חשיבה חופשית

למרות שסיבות החג שונות, פורים דומה להפליא לחג אחר - חג פגאני של הגויים ושמו ליל כל הקדושים או הלואין (Halloween), הנחגג בליל 31 באוקטובר עם רדת החשיכה. מקורו הפגאני של חג זה הוא כנראה בחגיגות ליל הרוחות בימי הקלטים. הקלטים האמינו כי בלילה זה עולם הרוחות קרוב ביותר לעולם החיים. מחשש שהרוחות, מכשפות ובעלי כוחות על טבעיים ייכנסו באדם, הקלטים התחפשו לרוחות ושדים על מנת לבלבלם.

בחג זה כיום, ילדים בתחפושות מפחידות סובבים בחוצות, נושאים בידיהם דלועים מנוקבים, שפרצוף מפחיד נחתך בצידן האחד ונר דולק מאיר בתוכם. הקלטים היו משאירים בפתח ביתם דלעת מוארת כזו, כדי להערים על כוחות האופל, שיחשבו שהדלעות הן ראש של ילדים ולכן יאספו אותן במקום ילדיהם. אצלנו הדלעת כסמל לראש ילד, התחלפה באוזן המן. אך לשני החגים יש רשע כמכנה משותף – באחד הרשע מצוי בשדים וברוחות ובשני רשע הצרור בדמות המן.

מנהג משותף לשני החגים – פורים והלואין – הוא המנהג להתחפש. בפורים קיימת מסורת של משלוח מנות. בהלאין קיימת מסורת אחרת, שבה כביכול מבקשים משלוח מנות באיום בכוח. זוהי המסורת של 'תעלול או גמול' (ובשפה האנגלית "trick or treat" ובתרגום לעברית 'תעלול או ממתק'). לפי מסורת הגויים היום, הילדים יוצאים בתחפושות של שדים ורוחות לרחובות, עוברים מבית לבית, מקישים על הדלת ואומרים "תעלול או גמול!". אם מי שנמצא בבית לא נותן להם ממתקים, הילדים מעוללים לו תעלול כלשהו, בדרך כלל זריקת ביצה לבית. למרות שכיום הנוהג הזה מקובל יותר בארצות הברית, הרי שמקורו באנגליה, בליל התעלולים, בו הילדים נהנו מערב אחד ללא עונשים על כל מעשי הקונדס.

גם פורים משמש לנו צורך פסיכולוגי ליום אחד, שבו אפשר לעשות שטויות מצד אחד ומצד שני למלא את הצורך של האדם להתחפש. הצורך הפסיכולוגי להתחפש למי שאנחנו לא, אבל אולי רוצים להיות? לא פלא שהצרכים הפסיכולוגיים האלה מושרשים בשני החגים האלה בעולם, וגם בקרנבלים ומסיבות תחפושת.

 דברים אלה הם חלק מפוסט בנושא אחר שכתבתי בעבר.

***

מעשה אמיתי מבדח ואולי לא

מעשה אמיתי של עובד שלי שהתרחש בפורים לפני שנתיים. באותו יום, הקדים הבחור לסיים את עבודתו כדי לחגוג פורים כהלכתו.

למחרת הגיע הבחור לעבודה כולו חבורות בפניו ועם אף שבור. "מה קרה?" כולם שאלו בבהלה. ובכן בחורנו ערך משתה פורים בביתו ורוקן כמות הגונה של יין קידוש.

לאחר טוב ליבו ביין החל להרגיש בחילה ופנה לשרותים להתרוקן.

אך אויה. פיספס הבחור את פתח האסלה וחבט ראשו בחוזקה במיסגרת. כנאמר, נכנס יין ויצא דם. "לא נורא" סיפר הבחור, "העיקר מילאתי מצוות משתה פורים כהילכתה".

תגידו. האדם כואב ודואב, מדוע הדאגה של הנוכחים התחלפה בפרץ צחוק גדול?

למרות שסיבות החג שונות, פורים דומה להפליא לחג אחר - חג פגאני של הגויים ושמו ליל כל הקדושים או הלואין (Halloween), הנחגג בליל 31 באוקטובר עם רדת החשיכה. מקורו הפגאני של חג זה הוא כנראה בחגיגות ליל הרוחות בימי הקלטים. הקלטים האמינו כי בלילה זה עולם הרוחות קרוב ביותר לעולם החיים. מחשש שהרוחות, מכשפות ובעלי כוחות על טבעיים ייכנסו באדם, הקלטים התחפשו לרוחות ושדים על מנת לבלבלם.

בחג זה כיום, ילדים בתחפושות מפחידות סובבים בחוצות, נושאים בידיהם דלועים מנוקבים, שפרצוף מפחיד נחתך בצידן האחד ונר דולק מאיר בתוכם. הקלטים היו משאירים בפתח ביתם דלעת מוארת כזו, כדי להערים על כוחות האופל, שיחשבו שהדלעות הן ראש של ילדים ולכן יאספו אותן במקום ילדיהם. אצלנו הדלעת כסמל לראש ילד, התחלפה באוזן המן. אך לשני החגים יש רשע כמכנה משותף – באחד הרשע מצוי בשדים וברוחות ובשני רשע הצרור בדמות המן.

מנהג משותף לשני החגים – פורים והלואין – הוא המנהג להתחפש. בפורים קיימת מסורת של משלוח מנות. בהלאין קיימת מסורת אחרת, שבה כביכול מבקשים משלוח מנות באיום בכוח. זוהי המסורת של 'תעלול או גמול' (ובשפה האנגלית "trick or treat" ובתרגום לעברית 'תעלול או ממתק'). לפי מסורת הגויים היום, הילדים יוצאים בתחפושות של שדים ורוחות לרחובות, עוברים מבית לבית, מקישים על הדלת ואומרים "תעלול או גמול!". אם מי שנמצא בבית לא נותן להם ממתקים, הילדים מעוללים לו תעלול כלשהו, בדרך כלל זריקת ביצה לבית. למרות שכיום הנוהג הזה מקובל יותר בארצות הברית, הרי שמקורו באנגליה, בליל התעלולים, בו הילדים נהנו מערב אחד ללא עונשים על כל מעשי הקונדס.

