מהו תפקיד בית הספר? יותר מאשר הוא אמור לגרום לתלמידים לשנן חומר ולהקנות ידע, בית הספר אמור להיות בראש ובראשונה בית ספר לחיים. להכין את התלמידים להתמודדות עם החיים בעתיד.

לפני מספר עשורים, כשהמדינה הייתה עניה, כשתקציב המדינה והביטחון היו נמוכים בהרבה מאשר היום (למרות שגם אז תקציב הביטחון היה כשישים אחוזים) - המדינה השקיעה בחינוך הרבה הרבה הרבה יותר מאשר היום, ללא השתתפות תשלומי הורים. המדינה ראתה בחינוך את חוזקה התרבותי, המדעי והמדיני בעתיד.

בעבר בכל בית ספר למדו מוסיקה על ידי מורה מקצועי. מכיתה ד' עד ח'.

בכל בית ספר למדו ציור ואמנות , גם כן על ידי מורה מקצועי מכיתה ד' עד ט'.

בבית הספר למדו שעורי מלאכה - שעתיים ריקמה לתלמידי ג'-ד' (בזכות שיעורים אלה אני יודע היום לתפור כפתור ותיקוני לבוש קלים). והבנים המשיכו בשעורי מלאכה בעץ ובנחושת עד כיתה ח', על ידי מורים מקצועיים.

בבית הספר היסודי ממלכתי שלי למדו גם שעורי חקלאות וגננות על ידי מורה מקצועי בכיתות ה' עד ז'. היום אני יודע לטפח את הגינה שלי בעצמי ולא צריך גנן.

בכיתות ז' - ח' למדנו שלוש שעות שבועיות צרפתית כשפה זרה שניה. חבל שלא ערבית, כי בתיכון החליפו לנו ללימודי ערבית (שנתיים ערבית ספרותית ושנה ערבית מדוברת). בבית הספר התיכון דגלו בלימודי השפה הערבית לכל התלמידים, כי אנחנו חיים במזרח התיכון ולא באירופה.

והיו גם הרבה יותר לימודי ליבה ומדעים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה חובה לכולם - גם מי שלא עשה בהם בחינת בגרות). האם גם היום ילד בכיתה ה' מסיים ללמוד בשתיים וחצי, ופעמיים בשבוע בשלוש וחצי?

אז המדינה העמידה את החינוך בראש סולם עדיפויותיה אחרי ביטחון, והיום? ... על כך אכתוב אולי פוסט מפורט בעתיד.

***

בניגוד להיום, בכל בית ספר למדו שנתיים לימודי תזונה (שלוש שעות בשבוע) על ידי מורה מקצועי. היום בקושי, אם בכלל לומדים תזונה (הבת שלי למדה בקושי סמסטר אחד והבן לא למד בכלל), אבל היום יש פי-100 יותר מקרי אנורקסיה. ואני לא סתם מציין את הקשר הזה (לא שאני טוען שזו הסיבה היחידה). אבל, לחץ ותחרות היו גם אז (ואפילו יותר, אז התלמידים לקחו יותר ברצינות את הלימודים מאשר היום, והייתה תחרות בין התלמידים). מודעות ל"יופי" היתה גם אז, ודוגמניות שדופות היו מוצגות לראווה גם אז בעיתונים.

הפוסט הזה יהיה מוקדש לזכרונותיי מלימודי התזונה ובעיקר למורה לתזונה שלי. המורה לתזונה הייתה גברת בשנות החמישים לחייה, צנועה, מיושבת בדעתה, שולטת בכיתה ברוגע - עולם התזונה בראש מעייניה. 

זאת לא היא, רק מאוד מזכירה אותה

למדנו איתה בכיתות ו' - ז'. שנתיים שלמות (נו, כמעט שלמות - כפי שאסביר בהמשך). היו גם ספרי לימוד מיוחדים לתזונה ומבחנים.

במשך השנתיים (כמעט) למדנו הרבה לימודי תאוריה - על מערכת העיכול, על אבות המזון ותפקידם, על סוגי פחמימות (טובים ורעים), על חלבונים מלאים וחסרים, על סוגי שומנים (טובים ורעים), על ויטמינים ומינרלים, על צורות בישול (טובות ופחות טובות) ואפילו על עריכת שולחן, קישוטי וסידורי פרחים, ונימוסי שולחן.

אבל לא רק לימודי תאוריה. גם לימודים מעשיים בכיתה ז'. הכיצד? המורה לא הייתה רק המורה לתזונה. היא הקימה בבית הספר מפעל חיים: היא עמדה בראש מפעל הזנה לתלמידים ששני הוריהם עובדים - מסעדת בית ספר. אז לא היה צריך חוק הזנה. בית הספר סיפק שרותי הזנה תמורת סכום סימלי מצחיק.

המורה לתזונה ניצחה על פעילות המסעדה הזו שהיא עמדה בראשה. האמינו לי שהתלמידים אז לא אכלו ג'אנק פוד, שניצל, נקניקיות וצי'פס. אלא, אוכל איכותי, בריא ומזין.

בכיתה ז' כל התלמידים השתתפו בהכנת הארוחות במסעדה, בנוסף לצוות של ארבע עובדות מטבח. במשך ארבעה ימים בשבוע, היו שיבעה תלמידים מבין שלושת כיתות המחזור - פטורים מלימודים ובמקום היו לומדים ועובדים יום שלם במסעדה. יום אחד, אחת לשלושה, ארבעה שבועות.

