חשיבה חופשית

הקבלה עוסקת במשמעות של שם האדם על ניבוי תכונותיו ואופיו במהלך חייו. אך נשאלת השאלה: האם מעבר למשמעות המיסטית, אכן קיים בסיס מדעי למחשבה הזו? פוסט זה מתייחס למחקר מדעי חדש, שבדק האם השמות שאנחנו בוחרים לילדינו מנבאים את התנהגותם. מהמחקר עולה שיש קשר בין שמו של ילד, לבין הסיכוי שהוא יסבול מהפרעות קשב וריכוז.

ביהדות מייחסים חשיבות רבה לשמו של האדם: "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב" (קהלת ז',א'). ''לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו ..." מדרש תנחומא פ' האזינו ז', כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע.

על פי הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה לשם האדם. השמות והאותיות מזרימים אנרגיות שונות וכוחות ייחודיים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים. השם הוא בבחינת כוח מזלו של האדם ומשמש כמעין "צינור" המעביר את האנרגיה שבאדם (בין אם חיובית או חלילה שלילית) בין עולמו הגשמי ועולמו המטאפיסי.

בחירת שמות לפי הקבלה חשובה ביותר, שכן ככל שהשם יהיה איכותי יותר, כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. כלומר, האותיות המרכיבות את השם מחברות בין העולם הרוחני לעולם הגשמי.

על פי ספר יצירה (ספר הקבלה העתיק ביותר המיוחס לאברהם אבינו), כל אות ואות מאותיות השפה העברית אוגרת ואוצרת בתוכה אנרגיה רוחנית, הנקבעת מהצורה הגראפית (הגאומטריה) של האות, הגימטריה (הערך המספרי של האות), ומאופן הגיית האות (הניקוד). 

מעקרונות הקבלה המעשית לבחירת שם מוצלחת:

א. לבחור את השם על פי האינטואיציה של ההורים בלבד, ללא השפעה של הסביבה. יש הטוענים, לפי האינטואיציה של האם בלבד.

ב. לא לבחור בשמות נדירים ויוצאי דופן.

ג. ככל שמרבים באותיות (אבל לא צריך גם שם ארוך מדי) השם איכותי יותר. מומלץ כי השם יהיה בנוי משלוש אותיות לפחות. שמות בני 2 אותיות, כמו בר, גל וטל, אינם מומלצים.

נשאלת השאלה האם יש לכך הוכחה מדעית?

ובכן, מחקר חדיש מצביע שיתכן ויש דברים בגו. המחקר בדק האם יש קשר בין שמם של ילדים, לבין קיום הפרעות קשב וריכוז.

הפרעת קשב נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית‏‏‏. ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה‏ ורמות האינטליגנציה. עקב אופייה הכרוני, היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם, ולכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל‏. אנשים בעלי הפרעת קשב סובלים לעיתים קרובות גם מלקויי למידה, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה, הפרעת מצב רוח, הפרעת התנהגות, והפרעות נוירולוגיות שונות.

בכתבתו של ד"ר דותן קידר בעזרת השם תהיה לך הפרעת קשב , מתואר מחקר חדש (שנערך באוניברסיטת תל אביב), המראה שיש קשר בין שמו של ילד, לבין הסיכוי שהוא יסבול מהפרעות קשב וריכוז.

המחקר הראה שלוש מגמות בשמות אופייניים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז:

א. שמות הילדים שסובלים מהפרעות קשב מבטאים יתר פעולה. (למשל, אסף, ברק או סער).

ב. בשמות של ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז נפוצים שמות בני שתי אותיות (כמו בר, גל או טל).

ג. בקבוצת הילדים שסובלים מהפרעות קשב, נפוצים שמות נדירים יותר ויוצאי דופן. בהקשר הזה יש לציין כי ישנה תיאוריה, שלפיה שמות נדירים קשורים במידה רבה יותר להפרעות נפשיות (יתכן בגלל הסבל שהילדים עוברים מהסביבה).

אז מה בדיוק הקשר בין שמו של ילד להתנהגותו?

מעבר למיסטיקה, האם ניתן להעלות גם הסברים רציונאלים? אחת ההשערות היא שפעלתנות (בעיטות) יתר של העוברים בבטן אימם, גרמה להוריהם לבחור שמות שמבטאים באופן לא מודע את המאפיינים של הפרעת הקשב של ילדיהם.

הסבר אפשרי נוסף מבוסס על העובדה שהפרעות קשב הן תורשתיות. ייתכן שהורי הילדים האלה (או לפחות אחד מהם) לוקים אף הם בהפרעת קשב ולכן בחרו בשמות יוצאי דופן. לאנשים שסובלים מהפרעת קשב יש נטייה לחדשנות - מה שיכול להסביר את הבחירה בשמות מקוריים. כמו כן, האופי התזזיתי יכול להסביר מדוע הם העדיפו שמות קצרים, או שמות בעלי משמעות של פעילות יתר. 

