ראשית גילוי נאות. אני מציג כאן מציאוּת אישית, שעשויה לא להיות מתאימה לכולם.

מקור: banks.co.il 

אני מניח שהשאלה אם להחזיק שני חשבונות בנק, או לאחדם, עולה אצל בני זוג רבים. בהנחה שאין סיבה להחזיק חשבון בנק נסתר מפני בן/בת הזוג, ידועים היתרונות של איחוד החשבונות: א. הקטנת סכום העמלות החודשי, ב. הגדלת הסכום החודשי הנכנס ממשכורות, שמעניק "מעמד" טוב יותר של בעלי החשבון כלפי הבנק - הגדלת סכומי האשראי והלוואות מאושרות.

אך במצבים מסויימים יש יתרונות לאחזקת שני חשבונות:

לפני שנים אחדות זכור לי מצב שאחד הבנקים נקט בעיצומים ובשביתות לזמן ממושך של כמה שבועות. אמנם זה לא קורה כל יום, אבל קרה לי ולבת זוגי יותר מפעם אחת במהלך ההיסטוריה המשפחתית. פעם אחת זה קרה בדיוק כאשר מכרנו וקנינו דירה. מזל שלא איחדנו את שני החשבונות, כי כל אחד מהם היה בבנק אחר.

אבל לגבינו יש גם עוד סיבה גדולה מדוע כדאי להחזיק שני חשבונות בנקים משותפים. ובהמשך אתאר אותה.

לפני כן אחשוף כעת סקוּפ על חיי האישיים. אני עובד בשלושה מקומות עבודה: האחד באקדמיה. בשני - אני ראש תחום באחד ממשרדי הממשלה. בשלישי - אני עובד עבודה חלקית בתפקיד מסויים, באחד מבתי החולים. בשלושת מקומות העבודה אני מוותר על תוספת "הקדשת זמן מלא" ועל חלק מהתוספות האחרות במשכורות.

מהו היתרון בשלושה מקומות עבודה? בכל מקום יודעים שאני לא מתפרנס מהם באופן בלעדי ולכן לא מפעילים עליי לחצים ומטלות מוגזמות. בכל מקום עושים לי יותר "כבוד". לא שאני צריך כבוד, אך בהחלט אני לא אוהב להיות סמרטוט. וכן, לא לשכוח את הגיוון. 

עכשיו, כשהילדים גדולים, אני יוצא מהבית בסביבות שש בבוקר וחוזר בסביבות שמונה, תשע בערב. לעיתים רחוקות יותר אפילו בעשר. רעייתי גם היא מדענית, אך עובדת רק באוניברסיטה. היא מנהלת מחלקה, עומדת שם בראשות כמה ועדות חשובות ובסנאט של האוניברסיטה. את הפעילויות הנוספות האלה היא עושה בהתנדבות ולא משלמים לה עבור השעות שהיא מקדישה, מלבד מחקר והוראה. גם בהוראה היא מקדישה יותר זמן מהנדרש, וגם על זה לא משלמים לה. באקדמיה אני עוסק במחקר והוראה נטו. לא רוצה לקבל תפקידים פוליטיים.

בשל אופי העבודה שלי (שבעצם זה עבודות בלשון רבים), על זוגתי נופלים רוב הסידורים ומטלות הבית. אני משתדל לעזור כמיטב יכולתי בסופי שבוע, בהם אני לא עובד. גם בסידורים, גם בקניות וגם בבישול. כשהילדים היו קטנים, כל אחד מאיתנו חזר הביתה מוקדם אל הילדים, לפי התור, באופן שווה פחות או יותר. כעת הם עסוקים בשלהם, אחד משרת בצבא והם פחות זקוקים לנוכחותנו הצמודה. כל אחד מאיתנו נשאר לבד עם הילדים לתקופות של שבוע שבועיים, כאשר השני שהה בחו"ל לצורך עבודה. 

לעבוד בשלושה מקומות עבודה זה לא פשוט. צריך לעשות תאוּמֵי מס ולמרות התאומים, אם יש לי כוח, או אם אנחנו נופלים במדגם מס הכנסה, כשאני ממלא דו"ח מס הכנסה -  אני מקבל החזרים בין 3,000 ל- 8,000 שקלים. מכאן שלאנשים העובדים ביותר ממקום אחד, לא כדאי להתעצל ולמרות תאומי המס שווה למלא דו"ח שנתי למס הכנסה. אני יודע שרבים נמנעים לעשות זאת מאימת מוסד מס הכנסה, אך יתכן מאד שהם מפסידים מכך. 

בעבר גם נרשמתי כעוסק מורשה לענייני מס - לצורך הרצאות פרטיות בפורמים שונים ומכללות שהזמינו אותי, וכיועץ לחברות ביוטק והזנק (סטרטאפ). למשל, שנה אחת לימדתי מספר שעות שבועיות במכללת תל חי. לצורך כך, הטיסו אותי הלוך וחזור ושילמו גם הוצאות אש"ל. להרצאה שלמו לי במכללות ובפורמים פרטיים 2,500-3,000 שקל, שמהם נשארו לי לאחר ניכויי מס ומע"מ בקושי 1,000 שקלים. כיוון שנוכחתי שאני עובד יותר כדי לפרנס את המדינה, מאשר את עצמי, וכשנמאס לי לנסוע למכללה בתל אביב, כדי ללמד משש בערב עד תשע, חדלתי מהרפתקאות אלה.

פעם יעצתי לחברת הזנק 10 שעות, שעליהן קיבלתי על הנייר 30,000 שקל. אבל ביד קיבלתי המחאה בסך 12.5 אלף שקל, לאחר ניקויי מס למיניהם במקור. ממש לא שווה את המאמץ, וביעוץ יש צורך בעבודת הכנה לא פשוטה. 

למעשה יכולתי לוותר על עבודותיי כשכיר ולהתפרנס יפה רק מהרצאות פרטיות ומיעוצים. מהחלטורות האלה יכולתי להרוויח הרבה יותר מאשר ממשכורותיי בעבודות הציבוריות והממשלתיות, ולהשקיע פחות זמן עבודה. אך נשאלת השאלה, האם היו פונים אליי או מזמינים אותי לעבודות פרטיות אלו, לולא מעמדי הציבורי והאקדמאי?

הפסקתי לחלוטין עבודות חיצוניות, למעט שיפוט של עבודות דוקטורט שמופנות אלי מאוניברסיטאות שונות בארץ (שמכל אחת יוצאים לי כמה מאות שקלים לאחר ניקויי מס). אני מסכים לשפוט (למרות ששיפוט כל עבודה כזו גוזל ממני הרבה זמן), כי אני זקוק שגם אחרים ישפטו את התזות של התלמידים שלי.

על כל שאר העבודות הפרטיות ויתרתי ובזמן שהתפנה, אני מעדיף ללכת להצגת תיאטרון או לקונצרט וגם לכתוב בבלוגים שלי. כמו שאומרים - דברים בשביל הנשמה. 

עתה נשוב לענייני חשבונות הבנקים. המשכורות שלנו מפוזרות בין שני בנקים. בתור עובד מדינה, אני פטור מעמלות ומשלם עמלה מופחתת משמעותית על פעולות במטבע חוץ, באחד הבנקים. בכל זאת אני מקבל כמה פרוטות מחו"ל עבור שכר סופרים וכל חצי שנה אני מקבל המחאה בסכום של כמה מאות דולרים מממשלת ארצות הברית, על פטנט - שנרשם בעקבות המחקר שלי, כשהייתי פוסטדוקטורנט במכוני הבריאות הלאומיים האמריקאים. משום שאני לא אזרח אמריקאי, אני מקבל פרומילים על הזכויות לפטנט ולא אחוזים...

שני הבנקים יודעים שיש לנו חשבונות כפולים, ולכן הם מתחרים עלינו בריביות שמעניקים לנו על השקעות וחיסכון. גם הבנק השני הפחית לנו את עמלות העובר ושב. בשני הבנקים אנחנו לא משלמים עמלת רכישת ניירות ערך. במצבנו אנו יכולים להתמקח. האמינו לי שאפשר להתמקח ולקבל תנאים מועדפים משמעותיים בהרבה.

אני זוכר שבילדותי, אבא שלי היה מתרגז על עוולות הבנק, כולל הריביות על האוברדראפט. פעם אחת הוא הוציא כמחאה, את כל המשכורות שלו במזומן בתחילת החודש, במשך כמה חודשים, עד שמנהל הבנק התעשת והסכים לשפר את האשראי בחשבון.

