בפוסט קודם דנו בתהליכי האבולוציה שעיצבו את המין האנושי שלנו ובסימנים שתהליכים אלה לא הסתיימו - האדם מפתח שונות אשר בתנאים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים, יפרוץ מין אדם חדש. כיום, כמו בעידן הקדום בו חיו מיני אדם אחרים, קיימת שונות משמעותית בין אנשים שונים באוכלוסיה, בהרכב הגנים המשפיעים על רמת האינטיליגנציה והיכולת להמציא טכנולוגיות חדשות. קיימת כמובן שונות באוכלוסיות האדם גם בתכונות אחרות, כמו עמידויות למחלות ועוד שגם הם עשויים לקבוע את עתיד האדם בתנאים משתנים. כפי שציינתי בפוסט הקודם, שינויים מצטברים עשויים להוביל לייצירת אוכלוסיות שיכולת העמדת צאצאים משותפת ביניהם, תחלש ולאחר מכן תיעלם. אז יווצרו למעשה תתי- מינים, או מינים שונים של האדם, שיתקיימו בתחילה במקביל - אלא אם כן יווצרו תנאים סביבתיים בהם יהייה יתרון משמעותי ליכולת העמדת צאצאים של מין אחד על מישנהו. במקרה כזה, מין האדם העתידי עשוי להיות שונה מאוד מהאדם כיום.
בפוסט הזה, נדון בשאלה האם מין האדם החדש יהיה חכם או טיפש יותר.
ראשית אני רוצה לחדד את השאלה, האם האבולוציה היא אקראית? אם נסתכל על התהליכים הגנטיים הגורמים לשונות - כלומר למוטציות - השונות שנוצרת היא אקראית לחלוטין. המוטציות שנוצרות יכולות להיות מזיקות, ניטראליות, או מועילות.
המוטציות המזיקות יכולות להיות קטלניות (כלומר לא יהיה דור המשך) ולכן מחסלות את המשך קיומן. המוטציות הניטראליות לא משפיעות על המשך יכולת הקיום והרבייה,לפחות בתחילה. אבל מאוחר יותר, אם נוצרים תנאי סביבה שונים מסויימים, הן עשויות להיות לרועץ (כלומר להקטין את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן בחומר הגנטי שלהם). לעומת זאת, אם יווצרו תנאים מסויימים אחרים, המוטציות הניטראליות יכולות להפוך למועילות - כי הן תשפרנה את יכולת ההישרדות של האנשים הנושאים אותן. יצירת מוטציות מועילות (שהסיכוי הסטטיסטי להיווצרותן קטן), נותנות יתרון, כבר היום, אם הן מגבירות את יכולת הצאצאים לשרוד או אם הן מגבירות את הפוריות של האנשים הנושאים את המוטציות האלה ולכן מעלות את מספר הצאצאים שלהם. העלייה במספר האנשים המכילים מטען גנטי אשר משפר את יכולת ההישרדות שלהם, נובעת מתהליך הברירה הטבעית (הסלקציה).
בניגוד לתהליך יצירת המוטציות שהוא אקראי, תהליך הברירה הטבעית (הסלקציה) אינו אקראי לגמרי. למשל, תהליך הברירה הטבעית יכול להיות מושפע מתנאים סביבתיים (ואפילו חברתיים ותרבותיים), שמשתנים בעיקבות מעשיו של האדם עצמו (ביעור יערות, אפקט החממה, זיהום הסביבה, מלחמות וכדומה). כל זאת בהנחה שהאדם לא יתערב במטען הגנטי שלו על ידי הנדסה גנטית ו- שיבוט - שאת תוצאותיהם על המין האנושי, בלתי ניתן לחזות מראש.
מעניינת במיוחד וריאציה (מוטציה) שהתפתחה בגן הקשור להתפתחות המוח האנושי. הגן הזה נחקר ע"י גנטיקאים בשל מעורבותו בתסמין גנטי העובר בתורשה (נפוץ במשפחות מסוימות בהודו) – תסמין ילדי "ראש הציפור". השם המדעי של התסמין הוא Seckel syndrome והוא נגרם בגלל פגם בגן המכונה SCKL1 . בין שאר התופעות של הילדים האלה, אופייניים ראש ומוח קטנים במיוחד ורמת משכל שאינה גבוהה מ- 50 (רמת משכל ממוצעת באוכלוסיה היא 100).
ילד ראש ציפור
מסתבר שמאוחר יחסית בתולדות המין האנושי, התפתחה בעקבות מוטציה וריאציה חדשה (נורמאלית) נוספת בגן הנורמאלי SCKL1. לפיכך קיימת שונות בגירסאות של הגן הזה בין בני אדם שונים (בלשון מדעית, מכנים שונות נורמלית בגן בשם פולימורפיזם).
כל אדם נושא שני עותקים של כל גן. אחד מהם ירש מאימו והשני מאביו. על פי חוק גנטי המכונה חוק הארדי ויינברג, כאשר נוצרות שתי גרסאות של אותו גן, אם אין יתרון או חסרון המשפיעים על הרבייה, אזי לאחר מספר דורות יחס עותקי הגנים (הישן והחדש) באוכלוסיה הוא 1:2:1 , בקירוב. כלומר 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה הישנה, 25% מהאנשים מכילים שני עותקים מהגרסה החדשה ו- 50% מכילים עותק אחד ישן ועותק אחד חדש.
מסתבר שנמצא מתאם בין רמת האינטליגנציה ומורכבות המחשבה לבין מספר העותקים של הגירסה החדשה, לטובת אלה שנושאים שני עותקים של הגירסה החדשה. קיים מתאם, אולם יש לציין שהאינטליגנציה נובעת ממכלול של מספר גנים ולא אחד בלבד. למרות שכביכול יש יתרון תרבותי לחוכמה, היחס של נושאי שני עותקים של הגירסה החדשה באוכלוסיה הכללית יציב ואינו עולה. זאת משום שלנושאי שני הגנים "החכמים" אין יתרון רבייתי (כלומר, אין ברירה טבעית). נהפוך הוא - לאנשים חריפי שכל, סקרנים, בעלי רעיונות חדשניים, יש במקרים רבים פחות ילדים מהממוצע באוכלוסייה. כך למשל סטודנטים דוחים את ההתרבות בשעה שרבים מבני כיתתם בתיכון, שציוניהם היו נמוכים מדי, מתחילים להביא תינוקות לעולם מיד בתום לימודיהם. אם להורים פחות אינטליגנטים יש יותר צאצאים, הרי שבימינו האינטליגנציה היא מעמסה דרוויניסטית ולכן האינטליגנציה הממוצעת של האדם עשויה לעבור אבולוציה כלפי מטה.
כלומר, לפי גישה מדעית זו, במצב כיום, כאשר האנשים נושאי הגנים המקנים להם רמת משכל גבוהה, דוחים משיקולי קריירה או שיקולים אחרים את גיל העמדת צאצאים ו/או את מספרם, יש להם חסרון אבולוציוני – הפחתת מספר צאצאים מסוגם. לעומת זאת, כאשר אנשים נושאי גנים בעלי רמת משכל נמוכה נישאים מוקדם בשיא גיל הפוריות, יש להם יתרון אבולוציוני – הגדלת מספר הצאצאים מסוגם. בחברת השפע כיום, אין לאנשים בעלי רמת משכל נמוכה יחסית חסרון בהישרדות, כפי שהיה בעבר. לפיכך, כן צפויה נסיגה במספר האנשים בעלי רמת משכל גבוהה ואיתה הקטנה במאגר הגנים "החכמים". האם ידעתם שגודל המוח הממוצע של ההומו ספיינס (אנחנו) היום קטן יותר מההומו ספיינס הקדום? היום נפח המוח הממוצע הוא 1,350 סמ"ק ובתקופת האבן נפחו הממוצע היה 1,450 סמ"ק.
ציינתי שכיום ישנו שיווי משקל באוכלוסיה בין גירסת הגן החכמה לבין הפחות חכמה. אם כך, מתי כן עשויה להיווצר התפלגות באוכלוסיה? הדבר יוכל להיווצר אם מבחינה חברתית, יימשכו למשל "החכמים" אל בני מינם. עם היבדלות גיאוגרפית או חברתית מרצון, עשויים הגנים שלהם לעבור שינויים עד כדי יצירת מין חדש.