לכן, תוצאות המחקר מצביעות על האפשרות שבחירת השם היא תהליך, שיכול להיות בעל משמעות בעיצוב עתידו של הילד.

האם ניתן למנוע את הפרעות הקשב על ידי שינוי שמו של הילד?

אנשי הקבלה השימושית טוענים ששינוי שם אדם היא סגולה לביטול רוע הגזרה, במחלות קשות או במזל רע. שינוי שם הפך להיות לטרנד חדש בחוגים מסוימים, שכאשר אדם חולה ואין כביכול ברירה אחרת, מוסיפים, מחליפים או משנים שם ומצפים לניסים.

אז האם שינוי שם הילד יביא לביטול הפרעת הקשב? כמובן שלא! זאת בגלל האופי הכרוני של הפרעת הקשב, הנובעת מסטייה נוירולוגית מוּבנֵית (במערכת העצבים) של האנשים הלוקים בה. מכאן שיש כנראה קשר בין מתן שם ללקות בהפרעת קשב וריכוז, אך הוא אינו מיסטי - כי שינוי השם של אדם הלוקה בהפרעה זו לא יועיל.

הערת עריכה: יש צורות ורמות שונות של הפרעות קשב וריכוז. יש רבים שלא יודעים שיש להם הפרעת קשב, בעיקר במיקרים הקלים. כאמור, אין כל קשר בין הפרעות קשב ואינטליגנציה.

במקום זה, היות ויש לי כל כך הרבה שאלות לשאול, החלטתי להעלות בכתב רק מעט מהשאלות בפוסט זה - את ארבע הקושיות שלי, ואולי לכם תהיינה תשובות שאשמח לקבל?

הקושיות הראשונה והשניה שלי קשורות בצדדים אחרים של שני הפוסטים שכתבתי לאחרונה. הקושיה השלישית והרביעית קשורות לבלוגיה באופן כללי יותר:

♦ הקושיה הראשונה נוגעת בצדדים אחרים של שני פוסטים שכתבתי לאחרונה:  זה שהיה במומלצים, וזה שבא אחריו. שני הפוסטים האלה עוסקים בשאלות ובאלטרנטיבות המדעיות הקשורות בדיון הציבורי על מחאת החשמל והדלק. אך תגידו, מדוע לפוסט הראשון היו 88 תגובות ולשני רק 14? האם זה בגלל שהפוסט הראשון היה במומלצים והשני לא?

ציינתי שלראשון היו 88 תגובות, אך למעשה אם תבדקו כעת, תראו רק 69 תגובות. הכיצד? ובכן, לאחר שהסתיימו פחות או יותר התגובות, לאחר שהפוסט ירד ממומלצי ישראבלוג, גיליתי היום להפתעתי קיום 88 תגובות, בעוד שלא קיבלתי הודעות במייל על תגובות חדשות לפוסט. בבדיקה ראיתי "השחלה" של שירשורי תגובות, כל אחת משפט באנגלית, בהמשך לתגובות ישנות של קוראים.

התגובות בשרשורים האלה אינן קשורות לשום דבר ונראות כשיחה מרומזת בין "מכרים". לאחד מהם יש כינוי מיוחד המוכר לי כאחד הבלוגרים בישרא. עלי לציין שהכינוי הזה אינו מופיע יחד עם האייקון של הבלוגר, כך שיכול להיות שמישהו אחר שאל את כינויו. אם זה אכן אותו בלוגר, אז אני מופתע - כי חשבתי שהוא מדיר עצמו מהבלוג שלי מסיבות היסטוריות, שלא אפרט. שנית, אם אכן זהו אותו בלוגר, אז השירשור נראה כ"שיחת חולין" של כבני 15 שמשתעשעים להם על חשבון שטח התגובות בבלוג שלי.

אז אני, שחושב כמובן שהתנהגות כזו אינה ראוייה, מחקתי את התגובות האלה והשארתי רק  שתיים - מחמת הספק. אך כיוון שמספר התגובות כעת עומד על מספר אי-זוגי, הרי שאחת מהן מועמדת למחיקה במידה ולא יתווספו עוד תגובות.

♦ הקושיה השנייה היא בעצם סידרת שאלות הקשורות להשלכות החברתיות של שני הפוסטים הנ"ל, שאותם כתבתי מתוך כעס על העלאות הצפויות של מחירי החשמל והדלק ששיעורם אינו מוצדק לדעתי. ראשית הבאתי אלטרנטיבות מדעיות אפשריות כיצד להיות פחות תלויים בדלק וחשמל. אבל ציינתי גם את העיוולת של המיסוי הממשלתי שלוקח טרמפ על הגדלת העלות של יבוא גז ודלק. מיד אכתוב על כך עוד ואוכיח לכם בחשבון פשוט שהממשלה מנסה לעבוד עלינו בעיניים. אך לפני כן, בפוסט השני הבאתי את הצהרתו של שר האוצר שטייניץ, שלא יוזיל עוד את מחירי הדלק , הגז והחשמל על חשבון הורדה במיסוי. כתבתי עוד על התוכניות המעוותות ( לדעתי) של  שטייניץ, שאותן הביא בראיון לאחד הכתבים הכלכליים, וציינתי שאם ימשיך כך, שלא יתפלא על עליית האינפלציה ו"אם יגיע מיליון זועם לכיכר רבין במחאה החברתית הבאה" (ציטוט מהפוסט).

