לאחר התחבטות לא קלה החלטתי לשנות את הכותרת לפוסט, שהיתה במקור "גם צמחוניים וטבעוניים אוכלים בשר?!" אני עומד להציג דברים קשים, ידועים בחלקם ואנחנו (לפעמים בצדק) מדחיקים. אבל אולי המדחיקים הגדולים ביותר הם הטבעוניים והצמחוניים הנמנעים ממאכל בשר.
גרי יורובסקי ושו"ת מנסים להגעיל אותנו השכם וערב כטקטיקה להפוך אנשים לצמחונים. וכפי שכבר הזכרתי בעבר, הם מציגים למשל צלחת פסטה עם נתחי בשר עגל כאילו וזה בשר כלב. ועוד כהנה וכהנה. זה בהחלט מקובל עלי שאנשים בוחרים בצמחונות בשל אדיאולוגיה. אבל עד כאן, אידיאולוגיה בלבד! בלי שכנועי בריאות שממש לא מדוייקים, בלי שיקולים כלכליים לא מעשיים, בלי לומר שהאדם צריך להיות חיה צמחונית בעוד שהוא ממש לא מותאם לצמחונות. והכי חשוב (וזה נושא הפוסט) - אפילו גם טבעוניים אוכלים בשר חי. ואפילו לא מעט.
לפני שאמשיך, אציין שאין בפוסט הזה שום דבר מגמתי כנגד צמחוניים וטבעוניים. כפי שתראו, יובאו כאן דברים קשים שנוגעים לכולנו - גם אוכלי כל.
לפני שנים מספר ביקרנו עם הילדים בחווה טבעונית בצפון. מההסבר האידיאולוגי הארוך של בעלת החווה כבר אינני זוכר דבר מלבד משפט אחד: "אם תולעת לא מוכנה לאכול מכרוב (עם חומר הדברה), מה זה אומר לגביכם, תחשבו על זה". אם ננתח את המשפט הזה של הגברת אפשר לומר שהוא דו-משמעי (למרות שלא התכוונה לכך). כי מצד אחד צודקת הדוברת שחומרי הדברה רעילים ורעים לבריאותנו. אבל מצד שני, בהמנעות מאכילת ירקות ופירות מודברים, יוצא שהגברת מעדיפה לאכול את הכרוב יחד עם התולעת שמסתתרת הטב בכרוב. ובדרך כלל, התולעת או הזבובון אינם בודדים.
מדגם קטן ביותר
אכילת שרצים וטפילים בלתי נראים היא אחת מהעבירות הדתיות החמורות ביותר. לכן היא מטרידה רבנים רבים המביאים כל מיני תקנות - כמו השריית הירקות והפירות במים וסבון ושטיפה מסיבית במים זורמים לאחר מכן. וכן השטיפה המפורסמת בחומץ. אבל... החומץ אולי הורג את החרקים (גם לא את כולם!), אבל גם עשוי לקבע אותם - ובמקום בשר זבובון או תולעת חי, אנחנו אוכלים בשר מת (גוועלט, טריפה, בשר שיקוצים, פיגולים, טפו, טפו,טפו). ובעצם בשר כבוש.
הסרטון הבא מובא בהקשר כשרות דתית, אבל כדאי לכם לצפות מה אנחנו אוכלים עם תותים ובמיוחד עם תותים אורגניים שלא הודברו. ואנחנו אוכלים את זה גם כששוטפים אותם היטב היטב במים וסבון.
לאחרונה פורסם מחקר המצביע על קשר נסיבתי בין אכילה של ירקות ללא חשש חרקים הנצרך על ידי החרדים לבין עליה במקרי הסרטן באוכלוסיה זו. בעקבות המחקר הזה רבנים המליצו לחזור לירקות הרגילים ולשטוף בחומץ. כלומר, אולי פחות חומרי הדברה רעילים אבל עם כמות מסויימת של "חרקים כבושים".
מיותר גם לציין שתקנות הכשרות מתעלמות מחרקים וטפילים מיקרוסקופיים. משמע רחוק מהעין רחוק מהלב. ולכן גם לגבי כשרות בשר חייבים לדעת שהכשרות נותנת רק תשובה חלקית מאוד לנגעים כמו טפילים, ביצים ושרצים בבשר. לכן בעיניי נחשב יותר מבחינה בריאותית חותמת של השירותים הוטרינריים מאשר חותמת כשרות.
כולנו, הצמחוניים כמו אוכלי כל, אוכלים לא פעם זוועות בלחם ובדברי המאפה. בוודאי כולכם נתקלתם בככרות לחם שלאחר מספר ימים בבית (ולפעמים גם בחנות) מעלים עובש (מסוכן לאכילה!) גם אם הוא ארוז באריזה אטומה ולפני תאריך התפוגה הרשום עליו. הסיבה לכך הם נבגים של עובשים הגרים במיכלים ובצנרות הייצור. אבל לא רק חומר צמחוני כמו עובשים מתרבה בקו היצור של הקמח אלא מגוון חרקונים זעירים וביצים שלהם. כלומר, אנחנו אוכלים בשר חרקים (חיים או מתים) בלחם ובדברי המאפה. גם קמח מנופה עשוי להכיל חרקים וביצי חרקים כי הוא מועבר אחר כך בצנרות מזוהמות.
אני אחסוך מכם סרטים פיקנטים על מפגעים חיים כאלה במוצרי קמח. תוכלו למצוא אותם בעצמכם ביוטיוב. בוודאי קמח מלא וגם קמח אורגני לא נקיים מבשר חרקים, שרצים וטפילים.
אמנם יש כאלו שאוכלים במתכוון מזונות כאלו
קָאזוּ מַרְזוּ- גבינת גורמה איטלקית מתולעים חיים
אבל לא נדיר שאנחנו אוכלים דברים כאלה גם בקמח למשל. חלק מהתולעים האלו ממש שקופות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת. וחוצמזה
ומכאן שאין צמחונים נטו, מכיוון שהצמחים שאוכלים ה"צמחונים" מהטבע מכילים בשר תולעים שבלולים ועוד מיני חרקים. טבעוניים ורבים אחרים מפרנסים כיום בשפע חנויות אורגניות למיניהן. אז כאן המקום להזכיר, שעם הירקות, הפירות והאגוזים האורגניים "הנקיים" (כי זה לא תמיד נכון) מחומרי הדברה - אנחנו עשויים לאכול (פוליטיקלי קורקט אני לא אומר אוכלים) גם בשר בעלי חיים. השאלה היא כמובן רק כמה ומה גודלם. אני אישית מצאתי לא פעם תולעים מיובשות יחד עם הפרי או האגוזים והשקדים ואפילו בקמח אורגני מצאתי זבובונים ותולעים.