התייצבנו במסעדה בשמונה בבוקר, חבשנו כובעי טבחים וסינר, והמורה לתזונה לימדה אותנו את עקרונות בחירת תפריטים לארוחות, את עקרונות הכנת המזון ואת עקרונות הבישול.

בהתנסות הזו למדתי הרבה דברים בסיסיים וגם מורכבים. איך לשבור נכון ביצה. איך לחתוך ירקות - פלפל למשל, כדאי וקל יותר לחתוך מהחלק הפנימי כלפי קליפה החוצה, ולא להיפך. איך לחתוך עוף ובשר, איך לתבלן, איך להכין מנות לפי מתכון מדוייק, איך לתכנן כמויות, איך לקשט מנות (כי אוכל אוכלים עם העיניים), איך להכין קינוחים שונים, ועוד הרבה הרבה דברים. כשהיתי סטודנט באוניברסיטה, יכולתי לבשל בקלות בגלל ההתנסות הזאת.

עד היום, עשרות שנים אחרי, אני זוכר את הקינוחים שהכנו. את סלט הפירות העסיסי, את קינוח הגזר המגורד במיץ לימון ונענע, את כדורי השוקולד בקוואקר שיבולת שועל... אך, זכרון הטעם והריח עדיין בפי ובאפי.

אבל לא רק הכנת אוכל למדנו מהמורה לתזונה. כשסיימנו להכין את האוכל, כחצי שעה לפני שהגיעו תלמידי בית הספר לאכול במסעדה - נטלנו ידיים, התיישבנו לשולחן שערכנו אותו בעצמנו ובראשו המורה לתזונה - לאכול ארוחת צהריים, שאנחנו השתתפנו בהכנתה.

לפני שהתחלנו לאכול,  סיפרה לנו המורה סיפורים ואנקדוטות בענייני אוכל ועל נימוסי שולחן. בארוחה עצמה אין מדברים. למשל, סיפרה לנו שיצא לה לאכול עם נכדתה הקטנה בחדר האוכל של קיבוץ גינוסר. באותה ארוחה השתתף דוד בן גוריון שהגיע לביקור, ואכל שם בהתלהבות יתרה.

מזה כמה שנים, מאז שילדיי סיימו לימודיהם בבית הספר - סיום החופש הגדול אינו אומר לי דבר, מלבד שזהו היום האחרון שבו אפשר להינות מעומסי תנועה מופחתים.

נ*גה מתארת בבלוג שלה כיצד ישנם ילדים שמאוד מפחדים שהמורה תשאל אותם מה הם עשו בחופש הגדול. וזה הזכיר לי את החופש הגדול שלי כילד.

ובכן בילדותי ביליתי שני מחזורים בקייטנה (שהיו שישה שבועות מתוך השמונה של החופש הגדול, כולל יום תשעה באב).

ובכן התמזל מזלי שהשתתפתי לא סתם בקייטנה, אלא בקייטנה איכותית, דאז - קייטנת אגד. באותם זמנים אבא שלי היה שכיר באגד ולאחר מכן חבר אגד. הקייטנה הזו התקיימה בסככות על חוף הים.  ומי היה המדריך שלי בקייטנה? אורי דביר. כן זה אורי דביר האגדתי מנקודת חן. מדריך טיולים מוסמך. אתם וודאי יכולים לתאר לעצמכם איזו חוויה גדולה היתה זו בשבילי איתו. שהוא גם היה אדם נפלא ורחב אופקים. לא רק סתם נהג אוטובוס, חבר אגד. חוץ מטיולים, סיפורים ושירים מהעולם - עשיתי בהדרכתו ארנק אמיתי איכותי מעור, ועבודות נחושת נפלאות.

אורי דביר, ז"ל

לימים כשהייתי סטודנט, הייתי אני עצמי מדריך וחובש בקייטנת אגד. זה היה נפלא בשבילי להיות שם מהצד המדריך.

השתתפות בקייטנת אגד הייתה מושא קנאה לילדים שאבא שלהם לא עבד באגד. בעצם זה לא מדוייק, כי הקייטנה הייתה פתוחה גם לילדי השוטרים. אתם וודאי יכולים לנחש מדוע ילדי שוטרי תנועה זכו בפריווילגיה הזו, וזה כמובן מגעיל. אבל, לא שמעתי אז תלונות,  לא כתבות בעיתון, גם אף לא מילה בדו"ח מבקר המדינה.

היום הקייטנה הזו פתוחה לכל דורש. אך, עם התמסחרותה, כבר איני בטוח יותר באיכותה.

ברכות לתלמידים ולמורים לקראת שנת הלימודים החדשה.

והפוסט הבא, כפי שהבטחתי, יהיה על המורה לתזונה שלי וכיצד בגללה (ובעצם יותר בגללנו) כמעט עפנו מבית הספר.

תוספת עריכה

כיצד ניתן לדעת שהיום הסתיים החופש?

הפוסט הזה היה למעלה מעשרים דקות ברשימת הפוסטים החדשים, במקום חמש דקות או פחות כרגיל.

מזה זמן שצריכת שוקולד מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא עתיר קלוריות, שומן רווי וסוכר, ולכן אינו מומלץ לבריאות השיניים ובוודאי לא לאנשים עם עודף משקל או סוכרתיים. מצד שני קיימות עדויות  שלצריכה מוגבלת של שוקולד מריר ללא תוספת סוכר, עם אחוז גבוה של מוצקי שוקולד (60% ומעלה), עשויה להיות תועלת בריאותית. ובכן מחקרים חדשים חיזקו את הטענה האחרונה. צריכה קבועה של שוקולד (לא כל שוקולד - קראו בכתבה) או אבקת קקאו מורידה את לחץ הדם, את התנגודת לאינסולין של חולי סוכרת ואת הכולסטרול הרע. אבל עיקר העיקרים הוא שצריכה קבועה שלהם מעכבת את הירידה ביכולת החשיבה ואובדן זיכרון  ומשפרת את יכולת החשיבה במבוגרים. לפי מחקרים מדובר על עיכוב של כעשר שנים בהופעת תופעות שיכחה (דמנציה).

