חשיבה חופשית

בתקופת המשנה, לתאריך החמישה עשר בחודש שבט היה משמעות פיננסית בלבד לצורך חישוב מיסים על היבול. תאריך זה שנחשב כאמצע של החורף, נבחר כסוף שנת כספי המס על פירות האילן. המעשרות על פירות לאחר תאריך זה, היו שייכים לשנה הבאה ולכן במשנה יום זה כונה "ראש השנה לאילנות".

ט"ו בשבט אינו ממש חג דתי. גם "ברכת האילנות", הנמצאת רק בחלק מהסידורים שעל-פי נוסח עדות המזרח, אינה מיוחסת לתאריך מדויק. במרבית הסידורים לא נמצא אזכור ל"ראש השנה לאילנות". בט"ו בשבט ילדי החדר גם אינם פטורים מלימודים.

התלמוד הירושלמי מצביע על ט"ו בשבט כמועד שבו מתחילים האילנות לשתות ממי השנה החדשה. ההסבר  למועד זה על ידי התלמוד הבבלי הוא שבמועד זה "יצאו רוב גשמי השנה".

למעשה המקובלים במאה השש עשרה הם אלה שעיצבו את "סדר ט"ו בשבט" והנהיגו את אכילת הפירות במועד זה. הספר הקבלי עץ חיים מחלק את שלושים פירות הארץ לקבוצות על פי שלושה עולמות. על פי חלוקה זו, מיני פירות עולים במדרגות העולמות השונים:

העולם הראשון שהוא עולם העשייה, כולל עשרה פירות נקלפים. כלומר, תוכם נאכל וקליפתם מושלכת. לקבוצה זו משתייכים השקדים, רימונים, פרי הדר וכו';

העולם השני שהוא עולם היצירה, כולל עשרה פירות שחיצוניותם נאכלת ותוכם נזרק. לקבוצה זו שייכים התמר,השזיף, המשמש, וכו';

העולם השלישי, הגבוה שבעולמות, הוא עולם הבריאה, המתאפיין בעשרה פירות שנאכלים בשלמותם. למשל, תאנה,תות שדה, אוכמניות וכו'.

עולי "העלייה הראשונה" שבאו לגאול את הארץ ומצאו אותה שוממה, הנהיגו למעשה את הפן הלאומי של החג וכך נוצרה מסורת הנטיעות בט"ו בשבט. 

נשאלת השאלה מנין המנהג של אכילת פירות יבשים? מדוע באמת לא פירות טריים? מנהג זה מקורו ברצון של היהודים בגולה לאכול מפירות ארץ ישראל. היות ויבוא פירות טריים מארץ ישראל לא היה מעשי ופירות טריים כלל אינם גדלים בחורף האירופאי,  יובאו לארצות הניכר פירות מיובשים. מכאן השתרש מנהג אכילת הפירות היבשים היום. מעניין שמנהג אכילת פירות יבשים מארץ ישראל, התרחב היום לאכילת מיני פירות יבשים אקזוטיים – שהם בהחלט אינם פירות ארץ ישראל. אולם, אין סיבה מדוע לא ואפילו רצוי לאכול פירות טריים. 

אכילת פירות טריים עדיפה בשל עושרם בויטמינים החסרים בפירות היבשים. אכילת פירות יבשים גם משמינה יותר. אם אתם מנשנשים בלי להרגיש 30 משמשים יבשים, משמשים טריים תאכלו הרבה פחות – בגלל תכולת המים שבפירות טריים, שמקנים תחושת שובע.

ידוע שאכילת פירות יבשים מועילה לשיפור היציאות באנשים הסובלים מעצירות, בגלל כמות הסיבים הרבה. אך למעשה הם אינם כל כך בריאים, בשל צורת העיבוד והשימור שלהם. אם תקראו את התוויות הצמודות לאריזות של הפירות היבשים, תראו שהם מכילים חומר שימור שאינו כל כך סימפטי. כדי להאריך את חיי המדף של הפירות היבשים, כיום בדרך כלל לא מסתפקים בייבוש תחת השמש או במתקן חימום מלאכותי, אלא מוסיפים כימיקל שנקרא גופרית דו-חמצנית.

גופרית דו-חמצנית היא תרכובת כימית שנוסחתה (SO2). הגופרית הדו-חמצנית היא מזהם אוויר הנוצר באופן טבעי בהתפרצויות של הרי געש. שריפת חומרי דלק המכילים גופרית בתחנות כוח ובתעשייה, פולטת לאוויר עוד מחומר מזיק זה. גופרית דו-חמצנית היא אחד הגורמים לתופעת הגשם החומצי, יחד עם תחמוצות החנקן. מנזקיה הבריאותיים של הגופרית הדו-חמצנית די מתעלמים. אך חומר למחשבה: אם החיידקים והעובש אינם יכולים לגדול על הפירות היבשים, בגלל הרעילות של הגופרית הדו-חמצנית המפוזרת עליהם, נשאלת השאלה מה הרעילות של החומר הזה עושה לכם?

יתכן שעל האריזה תמצאו שהמוצר מכיל חומר "תמים" המכונה E-220 . אך אל תטעו – מדובר בקוד של אותה גופרית דו-חמצנית. את החומר הזה מוצאים גם ביינות כחומר משמר. שתית ארבע כוסות יין בט"ו בשבט, גם היא מנהג על פי הקבלה.

