עדות של קרוב משפחה ששמעתי היום:
האיש
היה בעל מפעל בשטח הישובים שפונו מעזה. יש לו גם מפעלים במרכז הארץ. באותה
עת שלטונות המדינה העניקו מענקים ותמריצים לתעשיינים שיקימו מפעלים
ברצועה. ולאותו בעל מפעל יהודי עזתי היו קרוב למאתיים עובדים עזתים שהוא
העסיק אותם.
לפני
שהתבצע הפינוי ובעל המפעל נאלץ להתפנות מניהול המפעל, הוא הציע לעובדים
העזתים להעניק בחינם את המפעל, כדי שהם ינהלו אותו בעצמם וימשיכו לייצר.
אבל עובדי המפעל העזתים סרבו, בטיעון שבכך יפסידו סיוע ופיצויים מהאו"ם.
בעת
שעדיין ניהל האיש את המפעל בעזה, נסגר מפעל תע"ש במרכז הארץ ויצא מכרז
לציבור לרכישת המחרטות של המפעל. האיש היה מעוניין לקנות מחרטות (והיו
עשרות), אבל המחיר שהוא הציע במכרז ושהיה מוכן לשלם היה נמוך מדי והוא לא
זכה. אבל במכרז זכו יהודים אחרים והמחרטות? בדרכו למפעל שלו בעזה האיש צפה
בעשרות משאיות חוצות לעזה, שהובילו מחרטות ונמכרו במחיר מופקע לעזתים.
כשהתקשר
האיש בחמת זעם למשרד הביטחון בטרוניה הכיצד זכו במכרז מאכרים, שהיה ידוע
שימכרו באופן עקיף לעזתים מחרטות במחיר מופקע? התשובה שקיבל היתה מתחמקת.
שיש לו אינטרס ולכן הוא מבלבל את המוח. בקיצור, נפנפו אותו.
אז
היום כשטילים ופצמ"רים נוחתים עלינו למכביר, וקליעים פוגעים בחיילינו,
כדאי שנדע את תרומת המחרטות של משרד הביטחון שהגיעו לחמאס בעזה.
***
תוספת עריכה
ועוד עדות שמצאתי בגוגל (אם תכנסו לאתר, לא תמצאו יותר זכר על מכירות מחרטות לעזה):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה