקבים קבועים. קצת מוזר, אני לא עוקב שם אחר פרופיל של אף אחד. אני עוקב רק אחר פרסומים של מאמרים שמעניינים אותי בבסיס הנתונים של כתבי העת המדעיים בתחום שלי ובתחומי עניין אחרים.

וברשימת העוקבים יש מידע על העוקבים, שמם, שם מוסדם, והמדינה. האמינו לי, למי יש כוח עכשיו לבדוק מיהם העוקבים? אבל ברפרוף קל מצאתי שברשימת העוקבים היום, נמצאת קרן מחקר בארה"ב שמעניקה מענקי מחקר עבור פרוייקטים מצטיינים, "כביכול" בכל העולם. אבל אף מדען ישראלי לא קיבל מהם מענק מחקר בעשרים שנה האחרונות. לפני שנים בזבזתי עליהם את זמני בהגשת בקשה למענק מחקר. עמלתי עליה למעלה מחודש. בקשה שעובייה כספר. וכמו כל המדענים הישראלים שהגישו - קיבלתי תשובה שלילית. אז מה פתאום הם עוקבים אחרי? רגשי חרטה? לא אכנס כאן למחשבות קונספירציה, אם כי יש לי ניחוש. בשביל לתת לי מענק מחקר לא הייתי מספיק טוב להם. אבל מאד יתכן שיפנו אלי בקרוב לשפוט הצעות מחקר חדשות שנשלחו אליהם.

וחוצמזה, אינני יודע אם יש לזה קשר, אבל העיתוי מעניין. קיבלתי השבוע בקשה לכתוב ספר מדעי בתפוצה בינלאומית. זה כמובן יעלה עוד קצת את המדד. לא עניתי מיד. צריך לחשוב על זה, כי זה כרוך בהרבה מאוד עבודה. לבסוף עניתי היום שזה אפשרי, אך אני צריך לקבל פרטים על תאריך היעד, הפורמט, אורך הטקסט, מספר התמונות, וכמובן מה התנאים? ואיזו תשובה קיבלתי מיד לדעתכם? "חדשות טובות. מאושרים שאתה מסכים. נשלח בהקדם את הפרטים והתנאים". רגע, רגע, עדיין לא כתבתי שאני מסכים...

שוב אינני יודע אם זה קשור למדד, אך לאחרונה יש עליה דרסטית בכמות הבקשות של עורכים בכתבי עת מדעיים לשפוט מאמרים של מדענים. האמינו לי שזו מעמסה כבדה נוספת. נראה שעם הדרג דווקא מגיע הז.., אז מה עושים? אני קורא את התקציר, ואם זה באמת בתחומי והמחקר שלי והעבודה מעניית אותי, אני נכנס לאתר כתב העת, עם שם משתמש וסיסמה - ומסמן כן. ואז נפתח בפניי דף השיפוט שלי, ויכול להוריד את המאמר המלא. ברוב כתבי העת מקציבים 14 יום לשיפוט.

ולמשל קיבלתי השבוע לשיפוט מאמר אחד ויש גבול לכמות. אז נכנסתי לדף השיפוט שהוכן כבר עבורי וסימנתי שלא אוכל לשפוט. ואז אתה מתבקש לסמן את הסיבה. ומכיוון שאני לא יכול לציין שהמאמר אינו בתחומי, או שיש ניגוד אינטרסים - ציינתי מחוץ למשרד. זה אמנם שקר לבן, אבל אולי לא. כי מי שכבר קרא כאן בעבר יודע שאני יושב בשלושה משרדים. אז אם באותה עת עניתי ממשרד מחוץ למשרדי באוניברסיטה - נכון שזה לא שקר?

לעומת זאת, ממש לאחרונה קיבלתי בקשה לשפוט מאמר מכתב העת שפרסמתי בו לאחרונה. שמתי לב למייל הזה רק לאחר 4 ימים, כי הוא נשלח ממש לפני סוף השבוע. כבר נותרו לי רק 10 ימים לשיפוט. כמו כן ראיתי שאני אכונה שופט מספר שנים, מתוך שלושה שופטים אנונימים לכותבי המאמר, ואנונימים אחד כלפי השני. כל חוות דעת נשלחת באתר אונליין ואף שופט אינו יכול לראות חוות דעתו של האחר, עד שהעורך מקבל החלטה על קבלה או דחייה של המאמר (או בקשה לרביזיה של המאמר). 

יומיים לפני פקוע המועד, קיבלתי מייל המתזכר על תאריך היעד שהתחייבתי לו. אז לאחר שקראתי היטב את המאמר, הגעתי למסקנה שהמאמר אינו ראוי לפרסום. ראשית, בסריקת בסיסי נתונים - מצאתי שהמאמר ברובו אינו מקורי. חלקים ממנו כבר פורסמו פה ושם. שנית, מצאתי הרבה אי דיוקים במחקר ובעיקר בבחירת ביקורות לא נכונות. ושלישית, מצאתי ניסוי אחד בשיטה מסויימת, שהמסקנה של כותבי המאמר הפוכה.