בכלל כדאי שתשימו לב להטעייה מקובלת בתוויות של מוצרים, שמצוין עליהם "ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים". בהרבה מקרים על התווית מצוין מאידך, שהם מכילים כל מיני מספרי - E, שהיצרנים לא בדיוק רוצים שתדעו מהם. הם חומרי צבע וחומרים משמרים, שאם אתם מעוניינים לדעת, חלקם מסרטנים. אפשר למצוא את המידע באינטרנט.  למשל, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_E

הדפיסו את הטבלאות ושימרו. אם תצטיידו בטבלאות האלה בקניות המזון הבאות שלכם, אולי כבר לא תרצו לקנות מספר מוצרים. 

לסיכום המלצה לקראת ט"ו בשבט – עדיף לחגוג עם שלל פירות טריים ולהמעיט באכילת פירות יבשים או משומרים.

ט"ו בשבט שמח

 ***

 אם אהבתם לקרוא פוסט זה ותרצו לקבל עידכונים במייל על פוסטים מעניינים בעתיד, אתם מוזמנים להצטרף כמנויים. להצטרפות כמנוי צריך רק למלא את כתובת המייל שלכם בתיבה הנמצאת למעלה בצד ימין ולא לשכוח לאשר את המייל שישלח אליכם כתגובה.

יש המקבלים את תורת האבולוציה, יש הטוענים שזו רק תיאוריה (במובן הרע שבה), יש המכחישים אותה ויש הגרועים מכול, שהם אלה המתעלמים ממנה. מסתבר כי רוב רובה של מערכת החינוך מתעלמת מתורת האבולוציה. על האבולוציה עצמה ועל היבטיה השונים, מן הראוי שאקדיש מספר פוסטים ואכן אעשה זאת היום ובעתיד. במידה מסוימת, דעת הציבור בתחום נובעת מבורות ומייד תבינו מדוע אני אומר זאת. למעשה הבורות של הציבור בתחום האבולוציה נובעת מהסיבה שאני כותב פוסט זה: יש הרוצים שתשארו בורים.  

חבל מאד שציבור מסויים אינו יכול לקרוא את הפוסטים שלי ובמיוחד פוסט זה. הסיבה לכך היא שעל פי המידע שהובא לפניי, הבלוג שלי מקוטלג כמסונן לקריאה, על ידי האינטרנט של "צנזורת ימי הביניים", שקוראים לו אינטרנט בשם של איזשהו פרי אדום. כי לדעתם רחמנא לצלן, כותב אני דברי תועבה, הסותרים דברי תורת משה וישראל וחלילה יגרמו דבריי לעלמים ולעלמות חסודים לבוא בדבר עבירה וחס ושלום יבואו גם בשאלה. הבלוג שלי נכנס לרשימה המכובדת של האתרים המוחרמים, בעיקבות הפוסטים שלי שיכפול אדם, חכמת חיות, כך יעשה לבוטן  ו-ממצאים מדעיים- מכה לתורות הגזע.  איך זה עובד? ראשית, מַלְשָׁנִים (שדעתם אינה נוחה מפוסט זה או אחר) שולחים למנהלי אינטרנט הצנזורה הזה, הפנייה אל הפוסט המשוקץ. לאחר אישור, חברת הצנזורה האינטרנטית המהוללת הזו מטמיעה קוד (אותו יכולתי לראות בתחתית הפוסט במצב עריכה). בזה הרגע הפוסט  הפך לבלתי נראה ובלתי ניתן לגלישה אצל מנויי השרות הזה. שרות האינטרנט הזה מתהלל בכך שהוא עושה עבודת קודש, אך למעשה הוא עושה מזה עסק כלכלי. מדובר כאן באירגון רווחי שמעלים מידע ועובדות, כפי שבת יענה טומנת ראשה בחול. אך כמו שאומרת סיסמת הבלוג, "עובדות אינן באמת נעלמות גם כאשר מתעלמים מהן".

אז מדוע כך, ללא אזהרה מוקדמת, אני מקדיש פוסט לתורת האבולוציה. בעצם אני לא עומד לכתוב כאן דברים בזכות תורת האבולוציה. אלא דברים על תופעת הרטרו-אבולוציה של החברה (הישראלית והעולמית כאחד), שהיא האבולוציה של החזרה התרבותית-חברתית לאחור - תהליך החזרה לחשכת ימי הביניים. 

הסיבה שאני כותב פוסט זה היא בשל תופעה שתוארה אתמול בכתבתו של עמרי מניב, בעיתון מעריב. כותרת הכתבה: התחום הנכחד- משרד החינוך: חצי אחוז בלבד מתלמידי ישראל לומדים את תורת האבולוציה.

כדאי לקרוא את הכתבה הזו, אך למי שממהר, הרי תמצית הכתבה:

כמעט כל התלמידים המסיימים 12 שנות לימוד אינם לומדים את תורת האבולוציה המדעית ולומדים רק את תפיסת הבריאה הדתית (בריאתנות), בלימודי התנ"ך. עד שנת 1993 נושא תורת האבולוציה נלמד כנושא חובה ואז משרד החינוך החליט כי אין לחייב את לימוד תורת האבולוציה, בשל הרגישות הדתית הנלווית אליו. התוכנית הנוכחית שנכנסה לתוקפה ב-2003 , צמצמה באופן משמעותי את מקומו של התחום, שגם כך נלמד רק בתיכונים ספורים. למעשה, כיום רק אחד מ-200 תלמידים בישראל לומד את תורתו של דארווין. גורם במשרד החינוך אומר: "זה נושא טעון. יש מורים, בעיקר דתיים, שלא מוכנים ללמד את זה".

טוב, אז יש אוכלוסיה נבערת שמנהיגיה רוצים להעלים את תורת האבולוציה, כי הם חושבים שהיא סותרת את אמונתם - כפי שגם הכנסיה הנוצרית רצתה להעלים את תורתו של גלילאו גלילי בימי הביניים. אך מה לעשות? עובדות מדעיות קשה באמת להעלים. בסופו של דבר כל אמת יוצאת לאור ואכן "הארץ נוע תנוע". היום הכנסיה בהחלט מקבלת את טענתו של גלילאו שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך כפי שטענה כנגד גלילאו.

משרד חינוך יקר! אתם קשובים לרגישות של הציבור הדתי. אך מדוע אתם מונעים לימודים אלה מרוב תלמידי הציבור החילוני? לעומת זאת, מדוע אתם כופים את לימודי התנ"ך על כלל הציבור? אצטט דברי מורה לביולוגיה מתוך הכתבה במעריב: "על אף שבאופן ברור האבולוציה היא נושא חשוב במיוחד במקצוע הביולוגיה, בוחרים לא ללמד את זה. יש המון רגישות לעניין, אבל בינתיים הוא הולך ונכחד, ונדמה שאנחנו צועדים למקומות חשוכים במיוחד".

אכן אנחנו צועדים למקומות חשוכים - לחשכת ימי הביניים. כנראה שהפונדמנטליזם היהודי מתקנא בזה של האיסלאמי. ראו רק כיצד נראית כבר היום אוכלוסיה דתית מסויימת. מלבד לימודי תורה והלכה, רובם בורים בכל יתר הלכות עולם. באחת הטיסות שלי לכנס מדעי בחו"ל, טסה קבוצה גדולה של נערים חרדים- לייט, בגיל 17. אחד מהם שישב לידי, אפילו לא ידע כיצד לבקש באנגלית מים מהדיילת. הידע שלהם באנגלית היה אפס! אני לא בטוח שהם בכלל ידעו מהי עיר הבירה של המדינה אליה הם טסו. גם לא בטוח שהם יודעים לחשב את אחוז הטיפ שהם צריכים לשלם במסעדות. אך אבוי לי - הם כנראה לא יאכלו במסעדות, כי הרי הצטיידו בקופסאות שימורים מארץ הקוידש.

גבירותיי ורבותיי, אני כבר רואה כיצד האבולוציה התרבותית שלנו צועדת לאחור. זוהי אינה אבולוציה אלא רטרו-אבולוציה. כשלימוד תורת האבולוציה יכחד ואחריו גם הלימודים האחרים, ילמדו אתכם בבית הספר בריאתנות וכיצד לנשק מזוזות.

ולאלה שמפקפקים בתורת האבולוציה הרי סרטון בן 10 דקות, במיוחד בשבילכם.

בסרטון תראו את כל הטיעונים שאתם מעלים כדי לשלול את האבולוציה וכיצד המדע שוחק אותם אחד לאחד.

הסרטון מוקדש גם לכם - אלה שמנעו מכם ללמוד את תורת האבולוציה בבית הספר.

אם הסרטון מצא חן בעיניכם, אנא הפיצו אותו בקרב מכריכם וחבריכם. כי כאשר יש מערכות שמונעות מכם את המידע העובדתי, הרי בדיוק  בשל כך קיימים האינטרנט והבלוגים. אמנם כפי שציינתי בתחילת דבריי, קיימת צנזורה דתית באינטרנט, אך זו לא תוכל לחסום את כולכם! למזלנו, הצנזורים האלה עדיין אינם יכולים לחדור לחשבונות המייל שלנו. חייבים להילחם בתופעת סתימת הפיות!!!

אם תאמרו שמיותר לראות את הסרטון - כנראה שאתם מפחדים לגלות עובדות שאולי יערערו את האמונות שלכם. את שטיפות המוח שספגתם. ואתם תשארו בבורותכם, כי מישהו כבר דאג שלא תלמדו את החומרים האלה בבית הספר.

ולסיום, אם עדיין אינכם משוכנעים - אנא קראו את הכתבה "אבולוציה או בלבולוציה" שפורסם באתר הידען. 

וכן, חייבים ואפשר להיאבק כנגד הבורות החשוכה הזו, שכרגע משרד החינוך שותף לה. ראו הניצחון לאבולוציה בטקסס.

  ***

אם אהבתם לקרוא פוסט זה ותרצו לקבל עידכונים במייל על פוסטים מעניינים בעתיד, אתם מוזמנים להצטרף כמנויים. להצטרפות כמנוי צריך רק למלא את כתובת המייל שלכם בתיבה הנמצאת למעלה בצד ימין ולא לשכוח לאשר את המייל שישלח אליכם כתגובה.

בביקורי האחרון אצל הספר שלי, חיכיתי לתורי. לפניי "הסתפרו" מספר צעירים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. מדוע אני מציין הסתפרו במירכאות כפולות? כי אצל כל אחד מהם, במידה זו או אחרת, כבר אין הרבה מה לספר. כשהגיע תורי, ציינתי בפני הספר שלדעתי היום יש מלא מתקרחים צעירים, הרבה, הרבה, הרבה יותר מאשר פעם.

אני יודע שזה לא מדעי להתבונן בתמונות ולהסיק מסקנות, אבל קשה שלא לראות את ההבדל בין תמונות של פעם לבין תמונות של היום. למשל, התבוננו בתמונה הבאה שצולמה בריקודי ההורה שביום הכרזת העצמאות למדינה. מבין עשרות הצעירים והצעירות, לפחות בתמונה – האם אתם רואים קרחים או מתקרחים?

 אז

 היום

הספר שלי אכן אישר את דבריי: הצעירים של היום מתקרחים יותר ומהר יותר. כששאלתי מהי סיבת הדבר לדעתו, הוא ציין שלוש סיבות:

א. לדעתו,האנשים היום נחשפים יותר לקרינת השמש. פעם חבשו כובעים להגנה בפני השמש הקופחת בארצנו. היום הרבה פחות, אם בכלל. במחשבה שנייה, בהחלט יתכן שחשיפה לקרינה מקטינה את חוזק השערה.

 ב. בתור סיבה שנייה, הספר ציין את ריבוי חפיפות הראש עם תכשירי שמפו השונים בהרכבם מאלה של פעם. אינני יודע כמה מדעית היא הקביעה הזו, אך מבחר תכשירי השמפו החדשים, מכילים בהחלט מרכיבים נוספים – בעיקר מרכיבים שנועדים לריכוך השיער. אך, ללא ניסויים מדעיים רבי משתתפים, לא ניתן להוכיח טענה זו.

ג. הסיבה השלישית להתקרחות המוקדמת, לדעתו של הספר שלי, הוא השימוש הנפוץ היום, החל מילדים, בג'ל לעיצוב שיער. אינני יודע אם אכן זוהי קביעה מדעית. אך בהחלט לא השתמשו בג'ל לפני שניים, שלושה עשורים.

מחקרים מדעיים

במחקרים מדעיים נמצא שקיימת גנטיקה בהתקרחות – בקרב גברים ונשים כאחד. נמצאו שמונה גנים, שגרסאות שלהם המכילות מוטציות מביאות להחלשת שורשי השערות ולהתקרחות. מבין שמונה הגנים האלה, הגן ULBP3 הוא הדומיננטי ביותר בגרימת תופעת ההתקרחות. הנטייה להתקרחות מורשת על ידי ההורים, אך בגנטיקה כמו בגנטיקה, יתכן דילוג בדור אחד והתופעה תתבטא בצאצאים של הדור הבא.

הגברים הישראלים מתקרחים יותר משאר הגברים בעולם.

השונות הגנטית מתבטאת בין עמים. אנחנו הישראלים לא אתלטים במיוחד (וגם זו גנטיקה) אבל שיאנים בהתקרחות.  רוב הגברים הישראלים (למעלה מ-70 אחוז יאבדו את שיערם במידה זו או אחרת עד גיל חמישים.

בהשוואה לשאר אוכלוסיות בני האדם, % 30 מהישראלים מגיעים לגיל שלושים עם אובדן שיער, לעומת גברים בעולם המאבדים את שיערם רק לאחר גיל 30. ליהודים יש לא רק אף ארוך יותר, אלא הם גם מקריחים יותר. יש גם הבדל נוסף: בעוד תינוקות אשכנזיים נולדים שופעי שיער יחסית, התינוקות  של האוכלוסייה הלבנה הלא יהודית, דווקא נולדים בדרך כלל קרחים יותר ובעלי שיער דליל עד לשנתיים הראשונות לחייהם. אך כמו שאנחנו מקדימים בהופעת השיער, כך אנחנו מקדימים בהתקרחות מאוחר יותר.

תאמרו, ובמידה מסוימת של צדק, שקיימים גם גורמים סביבתיים המשפיעים על התקרחות. תאמרו שאולי בשל הקרינה הגבוהה יותר באזור המזרח התיכון, אנחנו מקריחים יותר. אבל, כיצד אתם מסבירים את העובדה שיהודים הישראלים מקריחים כמעט פי-2 יותר מהאוכלוסייה הערבית/פלסטינאית באזור?

קיים קשר בין הקרחה מוקדמת לסיכוי ללקות בסרטן.

לפי נתוני משרד הבריאות, על בסיס נתוני התחלואה בסרטן ל-2008, הסיכון של גבר ישראלי לפתח סרטן ערמונית בחייו - מלידה עד גיל 90 - עומד על אחד ל-8.6 באוכלוסייה היהודית (11.6%) ואחד ל-15 במגזר הערבי (6.6%). בעשור החולף עלה הסיכון ב-50% בקרב יהודים – במקביל בעליה במידת ההתקרחות. הסיכון לפתח את סרטן הערמונית היה גבוה פי 2.01 בקרב הגברים שהחלו לסבול מאובדן שיער כבר בגיל 20. נשירת שיער בגיל 30 הגדילה את הסיכון לסרטן הערמונית ב-13% ונשירת שיער בגיל 40 כבר לא הגדילה את הסיכון להתפרצות המחלה.

נמצא גם מתאם בין ההתקרחות לסיכוי ללקות בהתקפי לב. במחקר שנערך לאחרונה על גברים הסובלים מהתקרחות בשנות הארבעים לחייהם, התגלה כי לגברים המתקרחים מן המצח ומעלה יש סיכוי העולה במעט על זה של גברים שאינם מאבדים כלל את שערם, לפתח מחלת לב כלילית. גברים המתקרחים בפדחת (התקרחות כיפה) - סיכוייהם לפתח מחלת לב כלילית גבוהים בהרבה, וככל שהקרחת גדולה יותר כך גדל הסיכון.