תארו לכם מצב של"חכמים" ימאס לחיות בין האחרים והם יחליטו לפרוש מהאחרים ולהתבודד ביבשת אנטארקטיקה. החוכמה שלהם תאפשר להם לפתח אמצעי מחייה בסביבה הקפואה הזו. כבאוכלוסיות מבודדות, במשך הדורות הבאים יחולו בהם מוטציות שיביאו לשינויים נוספים, שחלקם יתאימו אותם עוד יותר לסביבה. לאחר דורות רבים שינויים האלה יובילו לכך שהאנשים החכמים מאנטארטיקה כבר יהיו כל כך שונים מהמין המקורי שלנו, עד שלא יכולו להעמיד יותר צאצאים פוריים בזיווג בין שתי האוכלוסיות. הם יהיו על כן כבר מין אדם חדש.
במצב כזה יחיו במקביל שני מיני אדם - מין האדם שלנו ומין האדם החכם יותר, המותאם לחיים בקור. כמה זמן יחיו שני מיני האדם במקביל? הדבר תלוי אם ילחמו זה בזה בתנאי סביבה משתנים שיתנו יתרון למי מהם. למשל אם תחול התקררות של כדור הארץ וכניסה לתקופת קרח חדשה, יהיה יתרון הישרדותי למין האדם החדש, שיפלוש לשטחים הקפואים החדשים.
לעומת זאת, אם תחול התחממות של כדור הארץ ויופשרו הקרחונים באנטארקטיקה, מין האדם "החכם פחות" יפלוש לאנטארקטיקה וינסה להשמיד את המין המקומי, כדי להשתלט על מחצבים וטכנולוגיות של המין החדש.
כלומר, במצב שקיימים שני מיני אדם,תנאי סביבה קיצוניים משתנים בכדור הארץ יכריעו מי משני המינים ישרוד ומי יוכחד. בכל מיקרה המין שישרוד יהיה שונה מאיתנו - חכם יותר או חכם פחות.
***
גישה אחרת טוענת את ההיפך: שגם אם תהליכים אבולוציוניים של הגדלת המוח ושיפור כישוריו פעלו רק לפני דורות ספורים, וגם אם הושפעו מהופעת הגירסה החדשה של הגן SCKL1, הרי שכיום, בחלק ניכר מאוכלוסיות האדם, הם פסקו.
מדוע? על פי טענה זו, חברת השפע ומדיניות הרווחה, כמו גם אמצעים יעילים למניעת הריון, שינו באחת תהליכים אבולוציוניים באדם. לפיכך, קיימת גישה שגם בעתיד הרחוק, המוחות של צאצאי צאצאינו לא יהיו גדולים יותר ולא מתוחכמים יותר מאלה שלנו.
המצדדים בגישה הזו טוענים שלמעשה האבולוציה של האדם תמה. כי הבידוד הגיאוגרפי של קבוצות שונות, נעלם כמעט כליל עם התפתחות אמצעי התחבורה ועם פריצת המחסומים החברתיים ששמרו בעבר על ההפרדה בין גזעים. טורפים טבעיים אינם משפיעים עוד על כללי ההישרדות. לכן מאגר הגנים האנושי מתערבב בימינו בהיקף שלא היה כמוהו בכל תולדות המין. נטען גם שהיום אנחנו בעצם מונעים ברירה טבעית באמצעות הטכנולוגיה והרפואה. במרבית המקומות בעולם ירדה מאוד תמותת התינוקות. אנשים הלוקים בפגמים גנטים שהיו קטלניים בעבר, ממשיכים לחיות ולהעמיד צאצאים בגלל התפתחות הרפואה.
עוד טוענים המצדדים בגישה זו שכמעט לכל אחד בארצות המפותחות, יש הזדמנות להגיע לגיל הפוריות ושלעשירים ולעניים יש סיכויים שווים להוליד ילדים. התפתחות עמידות תורשתית למחלות כמו לאיידס, עדיין עשויה להקנות יתרון הישרדותי. אבל לטענתם תרבות, ולא תורשה גנטית, היא הגורם המכריע כעת אם אנשים יחיו או ימותו. כלומר האבולוציה היום היא ממטית – התפתחות של רעיונות – ולא גנטית.
לעומת זאת יש הטוענים שאבולוציה גנטית מתרחשת גם כיום, אבל בכיוון ההפוך. דווקא הקידמה ומאפיינים של החיים המודרנים עשויים להניע לשינויים שיורידו את סיכויינו לשרוד, בתנאי סביבה משתנים בעתיד.
***
קיימת אפשרות סבירה שדור העתיד לא ירצה להיות מכוון על ידי האבולוציה הטבעית, אלא יכוון בעצמו את האבולוציה. בני האדם כיוונו ומכוונים את האבולוציה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. לכן לא מן הנמנע שדורות ההמשך ישאלו מדוע לחכות שהברירה הטבעית תעשה את העבודה, כשאנו יכולים לעשות אותה מהר יותר בעזרת הנדסה גנטית, באופן שיעזור לנו?
המכשול העיקרי הניצב בפני ההנדסה הגנטית בבני אדם הוא המורכבות האדירה של המטען הגנטי. כל גן אחראי, בדרך כלל, ליותר מפעולה אחת, ולכל פעולה אחראים, בדרך כלל, כמה וכמה גנים. ולכן כל שינוי בגן אחד עשוי לגרום תוצאות בלתי צפויות.
אולם, למרות המורכבות, הלחץ לשנות גנים יבוא, כנראה, מהורים שירצו להבטיח לעצמם בן או בת; להקנות לילדיהם יופי, אינטליגנציה, אופי נוח וכישרונות שונים. זה עשוי להיות גם כוח מניע עצום כדי למנוע הולדת בני אדם דיכאוניים, היפראקטיביים או אלימים. לחץ חברתי דומה יופעל גם כדי להילחם בהזדקנות.
אם אמנם יתאפשר לנו ביום מן הימים לשנות את הגנים שלנו, כיצד ישפיע הדבר על האבולוציה העתידית של המין האנושי? מן הסתם במידה רבה. נניח שהורים ישנו את ילדיהם טרם לידתם לבעלי IQ של 150 ומשך חיים של 150 שנה. ילדים כאלה יוכלו להעמיד יותר צאצאים ולצבור יותר עושר מן האחרים. מבחינה חברתית, הם יימשכו, קרוב לוודאי, אל בני מינם. עם היבדלות כזו מרצון (גיאוגרפית או חברתית), הגנים שלהם עשויים לעבור שינויים עד כדי יצירת מין אדם חדש. ההחלטה אם ללכת בנתיב מלאכותי זה של יצירת אדם חדש תהיה בידי צאצאינו.
לסיום אצטט מכתבה שפורסמה בעיתון Scientific American : "אם אין מצפים לנו מוחות ענק, מה כן צפוי לנו? האם ניעשה גדולים יותר או קטנים יותר, חכמים יותר או טיפשים יותר? איך יעצבו אותנו הופעתן של מחלות חדשות והתחממות כדור הארץ? האם יקום יום אחד מין אנושי חדש? או שמא תחול האבולוציה העתידית של האנושות לא בגנים שלנו כי אם בטכנולוגיה שלנו, שתאפשר לנו לחשל את גופנו בסיליקון ובפלדה? האם איננו אלא בוני התבונה השלטת הבאה – המכונות?"
- לא תאמינו, אבל סמיילי החיבוק השמח הזה, הופיע באופן מסתורי בלוח העריכה בתחילת הפוסט הזה - רק כאשר נכנסתי ללוח לעשות את העריכה הסופית לפוסט. הוא לא היה שם מקודם. לכן השארתי אותו. אתם יכולים לפקפק, אך אני נשבע לכם בכל היקר לי שאני לא אחראי לזה. אני לא נוהג לפתוח פוסטים בסמיילים, בוודאי לא בנושא כזה. זכרו שדברים אלה כותב מדען, והצריכו מצידי הרבה אומץ לכתוב על נושא, שרבים מהמדענים שוללים אותו כל מכל.
