חשיבה חופשית

 מהרהורי ליבו של בלוגר מתחיל.

שימו לב! בסוף יש הצבעה - אתם מוזמנים להשפיע!!!

ourfirstblogging.blogspot.com

40 יום חלפו מאז יצא בלוג זה לאויר העולם. אתם הקוראים, עומדים לרשותכם אלפי בלוגים בתחומים שונים ומספר עצום של פוסטים שמתפרסמים כל יום. הזמן העומד לרשות כל אחד מכם מוגבל. אמנם, יש העדפות לתחומי עניין שונים, אך בוודאי כל אחד מכם מרגיש שאולי פיספס איזה פוסט מעניין. אולי בין המבחר העצום חבוי לו פוסט, שחבל שלא גיליתם אותו. הבלוגרים עצמם יודעים שלמרות הזמן שהם משקיעים בכתיבה (והם וודאי נהנים מכך), כל כך קשה להגיע לקהל הקוראים הפוטנציאלים. לותיקים יש קהל קוראים קבוע ורשימות מנויים לתפארת, כמו גם קוראים מזדמנים. יש בלוגרים שטוענים שלא משנה להם כמה קוראים את הפוסטים שלהם, כי הכתיבה עצמה היא חוויה הגורמת להם לפורקן. אך, למעשה לרוב הבלוגרים יש צורך לדעת שיש להם קוראים, שמתעניינים ומגיבים לדברים שהם כותבים.

לא אסתיר מכם כי לפני שהחלטתי לפתוח בלוג זה, היו לי ביני לביני הרבה הרהורים ולבטים. האם בכלל יהיה כאן קהל משמעותי של מתעניינים? הבלוג הזה משתייך בין השאר לקטגוריה מדע וטכנולוגיה. די להציץ כמה בלוגים קיימים בקטגוריה זו, כדי לראות שתחום המדע אינו מושך (בלשון המעטה) קוראים רבים. 51 בלוגים בלבד בקטגוריה זו, לעומת אלפים בתחומים אחרים. וגם אלה, לא כולם בדיוק עוסקים במדע וחלקם כבר אינם פעילים. רבים האנשים שאני פוגש, שאומרים: "מדע לא מעניין אותי" או "אני לא ממש מבין/ה במדע". מופלא בעיניי כי הרבה אנשים משכילים, שיש להם מושגי יסוד טובים בכלכלה, במשפט, בחינוך ועוד, אינם סקרנים לדעת כיצד פועל גופם ומדוע הוא חולה? כיצד המדע תורם כמעט לכל תחום אפשרי בחייהם? כיצד הוא משפיע על החלטות של תעשיינים, אנשי האוצר ומדינאים? כיצד המדע יכול לשנות את אורח חייהם מהקצה אל הקצה? אולם המדע אינו עומד בפני עצמו. במישרין ובעקיפין המדע ופילוסופיה של החיים חד הם. למדע גם חלק נכבד בעיצוב התרבות. רבים אינם מודעים או יודעים כיצד המדע משפיע על אורח חייהם, על איכות חייהם, על הרגלי הצריכה שלהם ובעיקר על השקפותיהם. לפיכך, החלטתי לפתוח בלוג זה, כדי להציג כיצד היבטים מדעיים משפיעים על החברה, התרבות והאמונות. אני גם רוצה להציג את המדע כפי שהוא באמת על כל היבטיו. המדענים אינם מורמים מעם. הם כמו כל אחד מכם -בני אדם. כמו לכולם, יש להם שאיפות מול אילוצים. יש להם השקפות מגוונות. יש להם חיי משפחה וגם הם אוהבים לטייל ולקרוא ספר טוב. לחלקם יש גם תחביבים.למשל, מנהל אחד המכונים המדעיים הוא גם נגר רהיטים חובב, האחר צלם חובב והתוצאות - לא פחות מקצועיות מהמדע שבו הם עוסקים. על כל ההיבטים האלה אני רוצה לספר בבלוג. אך בעיקר אני רוצה לעורר את הסקרנות שבכם ולדון במידת ההצדקה של סטיגמות המקובלות בציבור. מי שעדיין לא קרא, ניתן ללמוד על אופי הבלוג כאן.

40 יום לחיי הבלוג הזה אינם הרבה להסקת מסקנות, אך איך בכל זאת אני יכול לסכם תקופת הרצה זאת? ראשית, בתקופה זו נרשמו כ- 3,000 כניסות. יתכן ויש בלוגים שרושמים מספר כזה ויותר ביום אחד, אך בתור התחלה - אני בהחלט מרוצה. כמובן, אשמח אם יכנסו יותר קוראים ואם יגיבו יותר. אני מבטיח תשובה לכל אחד ושאני לא אוכל אף אחד לארוחת הבוקר.