תחליטו אתם אם שווה לכם להוציא הון על מזון אורגני כזה. אבל מה שבטוח בטוח - עם כל המאמצים, אין אף אחד בעולם שהוא צמחוני . כי כולנו, אבל כולנו אוכלים בטונות במשך כל ימי חיינו את מה שאתם רואים בתמונה הבאה, כל פעם שאנחנו פותחים את הפה - מה שכולנו לא מבחינים בעיניים, אבל בולעים ואוכלים הרבה הרבה - חלבון מהחי:
קרדית האבק
ולסיום, מהסרטון הבא אני לא יודע אם לצחוק או לבכות (ושימו לב שהוא מדבר רק אל האישה, כי גברים הרי לא מבשלים במטבח):
ועוד משהו קטן לסיום. אם אתם אוכלים בחומוסיות, פלאפליות ומסעדות. לא מן הנמנע אתם אוכלים פלאפל (מזון צמחוני למהדרין) עם רגלי וכנפי ג'וקים טחונים. מי שקרא כאן וודאי זוכר כיצד הייתי עד לטחינה של ג'וק ענק לתערובת פלאפל של פלאפליה ידועה בירושלים, שיש לה תעודת כשרות של הבד"צ ואישור הפעלה של משרד הבריאות.
בפוסט הזה נראה שיש שיתוף פעולה הדוק בין מחקר האנתרופולוגיה (מחקר תרבות האדם) שהוא תחום במדעי החברה לבין מדעי הכימיה והביולוגיה. ובאופן ספציפי, נראה כאן כיצד האנתרופולוגיה הביאה לפתרון תעלומה שנחשבה בתחילה בטעות כקשורה למחלה גנטית. נראה את הקשר בין קניבליות של שבט בגינאה החדשה לבין מחלת הפרה המשוגעת ומחלת השינה הקטלנית.
כאשר מחלה זו או אחרת מופיעה במשפחות מסויימות בתדירות גבוהה ובדורות שונים - מתעורר חשד שמדובר במחלה גנטית שמקורה במוטציה של גן מסוים. מוטציה כזו מובילה במקרים רבים לייצור חלבון לא תקין ולמחלה.
בעבר אפיון מחלה גנטית נעשה בעיקר באמצעות הקשר בין סימנים קליניים (מחלה) לבין תדירות ההופעה של המחלה בשוּשלוֹת משפחתיות. על פי דפוס הופעת המחלה בדורות השונים ובין המינים ( זכרים ונקבות). דוגמה ידועה היא מחלת ההמופיליה שהייתה נפוצה בשושלות המלוכה (בגלל נישואי קרובים) ולכן המחלה כונתה גם "מחלת המלכים" ומכאן התגלגל המונח "דם כחול" - ככינוי לדם אצילים.
שושלת מלכים - הזכרים החולים מסומנים בריבוע מלא. הנקבות הנשאיות מסומנות בעיגול חצי מלא.
כיום אנחנו יודעים לזהות את הגן הפגום מבדיקת דם של החולים ומשפחותיהם במרבית המחלות הגנטיות. אבל יש עדיין מחלות הנושאות אופי גנטי שעדיין לא זיהו את הגן הפגום. לאיבחון המחלות האלו משתמשים בשיטות גנטיות עקיפות כגון בדיקת לינקייג' גנטי או תאחיזה גנטית (בעברית) .
את השיעור הקצר הזה בגנטיקה הבאתי כהקדמה לנושא המרכזי של הפוסט - כאשר מתברר שדפוס מחלה שנראה גנטי בעליל אינו למעשה גנטי כלל וכלל. אומנם מדובר במוטציה בדנ"א, אך היא מועברת לדורות הבאים שלא בהורשה גנטית אלא בדרך (כביכול מסתורית) זו או אחרת.
בפוסט הזה אביא דוגמה למחלת הקוּרוּ (Kuru) שהתגלתה בקרב שבט אוכלי אדם (קניבלים) בגינאה החדשה בשנות החמישים במאה הקודמת. זו מחלה ללא מרפא שהנפגעים בה מגלים בתחילה שינויים מנטלים התנהגותיים, לאחר מכן עוויתות שרירים ושיטיון ולבסוף מוות תוך כשנה מהגילוי.
שבט פורה (Fore) בגינאה החדשה - קרדיט NRG
בהתחלה המדענים חשבו שמדובר במחלה גנטית - כי היא הייתה טיפוסית רק בקרב השבט הזה באיזור והיא פגעה בערך באחד מכל עשרה מבני השבט הזה. אבל משהו לא הסתדר עם ההנחה שמדובר כאן במחלה גנטית. כי המחלה פגעה באופן מסתורי בעיקר בנשים וילדים וכמעט לא בגברים בוגרים.
פריצת הדרך בהבנת המחלה הגיעה מחקר אורח החיים של השבט הזה. כאמור הם היו קניבלים (אוכלי בשר אדם) אבל בניגוד לשבטים קניבליים אחרים שאכלו בשר אדם של אוייבים או זרים - הם היו אוכלים את בשר קרובי משפחתם שנפטרו כדי להעניק להם כבוד אחרון. בנוסף מחקר אנתרפולוגי לימד שהנשים והילדים קיבלו לאכול את מוחות הנפטרים מתוך האמונה שאכילת המוח תועיל להם. הגברים אכלו מהחלקים האחרים.
הקשר בין אכילת מוחות נפטרים והופעת המחלה המסתורית בנשים וילדים הביאה בהמשך לפיצוח גורם המחלה. גורם המחלה אותר לפיכך במוח. מחקר מולקולרי של מוחות נגועים במחלה הראה שגורם המחלה הוא חלבון מאוד משונה - חלבון שגורם להדבקה במחלה כמו חיידק. אבל זה רק חלבון ולא חיידק או נגיף.
החלבון הזה (שהיה פעם חלבון נורמלי ושעבר אזושהי מוטציה נדירה) ואשר גורם למחלה מכונה פְּרִיוֹן (Prion). המוטציה הזו גורמת לחלבון הזה להתקפל אחרת מהחלבון הנורמלי במרחב. כתוצאה מהשינוי המרחבי במבנה החלבון נפגעת פעילותו התקינה. אבל המחלה נגרמת מכך שכשחלבון זה בא במגע עם חלבונים תקינים בתאי עצבים במוח ובעמוד השדרה - ואז גורם לשינוי דומה במבנם והפיכה שלהם עצמם לחלבוני מחלה מדבקים.
הפגם בחלבוני הפריונים הורס את תאי העצב הנגועים במוח ובמהרה המוח מקבל צור של ספוג עם חללים. ברגע שפוצח מנגנון המחלה שהועברה שלא בצורה גנטית אלא על ידי אכילת מוחות נגועים הופסק המנהג הקניבלי הזה של בני השבט ואיתו מוגרה מחלת הקורו. האמנם?
מחלת הקורו עצמה אמנם נכחדה עם הפסקת הקניבליות של השבט אבל מסתבר שזו אינה המחלה היחידה הנגרמת על ידי חלבוני פריון (פריונים) דומים. על מחלת הפרה המשוגעת שמעתם? זו למשל רק אחת הנגרמת על ידי פריונים. זו מחלה מדבקת לפרות כתוצאה מאכילת תערובות מזון המכילות מוחות כבשים טחונים - כבשים הנגועים במחלת סקרייפי (Scrapie ). והמחלה מדבקת לאדם מאכילת פרות וכנראה לא ישירות מכבשים. מעריכים שבעולם חדרו כ-400,000 פרות נגועות לשוק המזון.