הפוסט הזה נכתב בעיקבות האירוע המיסתורי שהתרחש בזמן כתיבת הפוסט שעסק בעדויות המדעיות על תופעת הטלפתיה. אם לא קראתם ואתם מתעניינים בנושא, כדאי לכם לקרוא את הפוסט ההוא. אבל אם אין לכם סבלנות וזמן, אזכיר לכם את הופעת הכיתוב הזה במחשב שלי OUT OF THE BLUE:
עוד על תחושות רוחניות
החיים לאחר המוות
חיים לאחר המוות
חיים אחרי המוות
החיים לאחר המוות
חיים לאחר המוות
חיים אחרי המוות 520
מישהו מהמגיבים כתב לי במייל, שבגימטריה חיים + מוות = 520.
הכתובת המסתורית הזו גרמה לי לצורך לכתוב פוסט בנושא "היש חיים לאחר המוות". כתבתי אותו אז מיד, אבל היה צורך בעריכה ורציתי לעשות זאת בפרספקטיבה של זמן מה. והנה זה בא, כפי שהבטחתי.
***
אתחיל במעשה מצמרר שסיפר לי פרופסור מאוד מכובד ומהימן, העומד טוב על הקרקע:
כשהיה סטודנט באוניברסיטה היה לו חבר ושניהם התכוננו יחד לבחינות. ערב אחד לפני בחינה בביוכימיה, החבר לא היה מרוכז בלימוד. כשהפרופסור ניסה להבין מדוע אינו מרוכז, ענה לו החבר: "עזוב אותי מביוכימיה, הלילה אני עורך ניסוי חשוב ביותר. תוצאותיו תהיינה מהפכניות. אם הניסוי יצליח אודיע לך על כך" ולא יסף.
למחרת מצאו את גופתו של החבר שרועה בחדרו. בדיקות שלאחר המוות שללו התאבדות או אירוע שנבע ממחלה.
לאחר שבועיים, קיבל הפרופסור בדואר גלויה מבויילת עם חותמת, המעידה על תאריך שליחתה מאתמול. הגלויה היתה בכתב ידו של החבר: " הניסוי עבר בהצלחה".
***
המפגש הראשון שלי עם הנושא של חיים לאחר המוות היה עם הגברת מרגוט קלאוזנר ז"ל. מרגוט קלאוזנר היתה המייסדת של עולם התיקשורת הבידורית , התיאטרלית (תיאטרון הבימה), הקולנועית והטלווזיונית (אולפני ההסרטה בהרצליה) בישראל. בו בזמן היתה גם המייסדת של עולם המיסטיקה (הניו איג' בישראל) בישראל. היא הקימה בישראל את האגודה לפאראפסיכולוגיה, ערכה את עיתון האגודה ועסקה בעיקר בתחום התקשורים עם המתים (הספיריטואליזם).
בו בזמן שהיא עסקה בעולמות ערטילאיים מיסטיים ותקשרה עם ישויות רוחניות שונות , היא התגלתה כאשת עסקים נמרצת ועיקשת ובעלת יכולת ארגונית עצומה לממש את המטרות שהיציבה לעצמה. בין באי ביתה היו אישים ידועים כמו אלברט אינשטיין, מרטין בובר, סטפן צוויג ואחרים. בחייה האישיים אשת אשכולות זאת שילמה את המחיר. היא עצמה אמרה "נכשלתי בשני נישואיי למרות ששני הבעלים שלי אהבו אותי מאוד .אך אני מתארת לעצמי שלאיש קשה לסבול אישה המנהלת אולפנים ,מפיקה סרטים ,פרפסיכולוגית ,כותבת ספרים ועסוקה כל הזמן –איך אפשר לסבול את זה?".
מרגוט קלאוזנר
כיצד הכרתי את מרגוט קלאוזנר? ובכן, בילדותי הייתה לי שכנה, חברת ילדות, שהיא ומשפחתה גרו בבית סבתה, מרגוט קלאוזנר. אני זוכר שהיא הייתה מתקשרת עם עולם המתים וביתה היה מלא נרות. פעם אחת, ביתה החל לעלות באש מהנרות האלה ומכבי אש הוזעקו למקום, לכבות את הדליקה.
כידיד של נכדתה, נכנסתי פעמים רבות לביתה של מרגוט. מרגוט הייתה חביבה מאד אל ילדים. אבל, אליי לא דיברה אף פעם. היא הייתה נועצת מבט ארוך בעיניי ואני לא יכולתי להסיט את מבטי מעיניה. מה שהתרחש בינינו היה סיעור מוחות טלפתי. היא בחנה בעניין את יכולתיי הטלפתיים ועוד דברים שאשמור לעצמי. היא גם הדריכה אותי, כיצד לנצל כישרונות חבויים. בתור ילד, זה היה מפחיד למדי, אך היא העבירה לי במבטיה מסרים על עברי ומסרים חשובים שעיצבו את חיי לעתיד. על חלק מכך אכתוב בפוסט אחר.
מספרים עליה שהיא נהגה להטריד את משה דיין בהתרעות על מלחמות עתידיות, שעליהן שמעה בסיאנסים ממנהיגים מתים. לאורך חייה רבים ראו בה שרלטנית, אבל היא האמינה וראתה את עצמה כאשת חזון בתחום ראיית הנסתר. למעשה, היא ראתה בפועלה אמצעי להרחבת התודעה ואפשרויות הפעילות האנושית בשירות האדם. היו לה מאות אלפי תומכים, מתעניינים, מעריצים ומאמינים שונים.
היא אף קיימה מחקר בקרב אנשי העדה הדרוזית על נושא גלגול הנשמות ולמעשה הצליחה לקנות את אמונם של נכבדי העדה הדרוזית וקיבלה את רשותם להיכנס לצפונות הדת השמורים בסוד אף מכלל קהילת הדרוזים עצמם. היא פירסמה את מחקרה בספרה האחרון בשם "גלגול נשמות", שבו תיארה גם את חוויות גילגוליה השונים, החל מהיותה פרח חמנייה ביבשת אטלנטיס הקדומה ולאחר מכן כוהנת גדולה באטלנטיס בעת שקיעתה, דרך גלגולים שונים במצרים, שם הייתה כהן קירח עם זקן לבן לאלה איזיס, גילגוליה בימי הביניים, ובזמן החדש כשחקנית תיאטרון במאה ה-18 ולבסוף נערה רוסיה שהוגלתה לסיביר ומתה שם.
כיצד ערכה מרגוט קלאוזנר את מפגשיה (הסיאנסים) עם המתים? במפגשים אלה ישבה קבוצה בחדר חשוך למחצה לרוב בביתה של מרגוט. על השולחן הניחו לוח עם אותיות האלף בית ועל הלוח שמו כוס מזכוכית . מנחה הסיאנס, לרוב מרגוט עצמה, היה אוחז בכוס והכוס עברה מאות לאות בהתאם לדברי המת המוזמן בידי הנוכחים . המתים המזומנים היו לרוב אישים ידועים בחייהם. אחד הידועים מהם היה ראש הממשלה המנוח משה שרת, כדי שינתח את מצבה ועתידה של ישראל.
ביתה הפך למקום עלייה לרגל למבקשים עזרה בבעיות כגון "גילוי נעדרים ,סיבות מוות ,אבידות ,ניבוי עתידות וכדומה.לעיתים באו למקום בסתר נציגי ציבור, אנשי צבא ומשטרה ואף פוליטיקאים בכירים כמו משה דיין שהיה מבקר קבוע בביתה.
רב אלוף ושר הביטחון משה דיין
מרגוט קלאוזנר נפטרה ב-1975. מספר בנה, צבי שפילמן לאחר מותה:
אחד הסיפורים המדהימים ביותר עליה התרחש דווקא לאחר מותה וזה משהו שאני נכחתי בו בעצמי: בחדר ההנהלה של אולפני הרצליה עמד כיסא עור מרופט שנחשב תמיד לכיסא "שלה" ולאף אחד אחר חוץ ממנה אסור היה לשבת עליו, והיא הקפידה על זה מאוד, כי האמינה שמי שיושב עליו רוצה במותה. (היא הזהירה את איציק קול : את הכיסא הזה אל תוציא לעולם כי אני אבוא מהעולם הבא לשבת עליו לראות איך אתה מנהל את האולפנים.) לאחר שהלכה לעולמה הוחלט לשמור עליו על מנת לכבד את זיכרה ובישיבות לא ישבו עליו. אבל יום אחד ניהלנו שם ישיבת ועדי עובדים ואחד המשתתפים איחר להגיע והתיישב על הכיסא "האסור ". ואז בדיוק באותו הרגע אירע דבר מדהים: על החלון הופיע פתאום עורב אפור גדול והחל לצעוק ולקרקר קרקורי אימים וסירב להפסיק . ניסו לגרש אותו מהחדר בידיים ולא עזר כלום העורב המשיך לצעוק ולקרקר כאילו יצא מדעתו ועורר מהומה איומה . פתאום מישהו צעק "אתה יושב על הכיסא של מרגוט "והאיש שישב עליו קם מיד ואז ורק אז העורב נעלם באותה פתאומיות שהופיע .