ובכל זאת אני רוצה לציין שבמשך זמן זה, 2 פוסטים הגיעו למומלצים - "שיכפול אדם -מדע בדיוני או מציאות" ו- "כך יעשה לבוטן". על כך אני מודה לעורכים של ישרא-בלוג. אין ספק שהחשיפה הזו תרמה רבות לפירסום הבלוג.

בתקופה הקצרה הזו, נושא פוסט אחר שלי - "נס הנורה שדלקה 35 שנה" - נבחר לנושא החם האחרון.

אז שני מומלצים ונושא חם, זה בהחלט מכובד בעיניי לתקופת בתולין של 40 יום. ובכל זאת, יותר קוראים שלי הם עדיין קוראים מזדמנים. בהזדמנות זו אני רוצה לפנות לכל המעוניינים להירשם כמנויים. ניתן לעשות זאת ע"י רישום כתובת המייל שלכם, במקום המיועד בשוליים הימניים למעלה. נא לא לשכוח לאשר את הודעת המנוי שתשלח אליכם במייל. רק לאחר האישור אתם מנויים. כמנויים תקבלו הודעות על פוסטים חדשים וכן הודעות ייחודיות ותוספות מיוחדות.

לבסוף, כדי שאלמד על תחומי העניין המועדפים עליכם, החלטתי לנסות את קונספצית הזמנת נושא הפוסט שמעניין אתכם.  בכל פעם, אציג בפניכם כותרות של שניים-שלושה נושאים ואתם תבחרו את הנושא המועדף עליכם. לשם כך אנא ציינו בתגובות מהו הנושא שתרצו. הפוסט שנושאו יקבל את מרבית התגובות -יפורסם, כמובן אם תהייה לכך דרישה משמעותית. לכן חשוב שתגיבו. אפשר לציין בתגובה רק את כותרת הנושא, או מיספרו. זיכרו, כל המצביע משפיע!

הרי הנושאים להצבעה הקרובה:

1. "שיגעון מקצועי" - ניוטון, ואן גוך ואחרים, "השתגעו (על באמת)" בתקופה מסויימת של חייהם. האם זה נבע מלחצים נפשיים, או כתוצאה מחשיפה לחומרי עבודה מסויימים?

2. "ערפדים -יש דבר כזה?" אז זהו שיש, לא רק "העטלפים" האלה. גם בני אדם! אך האם הם דומים לדרקולה?

3. "מהי מידת המציאות בתפיסת המחשבה שלנו?" - האם המוח והחושים שלנו מוליכים אותנו שולל? ואם כן, מדוע?

אז אל תהססו - פשוט תצביעו!

כהמשך לפוסט הקודם "כך יעשה לבוטן", פוסט זה יעסוק בנקודות הנחה שגויות של הציבור הרחב אודות תורת האבולוציה ככלל והאבולוציה של האדם בפרט.

טעות נפוצה ראשונה - מוצא האדם הוא ממין קוף הקיים היום. למעשה מוצא האדם של היום וקופי האדם של היום הוא מאב קדמון משותף. יש לזכור שאותו אב קדמון שהיה מין קוף-אדם הוא מין שכבר אינו חי כיום. לכן נכון לומר כי מוצא האדם והקופים הוא ממיני קופים קדומים. במובן ההגדרה הזואולוגית, האדם הוא קוף בעצמו. הזואולוגים משייכים את האדם לתת-סדרה Simiiformes (שפירושה בלטינית: "בעלי צורת קוף"), לעל-משפחה קופי-אדם (בלטינית Hominoidea , שפירושה המילולי "דמויי אדם") ובתוכה למשפחת ההומינידים (הכוללת את האדם, את השימפנזה ושאר מיני קופי האדם של היום).

טעות נפוצה שניה- האבולוציה מתנהלת כ"סוּלם"' כלומר, באופן סדרתי, מצורות פשוטות יותר למורכבות יותר. תפיסה פשטנית זו מתבטאת בתמונת "מצעד הקידמה", אשר בתרבות הציבור המערבי, נוטים לזהותה עם רעיון האבולוציה.

תמונת "מצעד הקידמה" המתארת את אבולוציית האדם על פי תפיסה שגויה: שרשרת קווית או "סולם" המתחיל מקוף-אדם "פרימיטיבי" ומסתיים באדם "מפותח".

אולם במציאות, כל הקבוצות החיות השונות, המוכרות היטב מהמאובנים שנמצאו, מראות אבולוציה בעלת מבנה של שיח מסועף מאוד, שאיננה בהכרח "מתקדמת" ליצורים מורכבים ומתוחכמים יותר. התפיסה הזו כונתה על ידי סטיבן גוּלד "השיח". האבולוציה של האדם אינה יוצאת דופן מבחינה זו: היא מאוד מסועפת ורבים מן המינים הכלולים בה התקיימו במקביל למשך זמן רב. למשל, האדם המודרני, המכונה גם האדם החושב (HOMO SAPIENS) כלל מספר מינים שחיו בזמן כל שהוא במקביל, למשל שלושה מינים, כפי שמתואר בתמונה הבאה - שמציגה את תפוצת המינים האלה ביבשות השונות, על פי עדויות לפי מקום הימצאותם של שלדים, עצמות וגולגלות ותיארוך בשיטות מדעיות. 