מכאן שהתקרחות היא לא רק אסטטיקה. יש לה גם השלכות בריאותיות!

כן. הישראלים מתקרחים היום מהר יותר מאשר פעם.

בנוסף לנטייה הטבעית של גברים ישראלים להקרחה, מועלית הטענה כי בשנים האחרונות ההקרחה נעשית בשלב מוקדם יותר, צעיר יותר. נכון לשנת 2000, כל גבר שני בישראל סובל מאובדן שיער בגיל צעיר. מפחיד למדי, לא?

אכן, בעשור האחרון יותר ויותר ישראלים מדווחים על התקרחות מהירה, הרבה לפני שאביהם הקריח. מדובר בפערי זמן של כעשר שנים ויותר.

הגנטיקה שלנו לא השתנתה. גנטיקה של אוכלוסיות אינה משתנה בעשר שנים גם לא בעשרות ובמאות שנים.  אז מה כן השתנה?

אם אתם סובלים מנשירת שיער נקודתית או אזורית, ייתכן שאתם מתעסקים עם שערכם יתר על המידה, מברישים או צובעים אותו יותר מדי. מתיחת שיער, קוקו, ראסטות או צמות קלועות עלולים בהחלט לגרום לשבירת השיער ולנשירתו. מתיחה ומשיכה של השיער גורמות לנשירתן של השערות. משיכה קבועה "מחלישה" את שורשי השערות ובמקרים קיצוניים גורמת להצטלקות של השורשים ולהתקרחות קבועה.

לעומת זאת, למיתוס שתספורת וגילוח השיער לעיתים קרובות יעילים במניעת התקרחות – אין כל בסיס מדעי!!!

המדענים חלוקים על הסיבות. אחת הטענות היא התגברות הלחצים הנפשיים. אולם, רבים מבטלים אפשרות זו, בטענה שלחץ נפשי תמיד היה בנמצא ואינו אינו תופעה חדשה בעולם.

מחסור בוויטמינים גם כן נתון לוויכוח ונראה שהוא מהווה גורם דומיננטי יותר אצל נשירת שיער בנשים מאשר אצל גברים.

יחד עם זאת, כל החוקרים מציינים את הירידה המשמעותית בערכי התזונה שאנחנו מקבלים באוכל שלנו ואת החשיפה העולה לקרינה ולזיהום סביבתי. שוב  דוגמא לכך שקיים קשר  בין יכולת האדם להרוס את הסביבה לבין היכולת של האדם להרוס את בריאותו.

אז מה הפיתרון?  שינוי מחשבתי תזונתי אמנם לא ימנע התקרחות, אך לפחות יחזיר את הגלגל לאחור. שמירה על תזונה נכונה והימנעות מנזקים סביבתיים  יאפשרו עוד עשור שלם של בלורית שופעת.

אז מה לבין הקרחת לבין הסקפטיות?

תכשירים למניעת נשירת שיער ותרופות פלא נגד התקרחות הן תעשייה מפוארת, המגלגלת מיליוני דולרים בכל העולם וכמובן, בישראל.  במקום לשנות את אורך החיים ולחדש את המשאבים הטבעיים המונעים נשירה בגיל צעיר כל כך, מפתים אותנו במיני תכשירים. השוק מוצף בפתרונות ובתרופות פלא שרובם אינם יעילים. למעשה קיימים כיום רק שני תכשירים רפואיים שלגביהם הוכחה יעילות מסוימת – ירידה בקצב נשירת השיער ובמידה מועטה לצמיחתו. אבל, התכשירים האלה אינם כלולים בסל הבריאות. עלותם מאות שקלים בחודש וחייבים להשתמש בהם לכל החיים. עם הפסקת השימוש, ההתקרחות חוזרת. ובדרך כלל מה שאובד, אינו חוזר. כן – העיסוק בהתקרחות כיום הוא עסק כלכלי. כמוהו כמו שוק דיאטות הפלא. אך האם לא כגודל התקווה, כך גודל האכזבה?

גם נשים מתקרחות!

גם נשירת שיער אצל נשים היא גנטית, אולם היא מועטת, עקב המאזן ההורמונאלי המתקיים אצל האישה בתקופת הפוריות. נשירת שיער אצל נשים יכולה גם להיות סימן תקין של הזדקנות ושל שינויים הורמונאליים, בייחוד אחרי לידה ובעת הבלות. אצל נשים רבות השיער נושר חודשים אחדים אחרי שחדלו ליטול גלולות למניעת הריון או תחליפי הורמונים. במשך ההריון נשירת השיער מואטת ולעומת זאת מואצת צמיחת שיער. שלושה או ארבעה חודשים אחרי שהאישה יולדת נושר עודף השיער במהירות, אך צמיחת השיער תשוב למצבה הרגיל.

הזכרנו כבר את מערך הגנים הקשורים להתקרחות. כל גן באדם נמצא בשני עותקים. האחד מקורו באם והשני מקורו באב. מדוע הגברים מתקרחים יותר מנשים? הדבר נובע משתי סיבות:

ראשית, אצל הגברים מספיק עותק אחד של גנים, בגרסא הקשורה להתקרחות. אצל הנשים דרושים שני העתקים של הגנים, בגרסא שגורמת להתקרחות. "קבלת" שני עותקים של גן "התקרחותי" מצריכה העברתם הן על ידי האב והן על ידי האם – סיכוי שהוא פחות פי שניים מהעברת עותק יחיד, על ידי אחד מההורים.