היו שמועות שזאת הרוח של מרגוט ? נשאל שפילמן. שפילמן : היו כל מיני שמועות, אתה תחליט. אני מספר לך את המקרה כפי שאירע וכפי שהייתי עד לו. ומאז אף אחד לא מעז יותר לשבת שם על הכיסא של מרגוט קלאוזנר…
מהו מוות? בישראל קובע חוק המוות המוחי כי זמן המוות יהיה מצב שבו מותו של האיש נקבע על ידי רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים (היעדר לחץ דם, היעדר נשימה עצמונית, היעדר תגובה של האישונים ורפלקסים נוספים). בתוך כך, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיבים (דוגמת מכשיר ה-CFM הבודק פעילות חשמלית מוחית).
אנשים רבים אומרים שהם לא שוללים שיש חיים לאחר המוות, אבל לעולם לא נפגשו עם מישהו שחזר מעולם המוות כדי לספר לנו על כך. אחרים, כמו למשל חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור דן שכטמן, אומרים נחרצות שאין דבר כזה - כפי שאמר לפני כמה שבועות בראיון עם גיל ריבה בטלוויזיה. ארתור קלארק אמר: "כשמדען קשיש ומכובד אומר שדבר מה אפשרי, כמעט תמיד הוא צודק. כשהוא אומר שדבר מה בלתי אפשרי - קרוב לוודאי שאינו צודק". האם כך? לדעתי, מדען אמיתי אינו יכול לקבל דבר, אלא אם הוכיח אותו. אבל מדען אינו יכול לשלול דבר, אלא אם כן הוכיח את אי קיומו. המדע לא הוכיח עד כה את אי-קיום המשכיות החיים בצורה כל שהיא לאחר המוות.
כאשר מדברים על החיים שלאחר המוות, לרוב מתייחסים בהשארות והמשכיות של הנפש. אך יש המאמינים בקיום גופני הנמשך לאחר המוות. למשל, על פי הרמב"ם, העולם הבא הוא עולם רוחני בלבד בו לא קיים גוף. לעומת זאת לפי הרמב"ן, בעולם הבא קיים גם הגוף וגם הנשמה, אך זאת לאחר זיכוך רב של הגוף. האמונה בנושא המשכיות החיים מקובלת בעיקר בתחומי הדת, הרוחניות והמיסטיקה, שאנשיה מנסים ללא הרף לחקור את הנושא, ולחפש אחר הוכחות לכך שהמוות הוא לא התחנה האחרונה בחייו של אדם.
אותה אמונה בכך שהחיים אכן נמשכים לאחר המוות משותפת כמעט לכל התרבויות. כולן עוסקות בשאלות זהות כגון – מה קורה לגוף ולנפש לאחר המוות. מושגים כמו "תחיית המתים", "גלגול נשמות" ו"העולם הבא" – משותפים לכולם. יתכן שהדבר נובע רק מתוך צורך פסיכולוגי של האדם להאמין בהמשכיותו. לקבל את הקונספציה של מוות סופי ומוחלט קשה לבני האדם.
במרוצת השנים נערכו מחקרים מדעיים רבים אך מעולם לא נמצאו עדויות חותכות לכך שאכן ישנם חיים לאחר המוות. המדע יכול לקבל רק הוכחות חותכות.
מה שכן מחזק את ההשערה שהחיים ממשיכים לאחר המוות הן עדויות של אנשים אשר חוו מוות קליני ונוהגים לדווח על חוויות שונות אותן חוו בזמן התקרית. חוויות אלו מפורשות על ידי אנשי מסיטיקה ודת וחלק מהחוקרים, כדבר המרמז על ההמשכיות של החיים.
מדובר כאן על מיקרים ידועים של אנשים שהוגדרו על ידי הרפואה כמתים מוות קליני והצליחו להחיות אותם באמצעים רפואיים. חלק מהאנשים האלה מספרים סיפורים מאוד דומים על חווית המוות שלהם ועל החזרה לחיים. ראו בסרטון הזה:
מה יש למדע לומר על זה?
אתחיל בכך שמוות קליני הוא מצב שבו הלב מפסיק לפעום ולכן לא מספק חמצן למוח. הפסקת זרימת הדם למוח גורמת לכך שהאדם מאבד את הכרתו בתוך שניות ספורות ובתוך 30 שניות הדבר גורם גם להשבתת התקשורת העצבית במערכת העצבים המרכזית. אך רקמת המוח ממשיכה לחיות עוד מספר דקות. אם מצליחים להחיות את האדם תוך זמן קצר, פעילות המוח מתחדשת כמקודם. במידה ולא, הפעילות המוחית נפסקת לחלוטין ואז מדובר על מוות מוחי - מצב סופי של מוות. אין חזרה לחיים לאחר מוות מוחי.
מכיוון שבמוחו של אדם שחווה מוות קליני עדיין קיימים תפקודים, יכול במקרים רבים אותו האדם לחזור לתפקוד גופני וקוגניטיבי מלא, ואפילו לספר חוויות ממה שעבר עליו בשעה שהיה שרוי במוות קליני. כאמור, קיימות אינספור עדויות של אנשים שחוו מוות קליני ודיווחו כי ראו אור לבן, אנשים מוכרים שמתו, שחוו חוויה חוץ גופית או שנמשכו אל תוך מנהרה. כל החוויות האלה קשורות בזיכרון של חוש הראייה.
המדע מצא שפעילות מרכז הראיה במוח היא הפעילות האחרונה שנותרת במקרה של מוות קליני. מחקרים מדעיים הראו שאפילו 36שעות לאחר המוות קיימים שרידים של הולכה חשמלית במספר תאי עצב במוח. בהתקיים פעילות מרכז הראיה במצב של היפוקסיה (אי אספקת דם במוח), מרכז הראייה נכנס למצב של הלוצינאציות (הזיות), המסבירות את החוויות של אלה שמתו מוות קליני והוחיאו.
לפיכך, החוויות שמספרים "החוזרים לחיים", אינן משמשות הוכחה מדעית שאכן יש חיים לאחר המוות.
ובכל זאת, כאמור, אין הוכחות מדעיות השוללות קיום של חיים לאחר המוות.
אנשי הרוחניות טוענים שההוכחה להמשכיות החיים היא תופעת גלגול הנשמות. אך האם היא אכן קיימת? על כך אכתוב כבר בפוסט אחר.
הפוסט הזה הוא ארוך, וודאי רוב הקוראים איבדו סבלנות. לכן אשאיר אתכם במתח עד לפרסום הפוסט בנושא גלגול נשמות. אציין כאן רק שאני אספר לכם חוויה אישית שעברתי בילדותי עם גברת מרגוט קלאוזנר, שעליה כבר רמזתי בתחילת פוסט זה.
ולהמתקת הסבל שסבלתם בקריאת פוסט זה, הרי השיר היפה של לד צפלין, שבתרגום עברי הוא "מדרגות לגן עדן":
יש הסוברים כי האבולוציה של האדם הסתיימה. אולם רבים הסימנים לכך שהאדם משתנה ועובר אבולוציה מואצת. האם אנו בדרך להתפצלות לעבר מין אדם חדש? האם המין החדש יוכל לחיות לצידנו במקביל? בפוסט זה נלמד על ההיסטוריה של האבולוציה של האדם. נדון האם המין האנושי כיום ישרוד לצד הופעת מין אדם חדש ובמנגנונים הפועלים ליצירת מינים חדשים.
