עוד פוסט משוחרר מהטיוטות לפני ירידת המסך על ישראבלוג, קטע מתוך האנתרופולוגינ של ישראבלוג.
אין דבר יותר מרגש עבורי למצוא עדויות בלוח העריכה על כניסות רציפות אחורה בזמן וקריאה של פוסטים ישנים. של מישהו שגילה את הבלוג הזה ומתחיל לקרוא לאחור. אני יודע שהיו גם לא מעט כאלה שקראו את כל הפוסטים שנתיים ויותר לאחור ואפילו הגיבו. מצער שחלקם איבדו אחר כך עניין בבלוג. וזה מעלה בי הגיגים שאנשים מסויימים מתייחסים לבלוגים כמו לאופנות בגדים.
לעומת זאת מצער אותי שקוראים קבועים אינם מתייחסים (בתגובה כמובן) דווקא לפוסטים אישיים שיש להם משמעות מיוחדת בעיניי.
מצערת אותי העובדה שקוראים פעילים מסויימים כאן נעלמו לאחר שהבלוגים שלהם נכנסו לפעילים והבלוגים שלהם עלו לגדולה.
מסקרנת אותי העובדה שמדי פעם נרשם מנוי עם שם פרטי ומשפחה שמסתיים ב- adv (קרי עו"ד) ומאיזושהי סיבה עלומה ולאחר תקופה מסתיים האינטרס במחיקה. מעניין אותי רישום של מנוי מקופת חולים או מוסד אחר לאחר פוסט שאולי נוגע בהם ולאחר מכן חפירה בפוסטים ישנים מסויימים.
מצחיק אותי מחיקה של מנויים לאחר פוסט מסויים שכראה פגע בהשקפת עולמם או אמונתם.
הפתיע אותי שבלוגים מסויימים שכיכבו באופן קבוע בראש רשימת הפעילים (רובם כמובן בישול או אופנה) שבעייים עצומות ידעת שהם תמיד שם - נעלמו כך פתאום.