השפעת מוצרי קקאו על לחץ הדם

בני שבט הקוּנה האינדיאנים  ממרכז אמריקה ידועים כבעלי לחץ דם תקין והם שותים 4 כוסות משקה קקאו ליום. מדענים שיערו שחומרים המצויים בקקאו ומכונים פלבנולים הם אלה שממתנים ומורידים את לחץ הדם. הפלאבנולים מעוררים בגוף את היצירה של חומר כימי המכונה ניטריק אוקסיד - אשר מרחיב את צינורות הדם ולכן נגרמת ירידה בלחץ הדם. 

מאמר סקירה חדש שפורסם לפני כשבוע על ידי ד"ר קרין רייד וחבריה, בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension מסכם 20 מחקרים מדעיים שנערכו לבדיקת השפעת חומר הפלבנול (flavenol), המצוי בשוקולד ובקקאו.

כל המחקרים האלה שכללו כמעט 900 נבדקים בריאים, מצביעים בודאות שצריכה יומית של שוקולד עשיר בפלאבנול (אחוז גבוה של מוצקי שוקולד ) או אבקת קקאו - מורידה את לחץ הדם. מדידת לחץ הדם כוללת כידוע שני ערכים: הערך הגבוה (המכונה הלחץ הסיסטולי - מיצג את לחץ הדם בצינורות הדם בעת התכווצות הלב) והערך הנמוך (המכונה הלחץ הדיאסטולי - מייצג את לחץ הדם במערכת כלי הדם כאשר הלב נמצא בהרפיה). לחץ דם תקין הוא 120/80.

אבל, תוצאות המחקרים השונים הראו שונות מסויימת ביניהם בהשפעת השוקולד על שני ערכי לחץ הדם, והיא תלויה גם במינונים שנבדקו בפלבנול שבשוקולד ובאורך התקופה שנבדקו באנשים. אבל כולם הראו ירידה קטנה יחסית (אבל משמעותית) בשני ערכי לחץ הדם:  משהו שנע בין 2.5-10 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי וירידה ממוצעת של בין 2.5-5 בלחץ הדם הדיאסטולי. טווח השינוי בלחץ הדם  תלוי בתנאי הניסויים שנערכו (וכפי שאציין בהמשך, תנאי הניסויים השונים לא היו אחידים) הירידה הייתה גדולה יותר כאשר השוקולד היה דל בסוכר. כמו כן התוצאות היו במקצת טובות יותר אצל אנשים צעירים מגיל 50.

הירידה בלחץ הדם אינה גדולה, אבל ההבדל בין קבוצות הנבדקים לבין קבוצות הביקורת שקבלו שוקולד לבן או אבקת קקאו נטולי פלבנול - הם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. יש לציין שגם סגנון חיים כמו  שתית יין אדום, דיאטה ופעילות גופנית מורידים את לחץ הדם בשיעור דומה כמו הפלבנול, ולכן לשילוב של צריכת פלבנול שבמוצרי קקאו  עם פעילות גופנית, ודיאטה נכונה - עשוי להיות אפקט ירידה גדול יותר של לחץ הדם (מה שאנחנו מכנים בלשון מדעית - אפקט אדטיבי או  אפילו סינרגיסטי).

יש לזכור שהמחקרים האלה נערכו בבני אדם נורמלים בעלי לחץ דם תקין. וידוע שגם לירידה קטנה מהערכים הנורמלים של לחץ הדם, יש משמעות בירידה במידת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.

כמה שוקולד או אבקת קקאו צריך?

ראשית מדובר על שוקולד המכיל לפחות 50% מוצקי קקאו וכל המרבה באחוז מוצקי הקקאו הרי זה משובח (70-90%). טבלית שוקולד אחת של חפיסת שוקולד בת 100 גרם מכילה 6 גרם שוקולד.

אז כמה צריך כדי לקבל ירידה מקסימלית בלחץ הדם? אז זהו, כרגע לא ברור כמה. כאמור היו הבדלים מהותיים בתנאי הניסוי של המחקרים השונים והבלתי תלויים שנערכו.

ראשית היה הבדל במשך הזמן שעקבו אחר לחץ הדם במחקרים השונים. בחלקם נעשה מעקב בן 8 שבועות בעקבות צריכה יומית של שוקולד או קקאו. באחרים נערך מעקב בן 13 שבועות. שנית, בין המחקרים השונים היה הבדל באחוז מוצקי השוקולד שניתן לנבדקים וגם הבדל בכמות טבליות השוקולד שניתנו - בין חצי טבליה לחפיסת שוקולד שלמה בת 100 גרם + טבליה אחת נוספת. לפיכך לא ניתן להשוות בין המחקרים השונים וכרגע לא ניתן לדעת מהי צריכת השוקולד היומית הדרושה כדי לקבל את התוצאה הבריאותית הטובה ביותר. לשם כך דרושים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לדעת את זה.

אבל לגבי צריכת הקקאו הדרושה - אנחנו יודעים יותר, כי בניסויי ההשפעה על לחץ הדם ניתנו כמויות מבוקרות של מספר מיליגרמים נתון של פלבנולים המצויים באבקת קקאו. אבל המחקרים נעשו על אבקת קקאו מסויימת ואחוז הפלבנולים עשוי להיות קצת שונה בין אבקות קקאו מחברות שונות.