בשני הפסוקים האלה אין מידע איזה אדם ברא אלוהים. האם הוא ההומו ספיינס ספיינס (כלומר אנחנו) או מיני האדם שקדמו לנו והוכחדו, ושחלקם חיו במקביל אלינו, עד זמן לא רב יחסית (במושגים של 10-25 אלף שנים לאחור). ההומו ספיינס לא נברא מהאדמה, אלא הוא מהווה חוליה בראש סולם התפתחות של מיני אדם אחרים, שקדמו לו או חיו איתו במקביל עד שנכחדו. סולם התפתחות זה מתואר בתרשים הבא:
מקור התרשים- ויקיפדיה. התרשים מתאר לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הדנ"א של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי DNA מעצמות מאובנות). מוצאו של פלורסיינסיס (ימין למעלה) עשוי להיות מהאדם המודרני, מארקטוס, או ממיני אדם קדומים אף יותר כמו גאורגיקוס והביליס.
מהתמונה הנ"ל שהורכבה על סמך ממצאים ארכיאולוגים וביולוגיים-גנטיים, ההומו ספיינס ספיינס, כלומר אנחנו, ניצבים כרגע יחידים בראש הסולם ההתפתחותי של האדם. אני מציין את המילה כרגע, משום שאין שום ביטחון שאנחנו מין האדם האולטימטיבי ושאחר ממנו לא ייווצר בעתיד. לפי תורת האבולוציה ולפי סימנים שאותם אתאר בהמשך, האבולוציה של האדם לא הסתיימה ולמעשה יש עדויות לכך שאנחנו בדרך להתפתחות מין או מיני אדם חדשים. בתחילה המינים האלה יחיו איתנו במקביל אם לא יהיה למישהו מהם יתרון אבולוציוני. אולם אם וכאשר יהיה לאחד המינים יתרון אבולוציוני, סופו שישתלט והאחרים מספרם יתמעט ובמצבים קיצוניים (שינויי אקלים, מלחמות וכו') אפילו יכחדו. כך היה עד שהמין שלנו הופיע. מדוע לא יתכן שיופיע מין חדש?
תשאלו ובצדק, האם תיתכן הופעת מין אדם חדש יש מאין? המאמינים בבריאת האדם יש מאין, כפי שמתואר בסיפור הבריאה המקראי, בוודאי לא יקבלו את האפשרות של הופעת מין אדם חדש. אליהם, קרוב לוודאי יהיו דברי "כדבר אל האבנים והעצים".
גם ללא מאמינים קשה לקבל הופעת מיני אדם חדשים יש מאין. אך, בעצם כפי שתקראו, הופעת מיני אדם חדשים היא יש מיש. אביא לכם כאן עובדות שישנו את דעתכם ובתנאי שתשמרו על ראש "פתוח" ולא "תלחמו" מלחמת חורמה בקבלת עובדות שאינן מתאימות לתפישת עולמכם, אמונותיכם, המיתוסים המושרשים ותשתחררו משטיפות מוח שהיקנו לכם בחינוככם.
אני כבר רואה אחדים מכם העוברים לעמדת הגנה ואחרים שעוברים לעמדת התקפה. הדבר מובן. קשה לאדם באשר הוא לשנות תפיסה שנטעו בו השכם והערב מאז הולדתו. גם האגו, שהוא אחד מהתכונות הדומיננטיות של האדם, אינו "מרשה" לאדם בדרך כלל להתייחס לעובדות (מוצקות ככל שיהיו) ולהודות בטעויותיו. במילים אחרות, האגו הוא האויב הגדול ביותר של האדם ואשר מונע ממנו להיפטר מדעותיו הקדומות. האגו לא מסכים לכך שמביאים לו עובדות הסותרות את מה שחינכו אותו הוריו, מוריו וסביבתו. לכן האגו פועל על האדם בדרכים ערמומיות של הכחשה, חיים בשקר, היתלות בדברים בלתי רציונאליים, המצוצים מהאצבע ואפילו האמונה הטיפשית שלא יתכן שטעינו עד כה. האגו גם המציא את הביטוי "מיליארד סינים לא טועים". אך המדע הראה שמיליארדים טעו בתפיסותיהם במהלך כל ההיסטוריה.
נחזור לסימנים שהזכרתי, שיכולים לשנות את דעתכם - לכך שהאדם כבר משתנה, כאן ועכשיו. ואם האדם כבר משתנה, מדוע לא תאמינו שגם דעתכם עשויה להשתנות? אני כבר רואה אחדים מכם מרימים גבה ואומרים "חאליק עם הפילוסופיה שלו - לא מתאים לי!" לאלה אומר כדברי מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה". אז מי שרוצה יכול להישאר בדעותיו עד ליום מותו, כי אחריו יתכן ויקום דור חדש שיבין את העובדות והתמורות. לא לחינם משה סובב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר, בכדי שיקום דור חדש עם תפיסה חדשה של "חירות".
***
כעת אביא בפניכם מספר עובדות המעידות על תהליכי שינוי של מינים ככלל, והאדם בפרט - תהליכים שמובילים להופעת מינים חדשים. אפשר לכתוב על כך ספר, אך מקוצר היריעה לא אתגרה בסבלנות הקוראים ואסתפק בדברים אחדים.
מיני חיות משתנים כל הזמן וגם באחרונה נוצרו מינים חדשים.
למרות שמינים חדשים נוצרו ונוצרים כל העת, (לאחרונה פורסם על התפצלות של מין ציפורים למין חדש) הבריאתנים מתכחשים לכך ונלחמים מלחמת חורמה כנגד המדע. למעשה הם מתעלמים מהעובדות המדעיות ולמעשה מכחישים את קיומן. יסלחו לי הבריאתנים, אך הדבר הזה מזכיר לי עמים ואנשים המכחישים קיומן של עובדות היסטוריות. התורכים מכחישים את שואת הארמנים. אחרים מכחישים את השואה שעבר העם היהודי. כמוהם יש המכחישים עובדות מדעיות, כי הן אינן עולות בקנה אחד עם אמונותיהם.
השינויים האבולוציוניים ליצירת מין חדש הם הדרגתיים.
בחפירות ארכיאולוגיות התגלו שלדים של מין אדם נוסף שחי במקביל אלינו. השלדים של מין אדם זה נמצאו במערות באזור סומטרה ויאבה. אדם הזה, שגובהו הממוצע היה כמחצית מגובהינו – אדם המכונה ע"י האנתרפולוגים "ההוביט" ושם המין המדעי שלו הוא הומו פלורסיינסיס. האדם הזה השאיר במערות עקבות ארכיאולוגיות של כלי אבן, המתאימים לגודל כף היד הקטנה שלו ולמרות שהיה בעל מוח קטן משלנו, הוא היה כנראה בעל אינטליגנציה גבוהה יותר מהצפוי מגודל מוחו הקטן. למעשה אין להסיק מסקנות מגודל המוח בלבד, אלא מגודל המוח ביחס לגודל הגוף. כאמור מין זה של אדם חי במקביל אלינו והוא נכחד לפני כ-10,000 שנה בלבד.
גם מיני האדם, אדם היידלברג ואדם ניאנדרטלי (שהאחרון נכחד לפני כ-24,000 שנה) חיו לצד מין האדם שלנו. יש סברות רבות מדוע מיני האדם האלה נכחדו. אחת הסברות היא שמיני האדם האלה נכחדו בגלל שינויים אקלימיים. למשל האדם הניאנדרטלי היה מותאם לחיים בתקופת הקרח האחרונה. כשהפשירו הקרחונים וכדור הארץ התחמם, אנחנו היינו מותאמים יותר לתנאי הסביבה החדשים ויכולנו להתחרות טוב יותר מהאדם הניאנדרטלי על מקורות מזון. סברה אחרת היא שאנחנו, ההומו ספיינס ספיינס, השמדנו אותם. יש סיכוי סביר שאכן כך קרה. האם כיום אין אנו שואפים להשמיד תרבויות אחרות של בני מיננו אנו? לכן, אם וכאשר יקום מין אדם חדש בעתיד, יתכן והוא ישמיד אותנו? חומר למחשבה!