אבא שלי גם לא נבהל מהבירוקרטיה, והיה מעביר את החשבון שלו מבנק לבנק, שנתן לו תנאים טובים יותר. למדתי ממנו שאפשר להתמקח עם הבנקים. הוא בכלל היה נוהג להתמקח בחנויות ובבתי עסק, גם כשעל המוצרים היה פיקסד פרייז ובדרך כלל הצליח. 

 מקור: atzuma.co.il

אז האם כדאי להחזיק שני חשבונות בבנקים שונים? תלוי: למי שבקושי גומרים את החודש - בהחלט לא כדאי. אבל,לבני זוג ששפר מזלם ונשארו להם כספים לחיסכון והשקעה - בהחלט כדאי, כי יכולת המיקוח שלהם תהייה גדולה יותר.

צרות של "עשירים"? בהחלט לא - אני עובד כמו חמור, חי יחסית בצנעה, ורוצה רק לסדר את הילדים בחיים.

נכון שלא צריך לרחם על מי שחי רק ממשכורת של פרופסור באוניברסיטה, אבל יחסית למספר שנות הלימוד שהקדיש, מדורי הגהינום שהוא צריך לעבור לקביעות ולקידום בדרגות שלו, ויחסית לאקדמאים בעלי מקצועות חופשיים - הוא מרוויח מעט. גם הרבה הרבה פחות ממנהל סניף בנק, או מרופא שהוא הכשיר באוניברסיטה וכעת עובד בקליניקה פרטית, או מקרוב שלי שלמד הנדסה ארבע שנים ועובד בחברת החשמל. וצריך גם לזכור, שבשל מסלול הלימודים וההשתלמויות בחו"ל, איש סגל אקדמאי ממוצע מתחיל לצבור פנסיה רק מגיל 35 ומעלה. אז לפעמים בארצנו גם פרופסור זקוק להשלמת הכנסה. 

במקום זה, היות ויש לי כל כך הרבה שאלות לשאול, החלטתי להעלות בכתב רק מעט מהשאלות בפוסט זה - את ארבע הקושיות שלי, ואולי לכם תהיינה תשובות שאשמח לקבל?

הקושיות הראשונה והשניה שלי קשורות בצדדים אחרים של שני הפוסטים שכתבתי לאחרונה. הקושיה השלישית והרביעית קשורות לבלוגיה באופן כללי יותר:

♦ הקושיה הראשונה נוגעת בצדדים אחרים של שני פוסטים שכתבתי לאחרונה:  זה שהיה במומלצים, וזה שבא אחריו. שני הפוסטים האלה עוסקים בשאלות ובאלטרנטיבות המדעיות הקשורות בדיון הציבורי על מחאת החשמל והדלק. אך תגידו, מדוע לפוסט הראשון היו 88 תגובות ולשני רק 14? האם זה בגלל שהפוסט הראשון היה במומלצים והשני לא?

ציינתי שלראשון היו 88 תגובות, אך למעשה אם תבדקו כעת, תראו רק 69 תגובות. הכיצד? ובכן, לאחר שהסתיימו פחות או יותר התגובות, לאחר שהפוסט ירד ממומלצי ישראבלוג, גיליתי היום להפתעתי קיום 88 תגובות, בעוד שלא קיבלתי הודעות במייל על תגובות חדשות לפוסט. בבדיקה ראיתי "השחלה" של שירשורי תגובות, כל אחת משפט באנגלית, בהמשך לתגובות ישנות של קוראים.

התגובות בשרשורים האלה אינן קשורות לשום דבר ונראות כשיחה מרומזת בין "מכרים". לאחד מהם יש כינוי מיוחד המוכר לי כאחד הבלוגרים בישרא. עלי לציין שהכינוי הזה אינו מופיע יחד עם האייקון של הבלוגר, כך שיכול להיות שמישהו אחר שאל את כינויו. אם זה אכן אותו בלוגר, אז אני מופתע - כי חשבתי שהוא מדיר עצמו מהבלוג שלי מסיבות היסטוריות, שלא אפרט. שנית, אם אכן זהו אותו בלוגר, אז השירשור נראה כ"שיחת חולין" של כבני 15 שמשתעשעים להם על חשבון שטח התגובות בבלוג שלי.

אז אני, שחושב כמובן שהתנהגות כזו אינה ראוייה, מחקתי את התגובות האלה והשארתי רק  שתיים - מחמת הספק. אך כיוון שמספר התגובות כעת עומד על מספר אי-זוגי, הרי שאחת מהן מועמדת למחיקה במידה ולא יתווספו עוד תגובות.