אז באיזה כמות של פלבנולים בקקאו מדובר?

חלק מהמחקרים שבדקו את ההשפעה של אבקת הקקאו כבר נערכו על כמויות יותר מדוייקות. הם נערכו על ידי שימוש באבקת קקאו שעברה סטנדרטיזציה - כלומר מדידה של כמות מדוייקת של פלבנולים באבקה. ובכן לגבי כמות הצריכה הדרושה למיתון לחץ הדם דרושה כמות של 520-990 מיליגרם פלבנולים (חצי עד גרם אחד). זה בהחלט מתאים לכמות שתית הקקאו של שבט הקונה האינדיאנים - 4 כוסות שוקו ביום.

אבל ההפתעה הגדולה ביותר - קקאו משפר את הזיכרון ומונע התפתחות שיכחה.

מדובר במחקר הזה שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension. מצרף את התקציר המקורי (אפשר לדלג כי אני אדבר אחריו על המחקר):

Benefits in Cognitive Function, Blood Pressure, and Insulin Resistance Through Cocoa Flavanol Consumption in Elderly Subjects With Mild Cognitive Impairment: The Cocoa, Cognition, and Aging (CoCoA) Study.

Source

University of L'Aquila, Department of Life, Health, and Environmental Sciences, Viale S Salvatore, Delta 6 Medicina, 67100 Coppito, L'Aquila, Italy. [email protected].

Abstract

Flavanol consumption is favorably associated with cognitive function. We tested the hypothesis that dietary flavanols might improve cognitive function in subjects with mild cognitive impairment. We conducted a double-blind, parallel arm study in 90 elderly individuals with mild cognitive impairment randomized to consume once daily for 8 weeks a drink containing ≈990 mg (high flavanols), ≈520 mg (intermediate flavanols), or ≈45 mg (low flavanols) of cocoa flavanols per day. Cognitive function was assessed by Mini Mental State Examination, Trail Making Test A and B, and verbal fluency test. At the end of the follow-up period, Mini Mental State Examination was similar in the 3 treatment groups (P=0.13). The time required to complete Trail Making Test A and Trail Making Test B was significantly (P<0.05) lower in subjects assigned to high flavanols (38.10±10.94 and 104.10±28.73 seconds, respectively) and intermediate flavanols (40.20±11.35 and 115.97±28.35 seconds, respectively) in comparison with those assigned to low flavanols (52.60±17.97 and 139.23±43.02 seconds, respectively). Similarly, verbal fluency test score was significantly (P<0.05) better in subjects assigned to high flavanols in comparison with those assigned to low flavanols (27.50±6.75 versus 22.30±8.09 words per 60 seconds). Insulin resistance, blood pressure, and lipid peroxidation also decreased among subjects in the high-flavanol and intermediate-flavanol groups. Changes of insulin resistance explained ≈40% of composite z score variability through the study period (partial r(2)=0.4013; P<0.0001). To the best of our knowledge, this is the first dietary intervention study demonstrating that the regular consumption of cocoa flavanols might be effective in improving cognitive function in elderly subjects with mild cognitive impairment. This effect appears mediated in part by an improvement in insulin sensitivity.

גילוי נאות: את המחקר הזה שנעשה על ידי קבוצת מדענים גדולה מימנה חברת מוצרי קקאו ושוקולד. אך את המחקר ערכו מדענים ורופאים רציניים ודוברת האגודה האמריקאית לתזונה, דוקטור מרי אן ג'ונסון, ציינה שלמרות המימון ושאחד המדענים מועסק בחברת הקקאו, אופן המחקר ותוצאותיו נראים מהימנים. גם כל מאמר לפני שמתקבל לפרסום, בכל כתב עת מדעי, עובר בחינה של 3-4 סוקרים מומחים בלתי תלויים.

במחקר זה נבדקה השפעת שתיה יומית של 3 כמויות של אבקת קקאו: כמות נמוכה, בינונית וגבוהה - על היכולות החשיבתיות (קוגנטביות) של 90 אנשים מבוגרים בריאים, הסובלים מבעיות אובדן זיכרון. 

נבדקה השפעת שתיה יומית של קקאו על אנשים אלה במשך 8 שבועות. היכולת הקוגנטיבית והזיכרון נבדקו במספר מבחנים פסיכולוגיים:

הראשון מכונה בדיקה מינימלית של המצב המנטלי (MMSE),

והשני, שטף דיבור (שטף ורבאלי).

מה היו התוצאות?

במבחן הראשון לא נמצאו הבדלים בתוצאות הבחינה בין קבוצת שותי השוקו לבין קבוצת הביקורת. אבל, שותי השוקו השלימו את הבחינה מהר יותר. בנוסף, שותי כמות השוקו הגדולה השלימו את הבחינה מהר יותר משותי השוקו בכמות הבינונית.

במבחן שטף הדיבור התקבלו אפילו תוצאות משמעותיות הרבה יותר, כפי שנמדד במספר המילים של הנבדקים בדקה לעומת קבוצת הביקורת (אלה שלא שתו שוקו ולמעשה שתו משקה "שוקו" נטול פלבנולים):

שותי כמות השוקו הגדולה - דיברו בממוצע 8 מילים יותר לדקה.

שותי כמות השוקו הבינונית - דיברו בממוצע 5.1 מילים יותר לדקה.

שותי כמות השוקו הקטנה - דיברו בממוצע רק מילה אחת יותר בדקה.