אז מה קרה למחרת?

א. כל הארץ רעשה וגעשה שהממשלה עומדת לייקר את מחיר הדלק ב-20 א"ג לליטר. שטייניץ הודיע שלא ניתן לסבסד עוד את מחיר הדלק (להוריד את המיסוי עליו).

ויום לאחר מכן: 

ב. כל הארץ רעשה וגעשה על כך שביבי התקפל וצימצם את העלאה של מחיר הדלק, במקום עשרים אגורות, לחמש אגורות לליטר. איך?  על חשבון הורדה זמנית של שיעור המיסים (העומד על 51.5% - כלומר, יותר ממחצית מחיר הדלק זה מס! טירוף לא?). 

ביבי הוסיף שזו הפעם האחרונה שהממשלה תוותר על העלייה במיסוי, הנלוות לעלייה במחיר הדלק.

ובעצם חשבתי שביבי באמת לא יוריד שוב את מחיר הדלק, כי אולי גם כעת הוא לא סיבסד שום דבר. ביבי, מה דעתך על התרגיל הבא? בכל פעם שתרצו להעלות את מחיר הדלק ב-5 אגורות, תכריזו על העלאה של 20 א"ג ולמחרת תוותרו כביכול על 15 א"ג וכולם יגידו איזה נחמדים אתם. 

ג. ראיתי היום בכותרת העיתון שביבי אינו מפחד מהמחאה החברתית. האם אתם זוכרים מה אמר ביבי בהתלהמות לפני הבחירות ששלחו אותו אז לאופוזיציה?: 

"הם מ-פ-ח-דים,  הם מ-פ-ח-דים, ....." והקהל המשולהב שלו חזר על המשפט בניצוחו. האם ביבי זוכר?

ד. ראיתי היום בעיתון, שהאוצר ממנף את הויתור כביכול על המיסוי על שיעור עליית מחיר הדלק ומודיע על קיצוצים בכוח אדם במשרדים הממשלתיים. איזה יופי! האוצר מצא דרך מצוינת לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה. השרים יסכימו לשתף פעולה עם האוצר, כי אחרת האוצר מאיים שיגבה מאיתנו יותר מיסים ואז בבחירות הבאות, "ממשלת המיסים תהפוך לממשלת הנמאסים".

ה.  ובכלל, האוצר מתהדר בכך שהוא מצליח להביא לשקיפות של הניהול התקציבי של משרדי הממשלה. שטייניץ, איפוא השקיפות של משרד האוצר? מדוע לא תפרסמו דו"ח על כל ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר ותעמידו אותו לביקורת ציבורית? גם אנחנו רוצים שקיפות. 

ובכלל, מדוע צריך את משרדי הממשלה, אם האוצר מנהל אותם? הרי עוזי לנדאו, שהאוצר הפך אותו משר האנרגיה לשר "החשמל והמים", כבר אמר שלמעשה הוא מיותר. אז מדוע הוא והשרים האחרים אינם מתפטרים?

כמובן, זה לא מפני שהשרים מתעקשים לשמור על כיסאותיהם ועל הכיבודים שנובעים מכך. הם ממש חייבים להישאר, כי חייבים לעסוק בשאלות הפינויים ממגרון ומבית המכפלה. 

ו. ועוד שאלה אליכם? מדוע יש הבדל כל כך גדול בהוצאות משרד הביטחון בין התחשיב שהכינו רואי החשבון של משרד הביטחון לבין זה שהכינו רואי החשבון של משרד  האוצר? מה זה, האם מתמטיקה היא אינה מדע מדויק?

ז.   (שימו לב, השאלה האחרונה מתחילה בזין  ) כתבתי למעלה, שהממשלה מנסה לעבוד עלינו שעליית מחירי הדלק, הגז והחשמל הכרחיים. בפוסטים הנ"ל שכתבתי, הראיתי על בסיס מדעי  מעשי, שישנן אלטרנטיבות זולות יותר.

חשבון פשוט מראה שהאוצר והממשלה עובדים עלינו בכך שטוענים שהם אינם יכולים להוריד את מרכיב המיסוי (שהוא כאמור כמחצית מעליית המחיר). הם עובדים עלינו, כי להזכירכם, תקציב המדינה הדו-שנתי נקבע כאשר שערי הדלק המים והחשמל היו זולים בעשרות אחוזים מאשר היום. לכן, אם המחירים שלהם עולים מעבר להערכה של מחירם בהכנת התקציב, הרי לממשלה יש בעצם הכנסות גבוהות ממיסוי, הרבה מעבר למה שתוכנן. כמובן שבכל תקציב מתוכנן יש גם רזרבות.