רבים חושבים שאם ייוצר מין אדם חדש, זה יהיה בגלל ארוע של יצירת מוטציה משמעותית בפרטים מסויימים שלנו, שבעקבותיו יקום מין אדם חדש. אולם לא כך הדבר. התפצלות מין (חיה או אדם) לשני מינים שונים הוא תהליך ממושך. למעשה השינויים הם הדרגתיים. בתחילה נוצרים שינויים קטנים, עקב מוטציות, באוכלוסיית בני האדם. השינויים האלה אינם משמעותיים בתחילה ואינם משפיעים על היכולת להזדווג. לכן, גם פרטים שונים מעט מוגדרים עדיין כאותו מין.
לשיעור הסטטיסטי של יצירת מוטציות, שאינן קטלניות, יש קצב משלו לאורך ציר הזמן. מאוחר יותר, כאשר מתרבות מספר המוטציות בין פרטים שונים, ניתן כבר לראות שינויים חיצוניים ופנימיים רבים יותר, אך יכולת הזדווגות ביניהם עדיין קיימת והם יכולים להעמיד צאצאים פוריים. כפי שהכלב והזאב יכולים להעמיד צאצאים פוריים. לכן, הכלב והזאב מוגדרים עדיין כאותו מין. אך כיוון שהם כבר שונים למדי, הכלב והזאב מוגדרים כבר כתתי-מינים שונים.
השינויים האלה המובילים להתפצלות לתתי-מינים שונים הוא הדרגתי. למרות יכולת ההזדווגות, עשויה להיות ירידה ברצון ובחשק של תת- המינים להזדווג ביניהם. עם הזמן חלים בתתי-המינים שינויים נוספים ובעקבות כך נוצר קושי הולך וגובר גם להעמיד צאצאים פוריים. כך למשל המצב בין כלבים או זאבים לבין תנים.
שינויים נוספים גורמים לכך שהזדווגות תוביל ליצירת צאצאים שהם כבר אינם פוריים. כך למשל המצב בין סוס לחמור. הם יכולים להזדווג והצאצא הוא הפרד. הפרד אינו פורה. לכן, הסוס והחמור הם כבר מינים נפרדים. גם השועל השייך למשפחת הזאבים והכלבים כבר אינו יכול להביא לייצירת צאצאים פוריים ולכן השועל והזאב הם מינים נפרדים.
כעת נחזור לאדם, לבני מיננו. כבר היום קיימת שונות בין בני אדם שונים. את זאת ניתן לראות מהתבוננות באנשים סביבנו - יש שוני, לפעמים די ניכר, בתכונות של בני אדם שונים. השינויים האלה בהחלט עשויים להוביל בעתיד ליצירת תתי-מיני ומיני אדם חדשים. כיוון שהשינויים האלה הדרגתיים, לא ניתן להגדיר נקודת זמן מסוימת שבה חלה ההתפצלות למינים שונים.
תופעת ההתפצלות ההדרגתית לתתי-מיני ולמיני אדם שונים בעבר שלנו מודגמת במדידות של גודל המוח שנעשו בשלדים שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. גודל המוח משמש כסמן להתקדמות יכולת החשיבה והאינטליגנציה. ממוצע גודל המוח שלנו, של בני ההומו ספיינס ספיינס כיום הוא 1,350 סנטימטר מעוקב. זהו הממוצע. כלומר, יש בני אדם שמוחם קטן יותר וכאלה שהוא גדול יותר.
בהקשר לכך, מאד מעניינת העובדה שהממוצע של גודל המוח של מיני האדם שקדמו לנו היה קטן משלנו. אבל זה רק הממוצעים. כי לחלק מבני האדם במינים שקדמו לנו היה גודל מוח שנמצא באותו טווח גדלים של המין שלנו. את זה ניתן לראות בתרשים הבא: מקור - ויקיפדיה. גרף של הגידול בנפח המוח של הומינידים במשך ארבעת מיליוני השנים האחרונות.
אם כך, טווח גודל המוח של חלק ממיני האדם הקדמונים שנכחדו נופל בטווח התחתון של גודל המוח שלנו. כיוון שהמדד של גודל המוח יחסית לגודל הגוף, נחשב למדד של מידת האינטליגנציה, בהחלט יתכן שה"חכמים" במיני האדם שקדמו לנו, לא נפלו בחוכמתם מהפחות חכמים שבינינו. אלא מה? בינם לבינינו חלו שינויים נוספים שהיקשו או מנעו את הזיווג, בתקופה שחיו איתנו במקביל. ייתכן וחלק מהמינים הקדומים אפילו הזדווגו איתנו במיקרים מסויימים. אם כך הם לא היו מינים נפרדים אלא תתי-מינים שלנו. ליכולת הזיווג והעמדת צאצאים פוריים בין האדם הניאנדרטלי לבני מיננו, יש עדויות מדעיות מוצקות (גם ב"טביעות אצבע" הנמצאות בדנ"א שלנו). על כך כבר כתבתי בפוסט קודם.
כיצד פועלת האבולוציה לייצירת מינים חדשים?
בחומר הגנטי שלנו יש "שלדים" – מעין "עצמות" של גנים שמתו לפני עידנים, אלה מכונים גנים מדומים. כלומר, הגנים המדומים הם שרידים של גנים אמיתיים ש"התקלקלו" וכבר אין להם תפקיד נראה לעין. הם כבר לא יכולים ליצור תוצר ביולוגי (למשל חלבון), כי בהם אזורים פעילים חיוניים בגן שותקו על ידי מוטציות, כך שהתאים אינם מסוגלים לתרגם גן כזה למולקולה מועילה.
הגנים המדומים שופכים אור על תהליך האבולוציה שעברו הגנים של ימינו. אפשר לדמות את הגנים המדומים לשרידים של תוכנת מחשב ישנה האחראית לתהליכים שנכחדו, אך הם מהווים תיעוד מרתק של ההיסטוריה: כיצד התפתחה וגדלה מערכת המחשב הכללית עם הזמן.
רק לאחרונה, לאחר סיום פרויקטים לקביעת רצף הגנום האנושי, התאפשר לגנטיקאים להתבונן על "הנוף" הגנטי במבט-על ולהבין עד כמה נפוצים בו הגנים המדומים. הדנ"א של האדם מורכב מיותר משלושה מיליארד נוקליאוטידים, שהם אבני הבניין של מולקולות הדנ"א. אבל, רוב הדנ"א שלנו מורכב למעשה מחומר גנטי "אפל" שעדיין רב הנסתר על הגלוי בתפקידו. בתוך מרחבי הדנ"א "הצחיחים" האלו, פזורים כמו חלקי מכונות חלודות, מספר גדול של הגנים המדומים. בדנ"א של האדם יש כ-21,000 גנים וכבר זוהה מספר כמעט דומה של גנים מדומים. באחרונה מתגלים כל העת גנים מדומים נוספים וסביר להניח שמספר הגנים המדומים שיתגלה יעלה על מספר הגנים הפעילים. שכיחותם הגבוהה של הגנים המדומים מעוררת שאלות רבות ובכללן איך הם נוצרו? מדוע מספרם כה רב? ובעיקר נשאלת השאלה: אם הם באמת חסרי תועלת, מדוע נשמרו בדנ"א זמן רב כל כך?
התשובה לשאלה הראשונה כבר ידועה. בעבר הגנים המדומים היו כנראה גנים פעילים ש"גוועו", מפני שצברו במהלך הזמן מוטציות מזיקות אשר פגעו בפעילותם. חלק מהמוטציות האלה השביתו גנים שאינם נחוצים עוד לאדם – למשל הגנים שהיו אחראיים ליצירת זימים. האדם שחי ביבשה אינו זקוק יותר לזימים, הדרושים לנשימה במים על ידי דגים. אך חלק ניכר מהמוטציות חלו בגנים זהים שקיימים במספר עותקים בדנ"א. למשל, אם גן מסוים, שיש לו תפקיד מסוים, מצוי בדנ"א במספר עותקים, מוטציה בעותק אחד תשבית אותו, אך עדיין שאר העותקים יכולים לבצע את תפקידם.
מצד אחד, מכיוון שגנים מדומים התרבו בדרך זו בדנ"א במשך זמן רב, חלקם מהווים שרידים של גנים שנכחדו במהלך האבולוציה, ואין להם כיום גרסה פעילה. אחרים הם עותקים של גנים שהשתנו מאוד במשך השנים, כך שהגן המדומה מייצג גירסה מוקדמת וישנה יותר של הגן. לפיכך, הגנים המדומים משמשים למדענים כמאובנים מולקולריים, המספקים עדות אילמת למאורעות שהתרחשו בעבר האבולוציוני שלנו.