♦ הקושיה השנייה היא בעצם סידרת שאלות הקשורות להשלכות החברתיות של שני הפוסטים הנ"ל, שאותם כתבתי מתוך כעס על העלאות הצפויות של מחירי החשמל והדלק ששיעורם אינו מוצדק לדעתי. ראשית הבאתי אלטרנטיבות מדעיות אפשריות כיצד להיות פחות תלויים בדלק וחשמל. אבל ציינתי גם את העיוולת של המיסוי הממשלתי שלוקח טרמפ על הגדלת העלות של יבוא גז ודלק. מיד אכתוב על כך עוד ואוכיח לכם בחשבון פשוט שהממשלה מנסה לעבוד עלינו בעיניים. אך לפני כן, בפוסט השני הבאתי את הצהרתו של שר האוצר שטייניץ, שלא יוזיל עוד את מחירי הדלק , הגז והחשמל על חשבון הורדה במיסוי. כתבתי עוד על התוכניות המעוותות ( לדעתי) של  שטייניץ, שאותן הביא בראיון לאחד הכתבים הכלכליים, וציינתי שאם ימשיך כך, שלא יתפלא על עליית האינפלציה ו"אם יגיע מיליון זועם לכיכר רבין במחאה החברתית הבאה" (ציטוט מהפוסט).

אז מה קרה למחרת?

א. כל הארץ רעשה וגעשה שהממשלה עומדת לייקר את מחיר הדלק ב-20 א"ג לליטר. שטייניץ הודיע שלא ניתן לסבסד עוד את מחיר הדלק (להוריד את המיסוי עליו).

ויום לאחר מכן: 

ב. כל הארץ רעשה וגעשה על כך שביבי התקפל וצימצם את העלאה של מחיר הדלק, במקום עשרים אגורות, לחמש אגורות לליטר. איך?  על חשבון הורדה זמנית של שיעור המיסים (העומד על 51.5% - כלומר, יותר ממחצית מחיר הדלק זה מס! טירוף לא?). 

ביבי הוסיף שזו הפעם האחרונה שהממשלה תוותר על העלייה במיסוי, הנלוות לעלייה במחיר הדלק.

ובעצם חשבתי שביבי באמת לא יוריד שוב את מחיר הדלק, כי אולי גם כעת הוא לא סיבסד שום דבר. ביבי, מה דעתך על התרגיל הבא? בכל פעם שתרצו להעלות את מחיר הדלק ב-5 אגורות, תכריזו על העלאה של 20 א"ג ולמחרת תוותרו כביכול על 15 א"ג וכולם יגידו איזה נחמדים אתם. 

ג. ראיתי היום בכותרת העיתון שביבי אינו מפחד מהמחאה החברתית. האם אתם זוכרים מה אמר ביבי בהתלהמות לפני הבחירות ששלחו אותו אז לאופוזיציה?: 

"הם מ-פ-ח-דים,  הם מ-פ-ח-דים, ....." והקהל המשולהב שלו חזר על המשפט בניצוחו. האם ביבי זוכר?

ד. ראיתי היום בעיתון, שהאוצר ממנף את הויתור כביכול על המיסוי על שיעור עליית מחיר הדלק ומודיע על קיצוצים בכוח אדם במשרדים הממשלתיים. איזה יופי! האוצר מצא דרך מצוינת לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה. השרים יסכימו לשתף פעולה עם האוצר, כי אחרת האוצר מאיים שיגבה מאיתנו יותר מיסים ואז בבחירות הבאות, "ממשלת המיסים תהפוך לממשלת הנמאסים".

ה.  ובכלל, האוצר מתהדר בכך שהוא מצליח להביא לשקיפות של הניהול התקציבי של משרדי הממשלה. שטייניץ, איפוא השקיפות של משרד האוצר? מדוע לא תפרסמו דו"ח על כל ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר ותעמידו אותו לביקורת ציבורית? גם אנחנו רוצים שקיפות. 

ובכלל, מדוע צריך את משרדי הממשלה, אם האוצר מנהל אותם? הרי עוזי לנדאו, שהאוצר הפך אותו משר האנרגיה לשר "החשמל והמים", כבר אמר שלמעשה הוא מיותר. אז מדוע הוא והשרים האחרים אינם מתפטרים?