אז מדוע הם צריכים עכשיו לקצץ בכוח אדם במשרדי הממשלה? האם גם שכרם של העובדים עלה בעשרות אחוזים, כמו מחירי הדלק, הגז והחשמל?

ביבי אומר שיש צורך  ביותר מיסים בגלל כיפת הברזל. אך האם האמריקאים לא התחייבו לממן את בניית ארבעת הסוללות הבאות?  

האם ביבי והאוצר חושבים שאנחנו מטומטמים?

אני כותב דברים אלה בבוטות, אך זו כנראה השפה היחידה שממשלה מבינה, כאשר היא מגיעה מהעם.

♦ ויש לי עוד שאלה בנושא אחר לגמרי, הקושיה השלישית, שקשורה להבחנה מפעילות הכניסות לבלוג שלי.

בלוח העריכה תחת תפריט סטטיסטיקות, ניתן לראות מקורות של כניסות לבלוג.

במשך התקופה הקצרה יחסית שהבלוג קיים ( פחות מחמישה חודשים), כעשרה אחוזים הם כניסות להעתקה של תמונות שפורסמו בבלוג.

מסתבר שרוב הכניסות הן למספר מצומצם של תמונות והרי התמונות המבוקשות ביותר, בחמשת המקומות הראשונים:

מקום ראשון (60% מהכניסות):

פיצוץ גרעיני

מקום שני (20% מהכניסות): 

קוף

מקום שלישי (10% מהכניסות):

ארוחת חולדות

מקום רביעי (5% מהכניסות): 

השיבוט (שיכפול) של בוש

מקום חמישי (3% מהכניסות): 

זהירות קרינה רדיואקטיבית

2% הנותרים - שאר התמונות שפירסמתי.

האם הבחירה והביקוש של התמונות הספציפיות* האלו, יכולות להעיד משהו על הפסיכולוגיה או מצב הרוח של הציבור? יש לי השערות. אך, אשמח לקבל את דעתכם בתגובות. 

* חלק מהתמונות שפרסמתי הן מקוריות שלי, אך את התמונות המבוקשות הנ"ל העתקתי מגוגל-שיתוף או ויקיפדיה -שיתוף.

♦ ושאלה אחרונה לי אליכם, הקושיה הרביעית. באופן מוזר, היו גם 2-3 כניסות לאחת התמונות שפרסמתי בפוסט שלג על עירי. אבל, מדוע מכל התמונות, זו שעוררה דווקא עניין, היא זו שציינתי " כך נראה הרחוב ליד ביתי"?

תגידו, האם הק.ג.ב (סתאאאם, הוא כבר לא קיים), ה-CIA או השב"כ רוצים לגלות לפי ביתי את זהותי?

אולי זה מישהו מהקוראים שמת לדעת מי זה קנקן התה? אוי איזה פרנויות וקונספירציות משונות.....

אז צר לי לאכזב אתכם. ליד ביתי אינו אומר שזה באמת ביתי. חחחחחח

וחוץ מזה אני באמת לא כל כך חשוב! חחחחחחח

 זהו זה לפוסט האחרון שלפני פסח. יש לי עוד מספר שאלות ותהיות, אך אשאיר אותן לפעם אחרת. בינתיים שימרו על בריאותכם בניקיונות ואל תגזימו.

חג שמח!

תוספת עריכה: מה עשויה לעשות ממשלה כדי לשרוד את המחאה החברתית או את משבר חוק טל?

היא עשויה בהחלט להפנות את אור הזרקורים לתקיפה באיראן, או לעופרת יצוקה ב', או לסגור חשבון עם נסראללה. אז כבר באמת תהייה לה סיבה להעלות את המיסים.

בפוסט כך יעשה לבוטן כתבתי על חוכמת הקופים ושבחלקים ממבחני אינטיליגנציה, הם טובים הרבה יותר מאשר אנחנו.

אז הנה עוד דוגמה. נתנו לשימפנזה לשחק משחק במחשב. המחשב מציג לשימפנזה סידרת ספרות מ-1 עד 8 ,שממוקמות בנקודות שונות במסך, באופן אקראי.

לאחר זמן קצר מאוד (כשנייה), הספרות מתחלפות לריבועים. על המשחֵק לגעת בריבועים, אחד לאחר השני, לפי סדר עולה של הספרות.

בני אדם בקושי יכולים לזכור את סדר הריבועים של הספרות 1-5 (וגם זה, לא כולם!). האם אתם יכולים לזכור כמו שהשימפנזה זוכרת?

ראו את זה בסירטון: 

המקור: http://www.metacafe.com/watch/2107042/are_you_smarter_than_a_chimp/

המסקנה: השימפנזה אינה יכולה לבנות את מגדל אייפל, אך יש לה יכולות חשיבה מסוימות גבוהות יותר משל האדם וגם יכולות תגובה מהירות יותר.