מחלת הפרה המשוגעת. בתמונה פרה נגועה שלא יכולה לקום - מקור ויקיפדיה שיתוף
בישראל גילו עד כה רק פרה אחת חשודה במחלה בקיבוץ ברמת הגולן - היא וכל צאצאיה הושמדו על ידי משרד החקלאות. משרד החקלאות השמיד גם כאלף כבשים שנמצאו נגועים במחלת סקרייפי במשקי צפון הארץ. אמנם מאז שנת 2002 לא התגלו בארץ מקרים נוספים אבל מכיוון שמשך התפרצות מחלת הפרה המשוגעת אורך מספר שנים לא מועט (עד עשרות שנים) מאז ההדבקה - הרי עוד סיבה לכל חובבי המוחות להמנע מאכילה שלהם (מלבד רמת כולסטרול אסטרונומית המצויה בכל החלקים הפנימיים - לידיעת מעריצי מסטר שף וסכיני השף (שמוח השנה היה מאוד פופולרי שם). ד"א, מישהו אמר לכם שרק בישראל חלקים פנימיים כל כך יקרים - באירופה וארה"ב חלקים פנימיים עולים ממש פרוטות, כי כמעט אף אחד אינו קונה אותם.
ויש עוד שתי מחלות מסוג הפריונים באדם שהן דווקא תורשתיות כמו מחלת קרויצפלד-יעקב (הנפוצה יותר בין יהודים ממוצא לובי) ומחלת חוסר שינה משפחתי קטלני (Fatal familial insomnia). הראשונה נגרמת באדם גם מהפריונים של "הפרה המשוגעת". אתם מוזמנים לעיין בקישורים, אם הם מעניינים אתכם.
בפוסט המשך אספר על מחקר אנתרופולוגי נוסף שהוביל למחקרים מדעיים שמעלים את השאלה שבוודאי תבהיל אתכם: האם מחלת הסרטן מדבקת? למי שהגיע בקריאה עד לכאן, אני כבר רואה את האנטנות נשלפות. אז האם יש סיבה לדאוג שאפשר להדבק בסרטן כמו משפעת? אני מניח שתאלצו להשאר במתח עד לפוסט שיפורסם בהקדם. מי שלא קורא כאן באופן רגיל ומעוניין לקבל התראות במייל על מועד פרסום הפוסט הזה ופוסטים בנושאים מעניינים אחרים - מוזמן להצטרף כמנוי ולמלא כתובת מייל במקום המיועד בשוליים הימניים:
הפוסט הזה יעסוק בתופעה של מכירת פירות נגועים. נראה מה מביא לפגיעה בפירות האלה וכיצד אפשר למנוע זאת. לדעתי (כפי שאסביר) מכירה של פירות כאלה לצרכנים אינה נעשית לכאורה בתום לב. אני משוכנע שסחורה כזו אינה מגיעה לשווקים שחקלאי ישראל משווקים לחו"ל.
תפוחים יפים למראה אחד אחד קנינו ברשת קואופ שופ (בסניף הגבעה הצרפתית בירושלים), במחיר של בית מרקחת. מחלק התכוונו להכין חרוסת, מחלק להכין עוגה וחלק לאכול סתם כך.
התחלתי לאכול אחד ואלוהים - ראו כמעט מה שהכנסתי לפה:
איזה חוסר מזל, בוודאי השאר טעימים ועסיסיים, אבל אופס - כמעט כולם היו כל כך יפים בחוץ ובפנים טעימים... לזחלי עש התפוח.
העשית מטילה ביצים על העלים ועל פרי התפוח לפני הבשלתו ומהן בוקעים זחלים. הזחל נובר פתח קטן, נכנס כולו לתוך הפרי ומכסה את הפתח בגללים בהירים שמסתירים את מקום החדירה בפרי. במקרים רבים קשה אפילו יותר להבחין בשעת קנייה במקום החדירה של הזחלים, כאשר החדירה נעשית באיזור העוקץ של התפוח ולאחר מכן התקדמות לאיזור הגרעינים שבפרי. כי הזחלים בשלבי ההתפתחות הראשונים ניזונים בעיקר מהגרעינים של הפרי. לאחר מספר ימים הזחלים עוזבים את הפרי ועוברים לפירות אחרים, עד להשלמת התפתחותם לגלמים.
החקלאים נלחמים בזחלי העש הזה על ידי הדברה בחומרים כימיים הפוגעים במערכת העצבים של הזחלים. הבעיה בהדברה הכימית שהיא כבר לא תמיד יעילה, בשל התפתחות מנגנוני עמידות כנגד החומרים האלה בזחלי העש. כיוון שכך, וכיוון שחומרי ההדברה האלה גם רעילים לסביבה ולבעלי חיים האוכלים אף הם את הפרי (או השאריות הרקובות שלו) - משתמשים במטעים רבים במקום או בנוסף בשיטת הדברה ירוקה או הדברה ביולוגית.
במקרה של עש התפוח, משתמשים בשיטה של הצבת מלכודות דמויות חוט התלויות על ענפי העץ, המשחררות לאוויר פרומון (הורמון מין) נקבי בריכוז גבוה בהרבה יותר מאשר בטבע. העשים הזכרים נמשכים אל המלכודות האלה, מנסים להזדווג איתן והתוצאה הסופית היא שהם מתבלבלים ולבסוף עוזבים את המטע. כיום מורחק בשיטה זו עש התפוח מאלפי דונמים של מטעים בגולן, בגליל ובאזור ירושלים.
מלכודת חוט עם פרומון המבלבל את זכרי העש
אבל, אם מצאתי כל כך הרבה תפוחים נגועים בסופרמרקט - כנראה שהתפוחים הגיעו ממטעים שבהם העשים לא הודברו בהצלחה.
הייתי מצפה שהחקלאים עצמם וכן ברשתות השיווק יבדקו דגימות של הפרי. אם היו עושים זאת, לא הייתי מוצא תשעה תפוחים נגועים (ברמות שונות) מתוך עשרה. אני בטוח שהחקלאים עצמם לא אכלו מהם. איך אפשר לאכול דבר כזה? אבל למכור מוכרים.
מזיק נפוץ נוסף המקלקל את התפוחים שלנו (כמו גם כמה פירות אחרים) הוא זבוב הפירות המכונה גם זבוב ים תיכוני.
נקבת זבוב הפירות עוקצת את הפירות ומחדירה את ביציה אל מתחת לקליפה, באמצעות צינור הטלה טלסקופי. מהביצים בוקעות רימות המתפתחות בתוך הפרי, שלאחר מכן הולך ומרקיב. מאוחר יותר הרימה יוצאת מהפרי וצונחת אל הקרקע. שם תמשיך את מסלול חייה שבו תהפוך לגולם ולזבוב בוגר.