שנית, ההבדל בין הגברים לנשים מבחינת ההתקרחות נובע בגלל שוני במאזן ובהרכב ההורמונאלי. הטסטוסטרון ונגזרותיו אצל גברים מגביר את ההתקרחות. אך המיתוס, שהמתקרחים גבריים יותר ובעלי און מיני רב יותר, הוא שטות מוחלטת ואינו נכון. לעומת זאת, רמת האסטרוגן (ההורמון הנשי) הגבוהה בתקופת הפוריות של האישה, אכן מגינה בפני התקרחות.

אז מה נכון או לא נכון במיתוסים השונים הקשורים בהתקרחות?

• אם אתה גבר, הסיכוי להקריח ומידת ההתקרחות גדולים יותר מאשר  בנשים.  נכון    
•  
• אם אתה ישראלי יהודי, הסיכוי להקריח מוקדם גדול יותר.  נכון  
•  
• מספר המתקרחים ומידת ההתקרחות היום גדולה יותר מאשר בעבר. נכון  
•  
•  ההתקרחות תלויה בגנטיקה.  נכון  
•  
• ההתקרחות תלויה בקרינה בתזונה ובזיהום סביבתי. נכון  
•  
• משיכת ומתיחת שיער (קוקו, צמות, ראסטות) עלולים לגרום להתקרחות.  נכון  
•  
• שימוש בתכשירים שונים (מיני שמפו וג'ל לעיצוב שיער) עשויים להקדים התקרחות. יתכן  
•  
• רוב התכשירים נגד ההתקרחות אינם מועילים והם בזבוז כסף. נכון  
•  
• שני תכשירים בעלי יעילות מסוימת – יקרים ומחייבים שימוש קבוע, ללא הפסקה.  נכון 
•  
• תספורת וגילוח תכופים מונעים התקרחות  לא נכון 
•   
• ככל שאתה מקריח אתה גברי (מיני) יותר.  לא נכון  
•  
• אם אתה סובל מהתקרחות מוקדמת, הסיכוי שלך לחלות בסרטן או לקבל התקף לב גדול יותר. נכון

לסיכום, ההתקרחות המוקדמת אינה רק תופעה אסתטית – יש לה גם השלכות בריאותיות!

 אם אהבתם לקרוא פוסט זה ותרצו לקבל הודעות במייל על פוסטים מעניינים בעתיד, אתם יכולים להצטרף כמנויים. להצטרפות כמנוי צריך רק למלא את כתובת המייל בתיבה הנמצאת בצד ימין למעלה ולאשר את המייל שישלח אליכם כתגובה.

בפוסט הקודם עסקנו בתבניות. תבניות מזוהות במוחם של כל בעלי החיים כולל האדם. תבניות אלו צרובות במוח מלידה ויש להן חשיבות קיומית. למשל, אמא ציפור המאכילה את גוזליה, עושה זאת כאשר היא מזהה תבנית/יות של פה פעור.

כיצד אנחנו יודעים זאת? בניסויים שנערכו החליפו גוזלים בקן, בדגם של פיות פעורים מפלסטיק ואמא ציפור ששבה לקן עם מזון בפיה, האכילה את הדגם, כאילו היו אלה גוזליה הרעבים. 

דגם פיות פעורים הנקלט כתבנית במוח המפעילה את אינסטינקט האכלה

גם במוח שלנו יש תבנית אחת שצרובה  עמוק כל-כך, עד שאנחנו משליכים אותה כמעט על כל דבר במציאות.

למשל, לתמונה הבאה של הצורות אין ממש משמעות:

אבל לתמונה הבאה, יש גם יש:

ביכולת לזהות פנים במהירות יש יתרון אבולוציוני קיומי, עד כדי כך שאנחנו מזהים פנים גם במקומות שהם אינם קיימים:

עתה הסתכלו על התמונה הבאה:

אתם וודאי רואים מגן דוד. אך הסתכלו היטב. האם באמת מצוייר כאן מגן דוד?

 למעשה אנו לא רק מדמיינים תבניות, מוחנו גם משלים צורות לתמונה תבניתית.

בפוסט הקודם הצגתי בפניכם שאלה לגבי התדמיות שיוצרות בפניכם תבניות. למעשה השאלה שהצגתי מבוססת על ניסוי פסיכולוגי שתוכנן לראשונה על ידי וולפגנג קוהלר. בניסוי המקורי אנשים התבקשו להחליט לאיזו מן הצורות קוראים "בובה (BOUBA)" ולאיזו קוראים "קיקי (KIKI)".

קוהלר סבר שבהתפתחות שפות - קריאת שמות לעצמים אינה שרירותית לחלוטין. לדעתו לצורה המעוגלת מתאים לכנות בובה מכיוון שהפה יוצר צורה מעוגלת יותר כדי להפיק את הצליל. לעומת זאת, יש צורך בצורת פה יותר מתוחה וזוויתית כדי להפיק את הצליל קיקי.כמו-כן הצלילים של ק' קשים וחזקים יותר מאשר אלה של ב'. בנוסף, באלפבית הלטיני הצורה הזוויתית דומה לאותיות הזוויתיות K ו-I, בעוד שהצורה המעוגלת דומה לאותיות המעוגלות B ו- O.

ומה היו תוצאות המישאל המקורי?