כמובן, זה לא מפני שהשרים מתעקשים לשמור על כיסאותיהם ועל הכיבודים שנובעים מכך. הם ממש חייבים להישאר, כי חייבים לעסוק בשאלות הפינויים ממגרון ומבית המכפלה. 

ו. ועוד שאלה אליכם? מדוע יש הבדל כל כך גדול בהוצאות משרד הביטחון בין התחשיב שהכינו רואי החשבון של משרד הביטחון לבין זה שהכינו רואי החשבון של משרד  האוצר? מה זה, האם מתמטיקה היא אינה מדע מדויק?

ז.   (שימו לב, השאלה האחרונה מתחילה בזין  ) כתבתי למעלה, שהממשלה מנסה לעבוד עלינו שעליית מחירי הדלק, הגז והחשמל הכרחיים. בפוסטים הנ"ל שכתבתי, הראיתי על בסיס מדעי  מעשי, שישנן אלטרנטיבות זולות יותר.

חשבון פשוט מראה שהאוצר והממשלה עובדים עלינו בכך שטוענים שהם אינם יכולים להוריד את מרכיב המיסוי (שהוא כאמור כמחצית מעליית המחיר). הם עובדים עלינו, כי להזכירכם, תקציב המדינה הדו-שנתי נקבע כאשר שערי הדלק המים והחשמל היו זולים בעשרות אחוזים מאשר היום. לכן, אם המחירים שלהם עולים מעבר להערכה של מחירם בהכנת התקציב, הרי לממשלה יש בעצם הכנסות גבוהות ממיסוי, הרבה מעבר למה שתוכנן. כמובן שבכל תקציב מתוכנן יש גם רזרבות.

אז מדוע הם צריכים עכשיו לקצץ בכוח אדם במשרדי הממשלה? האם גם שכרם של העובדים עלה בעשרות אחוזים, כמו מחירי הדלק, הגז והחשמל?

ביבי אומר שיש צורך  ביותר מיסים בגלל כיפת הברזל. אך האם האמריקאים לא התחייבו לממן את בניית ארבעת הסוללות הבאות?  

האם ביבי והאוצר חושבים שאנחנו מטומטמים?

אני כותב דברים אלה בבוטות, אך זו כנראה השפה היחידה שממשלה מבינה, כאשר היא מגיעה מהעם.

♦ ויש לי עוד שאלה בנושא אחר לגמרי, הקושיה השלישית, שקשורה להבחנה מפעילות הכניסות לבלוג שלי.

בלוח העריכה תחת תפריט סטטיסטיקות, ניתן לראות מקורות של כניסות לבלוג.

במשך התקופה הקצרה יחסית שהבלוג קיים ( פחות מחמישה חודשים), כעשרה אחוזים הם כניסות להעתקה של תמונות שפורסמו בבלוג.

מסתבר שרוב הכניסות הן למספר מצומצם של תמונות והרי התמונות המבוקשות ביותר, בחמשת המקומות הראשונים:

מקום ראשון (60% מהכניסות):

פיצוץ גרעיני

מקום שני (20% מהכניסות): 

קוף

מקום שלישי (10% מהכניסות):

ארוחת חולדות

מקום רביעי (5% מהכניסות): 

השיבוט (שיכפול) של בוש

מקום חמישי (3% מהכניסות): 

זהירות קרינה רדיואקטיבית

2% הנותרים - שאר התמונות שפירסמתי.

האם הבחירה והביקוש של התמונות הספציפיות* האלו, יכולות להעיד משהו על הפסיכולוגיה או מצב הרוח של הציבור? יש לי השערות. אך, אשמח לקבל את דעתכם בתגובות. 

* חלק מהתמונות שפרסמתי הן מקוריות שלי, אך את התמונות המבוקשות הנ"ל העתקתי מגוגל-שיתוף או ויקיפדיה -שיתוף.

♦ ושאלה אחרונה לי אליכם, הקושיה הרביעית. באופן מוזר, היו גם 2-3 כניסות לאחת התמונות שפרסמתי בפוסט שלג על עירי. אבל, מדוע מכל התמונות, זו שעוררה דווקא עניין, היא זו שציינתי " כך נראה הרחוב ליד ביתי"?

תגידו, האם הק.ג.ב (סתאאאם, הוא כבר לא קיים), ה-CIA או השב"כ רוצים לגלות לפי ביתי את זהותי?

אולי זה מישהו מהקוראים שמת לדעת מי זה קנקן התה? אוי איזה פרנויות וקונספירציות משונות.....