אנתרפולוגים משערים שיכולות אלה של השימפנזים מאפשרות להם יכולת לאמוד את כוחו של האויב.

חומר למחשבה!

תוספת עריכה:

מומלץ לראות את הסרטון המתורגם לעברית: "על קופים שכותבים"

הסרטון מתאר את  העבודה של סאווג-ראמבו עם קופי בונובו שמבינים שפה מדוברת, יוצרים כלים מאבן ועץ ולומדים משימות תוך התבוננות גורמים לצופה לחשוב מחדש ולהעריך כמה מהיכולות ביצוע תלויות בביולוגיה וכמה תלוי בחשיפה חברתית.

עם הופעת הצמחים ובעלי החיים המהונדסים גנטית, החל הוויכוח בין המצדדים לבין המבקרים  את ההנדסה גנטית בעיקר בתחום המזון.

היתרונות של ההנדסה הגנטית בחקלאות וברפואה ברורים ועל כך כבר כתבתי בפוסט קודם.

ההתנגדות נובעת מן השאלה האם זה בטוח, אך גם מפחדים הנובעים מחוסר ידע.

יש גם הסוברים כי בעוד חברות הביוטק משקיעות כל כך הרבה בהנדסה גנטית במוצרי מזון או בתרופות המיוצרות על ידי צמחים מהונדסים, יש מיליונים רבים בעולם השלישי שנאבקים על מזון קונבנציונאלי. לפיכך, לדעתם יש להתנגד למזון ותרופות מהונדסות גם משיקול אידיאולוגי זה.

בשל קיום הפחדים, הסטיגמות והאמונות בציבור,  מצאתי צורך להבהיר את הנושא ולכתוב פוסט זה.

הפחד הקיים בציבור מודגם בקריקטורות רבות והרי מדגם קטן:

במדינות האיחוד האירופאי, רבים מתנגדים לאכילת מזון שהונדס גנטית, ורבות הכתבות שפורסמו על כך. למשל:

למעשה יש באירופה כל כך הרבה מתנגדים לאכילת מזון מהונדס, שיסכימו לקנות אך ורק מזון המסומן בתווית הבאה:

בשנת 2004 הועלתה ההצעה לסמן גם את המזון בארץ, אך אהוד אולמרט - שר התמ"ת דאז, התנגד לסימון זה.

בשאלון אינטרנטי שערך ה-CNN נשאל האם את/ה תאכל/י מוצר מזון שהונדס גנטית. לשאלון ענו 136,040 אנשים והרי התוצאות:

כן             - 33% (44,721 מצביעים)

לא           - 49% (66,134 מצביעים)

לא בטוח - 19% (25,185 מצביעים)

לפני שנמשיך, מהי עמדתך האישית בשאלה זו?  

כיוון שעמדת הציבור מונעת בחלקה מפחדים ורגשות, שרובם נובעים מחוסר ידע בתחום, נשאלת השאלה אם החשש מוצדק. כדי שנוכל לענות באופן אובייקטיבי אם החשש מוצדק, אתאר כאן בקצרה את דרך היצירה של המזון המהונדס גנטית. בפוסט זה אתמקד בעיקר בצמחים מהונדסים. בעיקרון, הדבר דומה גם בבעלי חיים מהונדסים, אך בהם אדון בהרחבה בפוסט נוסף בעתיד.

 ההנדסה הגנטית מבוססת על טכנולוגיות של החדרת דנ"א (DNA) זר לתאים באופן שהוא ישנה את רמת הביטוי של גנים קיימים, או יחליף גן קיים בגן זר, או  יקנה לתאים גנים זרים חדשים. בכך מוקנות לתאים גם תכונות גנטיות חדשות.

היות והדנ"א הזר מוטמע בחומר התורשתי של התאים, התכונות החדשות מועברות לכל התאים החדשים שיווצרו בעתיד עקב חלוקתם של התאים המהונדסים. אם הדנ"א הזר מוחדר לתאי רביה - יווצר צמח או בעל חיים עם תכונה חדשה, שתועבר בתורשה לכל הצאצאים. הצאצאים מכונים טרנסגנים.

יעילות החדרת הגן הזר (גן המטרה) אינה 100%. לכן, כדי לדעת שפעולת החדרת הגן הצליחה, מוסיפים לדנ"א הזר גם גן המשמש לסלקציה של התאים בהם החדירה הצליחה - כמו גן המקנה עמידות לאנטיביוטיקה מסויימת, ו/או גן מדווח - למשל גן של גחליליות.

מבנה מקטע דנ"א להחדרה של גן מטרה זר והמכיל גם גן סלקציה וגן מדווח:

רק התאים שבהם אירע המחדר של מקטע הדנ"א ישרדו במבחנה בנוכחות נוזל גידול המכיל אנטיביוטיקה. התאים שבהם המחדר לא הצליח ימותו ולא ישרדו. בנוסף, רק התאים בהם אירע המחדר יזהרו בחושך כמו גחלילית. התאים השורדים בנוכחות אנטיביוטיקה וזוהרים, יכילו עתה בדרך כלל גם את גן המטרה הרצוי להקניית תכונה גנטית חדשה.