מצד שני, ברגע שהגנים המדומים הופכים לערמת גרוטאות של הדנ"א, הם משתחררים למעשה מכבלי הברירה הטבעית וחופשיים לצבור מיני מוטציות, ובכלל זה שינויים שיהיו קטלניים לגנים רגילים. אבל, מוטציות שחלות על גן מדומה בלתי פעיל, עשויות להפוך אותו לגן פעיל, שיקנה תכונה חדשה. כלומר, יתכן שהגנים המדומים הם מגרש המשחקים של האבולוציה, שהיא אקראית. אך אם הדבר מועיל, לאדם שירכוש אותה יהיה יתרון הישרדות גבוה משל האחרים. רכישה אקראית והדרגתית כזו של אוסף מוטציות כאלה בגנים מדומים, עשויה להוביל ליצירה של תת-מין או מין חדש – הן של הצומח, החיה והן של האדם. זהו תהליך שאינו קורה במהלך חיי דור ולמעשה נמשך זמן רב, במשך דורות רבים.
קיימים ממצאים מדעיים חדשים התומכים באפשרות של "תחיית" גנים מדומים. כלומר, הפיכת הגן המדומה לגן חי המייצר חלבון תפקודי. השוואות ממוחשבות מדוקדקות של רצפי דנ"א הראו שגן אחד המייצר אנזים מסוים בפרה, היה גן מדומה במשך מרבית ההיסטוריה, ונראה שהוא הופעל מחדש לפני זמן לא רב במונחים אבולוציוניים.
בחומר האפל של הדנ"א מצויים גם רצפי ג'יבריש רבים הקוטעים את רצף הגנים - בדיוק כמו שהמידע במחשב אינו יושב ברצף פיזיקלי - תופעה המכונה בשפת המחשבים "פרגמנטציה". הרצפים חסרי המשמעות כביכול, הקוטעים את רצף הגן, מכונים אינטרונים. קיימת סברה שהאינטרונים הינם שרידים אבולוציוניים של קטעים שבעבר הרחוק אכן היו חלק מגן, אך התנוונו במרוצת הדורות. לעומת זאת, תיאוריות אחרות גורסות כי האינטרונים מהווים "שומרי מקום" לגנים חדשים שיווצרו במהלך האבולוציה וישלבו אותם עם גנים שכבר קיימים. העובדה שחלק מהגנים האנושיים הם אכן שילוב של מספר גנים קיימים מחזקת את טענה זו.
מכיוון שהמחקר המדעי מצביע על כך שהחומר האפל של הדנ"א משמש כמגרש משחקים האקראי של האבולוציה – הרי זה משחק של ניסוי וטעייה – אז אולי בכל זאת "אלוהים " מטיל קוביות?
הטיבטים - הוכחה להתפתחות זן אדם חדש.
נשאלת השאלה – כמה מהר יכול המין האנושי להשתנות גנטית ולהסתגל לתנאים משתנים?
תשובה לשאלה הזו התקבלה לאחרונה ממחקר שנערך בסין על אוכלוסיה של טיבטים החיים בהרים הגבוהים. הטיבטים האלו היו צריכים להתמודד עם רמות החמצן הנמוכות השוררות בגובה ההרים שבהם חיו. ללא שינויים היכולת שלהם לשרוד היתה נמוכה. לפיכך, מדור לדור, שרדו בעיקר אלו שרכשו תכונות שהתאימו את גופם טוב יותר לתנאי המחיה הקשים האלה. ממחקרים גנטיים שנערכו על דנ"א שמוצה מעצמות של נפטרים לדורתיהם, הסתבר שבמשך תקופה של 2,750 שנים, צאצאי הטיבטים צברו יותר משלושים גנים מוטנטיים בהשוואה ליושבי המישורים של סין. כמעט מחצית מהמוטציות אירעו בגנים המשפרים את יכולת הגוף לנצל חמצן. המוטציה השימושית ביותר חלה בגן EPAS1 המכונה גם "גן הסופר-אתלט", כי שינויים מסויימים במבנה הגן הזה, מביאים גם לשיפור הביצועים הספורטיביים. הגן הזה מאפשר לטיבטים לחיות בגבהים העולים מ-4 קילומטר מעל פני הים, שבהם רמת החמצן מגיעה רק לארבעים אחוזים מהנדרש לחיים נורמלים. בני אדם אחרים, כמו מטפסי הרים, הנחשפים לרמות חמצן נמוכות אלה סובלים מעייפות, מכאבי ראש וסחרחורות. בני אדם אחרים הנחשפים לתנאים אלה מולידים תינוקות שמשקלם נמוך, שסיכוייהם למות בגיל צעיר גבוהים יותר. אך הטיבטים אינם סובלים מאותן בעיות, כנראה בשל המוטציות שצברו בקוד הגנטי.
מחקר שהשווה את הדנ"א של הטיבטים עם דנ"א של תושבים מבני האן, החיים במישורי סין, הראתה שבני האן והטיבטים, שניהם צאצאים של אוכלוסייה הסינית שהתקיימה לפני 2,750 שנים. בערך באותה תקופה היגרו חלק מהאנשים לרמות של טיבט, ונאלצו להסתגל במהירות לתנאים הקשים. החלשים לא שרדו. אבל, אלה שנשאו בתאיהם מוטציות שהקנו להם עמידות טובה יותר למיעוט החמצן – שרדו והעמידו צאצאים. היום, לאחר עשרות דורות של ברירה טבעית, מרבית הטיבטים נושאים סט שלם של מוטציות ב-30 גנים המאפשרים להם לחיות בתנאי הסביבה הקיצוניים שבהם התיישבו. כלומר, בזמן של פחות משלושת-אלפים שנה, אוכלוסייה שלמה של בני-אדם עברה שינוי גנטי נרחב ופיתחה סט של תכונות המבדילות אותם מיתר האנושות. בפרק זמן קצר יחסית בהיסטוריה האנושית, האבולוציה יצרה זן נבדל של בני-אדם.
היווצרות זן חדש עדיין אינה היווצרות מין אדם חדש. הטיבטים עדיין יכולים להעמיד עם שאר האדם צאצאים פוריים. אולם השונות בין בני האדם שונים קיימת ומתרחבת. הדוגמה של הטיבטים מדגימה יפה כיצד שוני בסביבות חיים משתנות, מפעיל את הברירה הטבעית לטובת אלה שמותאמים יותר. תנאים קיצוניים עשויים לזרז הופעת תתי-מינים ומינים חדשים של האדם, באותו אופן שנוצר זן האדם הטיבטי.
במחקר שהתפרסם ב-2009, שהתמקד בהבדלים גנטיים בן בני אדם מארבע קבוצות: סינים, יפנים, בני יורובה האפריקנים, וצפון אירופים. נמצא ש-7% לפחות מן הגנים של האדם עברו אבולוציה עד לפני כ-5,000 שנה בדרך של ברירה טבעית. רבים מן השינויים היו קשורים להסתגלות לסביבה מסוימת. למשל, רוב הסינים והאפריקנים אינם יכולים לעכל חלב טרי בבגרותם, אך כמעט כל האירופאים יכולים. רוב הסינים אינם יכולים להתמודד עם שתיית אלכוהול והם משתכרים מכמות אלכוהול כזית. האוכלוסיות האפריקאיות פתחו עמידויות חלקיות למחלות כמו המלריה ואחרות.
ממחקרים נוספים העריכו המדענים שבמהלך 10,000 השנים האחרונות עברו בני האדם אבולוציה מהירה פי 100 מבכל זמן אחר, מאז התפצלו ההומינידים הקדומים ביותר מאבותיה הקדמונים של השימפנזה בת זמננו. המדענים ייחסו את הקצב המואץ לסביבות המגוונות שבהן התיישבו בני האדם ולשינויים בתנאי החיים שהביאו עמם החקלאות והעיור. למעשה המחקר הראה כי בני האדם ניחנו בכושר אבולוציוני יוצא מן הכלל.