גם בזבוב הזה נלחמים החקלאים בהדברה כימית סזיפית ובשנים האחרונות התחילו בהדברה ביולוגית שהיא הדברה ירוקה. ההדברה הביולוגית הזו מאוד מעניינת ובעצם בה הזבובים משמשים כאויב כנגד עצמם.
בשיטת ההדברה הזו מגדלים במעבדה בכמויות גלמים של זבובים זכרים ולאחר בקיעתם מעקרים אותם בהקרנה רדיואקטיבית. את הזבובים המעוקרים מפזרים ממטוסים על השדות. מה שקורה הוא שהזכרים העקרים מזדווגים עם הנקבות שבשטח, ולפיכך הן יטילו (בעברית יפה -תטלנה) ביצים לא פוריות. כלומר, מדובר כאן ביצירת תחרות בין זכרים עקרים לבין זבובי הבר הזכרים הפוריים הנמצאים בטבע. פיזור זבובים עקרים בצפיפות גבוהה מגדילה את הסיכויים למפגש בין נקבה פוריה לזכר עקר, הרבה יותר מאשר מאשר מפגש עם זכר פורה. כאשר הזבובים העקרים מזדווגים עם נקבות זבובי הבר - הם מונעים בעצם את העמדת הדור הבא ומצליחים להביא להפחתה של אוכלוסיית הזבוב המזיק לאורך זמן.
זכר עקר מזדווג עם נקבת בר
השיטה הזו יעילה מאוד משום שמשך חייה של הזבובה נמשכים רק כחמישה שבועות ובהם היא מזדווגת פעם אחת בלבד. בשיטה הזו אין הכחדה מלאה של הזבוב אלא שליטה על קצב ההתרבות של הזבוב, שבעצם מביאה להפחתה משמעותית במספר הזבובים.
מטרת ההדברה ביולוגית אינה להכחיד מין מזיק מסוים, אלא לדכא אותו ולהשאיר אותו ברמה נמוכה שבה הנזק שלו מינימלי. זאת משום שהכחדה של מין תביא להפרה של האיזון אקולוגי בטבע - למשל בפגיעה במינים אחרים הניזונים ממנו. כמו כן, במקרה של הכחדת מזיק ממין אחד עלול לצוץ מזיק אחר. שיטה ההדברה הביולוגית הזו מיושמת בצפון הארץ ובערבה.
ולמרות כל השיטות האלו, כאמור הגיעו תפוחים יפים מבחוץ ומקולקלים בפנים לסל הפירות שלנו. כאמור שיווק פירות שאחוז כל כך גבוה מהם נגוע הוא מחדל בלתי מתקבל על הדעת. לא יתכן לשווק פרי בלי בקרת איכות מינימלית. במקרה זה בדיקה אקראית של מספר פירות קטן מכל מטע הייתה מגלה את הנגע ומונעת שיווק של סחורה קלוקלת כזו. תפוחים במצב כזה וודאי אינם נשלחים ליצוא בשווקי אירופה - אז מדוע לא כך הדבר כאן? הדבר יותר ממרמז שפירות כאלו נמכרים בשווקים שלנו שלא בתום לב.
ואציין שוב, התפוחים האלו נמכרו בקואופ שופ סניף הגבעה הצרפתית בירושלים.
תוספת עריכה
הזהרו למשל כאשר אתם מגישים לאורחים תפוחים אפויים עם קינמון, קרמל או גלידת וניל...
מהו תפקיד בית הספר? יותר מאשר הוא אמור לגרום לתלמידים לשנן חומר ולהקנות ידע, בית הספר אמור להיות בראש ובראשונה בית ספר לחיים. להכין את התלמידים להתמודדות עם החיים בעתיד.
לפני מספר עשורים, כשהמדינה הייתה עניה, כשתקציב המדינה והביטחון היו נמוכים בהרבה מאשר היום (למרות שגם אז תקציב הביטחון היה כשישים אחוזים) - המדינה השקיעה בחינוך הרבה הרבה הרבה יותר מאשר היום, ללא השתתפות תשלומי הורים. המדינה ראתה בחינוך את חוזקה התרבותי, המדעי והמדיני בעתיד.
בעבר בכל בית ספר למדו מוסיקה על ידי מורה מקצועי. מכיתה ד' עד ח'.
בכל בית ספר למדו ציור ואמנות , גם כן על ידי מורה מקצועי מכיתה ד' עד ט'.
בבית הספר למדו שעורי מלאכה - שעתיים ריקמה לתלמידי ג'-ד' (בזכות שיעורים אלה אני יודע היום לתפור כפתור ותיקוני לבוש קלים). והבנים המשיכו בשעורי מלאכה בעץ ובנחושת עד כיתה ח', על ידי מורים מקצועיים.
בבית הספר היסודי ממלכתי שלי למדו גם שעורי חקלאות וגננות על ידי מורה מקצועי בכיתות ה' עד ז'. היום אני יודע לטפח את הגינה שלי בעצמי ולא צריך גנן.
בכיתות ז' - ח' למדנו שלוש שעות שבועיות צרפתית כשפה זרה שניה. חבל שלא ערבית, כי בתיכון החליפו לנו ללימודי ערבית (שנתיים ערבית ספרותית ושנה ערבית מדוברת). בבית הספר התיכון דגלו בלימודי השפה הערבית לכל התלמידים, כי אנחנו חיים במזרח התיכון ולא באירופה.
והיו גם הרבה יותר לימודי ליבה ומדעים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה חובה לכולם - גם מי שלא עשה בהם בחינת בגרות). האם גם היום ילד בכיתה ה' מסיים ללמוד בשתיים וחצי, ופעמיים בשבוע בשלוש וחצי?
אז המדינה העמידה את החינוך בראש סולם עדיפויותיה אחרי ביטחון, והיום? ... על כך אכתוב אולי פוסט מפורט בעתיד.
***
בניגוד להיום, בכל בית ספר למדו שנתיים לימודי תזונה (שלוש שעות בשבוע) על ידי מורה מקצועי. היום בקושי, אם בכלל לומדים תזונה (הבת שלי למדה בקושי סמסטר אחד והבן לא למד בכלל), אבל היום יש פי-100 יותר מקרי אנורקסיה. ואני לא סתם מציין את הקשר הזה (לא שאני טוען שזו הסיבה היחידה). אבל, לחץ ותחרות היו גם אז (ואפילו יותר, אז התלמידים לקחו יותר ברצינות את הלימודים מאשר היום, והייתה תחרות בין התלמידים). מודעות ל"יופי" היתה גם אז, ודוגמניות שדופות היו מוצגות לראווה גם אז בעיתונים.
הפוסט הזה יהיה מוקדש לזכרונותיי מלימודי התזונה ובעיקר למורה לתזונה שלי. המורה לתזונה הייתה גברת בשנות החמישים לחייה, צנועה, מיושבת בדעתה, שולטת בכיתה ברוגע - עולם התזונה בראש מעייניה.