 לידיעת מי שנכנס לכאן בשנית, ראה תוספת עריכה בסוף הפוסט. 

לאחר למעלה ממאה כניסות לפוסט הקודם (חכמת חיות), עדיין לא קיבלתי פיתרון לבעיית מעשה הבוטן של קופות האורנג אוטנג.

לאלה שלא קראו את הפוסט הקודם אציג שנית את הבעיה שהציגו בפני הקוֹפוֹת:

האם אתם יודעים כיצד להוציא את הבוטן?

אז הנה כיצד פתרו הקופות את הבעייה שהוצגה להן:

לאחר נסיונות כושלים בהם השתמשו הקופות, למשל הפיכה, טלטול, ניענוע וסיבוב של המבחנה, וגם נסיון לשאוב את הבוטן לפיהן על ידי שאיפה - כולן הצליחו לשלוף את הבוטן המיוחל על ידי יריקה לתוך המבחנה. לאחר שמלאו את המבחנה בנוזל הרוק שלהן, כל שנותר להן היה לשלוף את הבוטן שצף לראש המבחנה, כפי ששירטטתי בתרשים הבא:

 הקופות יישמו למעשה חוק פיזיקלי בסיסי שכולנו מיישמים בשימושים יומיומיים  שונים ואשר נוסח לראשונה על ידי ארכימדס.

חוק הציפה של ארכימדס קובע שעל גוף השקוע בנוזל פועל כוח עילוי השווה למשקל המים הנדחים על ידי הגוף. נוזל הרוק גם הקטין את מקדם כוח החיכוך, שמנע את החלקת הבוטן על ידי טלטולי המבחנה האגרסיביים, שהקופות ניסו בתחילה.

אז תגידו אתם, האם הקופים אינם חכמים?

 ***

למעשה לקופי האדם ולנו היה אב קדמון משותף שממנו התפצלו לפני כ-7 מליון שנה סוג מיני קופי האדם וסוג מיני האדם. הפיצול בין השימפנזה השייכת לסוג המכונה PAN, לבין סוג האדם (המכונה HOMO, שממנו שרד היום מין יחיד, "האדם החושב"- אנחנו), אירע לפני כ-5 מליון שנה.

רובכם ככולכם וודאי חושב כי מותר האדם מהקוף. במידה מסויימת יש הצדקה לקביעה הזו. יכולת ההליכה על שתיים, יכולת הדיבור ויכולת הכתיבה הן אלה שהביאו לקפיצת מדרגה באבולוציה (התפתחות) של התרבות שלנו. אבל, גם לחברות קופים יש אבולוציה תרבותית. אך היא עדיין איטית משלנו ועל זה אכתוב פוסט בעתיד. אולם, האם באמת מותר האדם על הקוף? כדאי לכם לקרוא את הכתבה המעניינת שפורסמה באתר הידען.להלן הכתבה שנושאה: למה השימפנזים חכמים יותר מבני אדם.

אני מניח שיהיו אנשים שלמקרא הכותרת של הכתבה, ימנעו מקריאתה ואפילו ינטשו המשך הקריאה של פוסט זה. אך אם את/ה אדם נאור, כדאי שלא לברוח מהעובדות בגלל אמונות קודמות ולתת מחשבה שניה. כסיסמת הבלוג: "עובדות אינן נעלמות כאשר מתעלמים מהן"

השימפנזה היא האחרונה שהתפצלה מהאדם ולמעשה הדמיון בין המטען הגנטי של האדם לזה של השימפנזה הוא כ- 99%! כן , הבדל של אחוז אחד בלבדֱ! למעשה, גם בין בני אדם שונים קיימת שונות גנטית הקרובה לאחוז אחד. לפיכך, הועלתה הצעה לשייך את השימפנזה לסוג (=מינים קרובים) HOMO יחד עם האדם, במקום לשיוך העכשווי לסוג PAN, אליו משתייכות השימפנזות. על כך תוכלו לקרוא בכתבה המומלצת, שכותרתה "לשימפנזות קשר קרוב יותר עם בני האדם ממה שסברו עד כה". קיים עדיין ויכוח בין האנתרופולוגים לבין הביולוגים בנושא, אך לאור כמות רבה של פרסומים מדעיים שונים, ידם של הביולוגים על העליונה. מחקרים אלה מעלים גם את זעמם של הבריאתנים, כיוון שהם אינם מתאימים לאמונותיהם.