כלומר, כל המרבה בשוקו הרי זה משובח. לא נבדקה השפעה של שתית שוקו בכמויות גדולות יותר.

הרמה הבסיסית של ערכי לחץ הדם והפרמטרים של חילוף החומרים היו דומים בין כל קבוצות הנבדקים במחקר הזה. אבל בעקבות שתית השוקו - בקבוצות השותים בכמות בינונית וגדולה, נצפו גם ירידה בלחץ הדם (10 יחידות בממוצע), ירידה בעמידות לאינסולין (עמידות לאינסולין מאפיינת חולי סוכרת) וכן ירידה בכמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם.

לכן החוקרים חושבים שההשפעה החיובית של השוקו על הזיכרון אינה ישירה, אלא נובעת מירידה בלחץ הדם, בעמידות לאינסולין ובכולסטרול.

מחקרים אחרים שנעשו בעבר הצביעו על כך שצריכת קקאו לא רק עשויה לשפר זיכרון של אנשים שכבר סובלים מאובדן זיכרון, אלא לדחות אפילו בעשר שנים את תחילת הופעת אובדן זיכרון ושיכחה (דמנציה).

 אז גבירותיי ורבותיי - מהיום משקה שוקו אינו רק משקה ילדים. אבל השתמשו באבקת קקאו מרוכזת, ללא תוספת סוכר. הוסיפו על פי טעמכם ממתיקים ומעט חלב (אפשר גם לוותר).

לרוויה ולבריאות

אחרית דבר לקוראי הבלוג. באחרונה פרסמתי בבלוג סידרה של פוסטים בענייני בריאות ותזונה. מכיוון שהבטחתי לכם פוסטים גם בנושאים אחרים (ראו רשימה בשוליים הימניים), אעשה פסק זמן בנושאי התזונה והבריאות. אל דאגה אני אשוב אליהם. אבל לפני פסק הזמן הזה בנושאי התזונה, אפרסם בפוסט הבא זכרונות אישיים מהמורה לתזונה שלי, על מפעל החיים שלה בבית הספר, על דברים שהתלמידים היו מתים וצריכים ללמוד היום.... ועל הסיום העגום של ההיכרות שלנו עם המורה לתזונה, שבגללו כמעט עפנו מבית הספר. יהיה מעניין.

כולנו יודעים שאמת בפרסום רחוקה מלהיות האמת ובכל זאת אנחנו נופלים בפח. על כך מבוססת תורת השיווק. נאמר, הפראירים אינם מתים, אלא מתחלפים. אבל אין זה מדוייק - רובינו ממשיכים ליפול בפח. מדוע? בגלל מספר סיבות: ראשית, בגלל הטעיות מכוונות של המשווקים המבוססות על בעיות של הציבור בהבנת הנקרא. שנית, בשל עזות מצח של המשווקים שמנצלים את חוסר הידע של הקונים.

דבריי וודאי אינם מפתיעים אף אחד ובכל זאת אנו ממשיכים ליפול בפח. אביא כאן כמה דוגמאות עקרוניות בתחום שיווק הבריאות והמזון. על צמחי המרפא של הרפואה האלטרנטיבית ועל הקוסמטיקה כבר כתבתי בעבר.

דיאטות:

חדשות לבקרים מתפרסמות דיאטות חדשות המבטיחות פלאים לצרכנים הנואשים. והרי מספר אמיתות לידיעתכם:

א. ציון "אושר על ידי משרד הבריאות" - אינו מצביע על דבר וחצי דבר לגבי יעילות ערכת הדיאטה. כל מה שזה אומר הוא שהמרכיבים של "ערכת הפלא" כנראה אינם מזיקים או רעילים.

ב. בפרסומים של הדיאטות, מביאים לכם תמונות לפני ואחרי ועדויות של אנשים מאושרים שניסו והצליחו. מעניין כמה שילמו להם המשווקים?

אז כדאי שתדעו שני דברים:

ראשית, עדויות של "רזיתי 8 קילו בחודש" הם שקר וכזב. 2-3 הראשונים הם בכלל אובדן נוזלים כתוצאה משריפת מלאי הגליקוגן בגוף. הגליקוגן הוא הצורה שבה הגוף שומר על מלאי עודפי הסוכר. לאחר מכן, במקרה הטוב, אובדן המשקל הוא בקצב של חצי קילוגרם לשבוע. אובדן של קילוגרם ומעלה לשבוע, בלתי אפשרי, ואם זה בכל זאת קורה - הדבר מסוכן ביותר לבריאות וכדאי לכם להתחיל לדאוג. ובכלל ירידה מהירה במשקל עקב דיאטה - מסוכנת מאוד לבריאות (הרבה יותר מאשר עודף משקל).

שנית הבטחות בפירסום "הרזיה עד 4 ק"ג לשבוע או לחודש". העד הזה היא ההטעיה הגדולה ביותר שמפילה אנשים בפח, מבלי יכולת לתבוע את החברה. כשכתוב עד, זה בעצם אומר שגם אם תרזו גרם אחד, או כלל לא, אתם בעצם בתחום של עד.

הדבר מזכיר את המחירים שהם 9.99 או 99 שקלים. למרות שכולם יודעים זאת, הטריק הזה בכל זאת מטעה את מרבית האנשים. למשל, כמה פעמים הייתי עד לאנשים ששאלו את עובדי המרכולים מה המחיר של המוצר? כשאומרים להם 9.99 , הם חוזרים ואומרים: אה, תשעה שקלים. ואני שואל למה לא עשר? למרות שכולם כביכול יודעים את זה, המוח של הרוב מתרגם אינטואיטיבית 9.99 ל-9. עובדה ממשיכים לתת מחירים כאלה. 