זאת לא היא, רק מאוד מזכירה אותה
למדנו איתה בכיתות ו' - ז'. שנתיים שלמות (נו, כמעט שלמות - כפי שאסביר בהמשך). היו גם ספרי לימוד מיוחדים לתזונה ומבחנים.
במשך השנתיים (כמעט) למדנו הרבה לימודי תאוריה - על מערכת העיכול, על אבות המזון ותפקידם, על סוגי פחמימות (טובים ורעים), על חלבונים מלאים וחסרים, על סוגי שומנים (טובים ורעים), על ויטמינים ומינרלים, על צורות בישול (טובות ופחות טובות) ואפילו על עריכת שולחן, קישוטי וסידורי פרחים, ונימוסי שולחן.
אבל לא רק לימודי תאוריה. גם לימודים מעשיים בכיתה ז'. הכיצד? המורה לא הייתה רק המורה לתזונה. היא הקימה בבית הספר מפעל חיים: היא עמדה בראש מפעל הזנה לתלמידים ששני הוריהם עובדים - מסעדת בית ספר. אז לא היה צריך חוק הזנה. בית הספר סיפק שרותי הזנה תמורת סכום סימלי מצחיק.
המורה לתזונה ניצחה על פעילות המסעדה הזו שהיא עמדה בראשה. האמינו לי שהתלמידים אז לא אכלו ג'אנק פוד, שניצל, נקניקיות וצי'פס. אלא, אוכל איכותי, בריא ומזין.
בכיתה ז' כל התלמידים השתתפו בהכנת הארוחות במסעדה, בנוסף לצוות של ארבע עובדות מטבח. במשך ארבעה ימים בשבוע, היו שיבעה תלמידים מבין שלושת כיתות המחזור - פטורים מלימודים ובמקום היו לומדים ועובדים יום שלם במסעדה. יום אחד, אחת לשלושה, ארבעה שבועות.
התייצבנו במסעדה בשמונה בבוקר, חבשנו כובעי טבחים וסינר, והמורה לתזונה לימדה אותנו את עקרונות בחירת תפריטים לארוחות, את עקרונות הכנת המזון ואת עקרונות הבישול.
בהתנסות הזו למדתי הרבה דברים בסיסיים וגם מורכבים. איך לשבור נכון ביצה. איך לחתוך ירקות - פלפל למשל, כדאי וקל יותר לחתוך מהחלק הפנימי כלפי קליפה החוצה, ולא להיפך. איך לחתוך עוף ובשר, איך לתבלן, איך להכין מנות לפי מתכון מדוייק, איך לתכנן כמויות, איך לקשט מנות (כי אוכל אוכלים עם העיניים), איך להכין קינוחים שונים, ועוד הרבה הרבה דברים. כשהיתי סטודנט באוניברסיטה, יכולתי לבשל בקלות בגלל ההתנסות הזאת.
עד היום, עשרות שנים אחרי, אני זוכר את הקינוחים שהכנו. את סלט הפירות העסיסי, את קינוח הגזר המגורד במיץ לימון ונענע, את כדורי השוקולד בקוואקר שיבולת שועל... אך, זכרון הטעם והריח עדיין בפי ובאפי.
אבל לא רק הכנת אוכל למדנו מהמורה לתזונה. כשסיימנו להכין את האוכל, כחצי שעה לפני שהגיעו תלמידי בית הספר לאכול במסעדה - נטלנו ידיים, התיישבנו לשולחן שערכנו אותו בעצמנו ובראשו המורה לתזונה - לאכול ארוחת צהריים, שאנחנו השתתפנו בהכנתה.
לפני שהתחלנו לאכול, סיפרה לנו המורה סיפורים ואנקדוטות בענייני אוכל ועל נימוסי שולחן. בארוחה עצמה אין מדברים. למשל, סיפרה לנו שיצא לה לאכול עם נכדתה הקטנה בחדר האוכל של קיבוץ גינוסר. באותה ארוחה השתתף דוד בן גוריון שהגיע לביקור, ואכל שם בהתלהבות יתרה.
בן גוריון בחדר אוכל בקיבוץ משמאל, 1966.
ומי האורח במרכז אתם יודעים?
את הכלים לארוחה הזו הביאה פולה בן גוריון ממטבחה הפרטי.
מקור: עיתון הארץ
ובן גוריון, ינוח על משכבו בשלום, אכל עם הידיים ובצורה לא בדיוק אסתטית בלשון המעטה, שהדהימה את נכדתה של המורה. וכפי שילדות קטנות לא עושות חשבון, היא העירה בקול רם שכל חדר האוכל שמע: "למה האיש הזקן הזה אוכל כל כך מגעיל?". המורה כמובן רצתה לקבור את עצמה. יודעים כיצד הגיב בן גוריון? הוא קם לעבר הילדה ואמר: "תלמדי מסבתא שלך ילדה איך לאכול יפה, כדי שלא תאכלי כמוני".
***
כבר הזכרתי כי כמעט למדנו תזונה שתי שנות לימוד. מדוע כמעט, כי בשל ארוע שאספר מיד, לא סיימנו את השנה האחרונה איתה ולא נפרדנו ממנה.
ומעשה שהיה כך היה. כחודשיים לפני סיום שנת הלימודים של כיתה ז', אחד התלמידים מצא קנדום (גומי) באחד מגינות בית הספר האינטימיות - הגינות שטיפחנו בשיעורי החקלאות. יצאה נפשו של הילד לחמוד לצון והוא הניח את הדבר על שולחנה של המורה לתזונה, לפני שעמדה להכנס לשיעור. כשראתה זאת המורה לתזונה, יצאה מיד מהכיתה ולא שבה עוד.
במקומה חזר מנהל בית הספר מלווה במחנכת. לאחר הסבר על חומרת המעשה, הודיע לנו המנהל שנענש קשות, אלא אם כן יקום ויודה מי שעשה את הדבר. אף אחד לא קם. מנהל בית הספר אמר שנוכל להיות פטורים מעונש אם מישהו יגלה מי האחראי למעשה. אף אחד לא קם. הצטוונו להמתין בחצר בית הספר, עד לסיום הישיבה והדיון במעשה, בכינוס חרום של חברי המועצה הפדגוגית של בית הספר. בנוסף לכל הצרות, מנהל בית הספר החילוני שלנו היה אדם דתי חובש כיפת בד משי שחורה.
לאחר שעה בחצר בית הספר, הוכנסנו לכיתה והמנהל מסר את גזר הדין. המועצה הפדגוגית החליטה לסלק אותנו מבית הספר לשלושה ימים, בתוספת איגרת להורים שנדרשו לחתום עליה. בנוסף לכך הוחלט שלא נקבל תעודות בסיום שנת הלימודים.
משמעות הדבר הייתה שלא נוכל להרשם לתיכונים שבזמנו היו מכיתה ט' עד י"ב. ההרשמה לתיכון הייתה אז במחצית הראשונה של כיתה ח' והייתה דרושה תעודת ציונים של כיתה ז'.