אז צר לי לאכזב אתכם. ליד ביתי אינו אומר שזה באמת ביתי. חחחחחח

וחוץ מזה אני באמת לא כל כך חשוב! חחחחחחח

 זהו זה לפוסט האחרון שלפני פסח. יש לי עוד מספר שאלות ותהיות, אך אשאיר אותן לפעם אחרת. בינתיים שימרו על בריאותכם בניקיונות ואל תגזימו.

חג שמח!

תוספת עריכה: מה עשויה לעשות ממשלה כדי לשרוד את המחאה החברתית או את משבר חוק טל?

היא עשויה בהחלט להפנות את אור הזרקורים לתקיפה באיראן, או לעופרת יצוקה ב', או לסגור חשבון עם נסראללה. אז כבר באמת תהייה לה סיבה להעלות את המיסים.

עידן האוטופיה של החשמל

 בפוסט הקודם דנתי באפשרויות הוזלת מחיר החשמל על ידי ייצור ירוק (נקי לסביבה) ועל ידי מיחזור. בפוסט ההוא ציינתי שהממשלה מעלה לנו את מחירי החשמל בעשרות אחוזים, כתוצאה מעליה במחיר יבוא הגז והדלק. בפוסט הזה תראו שחלק נכבד מעליית מחירי החשמל נובע ממיסוי גלוי ונסתר של הממשלה. בפוסט הקודם שאלתי האם מחירי החשמל יוזלו כאשר ישראל תתחיל לקבל תמלוגים משדות הגז החדשים שהתגלו בישראל. בפוסט זה תראו שלממשלת ישראל יש כנראה דווקא תוכניות אחרות. אתאר כאן המצאה של הטכניון, היכולה להחליף חלק ניכר מהחשמל שייצורו מזהם את הסביבה, בחשמל ירוק, בעזרת אנרגיה טבעית, בחינם. האמת שבבניית מתקנים כאלה, ניתן לייצר את כל תצרוכת החשמל הדרושה למדינת ישראל וללא צורך בגז או דלק לשם ייצורו. מאין תיקח המדינה את הכסף לבניית תשתית המתקנים הזו? התשובה פשוטה למדי - מהתמלוגים שהמדינה תקבל משדות הגז שהתגלו לאחרונה בישראל. 

לדברי גלובס, מס הבלו על הפחם הוא מס מצטיין באיכותו בשביל האוצר. מדוע?    

א. המס הזה מייצר הכנסה קבועה ומשמעותית, שניתן לבנות עליה בתחזית הגבייה; ב. למס הזה מינימום עלויות לאוצר; ג. המס הזה לא מותיר לנישום (לנו) מרחב להתחמקות או העלמה; ד.  והחשוב מכול: את המס הזה אפשר יהיה להעלות בשקט, מבלי לעורר התנגדות מצד הנישומים.   

לא נקצץ עוד מס כדי להוזיל חשמל

ולגבי השאלה שהעלתי בפוסט הקודם: האם בעתיד, כשהמדינה תקבל תמלוגים על הגז שהתגלה באחרונה בישראל, ירד מחיר החשמל? בראיון, עונה שר האוצר בקצרה שכן. אבל מצד שני שטייניץ מפרט: בעקבות מכירת הגז לחברת החשמל ולחברות בחו"ל, יעמדו הכנסות המדינה ממסים ומתמלוגים על בין 400 ל-500 מיליארד שקל. שר האוצר ציין כי 40-50% מהסכום הזה יופנה לתקציב המדינה וישמש להשקעה בתשתיות תחבורה ובחינוך. יתרת הסכום תעבור לקרן ריבונית שתשקיע ברחבי העולם (כלומר, המדינה תשחק עם התגמולים השייכים לנו האזרחים, כמו שמשחקים עם קרנות הפנסיה שלנו? - הערה שלי). הרווחים שתשיא קרן זו ישמשו, כדברי שטייניץ, לחינוך ולהשקעה בביטחון, והקרן עצמה תישאר כעתודה למקרי חירום כמו מלחמה או אסון טבע. "הקרן תישמר כתעודת ביטוח לכל מקרה ולכל צרה שלא תבוא", אמר השר.     

