חשיבה חופשית

התחלתי לאכול אחד ואלוהים - ראו כמעט מה שהכנסתי לפה:

איזה חוסר מזל, בוודאי השאר טעימים ועסיסיים, אבל אופס - כמעט כולם היו כל כך יפים בחוץ ובפנים טעימים... לזחלי עש התפוח.

העשית מטילה ביצים על העלים ועל פרי התפוח לפני הבשלתו ומהן בוקעים זחלים. הזחל נובר פתח קטן, נכנס כולו לתוך הפרי ומכסה את הפתח בגללים בהירים שמסתירים את מקום החדירה בפרי. במקרים רבים קשה אפילו יותר להבחין בשעת קנייה במקום  החדירה של הזחלים, כאשר החדירה נעשית באיזור העוקץ של התפוח ולאחר מכן התקדמות לאיזור הגרעינים שבפרי.  כי הזחלים בשלבי ההתפתחות הראשונים ניזונים בעיקר מהגרעינים של הפרי. לאחר מספר ימים הזחלים עוזבים את הפרי ועוברים לפירות אחרים, עד להשלמת התפתחותם לגלמים. 

החקלאים נלחמים בזחלי העש הזה על ידי הדברה בחומרים כימיים הפוגעים במערכת העצבים של הזחלים. הבעיה בהדברה הכימית שהיא כבר לא תמיד יעילה, בשל התפתחות מנגנוני עמידות כנגד החומרים האלה בזחלי העש. כיוון שכך, וכיוון שחומרי ההדברה האלה גם רעילים לסביבה ולבעלי חיים האוכלים אף הם את הפרי (או השאריות הרקובות שלו) - משתמשים במטעים רבים במקום או בנוסף בשיטת הדברה ירוקה או הדברה ביולוגית.

במקרה של עש התפוח, משתמשים בשיטה של הצבת מלכודות דמויות חוט התלויות על ענפי העץ, המשחררות לאוויר פרומון (הורמון מין) נקבי בריכוז גבוה בהרבה יותר מאשר בטבע. העשים הזכרים נמשכים אל המלכודות האלה, מנסים להזדווג איתן והתוצאה הסופית היא שהם מתבלבלים ולבסוף עוזבים את המטע. כיום מורחק בשיטה זו עש התפוח מאלפי דונמים של מטעים בגולן, בגליל ובאזור ירושלים.  

מלכודת חוט עם פרומון המבלבל את זכרי העש 

אבל, אם מצאתי כל כך הרבה תפוחים נגועים בסופרמרקט - כנראה שהתפוחים הגיעו ממטעים שבהם העשים לא הודברו בהצלחה.

הייתי מצפה שהחקלאים עצמם וכן ברשתות השיווק יבדקו דגימות של הפרי. אם היו עושים זאת, לא הייתי מוצא תשעה תפוחים נגועים (ברמות שונות) מתוך עשרה. אני בטוח שהחקלאים עצמם לא אכלו מהם. איך אפשר לאכול דבר כזה? אבל למכור מוכרים.

מזיק נפוץ נוסף המקלקל את התפוחים שלנו (כמו גם כמה פירות אחרים) הוא זבוב הפירות המכונה גם זבוב ים תיכוני. 

נקבת זבוב הפירות עוקצת את הפירות ומחדירה את ביציה אל מתחת לקליפה, באמצעות צינור הטלה טלסקופי. מהביצים בוקעות רימות המתפתחות בתוך הפרי, שלאחר מכן הולך ומרקיב. מאוחר יותר הרימה יוצאת מהפרי וצונחת אל הקרקע. שם תמשיך את מסלול חייה שבו תהפוך לגולם ולזבוב בוגר.

גם בזבוב הזה נלחמים החקלאים בהדברה כימית סזיפית ובשנים האחרונות התחילו בהדברה ביולוגית שהיא הדברה ירוקה. ההדברה הביולוגית הזו מאוד מעניינת ובעצם בה הזבובים משמשים כאויב כנגד עצמם.

בשיטת ההדברה הזו מגדלים במעבדה בכמויות גלמים של זבובים זכרים ולאחר בקיעתם מעקרים אותם בהקרנה רדיואקטיבית. את הזבובים המעוקרים מפזרים ממטוסים על השדות. מה שקורה הוא שהזכרים העקרים מזדווגים עם הנקבות שבשטח, ולפיכך הן יטילו (בעברית יפה -תטלנה) ביצים לא פוריות. כלומר, מדובר כאן ביצירת תחרות בין זכרים עקרים לבין זבובי הבר הזכרים הפוריים הנמצאים בטבע. פיזור זבובים עקרים בצפיפות גבוהה מגדילה את הסיכויים למפגש בין נקבה פוריה לזכר עקר, הרבה יותר מאשר מאשר מפגש עם זכר פורה. כאשר הזבובים העקרים מזדווגים עם נקבות זבובי הבר - הם מונעים בעצם את העמדת הדור הבא ומצליחים להביא להפחתה של אוכלוסיית הזבוב המזיק לאורך זמן.

זכר עקר מזדווג עם נקבת בר 

השיטה הזו יעילה מאוד משום שמשך חייה של הזבובה נמשכים רק כחמישה שבועות ובהם היא מזדווגת פעם אחת בלבד. בשיטה הזו אין הכחדה מלאה של הזבוב אלא שליטה על קצב ההתרבות של הזבוב, שבעצם מביאה להפחתה משמעותית במספר הזבובים.

מטרת ההדברה ביולוגית אינה להכחיד מין מזיק מסוים, אלא לדכא אותו ולהשאיר אותו ברמה נמוכה שבה הנזק שלו מינימלי. זאת משום שהכחדה של מין תביא להפרה של האיזון אקולוגי בטבע - למשל בפגיעה במינים אחרים הניזונים ממנו. כמו כן, במקרה של הכחדת מזיק ממין אחד עלול לצוץ מזיק אחר. שיטה ההדברה הביולוגית הזו מיושמת בצפון הארץ ובערבה.

ולמרות כל השיטות האלו, כאמור הגיעו תפוחים יפים מבחוץ ומקולקלים בפנים לסל הפירות שלנו. כאמור שיווק פירות שאחוז כל כך גבוה מהם נגוע הוא מחדל בלתי מתקבל על הדעת. לא יתכן לשווק פרי בלי בקרת איכות מינימלית. במקרה זה בדיקה אקראית של מספר פירות קטן מכל מטע הייתה מגלה את הנגע ומונעת שיווק של סחורה קלוקלת כזו. תפוחים במצב כזה וודאי אינם נשלחים ליצוא בשווקי אירופה - אז מדוע לא כך הדבר כאן? הדבר יותר ממרמז שפירות כאלו נמכרים בשווקים שלנו שלא בתום לב.

ואציין שוב, התפוחים האלו נמכרו בקואופ שופ סניף הגבעה הצרפתית בירושלים.
 

תוספת עריכה

הזהרו למשל כאשר אתם מגישים לאורחים תפוחים אפויים עם קינמון, קרמל או גלידת וניל...