בזמנו לא היה עדיין חוק חינוך חובה בתיכון, ולהתקבל אליו היה צורך בתעודה סבירה בכיתה ז', בתעודת התנהגות טובה, בחוות דעת של בחינה פסיכוטכנית, ובציוני עובר בבחינת "הסקר" הארצית, שהייתה מקובלת אז - מעין בחינת בגרות של בית ספר יסודי. מי שלא מילא את כל ארבעת הקריטריונים - נדון לנשור מבית הספר וללכת לעבוד, או ללמוד הדפסה ופקידות, נגרות, מסגרות, נפחות, חשמלאות וכיוצא באלו - בבית ספר מקצועי ללא בגרות. או ללמוד בבית ספר חקלאי - כן היו כאלה פעם.
לכן, העונש שלא לקבל תעודת ציונים בסיום כיתה ז' היה לנו כבד ביותר ועוד יותר להורים המודאגים. אז הורים לא העזו להתערב ולנהל את בית הספר, או להכות מורים ומנהלים. אל המורים התייחסו בכבוד. אל המורים, הורים ותלמידים פנו בתואר "המורה" ולא בשם פרטי. בכניסת המורה לכיתה, כל התלמידים היו קמים ונעמדים על רגליהם, עד שהמורה נתן אות לשבת. אני כבר רואה אתכם הצעירים מחייכים בחוסר אמון. אבל אז תלמידים לא התחצפו למורים. גם לא הסתובבו בבתי הספר עם סכינים והטילו מורא על הילדים והמורים.
מה קרה בפועל? לפני ההרשמה לתיכונים סיפקו לנו רק העתק תעודה, שבאמצעותו נוכל להתקבל לתיכון על תנאי, עד שנספק בסיום כיתה ח' את התעודה הרשמית של כיתה ז' יחד עם התעודה של כיתה ח' - ללא כל רבב בהתנהגות.
כן, אז מערכת החינוך היתה רצינית הרבה יותר מהיום.
את המורה לתזונה יכולנו רק להעריך על מה שלמדנו ממנה, ולהצטער על כך שלא יכולנו להיפרד ממנה בסיום בית הספר, כמו משאר המורים. היא לא סלחה. כמה סימבולי - סיום עגום שהשאיר לנו טעם רע בפה.
כתבת המשך זו תדון בהשלכות החברתיות והכלכליות, אם כלל העולם יעבור לצריכת מזון צמחונית באופן גורף - החלום הרטוב של הצמחונים והטבעונים. בכתבה זו נראה שגם ברמת האוכלוסיה הכללית, מעבר כזה הוא לא רק בניגוד לטבע האנושי. מעבר גורף כזה גם אינו כלכלי, הוא יגרום לתת-תזונה בעולם ויהיה אכזרי יותר לחיות המשק עצמן. בפוסט אחר שעוסק במקביל בנושא הטבעונות, מאשים הבלוגר את תעשייות הבשר במימון המחקרים המדעיים על טבעונות- ההאשמה קשה, אך אני יכול להבטיח לכם נאמנה, שהכתבה שלי לא מומנה על ידי שום גורם ומבוססת על ידע ומחקרים אקדמאים מוצקים.
"כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק השדה." בראשית פט, ג'
מדוע האדם בכלל אוכל מהחי?
בפוסט קודם - המיתוסים של הצמחונות והטבעונות - ציינתי כי הצמחונות אינה התזונה הטבעית של האדם, כפי שהיא אינה התזונה הטבעית של האריה. בני האדם ניזונו תזונה משולבת מהחי ומהצומח מאז הופעתם בשחר הפרה-היסטוריה. הסברתי מדוע התזונה הטבעית של האדם היא תזונה משולבת מהחי ומהצומח וכי מערכת העיכול שלנו והמסלולים הביוכימיים מותאמים בצורה אידיאלית לתזונה כזו. התזונה מהחי אינה בהכרח אכילת בשר. התזונה מהחי כוללת גם קבלת חלבונים מלאים מביצים ומחלב ומוצריו. למי שלא קרא, מומלץ לקרוא את הפוסט הקודם יחד עם פוסט זה אשר משלים אותו.
מטיפי הצמחונות מזכירים השכם והערב את האכזריות בה אנו, אוכלי כֹּל, "רוצחים" חיות בכדי לאכול בשר. אך האם תזונה של חלב ומוצריו וביצים, הוא רצח? אפשר לגדל את החיות בתנאים טובים, לרעות את הצאן באחו ולמי שרגיש, אפשר לאכול "ביצי חופש" (ממטילות שמסתובבות חופשי). חליבת חיות אינה מכאיבה ואפילו משחררת את התחושה הקשה שבהמנעות מהנקה. את הביצים התרנגולות במילא מטילות. טוענים גם הטבעונים שאנחנו מתאכזרים לעופות גם במתן חיסונים ואנטיביוטיקה. האם האדם עצמו אינו מקבל חיסונים ואנטיביוטיקה, החשובים לשמירת בריאותו?
לגבי מאכל דגים - אם לא דג אותם האדם, דגים אותם דגים גדולים יותר, פליקאנים ודובים. זהו חלק "משרשרת המזון" - מושג שאסביר אותו בהמשך.
מההיבט הפילוסופי, לא ניתן להגדיר את האריה רוצח. הוא הורג את טרפו כדי להתקיים ולא סתם כי הוא נהנה לרצוח - כפי שדווקא נהנים חלק מבני האדם ( כן, היו גם רוצחים טבעוניים). נו טוב, אומרים הטבעונים - האריה אינו אוכל בשר מבושל. הוא אכן אינו אוכל בשר מבושל בטבע, כפי שאין הטבעוני אוכל דשא. למעשה כל מי שמגדל כלב בביתו יודע כי הוא שמח לאכול בשר מבושל. בטבע כלבי הפרא אוכלים בשר חי.
גם האדם הקדמון אכל בשר חי, עד אשר גילה את השימוש באש. נפילת נתח בשר מיקרית למדורת אש, הביאה לתובנה של האדם, כי בשר מבושל טעים יותר. בני המסאי באפריקה ניזונים בעיקר מתערובת חלב פרה עם דם שהם מקיזים מהפרה. הם שותים מתערובת הדם החי הזה בתאווה רבה. לכל הגזענים, בני שבט המסאי אינם מין אדם שונה - הם הומו ספיינס ספיינס, כמונו. גם האדם הנאור אוכל היום בשר חי: סושי, דגים כבושים ומעושנים, קרפצ'יו וסטייק טראטאר. כיוון שהאדם היה ניזון מבשר מאז ימים ימימה, לא ניתן להגדיר אותו כרוצח חיות. דווקא הטבעונות היא המצאה חדשה של האדם והיא אינה כדרך הטבע.
