ערב חג. אבא שלי מצלצל בהתרגשות שקיבל משלוח פירות מדהים. הוא לא מבין על מה ולמה. אולי בגלל שהם יוצאי שואה. למשלוח צורפה מעטפה ובה חוברת המוצרים של 'האקדמיה לפירות'. חמש דקות לאחר מכן הגיע גם אלינו משלוח דומה. תיבת תענוגות:
![](http://israblog.co.il/nanafiles/upload/Xternal/IsraBlog/19/18/77/771819/posts/28904460.jpg)
תיבת ענק, 44X69 סנטימטר של מבחר פירות שלמים וחתוכים בעיצוב מדהים. במעטפה המצורפת מצאנו ספרון קטלוג של מוצרי החברה וגם ברכה (שהורי כמעט פספסו בשלהם):
לאמא ואבא היקרים
שנה טובה ומתוקה
מ...
(הבת והחתן הטרי)
כמו פולנים - לא ציפינו ובשביל מה צריך? אבל באמת לא ציפינו לדבר כזה וכל כך התרגשנו. הזוג הביע את הערכתו למשפחה. את ערב החג הראשון נחגוג רק בקרב המשפחה המצומצמת. אתמול בקרנו את הורי ברעננה, לאחל שנה טובה. בערב החג הראשון הזוג הטרי לא צריך להחליט או לריב אצל מי לחגוג. אצל הורי החתן או הורי הכלה. אז הם התפצלו. הבת תחגוג איתנו ועם הבן. החתן יגיע לארוחת חג שנערכת אצל הסבתא הישישה שלו. מחר, יום שני הזוג יגיע אלינו לארוחת חג. ביום שלישי הזוג יגיע לארוחת חג אצל הוריו. סידור פשוט, בלי ריבים, בלי ציפיות מאף צד. כולם שמחים. כולם מאושרים. הורי החתן התקשרו לברך בחמימות. איחלנו גם אנחנו ברכת חג לכל המשפחה המורחבת בטלפון. בעצם כמעט לכולם, חוץ מלמגעילים. להם הסתפקנו במשלוח מסרון קצר. גם ככה זה לדעתי יותר מדי.
והעיקר חג שמח לנו, ושיהיה חג שמח לכם ולכל בית ישראל.
שנה טובה ומאושרת לכולכם, הקוראים הקבועים והמזדמנים.