רגע , רגע, רגע..... בכלכלה אני לא כל כך מבין, אך אני מבין עברית וחשבון: מחצית ממכירת הגז לחברת החשמל (כולל מיסים) יתווספו לתקציב המדינה ושאר מחצית ההכנסות יושקעו בקרן עלומה, שתשקיע את הכסף בפרוייקטים שונים בעולם, שעשויים חלילה להתמוטט בעתיד (כמו למשל הבנקים ופרוייקטי נדל"ן, לאחרונה  בארה"ב).  אז מדוע שהמדינה תמכור את הגז בזול לחברת החשמל? שאלה זו לא מעניינת את חברת החשמל, כי מי משלם את החשבון? נכון, אנחנו הצרכנים.

מהו הפרוייקט הזה? הנה, אציג לכם אותו בקצרה. מדובר בארובות שרב.

 ארובת שרב מבוססת על רעיון הפקת אנרגיית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור, תוך ניצול אנרגיית השמש. ארובת השרב נצבת במקום חם, יבש, וקרוב לים. את הרעיון הגה פיליפ קרלסון  והוא פותח ונחקר בטכניון על ידי פרופסור דן זסלבסקי, נציב המים לשעבר. טכנולוגיית ארובות השרב מאפשרת ייצור של אנרגיה מתחדשת 24 שעות ביממה, בלי צורך בקליטת קרני השמש. הטכנולוגיה הזו מבוססת על העיקרון הפיסיקלי שאוויר חם ויבש נהפך לכבד ושוקע כלפי מטה, בשעה שהוא סופג לחות ומתקרר; אם לוכדים אוויר כזה במבנה סגור, הוא ישקע מהירות הולכת וגוברת וייצר רוח חזקה שתניע טורבינות שייצרו חשמל - בלי תלות בדלק ובלי פליטת מזהמים לאוויר. בתהליך יצור החשמל מקבלים תועלת נוספת והיא התפלת מים מלוחים. מגדל אחד כזה יכול להתפיל מי ים ולספק מי שתיה למיליון תושבים.      

 

ארובת שרב. מקור: אתר הטכניון

הנה כיצד זה עובד (גירסה צרה מוסיקלית - כ-3 דקות):

http://www.youtube.com/watch?v=0tWlP0knKQU&feature=related

 למי שמעוניין הרי גירסת הסבר מרתקת של כ-5.5 דקות:

http://www.youtube.com/watch?v=2japP5d0qCI&feature=related 

 כפי שראיתם בסירטון, החשמל שיתקבל בטכנולוגיה הזו הוא הזול ביותר. צריך להקים כמה ארובות כאלה ליד אילת וליד ים המלח, ומדינת ישראל תהייה מסודרת מבחינת אספקת חשמל נקי ומים מותפלים. ומה עם שדות הגז שגילינו? פשוט נמכור את הגז לעולם ומהרווחים נבנה תשתיות לחשמל חינם נקי.  

 יבואו ויאמרו המתנגדים, מה יקרה אם תפרוץ בישראל רעידת אדמה כמו בפקושימה, אשר אולי תהרוס את ארובות הרוח? להם אומר, שרעידת אדמה כזו תהרוס לא עלינו רבים מהמבנים בארצנו. אך בניגוד לפוקושימה, לא יחול עלינו אסון גרעיני בגלל הפקת חשמל בכורים גרעיניים.   

לידיעתכם!

ישראל דנה עם ממשלת הודו על בניית ארובת שרב להודים.

הצחיקו אותי - הסנדלר עצמו הולך יחף.

***  

פינת הידעתם?

 מדוע הציפורים לא מתחשמלות?

 ציפורים קטנות עומדות על חוטי חשמל ולא מתחשמלות. מדוע?    

כי הן נוגעות רק בחוט אחד. אם הן היו עומדות על שני חוטים: רגל אחת על חוט אחד והשנייה על חוט שני, אז היו סוגרים מעגל חשמלי ומתחשמלות. עופות קטנים לא ניזוקים בדרך כלל, כי אינם נוגעים בחוטים המרוחקים זה מזה, אך עופות גדולים כמו נשרים, שנוחתים על עמודי חשמל ופורשים כנפיהם הגדולות - אם נוגעים בו זמנית בשני חוטי מתח גבוה - הם מתפחמים מיד. דבר זה פוגע כמובן גם במערכת החשמל, בגלל קצרים והפסקות מתח. לכן, חברת החשמל והחברה להגנת הטבע משתפים פעולה כדי להגן על העופות ועל מערכת החשמל.