96.5% מהאנשים בחרו בשם קיקי לצורה המצולעת הכתומה ובשם בובה לצורה המעוגלת הסגולה. אולם מיעוט של 3.5% בחרו להיפך. האם הקליטה החושית שלהם שונה מהאחרים? או האם התודעה (העיבוד החשיבתי) שלהם שונה? מהי מהות השוני? האם השוני נובע מדפוסי עיבוד הקשורים בווריאציה במעגלים העצביים שלהם?

למעשה בניסוי זה לא ניתן לקבוע בצורה אובייקטיבית שאכן שמה של הצורה הכתומה הוא באמת "קיקי". עובדה 7 אנשים מתוך מאתיים חשבו ההיפך. ומי אמר ששמה הוא "קיקי" או "בובה" אולי שמה "סוד"?

הניסוי הזה מעניין ונראה "מדעי" לאנשי המדעים הקוגנטיבים, אך לדעתי הוא לא נערך כהלכה. לא ניתן להסיק ממנו מסקנה מדעית חד-משמעית, ע"י אנשים העוסקים במדעים "המדויקים". מדוע? מספר סיבות לכך:

א.  בניסוי לא נעשתה הפרדה בין הצורה לבין הצבע שלה. לפיכך, לא ניתן לפרש את העיבוד כעיבוד של "חד-שדר" אלא כשל "דו שדר". צורה וצבע.

ב. בניסוי לא נבדקה הפרשנות של האנשים לצורות בלבד (צורות ללא צבעים). האם הייתה נוצרת הטיה מספרית בתוצאות?

ג. בניסוי לא נבדקה הפרשנות של האנשים לצבעים בלבד (צבעים שונים של אותה צורה). האם  גם כאן הייתה נוצרת הטיה מספרית בתוצאות?

האינטואיציה שלי אומרת שבניסוי ב' הייתה מתקבלת תוצאה דומה לתוצאה של הניסוי המקורי. לעומת זאת, בניסוי ג' הייתה מתקבלת תוצאה שונה באופן משמעותי. אולם כמדען אני לא יכול לקבוע עד שמתקבלות התוצאות עצמן.

ד. כמדען לימדו אותי ש"הביקורת" אינה פחות חשובה מ"הניסוי". בניסוי הנ"ל לא היו ביקורות. לא הוצגה לאנשים צורה שלישית ("ניטראלית"). חשוב לתת מחשבה מהי צורה ניטראלית במקרה זה. כדי שלא "להאשים" את החוקר בהטיית תוצאות המחקר, לתת למשל למחשב ליצור מספר צורות אקראיות.

לפיכך הצגתי בפניכם וריאציה שתכננתי לשאלה המקורית, כאשר לכל הצורות צבע אחיד. כמוכן, הוספתי שתי צורות נוספות - האחת מעוגלת והשניה מכילה קוים חדים ומעוגלים גם יחד.

אני מודה לכל אלה שהשתתפו וענו על השאלון. למרות שמספר הקוראים שהשתתפו אינו גדול מספיק כדי להוות מדגם סטטיסטי, בכל זאת ניתן ללמוד מספר דברים מעניינים:

בצורה החדשה שהצגתי כל המשיבים, למעט אחד, קבעו שקיקי הוא צורה מספר 2. הדבר מתאים גם להסבר שהציע חוקר המוח והתודעה ויליאנור ס' רמצ'נדרן. הוא טען שלצורה הגרפית קיקי יש כיפופים חדים פתאומיים, וגם הצליל קיקי יוצר כיפופים חדים פתאומיים בקורטקס שבמרכז השמיעה במוח. לדעתו המוח מבצע הפשטה סינסתטית של מיזוג חושים, מזהה את התכונה המשותפת של זוויתיות (בראיה ובשמיעה), וכך מגיע למסקנה שהם שניהם קיקי. אולם שימו לב שמגיב אחד לא  הגיע למסקנה שצורה 2 היא קיקי. כלומר, הדבר מאמת את הניסוי המקורי שיש יוצאים מן הכלל.

לביקורות יש גם השלכות נוספות לתוצאות הניסוי שנערך. למשל, ניתן לראות האם המיעוט שבחר בצורה האחרת, בחר בה באקראיות או במתכוון. אם זה במתכוון, אז כמובן התוצאות שהתקבלו יותר מעניינות. חוסר מקריות, מרמז על כך כי המיעוט מעבד את "קלט החושים" בצורה שונה מן הרוב וכי אין הדבר נובע "מפגם" בניתוח התחושתי. 

לעומת זאת, לגבי הזיהוי של הצורה המתאימה לבובה, התקבלה שונות גדולה יותר בין המשיבים. זאת בשונה מהשאלון המקורי שבו ניתנה אפשרות בחירה בין שתי צורות בלבד. מסתבר שכאן בובה זוהתה ברמות שונות של הצלחה וביטחון. חלקכם זיהיתם את בובה כצורה 3, באופן זהה לתוצאות השאלון המקורי. אולם חלקכם דווקא זיהה את צורה 4 כבובה. כלומר, האחרונים בחרו גם הם צורה מעוגלת, שבניגוד לצורה 3 המעוגלת, היא פחות מורכבת. כלומר, חלק מכם בחר בתור בובה צורה מעוגלת מורכבת, בדומה למורכבות של צורה 2 של קיקי וחלקכם בחר דווקא בצורה מעוגלת פשוטה, בניגוד למורכבות של צורה 3.

שמחתי שגם במדגם הקטן שלנו היתה תשובה אחת שזיהתה את בובה דווקא בצורה מספר 1 (שלמעשה היתה צורת ביקורת שכללה קווים חדים ומעוגלים גם יחד). תשובת מיעוט זו עשויה להעיד כי המיעוט אכן מעבד את "קלט החושים" בצורה שונה מן הרוב.