אם החדרת המקטע נעשית על ביצית מופרית, התוצאה תהייה צמח או בעל חיים המבטא את הגן לוציפרז של הגחלילית, בנוסף לגן שגורם לביטוי התכונה הרצויה. והתוצאה נראית כך:

    או

                                      ביום                                         ובלילה

 האם אתם בשוֹק? נו טוב, אולי ירגיע אתכם לדעת שרק חלק קטן מאד מהמהונדסים מבטאים גן מדווח זורח. גם אלה שכן זוהרים, הגן המוחדר אינו גורם להם לאיזה שהוא נזק או בעיה רפואית כל שהיא. מלבד הצד האסטטי הגן הזוהר ניטראלי.

לפני הדיון בהשלכות האתיות והחברתיות, ברשותכם אתאר בקצרה את שיטות ההחדרה של מקטע דנ"א זר לתאים. רצוי לדעת, אך ניתן גם לדלג על קטע זה. להחדרת הדנ"א הטרנסגני קיימות שיטות רבות ולכל אחת יש גם וריאציות אחדות.

בקיצור אציין שהשיטות נחלקות לשיטות החדרה מלאכותיות ולשיטות החדרה טבעיות.

שיטות ההחדרה המלאכותיות כוללות מספר אפשרויות:

א)  החדרה ישירה - בשיטה זו מדגירים תאים שטופלו בחומרים המגבירים את חדירות התא, יחד עם מולקולות דנ"א של הגן הזר. שיטה זו, מתבססת על מנגנוני התיקון הטבעיים של הדנ"א בתא. מנגנוני תיקון אלה גורמים לכך שרצף דנ"א "יתום" שחדר לתא, מודבק ומוטמע לעתים (אחוזים בודדים) בדנ"א המקורי של התא. במקרים אלה ישתלב דנ"א זר בתא.

ב) החדרה באמצעות הפעלת פולסים חשמליים על התאים. השדה החשמלי מגביר את חדירות מקטע הדנ"א הזר הטעון במטענים שלילים ומכפיל את שיעור התאים שמאחים את המקטע הזר.

ג) הזרקת מיקרו שבה מזריקים את החומר הגנטי תחת מיקרוסקופ ישירות לתא, באמצעות מזרקים עדינים.  

ד) שימוש באקדח חלקיקים (ביוליסטיקה).

 בשיטה זו מצפים חלקיקי מתכת כבדה ברצף הדנ"א

 אותו רוצים להחדיר לרקמה עוברית,תוך כדי האצת החלקיקים למהירות המאפשרת להם לחדור

 את דופן התא ללא גרימה למות התאים. 

שיטות ההחדרה הטבעיות מתבססות על מנגוני הדבקה טבעיים של תאים על ידי חיידקים או נגיפים (וירוסים). בשיטות מולקולריות מוציאים מתוך החומר התורשתי של החיידק או הנגיף את הרצפים הגורמים למחלה ובמקומם מחברים את המקטע המכיל את גן המטרה הזר, כך שבהדבקת התאים על ידי החיידקים או הנגיפים - יטמע גן המטרה בדנ"א של התא, ללא גרימת מחלה. לאחר ההטמעה מקטע גן המטרה ייצר חלבון חדש, כלומר תתבטא בתא המודבק תכונה רצויה חדשה. 

לאחר שכעת אתם יודעים את עקרונות ההנדסה הגנטית (אם כי במציאות התורה הרבה יותר מורכבת), הבה נשוב ונראה מהם החששות של המתנגדים להנדסה הגנטית.

 החששות נחלקים לאספקטים בטיחותיים, אספקטים אקולוגיים  ולאספקטים חברתיים:

מבין הסיכונים הבריאותיים אותם מעלים המתנגדים להנדסה גנטית, היא האפשרות של יצירת תגובות אלרגיות לחלבונים חדשים המיוצרים על ידי הצמחים והחיות המהונדסים, שאותם גוף האדם אינו מַכיר. חשש נוסף נובע מהשימוש בגנים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה והמעבר של העמידות הזו בין המינים –בעיקר אל חיידקים גורמי מחלות. עם כי זו נראית הסכנה הבריאותית הרצינית ביותר, יש לזכור  שקיימות היום גם אלטרנטיבות אחרות לשימוש בגנים לעמידות.

המתנגדים להנדסה גנטית מעלים גם אספקטים אקולוגיים סביבתיים. בטיעוניהם הם מעלים את החשש לאפשרות של מעבר גנים מהונדסים ממינים חקלאיים למינים בטבע. הם גם מעלים את האפשרות שלצמחים חדשים שהונדסו לייצר קוטל חרקים בכל תאיהם, כדי שיפגעו  במזיקים, תהיה גם פגיעה בחרקים מועילים לצמחים ובכך ישובש המאזן האקולוגי. קיים גם החשש שבעקבות הרחבת היקף החקלאות המהונדסת, תיווצר הגדלת שטחים נרחבים של מין צמחי יחיד, וכתוצאה מכך פגיעה נוספת במגוון הביולוגי.

