לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חג הכאסח!


 

חג הסוכות הוא אחד מחגי ישראל המסמלים את הטבע וכמה אבסורדי הוא שדווקא חג זה הפך לחג השחתת הטבע. למשל, הדקלים משמשים הן ללולבים והן לסכך. חשבתם פעם מאין מספקים את הדרוש לקיום מצוות החג? בפוסט הזה תלמדו כיצד. במילים פשוטות, בעזרת כסאח של הדקלים. ואחרי שתקראו תבינו מדוע בסוכות הבא תשלמו יותר עבור הסכך והלולבים שלכם. 

 

 


 צילום רב הכותל

 


 מקור: לולבים לולבים לולבים, חברת הספקת לולבים וסכך

 

ראו את זה למשל, כותרת ממאמר שפורסם בעיתון הארץ:

 

וכיסחת בחגיך: עשרות עצי דקל בנחל חרוד הושחתו בשביל הלולבים

יערני קק"ל, שערכו סיור שגרתי בנחל, הופתעו לגלות עצי דקל עירומים מענפיהם. "מדובר בפגיעה אנושה בעצים. נפגע אמיר הצמיחה שלהם, דבר שיביא קרוב לודאי למותם של העצים, אמר גיל עצמון מקק"ל

אלי אשכנזי 30.08.2009


מאיר קאופמן, יערן קק''ל בגלבוע, לצד תמר שהושחת. מקור: הארץ

 

 

בגלל מצוות סוכות, היו מקרים שעצים שלמים  נעקרו ממקומם.

 

אבל גם גיזום הבלתי מבוקר מביא לכך שעצים רבים נותרו עירומים מכל ענפיהם. רבים חושבים לא נורא,עד סוכות הבא העצים יתחדשו. אז זהו שלא ! 

 

הצמיחה של ענפי הדקל אינה נעשית לאורך כל הגזע אלא רק בקצהו. הקצה הזה הוא קודקוד הצמיחה ומכונה לב הדקל. אם ענפים נגזמים - אין יותר צמיחה מתחת לגיזום, לכן גיזום פרוע יכול להשאיר דקל מכוער (ארוך כמו תורן עם ציצית זעירה בראשו). ובשנה הבאה, ה"מאכרים" של הסככות יצטרכו לטפס גבוה יותר כדי לגזום ולכער עוד את העץ - לכן גם תצטרכו לשלם יותר עבור הסכך והלולבים.

 

אבל לידיעתכם, אם חלילה  נגזם לב הדקל בראש העץ - משמעו הריגת העץ!

 

תשאלו אם כן לשם מה יגזמו את לב הדקל?

 

ראשית בשל טעות וחוסר ידע. שנית, על פי הרמב"ם לבבות דקל הם סגולה להגברת פוריות הגבר.לב דקל - קודקוד הצמיחה של מיני דקל שונים נחשב גם מעדן ותוסף מקובל לסלטים. עכשיו אחרי שקראתם זאת, אולי יהיו לכם יסורי מצפון כשתאכלו לבבות דקל.

 

ובכלל הידעתם שכרבע ממיני הדקליים מצויים בסכנת הכחדה ברמות שונות?

 

על ההכחדה  של תמר יריחו מלפני 2,000 שנה והניסיון להקימו לתחיה, כבר כתבתי בפוסט "מתושלח מחפש שידוך".

 

המאמץ המדעי לשמר מיני דקליים בהכחדה הוא מועט, כמו לגבי כלל הצמחים. קל יותר לעשות מאמצים כדי להציל בעל חיים חמוד מכוסה פלומה או ציציות מאשר לגייס כסף עבור צמחים. בדרך כלל שימור צמחים, אם נעשה, הוא במסגרת שמירת אזור המחיה של חיות בסכנה.

 

בשנים קודמות יצאו הרבנים הראשיים נגד התופעה של הגיזום הפיראטי של הדקלים,  ואפילו ציינו כי "סוכה עם סכך גנוב בעצם אינה כשרה". בשנים עברו אף הוטלו פה ושם קנסות של אלפי שקלים על גיזום עצי בר, למי שנתפס.

 

בקק"ל מנסים להילחם בתופעה גם על ידי חלוקת סכך, שנאסף מפעולות דילול שגרתיות, בחינם.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 4/10/2012 10:20   בקטגוריות סוכות, דקלים, סכך, לולבים, פגיעה בצמחיה, איכות הסביבה, ארבעת המינים, חברה, חומר למחשבה, טבע ונוף, מדע, מנהגי חג, סגנון חיים, פילוסופיה, צמחים, תמר יהודה, תרבות  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-7/10/2012 14:56
 



מתושלח מחפש שידוך


 

בפוסט הזה התכוונתי להמשיך את נושא ההנדסה גנטית בצמחים. אולם, דחיתי את הכתיבה לטובת הנושא האקטואלי על מתושלח. אז המשך הפוסט הקודם יגיע.

