אינני יודע מדוע אבל נראה שאווירת נוסטלגיה רצינית נפלה בפוסטים שאני קורא בימים האחרונים כאן בישרא.
אצלי כשמשתלטת נוסטלגיה אני חוזר לשירים ממחוז ילדותי. כשהאזנתי השבוע למשהו ביוטיוב, משהו החזיר אותי (קוראים לזה אסוציאציה) לשיר
Reflections of My Life
השיר הפופולרי היפה והעצוב הזה נכתב ובוצע על ידי הלהקה הסקוטית מרמלדה בשלהי שנת 1969 . הוא נוגן בפסי קול של מספר סרטים וביניהם בקליפ של החיילים המשוחררים ממלחמת וייטנאם. המלחמה אולי הכי טראומטית שעברה על ארה"ב.
והקליפ הזה מחזיר אותי אחורה בזמן. אני ניצב בכוח המשמר על שיירת הנשיא ניקסון שעברה ברחוב ירושלמי, כחוצץ לקהל. הקפיצו אותנו במהלך קורס פראמדיקים בשרות הצבאי. ראיתי אותו אז פנים לפנים.
ובמסע היוטיובי בגרסאות השיר השתקפויות חיי, מצאתי נוסטלגיה מהממת בראי הזמן (מצאו את ההבדלים):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