למי שמתעניין, אני ממליץ לקרוא את הכתבה בנושא: "ההבדל ביננו לשימפנזה – עדיין עניין של גנים", שמסבירה כי ההבדל ביננו לבין השימפנזים אינו איכותי אלא כמותי. כלומר, הבדל רק ברמת הביטוי של גנים מסויימים, שנמצאים אצל שני המינים.

לידיעתכם, בכל עולם החי יש רק שני מינים אשר הורגים את בני מינם למטרת רצח. ניחשתם נכון - השימפנזים ובני האדם. כל שבט שימפנזים בטבע מונהג על ידי טראומווירט - 3 זקני השבט. כן, השימפנזים מכירים בנסיון כתכונה החשובה ביותר למנהיגות. בכל שבט ובין שבטים שונים קיימת פוליטיקה, כמו אצלנו. כשזקני השבט מחליטים לצאת למלחמה כנגד שבט שכן, נעשה תכנון קפדני, שימוש בגורם ההפתעה ותחבולות שמסתיימים ברצח (גם של תינוקות ועוללים). אז כדאי שתחשבו מניין אנחנו ירשנו את הגנים המביאים להתנהגות כזאת. בהקשר לכך אחזור על הציטוט של  צ'ארלס דרווין: "נראה לי שעלינו להכיר בכך שבני האדם, למרות תכונותיהם האצילות, עדיין נושאים בגופם סימנים של מוצאם הירוד שאי אפשר למחוק"

לסיכום כדאי לתת מחשבה שנייה למידת החכמה של החיות בכלל ושל הקופים בפרט. יש הרבה מהמשותף בכשרים הקוגנטיבים (מחשבתיים) שלנו ושל הקופים - שחלקם עולים על שלנו. ניתן ללמד קופים לשחק במחשב ואולי תתפלאו שבחלק מהמשחקים הדורשים מיומנויות חשיבה, הקופים אפילו מנצחים אותנו.

ולבסוף כחומר למחשבה, ממליץ לצפות בסרט כוכב הקופים -המרד (2011).

עלילת הסרט מתרחשת בימנו בסן פרנסיסקו ארה"ב.
מדען צעיר אשר אביו חולה באלצהיימר מנסה למצוא תרופה למחלה על ידי ניסויי הנדסה גנטית על קופים.
הוא לוקח את אחד הקופים שקיבלו את התרופה לביתו וקורא לו בשם "סיזר" כדי להגן עליו ממוות.
לאחר שהוא נכלא במתקן לקופים הוא מארגן את כל הקופים למרד בבני האדם, והקופים בעלי האינטיליגנציה יוצאת הדופן יוצאים למהפכה. תקציר מפורט של העלילה תוכלו לקרוא כאן.

והרי הטריילר לסרט.

אני מציע שנניח לקופים לחיות בשקט את חייהם. לא "להנדס" אותם, מחד ולא לפגוע בהם ובסביבתם, מאידך. יש הסבורים שאסור לפגוע בקופים, כי אם וכאשר האדם ישמיד את עצמו, הקופים שישרדו הם אלה שיפַתחוּ את התרבות הבאה ואולי שינויים אבולוציונים יביאו להתפתחות "אדם" חדש טוב יותר?

תוספת עריכה:

חלק מהמגיבים התהדרו ביחודיות של האדם, בכך שהוא היחיד שניחן ביכולת לחוות חוויות רוחניות. אמנם המחקר בתחום זה בראשיתו, אך יש מדענים הטוענים שרוחניות קיימת גם בחיות. החוקרים האלה טוענים שהחוויה הרוחנית נובעת מהאזורים העתיקים והפרימיטיביים ביותר במוחנו.

חוקרת הקופים המפורסמת, ג'ין גודאל, צפתה בשימפנזים רוקדים בטירוף תחת מפלי מים שהופיעו אחרי גשמים עזים. חלק מהשימפנזים רקדו עם עצמם עד שהגיעו למצב דמוי טראנס, בדומה לבני אדם בעת טקסים דתיים ורוחניים. גודאל תוהה, "השימפנזים התיישבו על סלעים ובהו במים הנופלים, האם לא ייתכן שהם החלו לרקוד לאחר שחשו פליאה ויראה לנוכח המראות האלה?"

אמנם עדיין מדובר בהשערות והחיות אינן מדברות בשפתכם כדי להסביר לכם את חוויותיהן, אך אין הוכחה להשערותיכם כי החיות אינן יכולות לחוות רוחניות ובכך מותר האדם. דווקא יש רמזים שקיימת רוחניות בחיות. על כך תוכלו לקרוא בכתבה שבקישור, שכותרתה: " האם חיות מסוגלות להגיע להתעלות רוחנית".