בגלל החשש לגבי השפעה אפשרית לטווח ארוך על הצרכנים והן בגלל חשש לפגיעה אפשרית בסביבה שגידול מזון זה אולי יגרום. בדומה לתרופות, חייב מזון מהונדס בארה"ב לעבור אישור קפדני של רשות התרופות והמזון, הדורשת הערכות בטיחות וגורמי סיכון. באירופה בנוסף לבדיקת המזון ואישורו ישנה חובה לסמנו כמהונדס גנטית.

בארה"ב פורסמו גם הנחיות לביצוע ניסויים בהנדסה גנטית. בין השאר נקבעו קטגוריות סיכון שונות לפי סוג הניסויים. לכל קטגוריה כזו נקבעו תקנים מיוחדים, כשהעיקרון המנחה היה להפריד את החומר הניסויי מן הסביבה, בדרגות בידוד שונות. הוקמו ועדות לבקרת העבודה בתחום. גופים דומים הוקמו גם באירופה.

כיום, לאחר למעלה מ-30 שנות מחקר, התברר שהסיכונים מניסויים בהנדסה גנטית וכי החששות מפני ייצור "מפלצות גנטיות" היה בהחלט מוגזם. יחד עם זאת, שחרור של צמחים ובעלי חיים מהונדסים לסביבה ייתכן וצופן בחובו סיכון אקולוגי מסוים, אך גם חברתי. מבין ההשלכות החברתיות, ראוי לציין את הפגיעה במקורות ההכנסה של החקלאים לטובת השתלטות הייצור החקלאי ע"י חברות קונצרניות מועטות. מטרידה גם האפשרות של פגיעה בסחר הבינלאומי, כמו הפגיעה בזכויות קניין רוחני (פטנטים).

בשל כל אלה מקובלים היום בעולם עקרונות משותפים לבקרה ופיקוח על עבודה וניסויים, הנעשים בשיטות של הנדסה גנטית: קיימות פעילויות לאומית  ובינלאומיות ליצור איזון בין הצורך להגן על הסביבה והצורך בפיתוח הביוטכנולוגיה של ההנדסה הגנטית. קיים גם שיתוף במידע בין מדינות וגופים בינלאומיים, כמו ארגון המזון והחקלאות (FAO  ), ארגון הבריאות העולמי

(WHO ), הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) ואחרים. כל אלה פועלים לתיאום הפעילות והסטנדרטים בתחום בכל ארץ לפי פרוטוקול משותף, כדי למנוע בעתיד מחסומים והפרעות לסחר הבינלאומי.

עתה קוראים יקרים, לאור המידע בפוסט זה, מהי עמדתכם האישית לגבי הנדסה גנטית?

לפיכך, אפנה אל כל אחד מכם בשלוש שאלות:

א)  האם את/ה מוכן/ה לאכול מזון מהונדס גנטית ומדוע?

ב)    האם את/ה מוכן/ה לצרוך תרופות המיוצרות ע"י צמחים/ בעלי חיים מהונדסים ומדוע? 

ג)     האם לדעתך יש חובה לסמן את מוצרי המזון שיוצרו בהנדסה גנטית ומדוע? 

לצורכי אובייקטביות כדאי לקרוא את שכתבתי בפוסט קודם, העוסק ביתרונות ההנדסה הגנטית!

על נושא הנדסה גנטית בבעלי חיים ובאדם ארחיב בעתיד בפוסטים נוספים. 

"לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ" - משלי ט"ז, פסוק ט

כל אדם נולד עם כישרונות ויכולות שונות. אלה, בדרך כלל משפיעים על בחירותיו בעיסוקי חייו. אני אוהב מאד אמנות ומוסיקה. בילדותי התברכתי בקול זמיר ששמו יצא למרחקים. שרתי בכל אירועי בית הספר – טקסים ומסיבות. בכל אירוע חברתי - בתנועה, ימי הולדת, חתונות ומסיבות - התבקשתי לשיר. לא הועילו סירוביי בפני הפצרות ותחינות הקהל.  לימים למדתי לנגן בקלידים ובגיטרה (אקוסטית וחשמלית) ואפילו הצטרפתי ללהקה שהופיעה בפני צעירים במסיבות ודיסקוטקים. ליוויתי ושרתי יחד עם מישהי שלימים הפכה לאחת הזמרות הידועות והמצליחות בארץ. כולם ובכללם אני, היינו בטוחים ששירה ונגינה תהייה דרכי. אך מה קרה? כדרך הטבע קולי התחלף והתעבה, באופן שהגביל את יכולת השירה שלי לרוק בלבד. לא זה מה שרציתי לעשות.