שאלות לגבי העתיד
כפי שקראתם בפוסט זה, אין ספק שמין האדם שלנו עובר שינויים. שינויים לטוב ולרע. אין לי ספק שהמין שלנו הוא אינו סיום האבולוציה של האדם. אם האדם לא ישמיד את עצמו ואת כדור הארץ, בהחלט אנחנו עשויים למצוא לצידנו מין אדם חדש. האם בעתיד ייווצר אדם משוכלל יותר, טוב יותר, אולי רע יותר? טוב או רע היא שאלה יחסית והתשובה אליה משתנה בחברות ותרבויות שונות. אך, התשובה הביולוגית פשוטה. האבולוציה תקבע מי טוב יותר. בעצם לא מי טוב יותר, אלא מי מותאם יותר לסביבה ולכן יעמיד יותר צאצאים. בפוסט שאפרסם בקרוב אדון בשאלות האלה. אתאר לכם שכבר כאן ועכשיו, במין שלנו האנשים השונים נושאים שלוש גירסאות של "גן החוכמה". בהתאם יש חכמים יותר וחכמים פחות. האם באדם העתידי תשתלט הגירסה "החכמה"? כפי שתראו, לא בהכרח. קיימות שתי אפשרויות, בהחלט אפשריות: בראשונה, יתכן ובני האדם הנושאים את הגירסה הפחות חכמה, יהיו יותר פוריים ולכן האדם העתידי יהיה פחות חכם. האפשרות השניה היא שבני האדם בעלי הגרסאות השונות יתפצלו לשני תת-מינים ולבסוף למינים נפרדים.
תעקבו אחר הופעת הפוסט הזה. יהיה מעניין.
האם השתכנעתם מהפוסט הזה?
לגבי יכולת השינוי של אמונותיו של האדם אסיים בדברי יחזקאל (פרק ג'):
לכן, אולי מוטב שהמאמינים בדברי הנביא יחזקאל ידרשו בשאלה, האם יתכן וגם היום הם חזקי- מצח וקשי-לב ולכן אולי טועים בהבנת ופירוש דברים מסויימים......
***
וכדובדבן שבקצפת הרי הרצאה מרתקת בנושא של הפוסט הזה. הצפייה בהרצאה ובמצגת של הפרופסור המכובד הזה תארך כ-28 דקות מזמנכם, אך היא מומלצת ביותר. ההרצאה ניתנה באנגלית ואולי מישהו יתרגם אותה בעתיד לעברית?
ההרצאה הזו ניתנה לפני מספר שנים וכיום דברים מסויימים, שהפרופסור לא ידע אז בוודאות וניחש, הם כבר עובדה מדעית. תהנו!
ומה צפוי כאן בבלוג בקרוב?
ובכן, צפויים כאן פוסטים בשני נושאים:
הנושא הראשון יעסוק בקרוב, כפי שכבר ציינתי קודם, בעתיד האבולוציוני של המין האנושי ( טוב יותר או רע יותר -זו השאלה).
הנושא השני יעסוק בשאלה: האם יכול להיות קשר בין מדע למיסטיקה ורוחניות? יתכן ותופתעו! בכל מקרה יהיה מעניין.
כדאי לעקוב אחרי הופעת הפוסטים האלה ופוסטים מעניינים אחרים. המנויים יקבלו הודעות במייל מייד עם פירסומם של הפוסטים.
המעוניינים להצטרף כמנויים מוזמנים למלא את כתובת המייל בתיבה הלבנה, הנמצאת למעלה בצד ימין ולא לשכוח לאשר את המייל שישלח כתגובה.
לידיעה - ההצטרפות כמנוי היא אנונימית ורשימת המנויים מכילה כתובות מייל בלבד, ללא שייכות לשם או לכינוי.
***
פינת הידעתם?
השעון הביולוגי התאי של ההזדקנות
בכל אחד מתאי גופנו קיים שעון ביולוגי, הקובע את קצב ההזדקנות והמוות. השעון הזה מופעל מרגע הלידה. מה מעיד על קיום שעון תאי כזה? ניתן לראות זאת בגידול תאים בתרבית במעבדה. במעבדה ניתן לגדל תאים שונים שנלקחו מהגוף, בצלחות או בכלים שבהם מצוי נוזל המכיל חומרי הזנה, הדרושים לתאים. התאים האלה מתחלקים לתאי בת ומתרבים.
כמה חלוקות עוברים התאים עד שמזדקנים ומתים?
מסתבר שהדבר תלוי בגיל האדם שממנו נלקחו התאים. אם לוקחים תאים כמו תאי רקמת חיבור (למשל מהעור) מתינוק בן יומו - התאים יתחלקו בתרבית מעבדה כ- 50 פעמים. ככל שהתאים נלקחים מאדם מבוגר יותר, הם יתחלקו מספר פעמים קטן יותר, ביחס ישיר לגיל התורם.
מנגנון ההזדקנות עדיין אינו לגמרי ברור, אך אנחנו יודעים שחלק מההזדקנות נובעת מכך שבקצה הכרומוזומים בתאים שלנו יש איזור דחוס של דנ"א, המכונה טלומר. הטלומרים מגינים על הכרומוזומים מפני נזקים בדנ"א. עם כל חלוקת תא, הטלומר מתקצר במעט. כאשר הטלומר מתקצר באופן משמעותי, התא חשוף יותר לנזקים היכולים להפוך אותו לתא סרטני (ואז הוא ימשיך להתחלק ולהתרבות ללא שליטה), או שחייו של התא באים לקיצם.
אם כן, משך חיי התאים נקבע על ידי שעון ביולוגי הנקבע על ידי אינפורמציה הקיימת בחומר התורשתי שלנו. השעון הביולוגי וההזדקנות עשיים להיות מואצים על ידי גורמים סביבתיים, כמו קרינה, תזונה, עישון וזיהום הסביבה.
אז אולי כדאי בכל זאת להיות "ירוקים" ולשמור על איכות הסביבה?
המילה שמרגיזה אותי ומיד תראו שקרוב לוודאי גם אתכם - היא המילה "אמרתי". השימוש במילה עצמה אינו בעייתי בדרך כלל, אלא עם הצירוף של המילה שבאה לפני או אחרי. הרי שתי דוגמאות לכך:
אז אמרתי! לשמוע את מי שאומר את זה, ממש מכעיס. כי מי שאומר את זה לא לוקח אחריות על דבריו ובעצם מזלזל באחר -בשומע. אך זה עשוי לחזור אליו כבומרנג. כי השומע והסביבה כבר לא יתייחסו אליו ואל דבריו ברצינות בעתיד ואז זה כבר יעצבן אותו. לוגיקה פשוטה!
ראש ממשלת ישראל לשעבר, לוי אשכול, ששלט באידיש ולא כל כך טוב בעברית, מספרים עליו: היו באים ואומרים לו - זה אמר כך וזה אמר כך. לוי אשכול היה עונה להם באידיש: "געזוקט איז געזוקט". כלומר, "אמר אז אמר". לפרושכם.....
ויש גם גרסא אחרת למה שאמר אז אשכול: "האט ער געזאגט... זאג דו אייכעט." כלומר, "אז הוא אמר... תגיד אתה גם כן ". מה שאומר, שלוי אשכול לא סמך במיוחד על מה שאנשים אומרים. ואתם? האם אתם סומכים?
ואולי זה אומר שללוי אשכול לא היה כל כך איכפת מה אנשים אומרים. ואם כך, זה עוד יותר גרוע. כיוון שלוי אשכול כבר ז"ל, נניח לו.
אמרתי לך! מי שאומר את זה מתכוון להגיד שאם היית שומע/ת לדבריו, לא היית נמצא/ת במצב הדפוק הזה. מי אינו מתעצבן שאומרים לו את זה? וכמה קלה ניצרת הלשון שלכם, כשאתם אומרים לאחרים "אמרתי לך?
אומרים שהמצווה הקשה ביותר בתרי"ג מצוות היא המצווה "ואהבת לרעך כמוך" ובמילים אחרות על תעצבן אחרים במה שמעצבן אותך. לוגיקה פשוטה!
אז אם כל זה כל כך לוגי, מדוע אנחנו פוגעים במה שאנחנו כל כך נפגעים? ממש לא לוגי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
- 