 

 

ביום חמישי האחרון, בקיבוץ קטורה שבדרום, נערך טקס נטיעה למתושלח העץ. וודאי אתם שואלים מה כל כך מיוחד בטקס כזה. ובכן, מתושלח הוא מין עץ שנכחד מהעולם והוחזר לחיים. לא רק שהטקס המרגש נובע מהצלחה להחיות מין נכחד, אלא כאן, בארצנו הקטנטונת נקבע שיא חדש - מדענית ישראלית הצליחה להנביט זרע מתקופת בית שני. זרע כבן 2000 שנים!

 



 

 

אז מיהו מתושלח? סיפור שהיה כך היה. לפני 48 שנים , מצא פרופסור יגאל ידין בחפירות מצדה כד ובו גלעיני תמרים בני אלפים שנה. הגלעינים (זרעים) האלה היו של עץ דקל מזן עתיק אשר נכחד לאחר כשלון מרד בר כוכבא. זן נדיר זה, המכונה  תמר יהודה, היה ידוע כבעל סגולות רפואיות רבות. בימי קדם שימשו פירותיו לטפול במחלות לב, הפרעות נשימה, קשיי זכרון  ובדיכאון.

 

הזרעים העתיקים האלה נשמרו באוניברסיטת בר אילן,  עד אשר לפני כשבע שנים נרכשו שלושה זרעים על ידי ד''ר שרה סלון (מנהלת המרכז לחקר רפואה טבעית במרכז הרפואי הדסה), כדי לנסות להנביט  את הגלעינים.

 

לזרעי עצים יש יכולת נביטה מוגבלת, שהיא בדרך כלל לא יותר משנים אחדות ועד מספר עשרות שנים, בהתאם למין העץ. סופרו גוזמאות על נביטת זרעי דגנים מתקופת הפרעונים, או על נביטת גרעיני תירס שנמצאו בקברים עתיקים באמריקה. אך למעשה לסיפורים המפוקפקים האלה אין בסיס מדעי. השיא הידוע במדע ליכולת נביטה היה של זרעים של צמח המכונה Canna compacta , שנמצאו בארגנטינה כלואים ברעשן מקליפת אגוז (קסטנייטה). במקרה זה מקצת הזרעים הכלואים באגוז שמרו עדיין על חיוניותם ונבטו. לפי תיארוך על פי שיטת פחמן 14, גילם היה 600 שנה. זה היה השיא העולמי.

 

למרות זאת, ד"ר סלון סברה שזרעי התמר בני האלפיים שנה שנמצאו במצדה עשויים לנבוט, כי הם נשמרו בסביבה חמה ויבשה עד למציאתם. לכן היא מסרה את גלעיני תמר יהודה האלה להנבטה אצל  ד''ר איליין סולוואי - מומחית לחקלאות מדברית במכון ערבה לחקר הסביבה, בקיבוץ קטורה שבערבה. מבין הזרעים שקיבלה, רק אחד נבט וכשהשתיל היה בן 15 חדשים, נבדק גילו באמצעות בדיקת פחמן 14 , שהראתה כי הגלעין הוא מתקופת המצור הרומאי על מצדה, לפני כ- 2000 שנה. זהו כנראה הזרע העתיק ביותר שאי פעם נבט. בדיקות גנטיות הראו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין תמר יהודה העתיק לבין זני תמרים מודרניים.

 

עץ התמר נמנה על משפחת הדקליים. זהו עץ דו ביתי, כלומר יש עצים זכרים שבהם פורחים פרחים זכריים ועצי נקבה שבהם פורחים פרחים נקביים. הפרחים הזכריים גדלים על עץ אחד והפרחים הנקביים על עץ אחר. הפרחים הזכריים מכילים רק אבקנים. הרוח מעבירה את האבקה שלהם  לפרחים הנקביים  שבעץ הנקבי ומהם מתפתח הפרי. לשתיל תמר שנובט לוקח כ-7 שנים עד שהוא פורח לראשונה. כשנבט הזרע של תמר יהודה, עדיין לא ידעו את מינו.  קיוו שהשתיל יהיה עץ נקבי, כי אז אפשר יהיה לבחון אם פירותיו הינם בעלי סגולות רפואיות. מאחורי כך עמדה המחשבה שאולי תרופות עתיקות יומין יהיו התרופות של מחר. אולם רק לאחרונה משפרח, גילו שהוא דווקא זכר.

 

בשבוע שעבר נטעו את העץ, שעד כה גדל בעציץ בתנאים מבוקרים, באדמת הקיבוץ בקטורה - ובטקס מכובד ניתן לעץ השם מתושלח (בהשראת מתושלח המקראי, שעליו נאמר שחי קרוב לאלף שנה) . 

 

אז השמחה רבה - הצליחו להחיות את מתושלח העץ. אך להמשך קיום הזן, מתושלח זקוק לשידוך.

 

יש לכם רעיון?

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 28/11/2011 13:50   בקטגוריות חיים, מדע, אקטואליה, חקלאות, מינים נכחדים, זרעים, תמר יהודה, ארכיאולוגיה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של PK ב-17/11/2014 13:15
 



122,075
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)