כשאני שופט, אינני נותן תשומת דעתי למדען הראשי וקבוצתו. במקרה הזה היה מדובר בקבוצה סינית. ובמילא כל השמות שם הם צ'ין, צ'ו, וואנג...

כמובן שכתבתי חוות דעת שלילית הממליצה על דחייה, בהתאם לקריאה אובייקטיבית של המאמר. זו הייתה חוות דעת מנומקת ומפורטת - אחת שתהיה גלויה למחברי המאמר, כדי שיוכלו גם לדעת איך לשפר אותו לפני שישלחו לכתב עת אחר. והשניה לעורך.

כשסיימתי לכתוב כל זאת בדף השיפוט הדיגיטלי - לפני שהיקשתי שלח, בדקתי בבסיס נתונים את הפרסומים הקודמים של של המדען הסיני הראשי הזה. לתדהמתי גיליתי שיש לו כמות רבה של פרסומים. חלקם בכתבי עת מדעיים מכובדים. ואז עוד יותר התרגזתי על המדען הזה. כיצד מדען "מכובד" מרשה לעצמו להגיש מאמר מחורבן שכזה ומצפה שיקבלו אותו?

כשעשיתי לבסוף "שלח", נפתח לפני דף החלטת העורך. ראיתי שרק אני הגשתי את חוות הדעת בזמן. שופט מספר 1 ושופט מספר 3, לא הגישו עדיין. עוברים מספר ימים ואני מקבל מייל עם קישור להחלטת העורך. שופט מספר 1 ושופט מספר 3 שלחו את חוות דעתם - כל אחד מהם כתב רק כמה משפטים המסכמים את העבודה, והמליצו לקבלה. אני הייתי בדעת מיעוט. אבל העורך קיבל את דעתי ודחה את המאמר.  העורך אינו קורא בעצמו את המאמר ומסתמך בהחלטתו על דעת השופטים. 

כשממליצים על קבלה, לא צריך להתאמץ הרבה ואפשר להסתפק בכתיבת כמה שורות. אבל כשממליצים על דחייה, צריך לפרט ולנמק. והכתיבה הזו לוקחת יותר זמן מאשר המלצת קבלה. אז האם חוות דעתם החיובית של שני השופטים האחרים קשורה בכך שעברו את ה Dead Line שלהם, והיו חייבים להכריע במהירות? מה היה קורה אם גם אני הייתי מכריע במהירות?

מכל זה אתם יכולים ללמוד שעליה במדד התהילה אינה סוגה בשושנים. יש לזה מחירים.

אני מודה שהכרה עולמית  מדידה כזו קצת קצת מלטפת את האגו. מה עוד שדירוג התהילה כולל מדענים מתחומי וענפי המדע השונים.  אבל נשאלת השאלה האם זה משנה משהו בחיי המדע היומיומיים? למרות שראיתי שיש עוקבים לפרופיל שלי מישראל, מרבית המדענים הישראלים אינם מפרגנים זה לזה אם אינך משתייך לקליקה שלהם. כל אחד חושב שהמחקר שלו הוא החשוב ביותר בעולם.

אני לא משתייך למאפיות מדענים או קליקות. אני סולד מפוליטיקות. הדבר היחיד שאני טוב בו הוא המודיעין. גם יש תמיד נשמות טובות שמדווחות לי על הנעשה מאחורי הקלעים. ובמקרים שזה ממש הכרחי להשרדותי, אני גם יודע למשוך בכמה חוטים. בזו מסתכמת הפוליטיקה שלי.

אומרים אין נביא בעירו. זה בהחלט נכון לגבי. אז בישראל יש לי עוקבים "בסתר", שאפילו לא טרחתי לבדוק מי הם - אבל זה לא מתבטא בפירגון. משהו שאתם יכולים ללמוד על מדענים ישראלים. פירגון אני מקבל רק בכנסים בחו"ל. ואם בהרצאה שלי שם יושבים בקהל גם מדענים ישראלים, אני רואה את פרצופם האטום או החמוץ. בגמר ההרצאה הם אף פעם לא ניגשים לומר משהו. בהפסקות הם גם לא אומרים דבר על ההרצאה ומה דעתם. הסיפור שונה לגבי סטודנטים ישראלים. הם עדיין לא קנאים ומקולקלים.

 ולבסוף משהו שהססתי אם בכלל לכתוב, ובכל זאת אכתוב בהקשר לבלוגיה כאן: לכל הצוציקים הקיצוניים  "המלומדים" והחוצפנים - שמבטלים כאן את דברי. שמשמיצים, מגדפים ומלעיזים שיש גדולים ממני התומכים בתאוריות ההזויות שלהם  - קצת  RESPECT לא יזיק, לפני שמנבלים את הפה, בעילום שם או בכינוים בבלוג שלהם.

יום טוב לכם

ותודה על ההקשבה.