משהחל האדם לביית בעלי חיים ולתרבת צמחים (דגנים, ירקות ופירות) - הכניס אותם לתפריטו, בשילוב של החי עם הצומח. למעשה ההתחלה בשימוש בדגנים, גם היא לא הייתה טבעית לאדם. אולם, עם התחלת השימוש בדגנים, פרצה באדם מגיפה חדשה - השמנה וסוכרת. כי בעיקבות שינוי זה בתזונה, לא חל שינוי במטען הגנטי של האדם, אשר קודם הסתפק בבשר ציד ושורשים.
למעשה 25% מאיתנו מכיל את צירוף הגנים שהביא בעבר לניצול מקסימלי של המזון המוגבל, לפני התבייתות האדם. כיום , בעידן השפע, צירוף גנים זה חושף את נושאיו להשמנה ולסוכרת. על כך אקדיש את הדיבור בפוסט אחר. כלומר, ב- 25% מהציבור - מזון העשיר בפחממות (קמח, דגנים, ופסטה) ממש מסוכן, אם נצרך בכמויות (השמנה ,סוכרת וכל המחלות האחרות הנגזרות ממנה). הצמחונות והטבעונות מבוססים על אכילת כמות גדולה של מרכיבי מזון אלה, כדי למצות מהם את כמות החלבון הקטנה שבהם. כאמור בפוסט הקודם, חלבון מלא הוא הכרח לקיומנו.
ב-50% מהאוכלוסיה - קיים סיכון ביניים להשמנה וסוכרת. בשר עני בפחממות ובשומן, מבשר רזה (עופות ודגים) - לא משמינים. לעומת זאת אם הצמחוני (המכיל את המטען הגנטי הבעייתי) אינו מקפיד על הגבלת כמות הפחממות והסוכרים, הוא בסיכון להשמנה ולהתפתחות סוכרת. מדוע הצמחוני? כי הוא זקוק לדגנים כמקור לחלבון, אך בדגנים יש גם הרבה מאוד פחממות.
מארג (שרשרת) המזון
תזונת כל היצורים החיים מהצומח לחי בנויה בצורת "פירמידת המזון" . הפירמידה בנויה ממדרגות, המייצגות את הסדר של רמוֹת הַהֲזָנָה: בבסיס הפירמידה נמצאים היַּצְרָנִים (שהם הצמחים המייצרים אנרגיה בעזרת אור השמש - כלומר, על ידי פוטוסינתזה במינוח מדעי), מעליהם ניצבים - הצימחוניים, ומעליהם - הטורפים.
מארג המזון מבוסס על שיווי משקל ואיזון עדין בין החוליות השונות המרכיבות אותו. על מנת לְשַׁמֵּר את האיזון לאורך זמן, על הסביבה הָאֶקוֹלוֹגִית לדאוג לְיַחַס כַּמּוּתִי מסוים בין החוליות השונות בשרשרת המזון. אם תחסר אוכלוסיה מסוימת, ייפגעו השלבים הבאים אחריה ולפניה בשרשרת המזון, ותיגרם פגיעה באיזון האקולוגי כולו (כפי שיוסבר בהמשך).
האדם, ואיזון שרשרת המזון
גם אנחנו, בני האדם, נמצאים בשרשרת המזון. בני האדם קשורים לשרשרת המזון בשני אופנים: האחד, בהיותנו טורפי-על (הניצבים בראש הפירמידה) ואוכלי-כּל. אנחנו ניזונים גם מצמחים וגם מבעלי חיים אחרים. בנוסף, האדם מסוגל במעשיו להשפיע על מערכת האיזונים שבטבע. לפעולות רבות של האדם יש השפעה גדולה והרסנית על שרשראות מזון רבות ועל מארג המזון על פני כדור הארץ.
פגיעה בחוליה מסוימת בשרשרת המזון תשפיע לרעה על כל החוליות הבאות אחריה ולפניה. למשל, פגיעה בצומח באזור מסוים (כמו הקמת עיר באזור של צמחייה טבעית). תשפיע על בעלי החיים הצימחוניים באותו אזור, הניזונים מן הצומח, ותגרום לְדילוּל אוכלוסייתם. דילול זה יפגע בטורפים הניזונים מן הַצמחוניים.
דוגמה נוספת לשינוי במאזן האקולוגי העדין התרחשה באוסטרליה. בסוף המאה ה-18, כאשר המתיישבים האירופאים הראשונים הגיעו ליבשת אוסטרליה, הם הביאו עמם סוגים שונים של בעלי חיים, ובהם גם ארנבונים. הם שיחררו לטבע 24 ארנבונים, במטרה לצוד אותם לאחר מכן. לכאורה זהו מעשה בלתי מזיק, אולם, בְּהיעדרם של טורפים טבעיים לארנבונים, הם החלו להתרבות בקצב אדיר. מאותם 24 ארנבונים מקוריים יש כיום באוסטרליה כ-300 מיליון ארנבונים, שגורמים נזק רב לחקלאות ולסביבה, וגרוע מכך, הם משתלטים על מְקוֹרוֹת מִחְיָה של בעלי חיים אחרים שחיו שם בעבר.
חלק מבעלי החיים המקוריים של אוסטרליה אינם מצליחים להשיג את מזונם בשל התחרות עם כמות הארנבונים העצומה. כיום מאיימת סכנת הכחדה על מספר מִינֵי בעלי חיים הנמצאים רק באוסטרליה. כל זאת, רק בגלל הפרת האיזון העדין שבין החוליות השונות בשרשרת המזון. ממשלת אוסטרליה נאלצה להשקיע משאבים רבים בטיפול במה שזכה לכינוי "מגפת הארנבונים". תופעה דומה עשויה להתרחש אם כולנו נהפוך לצמחוניים, כפי שנראה מייד.
מה יקרה אם יתגשם החלום הרטוב של הצמחוניים?
נניח שכל אוכלוסיית העולם תעבור לתזונה צמחונית ( אל דאגה - זה לא יקרה וזו רק אוטופיה, אך בואו נדון על כך כאפשרות תאורטית). מה יקרה? ובכן יקרו שני תהליכים הרי אסון:
ראשית, בעקבות התזונה מהחי, מניין נשיג כמות גדולה כל כך של מזון צמחוני עבור כל אוכלוסיית העולם? גם כיום קיימת בעייה עולמית של אספקת מזון צמחי. בשל מחסור בשטח גידול, מחסור במים, בּצוֹֹרֶת, מפגעי טבע וכדומה. הגידול העצום במספר הצרכנים למזון צמחי והמחסור בו יגרום למיליונים להיות בתת-תזונה ואפילו למוות. כבר היום, במצב התזונה הנוכחי, יש מחסור גדול של תבואה וגידולים אחרים בארצות העולם השלישי. אפילו רוסיה נזקקת היום לרכוש תבואה מארה"ב.
בשל כיבוש אדמות מתמיד של האדם לטובת בניה, הולכים ומתמעטים שטחי החקלאות. לכן, ניתן לראות מגמה חדשה של כריתת יערות מסיבית, לטובת בניה וחקלאות. אך, בכריתת עצים בג'ונגלים לטובת גידולי שדה - אנחנו פוגעים בריאה הירוקה של כדור הארץ. מפגע אקולוגי חמור, שגם על הטבעונים לתת עליו את הדעת.