התופעה הזו של עיבוד חושי שונה של המוח, אצל מיעוט האנשים, מכונה בשפה מקצועית תופעת הסינסתזיה. תופעה זו תועדה בפרוטרוט כבר  ב-1880על ידי סר פרנסיס גלטון, אחיינו של צ'ארלס דרווין, שערך מספר ניסויים על אנשים סינסתזים. אלה אנשים בהם תופעת הסינסתזיה בולטת ועקבית בהרבה מאשר אצל מרבית האוכלוסייה.

הסינסתזיה נובעת מגורמים ביולוגיים משלושה סוגים:

א. סינסתזיה הנרכשת כתוצאה מפגיעה מוחית עקב תאונות או מחלה. הפגיעה המוחית היא זו שמעוררת סינסתזיה. אך במקרים אלה מתקבלים אצל אנשים אלה גירויים בסיסיים (צבע, צליל, ריח או טעם), חסרי משמעות סמנטית.

ב. סינסתזיה כימית - סינסתזיה הנגרמת כתוצאה משימוש בסמים פסיכודליים (מעוררי הזיות) כגון LSD. גם כאן, הסינסתזיה אינה כנראה בעלת משמעות סמנטית.

ג. סינסתזיה התפתחותית –  אצל אנשים נורמלים, החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. הסיבות לכך הן כנראה גנטיות, ועוברות בתורשה. אנשים אלה רואים סיפרה מסוימת או אות מסוימת בצבע מסוים (יש כאלה שרואים כל סיפרה בצבע אחר, לכן שיטת חישוב החשבון שלהם שונה משל רובנו). יש כאלה ששומעים צליל/תו מוסיקלי מסוים כאשר רואים אות או סיפרה מסויימת. יש גם אנשים מסוימים שמילים מסוימות מעוררות בהם תחושות טעם או ריח. למשל בשמעם או בקוראם את המילה "בית" יחושו טעם/ריח של נקניקיה.

קיימת השערה מעניינת שלאנשים אלה יש יתרון אבולוציוני בהבנת טקסטים וראיית חוקיות במילים ומשפטים ולכן התפיסה שלהם "גבוהה" יותר משל האחרים. יתכן ואלה האנשים אשר מביאים לפריצות דרך משמעותיות למין האנושי, יותר משאר האנשים.

***

 אם אתם מעוניינים בפוסט שנושאו אחד מאלה אנא ציינו את מספרו בתגובה. מספר המשיבים עד כה מועט יחסית ואינו מכריע. הנושאים:

1. "שיגעון מקצועי" - ניוטון, ואן גוך ואחרים, "השתגעו (על באמת)" בתקופה מסויימת של חייהם. האם זה נבע מלחצים נפשיים, או כתוצאה מחשיפה לחומרי עבודה מסויימים?

2. "ערפדים -יש דבר כזה?" אז זהו שיש, לא רק "העטלפים" האלה. גם בני אדם! אך האם הם דומים לדרקולה?

3. "מהי מידת המציאות בתפיסת המחשבה שלנו?" - האם המוח והחושים שלנו מוליכים אותנו שולל? ואם כן, מדוע?

אז אל תהססו - פשוט תצביעו!

תדמית היא דימוי דמות כפי שהיא מצטיירת בעיני אחר. למשל הרושם שאדם עושה על המתבונן בו. בפוסט זה אני רוצה להדגים שהדימוי במהותו הוא למעשה  אינסטינקט. כיצד מוגדר אינסטינקט? למעשה האינסטינקט הוא תגובה לגרוי מסוים באופן מדויק ואוטומטי. באופן זה ניתן לומר שתדמית של אדם בעינינו היא מעין אינסטינקט לסימנים חיצוניים שהאדם מקרין, כמו מראה, לבוש, דיבור ועוד.

התדמית יכולה להיות זהה לדמות אותה היא משקפת. אבל בשל נטייתם של אנשים לעסוק בעיצוב התדמית, וביצירת הרושם אותו הם מבקשים להציג בפני אחרים - קיים לעתים קרובות פער בין התדמית למציאות. 

כאמור, באופן בסיסי התדמית היא אינסטינקט הנובע מתבניות ודפוסים מובנים במוח שלנו. מדוע אני אומר שלנו? זאת משום שאצל רובנו טבועות אותן התבניות. אבל יש אחוז מסוים של אנשים שהם יוצאים מהכלל. האם הדבר נובע מכך שיש שוני מסויים בטיבן של התבניות הטבועות בין רוב האנשים לבין מיעוטם? התבניות האלה משפיעות על מה שאנחנו מכנים כשכל ישר. בשפה היומיום שכל ישר מובן בדרך כלל כשיפוט לא מורכב, אך שקול ובריא.

אם כפי שאני טוען קיימים אנשים שבמוחם טבועה וריאציה בפרוש תבנית מסוימת או דפוס מסויים, יתכן שבשל כך האנשים האלה עשויים להביא למין האנושי פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות.

כדי להדגים את דבריי, אני מפנה אליכם את השאלה הבאה?

בתמונה הבאה מוצגות ארבע צורות (שמספרן 1-4).

מי מבין הצורות עונה לשם "בובה" (Bouba)?

ומי עונה לשם "קיקי" (Kiki)?

לכל אחד מהשמות האלה עונה רק צורה אחת!!!