ג. הטעיה נוספת בשיווק דיאטות: לערכת הדיאטה מצורפת חוברת תפריטים לארוחות שיש לאכול בזמן הדיאטה. אם לא תרזו - סימן שלא עמדתם בצריכת הקלוריות המוגבלת של התפריטים. אם תרזו - הייתם מרזים בכל מקרה רק מהגבלת הקלוריות היומית שבתפריטים ולא  בגלל "שיקויי הפלא" המצורפים לערכת הדיאטה.

ד. בשיקויי, אבקות, וכמוסות הפלא לא תמצאו דבר מלבד ויטמינים וסיבים ולעיתים חומרים מדכאי תיאבון כמו זה שנמצא בחלק מהסירופים לשיעול - חומרים לא מומלצים בלשון המעטה. סיבים אתם יכולים לקבל במזונות עשירים בסיבים, או יכולים לקנות אבקת סיבים במרכולים במספר שקלים מועט. בערכת הדיאטה אתם משלמים מאות שקלים על הסיבים. מאידך, צריכה מוגברת של סיבים יכולה להיות אפילו מסוכנת למערכת העיכול ולבריאות. גם תוספת משתנים ומשלשלים בערכות הדיאטה מסוכנות ביותר לבריאות ונותנים אשלייה של אובדן משקל הנובע מאובדן מסוכן של נוזלים.

באופן ספציפי לדיאטה שבתמונה למעלה, דיאטת HCG.  בדיאטה זו מזליפים טיפות הורמון ההריון על הלשון (ובחלק מהערכות אין אפילו שום הורמון הריון, אלא זיוף צמחי שהקשר בינו להריון מקרי ביותר. הדיאטה הזו היתה פופולארית לפני 40 שנה וכמו כל הדיאטות האופנתיות נזנחה, עד שעשתה קמבק היום לארץ. בארצות הברית היא נאסרה לשימוש, כי היא מסוכנת מאוד. היא מסוכנת מאוד משום שהצריכה היומית בדיאטה הזו היא קיצונית - 500 קלוריות בלבד. על הסכנות וההטעיות קראו  כאן.

ה. בשיווק דיאטות מסויימות מציינים בפרסומות "נוסה קלינית". גם אם נוסה, הניסוח אינו מחייב שהניסוי הצליח בצורה משמעותית מובהקת. גם על תשתכנעו כל כך מהר מהמשפט  "הוכח בניסויים קליניים". מדוע? כי רובכם אינכם מדענים וגם אם נעשה איזהו ניסוי - אין לכם את הכלים לדעת שהניסוי נעשה כהלכה: שגודל המדגם מתאים (ולא נבדק למשל על 5 אנשים), שנערכו הביקורות המתאימות (מתן דיאטה דֶמה באותה אריזה לקבוצת ביקורת), שהניתוח הסטטיסטי נעשה כהלכה, לפי כל הקריטריונים המקובלים. וראיה לדבריי - מדוע היצרנים אינם מציגים את פרטיי הניסויים ותוצאותיהם בפרסומות ובערכת הדיאטה?

כדאי שתפיצו לכל חבריכם ומכריכם - הגיע הזמן להפסיק לעשות קופה עליכם, על חשבון בריאותכם.

הטעיות ושקרים במידע לצרכן בתחום המזון 

רווחות ההטעיות של הציבור שחלקן נובעות מפסיכולוגיה של תפיסות מוטעות של הצרכן, וחלקן נובעת מבורות של הצרכנים (הרי לא כולם למדו כימיה וביוכימיה).

אחת הדוגמאות שאני נוהג להביא בקשר להטעיה פסיכולוגית. היא הדוגמא של אחוזי השומן במוצרים (ונניח כעת לאחוזי השומן הרווי, השומן המוצק ושומן טראנס המסוכנים לבריאות). בארץ מציינים למשל, גבינה עם 5% שומן. בארה"ב כתוב במקום זה על המוצר - 95% נטול שומן (fat free). למרות ששתי הצורות נכונות מבחינה משפטית, לצורה השניה יש אפקט פסיכולוגי מטעה.

עוד דוגמא: כשמצוין על מוצר מזון "ללא תוספת סוכר" - זה לא אומר שהמוצר אינו עשיר בסוכר. זה אומר שלא הוסיפו למוצר סוכר באופן מלאכותי, מעבר לכמות הסוכר שנמצאת בו באופן טבעי.

חוץ מזה, מוצרים כאלה עשויים להכיל תכולת שומנים גבוהה, כמו שומני טראנס. למשל, הקפידו שעוגיות ללא תוספת סוכר אינן מכילות מרגרינה, לא שומנים מוצקים וחצי מוצקים, אלא שמן צמחי בלבד. הסתכלו גם מהם אחוזי השומן (מספר גרמים שומן ב-100 גרם מוצר) ובמיוחד כמה שומן רווי מכיל המוצר - מקור לכולסטרול וטריגליצרידים. 

אבל השקרים החמורים ביותר הם מוצרים שמצוין בהם עשוי מחומרים טבעיים, או ללא חומרים משמרים או צבעי מאכל. היכן השקר?