במקרה שבו כל אוכלוסיית העולם תהפוך לצמחונית, תעלה הדרישה לאספקת מזון גידולים צמחיים בשני סדרי גודל לפחות, כדי לספקם לכל אוכלוסיית העולם. אם כבר היום נוצר מצב שקילו עגבניות מגיע לעשרה שקלים ויותר, עם המעבר לצמחונות טוטלית, מחיר קילו עגבניות עשוי לעלות למאה שקלים ויותר.
שנית מה יעשו עם כל חיות המשק שלא יזדקקו להם עוד? ימשיכו להאכיל אותם ולטפל בהם במכלאות ללא שימוש עד למותן? אין סיכוי, כי זה לא כלכלי!
אז מה יהיה הפתרון החלופי? האם ישחררו אותן לרחוב - כמו הפרות בהודו? או אולי לשדות, שם יתחרו איתנו על החסה? הם יתחילו להתרבות ללא בקרה ברחובות, כמו הארנבונים באוסטרליה - כי החוליה "הטורפת" שלהם, האדם, תהייה חסרה.
או אולי כדי למנוע תופעת התרבות בלתי מבוקרת, שתגרום לרעב של החיות המשוחררות, האם נהרוג אותן? או האם נשחרר אותן לסוואנות? ובמקומנו יתחילו לטרוף אותם זאבים, תנים וצבועים? האם זה לא יהיה אכזרי לחיות?
וכשנחסל את חיות המשק, שהצואה שלהן משמשת היום דשן אורגני החיוני לגידול הצמחים, יפגעו גם הצמחים. אספקת דשן אורגני (קומפוסט) וכימי גם היא תתייקר מאוד.
וכשנחסל את העופות, כבר לא יהיו יותר ביצים. ואם לא יהיו ביצים - שלום לתעשיית החיסונים. כי את הנגיפים בחיסוני השפעת, דלקת הריאות, טטנוס, וכנגד כל מיני מרעין ובישין - מגדלים בתוך החלמון של הביצים. צריך כמויות עצומות של ביצים ליצירת החיסונים לכלל העולם. זוכרים שתמיד לפני שאתם מתחסנים, שואלים אתכם האם אתם רגישים לביצים? זה בגלל שאריות חלמון הנמצא בתרכיב חיסון הנגיפים המוחלשים או המומתים. תאמרו - ממילא יש טבעונים שמתנגדים לקבלת חיסונים. אבל כאשר כל אוכלוסיית האדם תפסיק להתחסן, גם הטבעונים יפסיקו להיות מוגנים משחפת, אבעבועות, שיתוק ילדים ומה לא. כי רוב האוכלוסיה המחוסנת מונעת התרבות והתפשטות הנגיף, גם אם יש מתי מעט של סרבני חיסון (אל תבנו על זה, כי הגנה כזו על הבלתי מחוסנים אינה גורפת).
החלום הרטוב הזה של הצמחוניים לא יכול להתגשם. בגלל כל מה שציינתי. אז כל עוד אוכלוסיית הצמחוניים שלנו קטנה יחסית, לא מופר שיווי המשקל האקולוגי. לא כן המצב אם יתחשק לכולם להיות צמחוניים.
זוטות נוספות
הצמחוניים/טבעוניים מנפנפים בכך שמזון צמחוני בריא יותר. אולי יורד הסיכוי של מחלות מסויימות, אך עולה הסיכוי למחלות אחרות כמו סוכרת, שתופעות הלוואי שלה: התקפי לב, שבץ מוחי, אי-ספיקת כליה, עיוורון, אבדן תחושה וקטיעת איברים. גם זאת בשל הסיבות שציינתי למעלה וגם בכתבה הקודמת.
עוד טיעון שיש לטבעוניים הוא שחלב גורם לרבים לאלרגיה. אז במקום הם צורכים חלב סויה. האם ידעתם כי אחד מכל שלושה באוכלוסיה רגיש/אלרגי לסויה?
ומה אם אלה שמפתחים רגישות לבננות או תותים? בני למשל רגיש אליהם -אכילה מהם תמית אותו. לבשר, חלב וביצים הוא אינו רגיש. ובכלל מכל מגוון האלרגיות, האם שמעתם על מישהו שהוא אלרגי לבשר? האם אין זה אומר משהו על ההתאמה של הבשר לתזונת האדם?
מגיבים לפוסט הקודם שלי ציינו כל מיני מחקרים שקיימים כביכול בשבחי הצמחונות. אני כמדען לא מתייחס למחקרים שפורסמו בסיינטיפיק מעריב או ידיעות (בפוסט אחר אספר לכם איך חלק מהכתבים עושים סלט מהנתונים). אז ממש לא מרשים אותי הטיעון של "כתוב בעיתון" או כתוב באינטרנט. אני מתייחס אך ורק למחקר קפדני שנערך עם כל הבקרות, ופורסם בכתב עת מדעי מהשורה הראשונה - לאחר שהעבודה נבדקה על ידי שורה של מדענים אחרים.
אז בשל האופי הביולוגי של האדם כמו גם שיקולים כלכליים, רובינו נמשיך להיות אוכלי כֹּל. קיימים כיום חוקים למניעת התעללות וטיפול אכזרי בחיות משק. לכן במקרים חריגים יש לאכוף את החוקים האלה. מספיק שיסתובבו פקחים ויבקרו משקים באופן אקראי. אלה שימצאו עוברים על החוק יקנסו קנסות גבוהים מאד, למען יראו האחרים ויִראוּ. במקום להטיף לנו אוכלי הכל שאנחנו אחראים להתאכזרות חיות (בכך שאנחנו אוכלים אותן) - שיפסיקו הטבעונים להציק לנו ושיפנו מִרצם ללחוץ על הרשויות לאכיפת החוק.
לסיכום, כפי שציינתי בפוסט הקודם: שום תזונה קיצונית, לכאן או לכאן אינה בריאה לגוף האדם. לא אכילת בשר, ביצים וגבינות קיצונית מחד, ולא המנעות טוטאלית מהם מאידך.
ולכולם, על דיאטה מאוזנת מהחי והצומח (שהיא בעצם שיטת אכילה ולא עוד דיאטה) שבה תרגישו גם שבעים ובשיא הכושר. שבה תפחיתו גם במשקל וגם תמנעו מחלות - אכתוב בפעם אחרת. שיטה זו נבדקה על ידי בהצלחה רבה. התחלתי להרגיש צעיר בעשר שנים. גם קבוצות ספורט שניזונו בשיטה הזו, הראו הישגים גבוהים ומרשימים יותר, לעומת אלו שאכלו מזון כרצונם.
אם תרצו להיות בטוחים שתקראו בעתיד את הפוסט על שיטת הדיאטה הזו, אתם מוזמנים להצטרף כמנויים לבלוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