התברכתי גם בכישרונות אמנותיים: ציירתי, גילפתי יצירות עץ, פיסלתי בחֵמר וגבס. בתקופות מסוימות, אפילו יצרתי דברים ביזאריים. למשל, הייתי מצייר מוטיבים אינדיאנים על גבי צדפים שהייתי אוסף בחוף הים, ולאחר הציור הייתי מצפה אותם בלכה שקופה. הצדפים המצוירים שלי היו מאד מבוקשים, אך היה לי קשה להיפרד מהם.

חשבתי שיש לי עתיד באמנות, בעיקר בציור, אך לא כך חשבה המורה שלי לאמנות בתיכון. לקראת סיום סמסטר הלימודים, נהגה אותה מורה לזמן כל תלמיד ותלמידה אל מרומי הקתדרה שבה ישבה בכיתה, כדי להציג בפניה את תיק העבודות האישי. כאשר הגיע תורי, הצגתי בפניה בחדווה את בבת יצירותיי. לאחר עיון בהן, קראה המורה לשקט בכיתה והכריזה: " אני רוצה שתתבוננו בציורים האלה" והציגה אותם בפני הכיתה, אחד אחר השני. " אתם רואים אותם? לבחור אין כישרון, אך הוא משתדל ויוצא משהו סביר ".

נעלבתי עד לעמקי נשמתי. רק משהו סביר? ולא יותר מזה ? היא העניקה לי ציון 80 ולמעשה הוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים.

שלוש שנים לאחר מכן למדה אחותי אצל אותה מורה. אחותי שתחייה לא מסוגלת לצייר, אפילו לא פרח. גם ילד בן 3 מקשקש טוב יותר ממנה. לכן, אחותי פנתה אלי בתחנונים שאעניק לה בהשאלה את ציוריי, שהכנתי בעבר לאותה מורה. כשחזרתי מהצבא לחופשות היא ירדה לחיי, כדי שאשלים לה ציורים נוספים. נו, מה לא עושים למען אחות מפונקת. לקראת סיום הסמסטר, אחותי מציגה למורה את ציוריי "הבלתי כישרוניים" מתיק העבודות שלה. " שקט! " מבקשת המורה ופונה לכל התלמידים: " ראו איזה ציורים נפלאים, הילדה ממש ציירת גאונית, עבודה מעולה – עוד לא ראיתי כאן דבר כזה! " והעניקה לה ציון 100.

תמיד הייתי מודע לכך שהמקצועות ההוּמאניים הם סובייקטיביים. תמיד יש מישהו שאוהב יצירה ואחר ששונא אותה. אבל, זה שקיים פער כזה גדול בשיפוט יצירה בהתאם למי שמציג אותה - הייתי מזועזע!!! כאשר נוכחתי שהנחתום בעצם כן מעיד על עיסתו וכי הקנקן עשוי להיות חשוב יותר ממה שיש בתוכו – נפל אצלי האסימון. הגעתי למסקנה שמקצועות הומאניים הם לא בשבילי וכי  רק במקצועות ריאליים יש אובייקטיביות בשיפוט. לימים נוכחתי שאובייקטיביות מוחלטת אינה קיימת גם במדעים המדויקים. אולם, בימים ההם חשבתי שהתרכזות בלימודים במקצועות הריאליים, במדעים "המדויקים", תביא לי מזור.

לפיכך פניתי במרץ ללימודי כימיה וביולוגיה באקדמיה. סיימתי לימודי תואר ראשון בהצטיינות. אך מדוע המשכתי בהשכלתי ונהייתי מדען? כמרבית הבוגרים לתואר יכולתי להיות מורה, או סוכן מכירות, או להיות כתב מדעי בעיתון, או אפילו לעבוד בבנק. אני אדם סקרן מטבעי. האם המשכתי במסלול בגלל הסקרנות? הסקרנות קיימת, אך יכולתי לספק אותה בקריאה בספריה או בגלישה באינטרנט. אז מה בכל זאת גרם לי לבחור במחקר מדעי, לסיים תואר שלישי והשתלמות במכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב?

התשובה פשוטה – גיוון!  במקצועי כמדען אני יודע תמיד כיצד אני מתחיל את היום אך לא כיצד הוא יסתיים. בכל יום אני שואל שאלה, מתכנן ניסויים יחד עם אנשי הצוות והתלמידים במעבדה שלי ומת לדעת מה תהיינה התוצאות בסופו של יום. האם דברים יתאמתו? האם שיטות הניסוי תעבודנה? האם נבין מדוע נכשל הניסוי של אתמול? האם נגיע היום לאיזו פריצת דרך? והכי, הכי חשוב עבורי היא העובדה שכל האחריות על המחקר נופלת עלי. כן, ויש גם עוד גיוון – הוראה לסטודנטים, חינוך ועיצוב דור מדענים חדש.

אז עכשיו אתם יודעים מדוע בחרתי להיות מדען ולא זמר או צייר.

בעתיד אכתוב גם על הצדדים הפחות ורודים של עולם המדע. אז להתראות בינתיים.