ובכן אם תבחנו את הכתוב על התוית של המוצר "הטבעי" תראו פעמים רבות חומרים עם מספרי E . אלה מספרים המייצגים חומרים שהיצרן אינו כלכך מעונין שתדעו מהם. אז מהם המספרים "התמימים" האלה?: 

מספר E number) E) הוא שיטת קידוד של האיחוד האירופי עבור תוספי מזון. הקידוד הקיים למספרי E:

E100–199 - צבעי מאכל

E200–399 - חומרים משמרים

E400–599 - חומרים המשמשים בעיבוד מזון

E600–699 - משפרי טעם (בפועל כתוב חומרי טעם - וכי מדוע צריך לשפר את הטעם? חשבתם על זה?) 

E900–950 - ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים

E999–1521 - עמילנים וחומרים שונים

E420–421 ו-E950–967 - ממתיקים מלאכותיים.

חלק מהחומרים שמצויים ברשימת ה-E אינם מזיקים בכמויות המקובלות לשימוש, וחלקם מזיקים אפילו בשימוש מועט. בוודאי שקר הוא לציין על מוצר עם מספרי E - עשוי מחומרים טבעיים, או ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל.

שימו לב: עשוי מחומרים טבעיים אינו בהכרח עשוי מחומרים טבעיים בלבד!

באופן כללי, למרות שחלק מהתוספים אינם מזיקים, צריכה מתמשכת של כמות תוספים גדולה במשך שנים עלולה להיות מסוכנת בשל השפעתם המצטברת.

ראו מהי מידת הסיכון בשימוש חומרי E שהם צבעי מאכל, לפי רשימה שהוכנה ע"י ביה"ח  Villejuif בצרפת: 

ראו כאן מידת הסיכון בצריכת חומרי E נוספים!

הטעיה נוספת היא מכירת מוצרי מזון לא בריאים עם תוספות ויטמינים ומינרלים, למשל:

תרכיזי מיץ עשיר בסוכר צבעי מאכל וחומרים משמרים לילדים,

נקניק רווי בכולסטרול שעליו מצויין עשיר בברזל ובאבץ,

דגני בוקר עשירים בסוכר ובקלוריות, בתוספת ויטמינים ומינרלים.

גם מרבית דגני בוקר ה"עשירים בסיבים תזונתיים" -  עשירים בסוכרים מסיסים רבים בעלי אינדקס גליקמי גבוה. וזיכרו - דגני בוקר אינם מזון טבעי. זה מזון מעובד! 

 דגני בוקר הם חטיפים מתוקים לכל דבר

לידיעת הטבעונים - דגני בוקר הם מזון מעובד

דגני הבוקר הפכו לארוחת הבוקר העיקרית של האמריקאי הממוצע (בשל העצלנות שבהכנת ארוחה בריאה) ויחד עם הג'אנק פוד הפכו לגורמי ההשמנה וסוכרת מספר אחד - ממש מגפה. ראיתם שמנים אמריקאים? רוב השמנים שלנו ממש רזים לעומתם.

לכן, מכירת דגני בוקר עשירים בפחממות וסוכרים כבריאים, למרות כל הויטמינים, המינרלים והסיבים - פשוט אינה בריאה (לפחות לא יכולה להקרא כך) ושיווקם הוא אחת מההטעיות הגדולות של הציבור.

 יותר בריאים זה לא אומר שהם בריאים!

יותר בריאים ממה?

הרי מספר דוגמאות לדגנים שעל האריזה מצויין טובים לבריאות ו/או עוזרים לשמירת משקל. האמנם? ראו את המוקשים:

אול בראן פלוס (קלוגס)

מכיל כמויות סוכר ונתרן גבוהות יחסית.

אול בראן פלקס (קלוגס)

מכיל כמות גבוהה יחסית של סוכרים ולא מעט נתרן.

כמות סיבים גבוהה - יש להיזהר מצריכת יתר של סיבים!

ביופלקס (תלמה)

מכיל קמחים של דגנים מלאים ולא הדגנים עצמם. ממתיק -  סוכרלוז.

ברנפלקס (תלמה)

מכיל קמח חיטה מלאה ולא חיטה מלאה.

מולטי צ'יריוס (נסטלה)

מכיל צבעי מאכל (קרמל ואנאטו) וכמות סוכרים גבוהה.

ספיישל K (קלוגס)

מכיל כמויות סוכר ונתרן גבוהות יחסית.

פיטנס (נסטלה)

מכיל כמות גבוהה יחסית של סוכר וכן כמה סוגי סוכרים שונים. צריך להיזהר בכמויות כדי לשמור על המשקל.

פייבר 1 (נסטלה)

מכיל ממתיק אספרטיים וצבעי מאכל (קרמל, אנאטו).

קרנצ'ים (תלמה)

מכיל קמחים מחיטה מלאה ושיבולת שועל מלאה וממתיקים - איזומלט, מלטיטול, סוכרלוז.

ההבטחה: עוזרים בשמירת המשקל – אבל מכילים מספר קלוריות דומה לכולם.

שוגי כוכבים (תלמה)

מכיל קמחים של דגנים מלאים ולא הדגנים עצמם, וכן שמן צמחי. 

אסיים בטריק מטעה נוסף: "חומרים מונעי חימצון" הם בעצם חומרים משמרים, אך זה נשמע יותר טוב להדיוט. חלק ניכר מהחומרים האלה אינם בריאים בלשון המעטה. למשל, מרשימת התכולה של הדגנים באריזה שבתמונה למעלה - תוכלו להיווכח שבדגנים יש תוספת של טוקופרול כחומר נוגד חימצון.

טוקופרולים הם אמנם קבוצת חומרים טבעיים. טוקופרול אלפא הוא בעצם ויטמין E. אז מדוע לא מציינים פשוט ויטמין E? משלוש סיבות:

א. השם הזה עושה רושם ולא רוצים שתדעו מה זה (לכם לא איכפת כי הבטיחו לכם באריזה שהמוצר עשוי מחומרים טבעיים).

ב. הטוקופרול שבמוצר אינו כנראה ויטמין E, אלא נגזרת כימית שלו -טוקופרול בטא, גמא, או דלתא, ובמוצר לא מציינים איזה טוקופרול הכניסו.

ג. אמנם ויטמין E חיוני לבריאות, אך מחקרים אחרונים הראו שעודף ויטמין E מסוכן וכפי הנראה מקצר חיי אנשים על ידי העלאת הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי וסרטן. בנוסף צריכה גבוהה של ויטמין E ( מ-200 יחידות ומעלה) יחד עם נטילת אומגה 3, עשויה לגרום לדימומים פנימיים (עד מוות) - כי הם חומרים נוגדי קרישת דם. במיוחד מסוכנת נטילה שלהם בצרוף מיקרופורין (אספירין) שמקבלים אנשים בעלי כולסטרול גבוה בדם. האספרין עצמו הוא חומר נוגד קרישה בפני עצמו.

אז האם ברשימת התכולה מציינים איזה טוקופרול אתם אוכלים עם הדגנים וכמה ממנו הוסיפו? וודאי שלא. גם אף אחד אינו יכול לפקח איזו כמות של דגנים אתם צורכים.

אז מדוע מצוין על האריזה דגנים בריאים יותר ולא דגנים בריאים? כי אם תחלו, לא תוכלו לתבוע את היצרן על הטעיה שאולי גרמה לכם לחלות. בנוסף, שימו לב שבדרך כלל מצוין על האריזות כמות יומית מומלצת של דגנים. אם תחלו - גם לא תוכלו לתבוע, כי לכו תוכיחו שלא עברתם את הכמות המומלצת, גם אם צרכתם פחות ממנה.

אז מה אם יש חוק אמת בפרסום? תלכו לתבוע? ברוב המיקרים תפסידו בגלל הניסוח הדו-משמעי המטעה של פרסום המוצר.

אז שלא יעבדו עליכם...

ודבר נוסף, חשוב לילדים: הזנה קבועה של דגנים לילדים שלכם כארוחת בוקר היא נוחה ומהירה. למרות שתמצאו כתבות של דיאטניות מסויימות, שאכילת דגנים לארוחת בוקר זה בסדר (כולל באתרים כמו קופות חולים) - דגני הבוקר עם כל תוספות הסוכר והציפויים הם ממתק לכל דבר ואי אפשר להגיד שהם תורמים מבחינה בריאותית. יש בהם תוספות של ויטמינים ומינרלים, ומאידך תוספת מזיקה של צבעי מאכל  וחומרים משמרים. בנוסף יש לקחת בחשבון שעודף יומי של מספר ויטמינים עשוי להיות מזיק יותר מאשר מועיל. לגבי מינרלים   - ברזל וסידן אינם נספגים בצורה היעילה ביותר דרך דגנים. ברזל נספג בצורה הטובה ביותר כאשר מגיע מן החי, וסידן נספג בצורה יעילה יותר דרך מוצרי חלב. לא צריך דווקא דגני בוקר על מנת לקבל רכיבים אלו. לאור האמור כאן תשקלו היטב המשך שימוש קבוע של ארוחת דגנים ובעיקר לילדים.

פרוסת לחם (רצוי לחם מלא) עם גבינה או ביצה, חסה ועגבניה - היא ארוחת בוקר מצויינת לילדיכם.  כנ"ל סנדביצ'ים לגן או לבית הספר. כמובן, אלה שנותנים לילדיהם פרוסת לחם עם ממרח שוקולד (בגלל הסוכר, מרגרינה והתוספים הלא טבעיים שבו) או חמאת בוטנים, או ריבה - פשוט חוטאים לבריאות ילדיהם. אל תעשו זאת אם אתם אוהבים אותם. 

אל תתבססו  על כתבות של מחקרים פסאודו רפואיים, המצביעים כביכול שתזונה מסוימת היא בסדר. להתלות על "מחקרים" כאלה היא פשוט התנהגות של בת יענה. ואני כביוכימאי אומר לכם זאת חד משמעית.

אם אתם חושבים שהכתבה הזו חשובה, כדאי שתמליצו ותספרו גם לחבריכם.

בתאבון ולבריאות

כותב הכתבה הוא דוקטור בביוכימיה וגנטיקה. מדען ומרצה בהנדסה גנטית, חקר הסרטן ופיתוח תרופתי.

פינת הידעתם?

דגני בוקר הם מזון תעשייתי מעובד (לידיעת הטבעונים).

דגני בוקר שומרים על המשקל?

גם אם הדגנים עשירים בסיבים, הם עשירים בפחממות וסוכר זמין. מנה מומלצת היא 30 גרם. אבל - מפני שזה בדרךכלל טעים, רוב האנשים עוברים בהרבה את המנה המומלצת - ולכן, ארוחת בוקר "בריאה" שכזו, עשויה להכיל 400-500 קלוריות.

האם גרנולה טובה יותר?

למרות שגרנולה מכילה מרכיבים טבעיים, היא עשירה בקלוריות יותר מאשר בדגנים.

לכן, גם אכילת גרנולה עשויה להשמין, ועוד איך.

את הפוסט הזה אני מקדיש לאדם שבשבת זו ימלאו חי שנים למותו. אדם שהכרתי באופן אישי כתלמידו, איש שיחו, וכאדם חכם ויוצא דופן - פרופסור לביוכימיה ופילוסופיה - ישעיהו ליבוביץ'.