גם פורים משמש לנו צורך פסיכולוגי ליום אחד, שבו אפשר לעשות שטויות מצד אחד ומצד שני למלא את הצורך של האדם להתחפש. הצורך הפסיכולוגי להתחפש למי שאנחנו לא, אבל אולי רוצים להיות? לא פלא שהצרכים הפסיכולוגיים האלה מושרשים בשני החגים האלה בעולם, וגם בקרנבלים ומסיבות תחפושת.

 דברים אלה הם חלק מפוסט בנושא אחר שכתבתי בעבר.

***

מעשה אמיתי מבדח ואולי לא

מעשה אמיתי של עובד שלי שהתרחש בפורים לפני שנתיים. באותו יום, הקדים הבחור לסיים את עבודתו כדי לחגוג פורים כהלכתו.

למחרת הגיע הבחור לעבודה כולו חבורות בפניו ועם אף שבור. "מה קרה?" כולם שאלו בבהלה. ובכן בחורנו ערך משתה פורים בביתו ורוקן כמות הגונה של יין קידוש.

לאחר טוב ליבו ביין החל להרגיש בחילה ופנה לשרותים להתרוקן.

אך אויה. פיספס הבחור את פתח האסלה וחבט ראשו בחוזקה במיסגרת. כנאמר, נכנס יין ויצא דם. "לא נורא" סיפר הבחור, "העיקר מילאתי מצוות משתה פורים כהילכתה".

תגידו. האדם כואב ודואב, מדוע הדאגה של הנוכחים התחלפה בפרץ צחוק גדול?

סֻכּוֹת חַג יָפֶה

יֵשׁ בּוֹ מִשְׁכָּן

מִצְפֶּה כּוֹכָבִים

עִם קִשּׁוּטִים יָפִים

וְאַרְבָּעָה מִינִים

זְהִירוּת עַל הַפִּטָּם

אֲנִי אוֹהֵב רִבַּת אֶתְרוֹגִים

לִטְעֹם אַתֶּם מֻזְמָנִים

אוֹהֵב נִיחוֹחָם שֶׁל הֲדַסִים

הֲדַסִים רֵיחָנִיִּים לִי בַּגִּנָּה

אֶל הַטֶּבַע אֵצֵא

וּמֵעַרְבֵי נָחַל שֶׁמֶן גּוּף אָפִיק

מִתְנַדְנְדִים הַלּוּלָבִים

אַךְ בְּמַה אֲשֵׁמִים הַדְּקָלִים

אֶשְׁאַל אֶת הָאֻשְׁפִּיזִין. 

ערב סוכות תשע"ג

זהו פוסט נוסף בנושא המיתוסים על המזון.

כולם אומרים שקטשופ זה ג'אנק פוד, בעצם- הרוטב שמכסה את הג'נק פוד. איזה מין ילדים אלה, שאוכלים כל דבר עם קטשופ? כולם אומרים.

אך האמת היא שקטשופ לא כל כך נורא. האמת היא שהקטשופ המסחרי כמעט בריא, ובהמשך הפוסט אביא לכם מתכון הכנת קטשופ ביתי. זהו קטשופ בריא, המכיל הרבה פחות סוכר מהקטשופ המסחרי, וגם אינו מכיל חומרים משמרים או כל מיני מונעי חימצון שיש להם סימון כמו E111 (המספר הוא רק דוגמה, לא באמת). ואת הקטשופ הזה תוכלו להכין בפחות מרבע שעה. טעים, בריא וזול.

מקור: mensfitness.com

אז מה בריא בקטשופ?

 קטשופ עשיר בליקופן שהוא נוגד חמצון חשוב. מאחר שליקופן זמין יותר לאחר שהוא עובר תהליכי עיבוד, קטשופ הוא מקור טוב יותר לליקופן מאשר עגבניות טריות. אסביר יותר:

ראשית מה זה ליקופן?

הליקופן (Lycopene) הוא מרכיב טבעי שהנוסחה שלו היא:

זהו פיגמנט (צבען טבעי) המעניק לעגבניות ולאבטיחים את צבעם האדום. שייך לקבוצת הקרטנואידים וכמו הבטא קרוטן הכתום המצוי בגזר, גם הליקופן מונע את ההתחמצנות של הכולסטרול - לכן מונע הצטברות משקעי כולסטרול על דפנות העורקים. אבל הליקופן של העגבניות מגן על העורקים פי-5 טוב יותר מאשר הקרוטן. כלומר, הליקופן הוא נוגד חימצון (אנטי -אוקסידנט) רב עוצמה ושייך לקבוצת חומרי האנטי -אייג'ינג.

קיימות עדויות שצריכה תכופה של ליקופן מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן (בעיקר סרטן הערמונית והפה), סוכרת, דלדול עצם, ועקרות גברית. לליקופן מיוחסת גם מניעת הזדקנות יתר של העור.

לגבי הבטא-קרוטן של הגזר זהירות! ראשית כאמור הוא יעיל פחות מהליקופן. אבל, מחקרים מדעיים הראו שצריכה מוגדלת של בטא - קרוטן מסוכנת למעשנים. נמצא קשר בין צריכה תכופה שלו לעלייה בסיכון לסרטן ריאות. וזה כמובן גם מסוכן למעשנים פסיביים. זהירות!: בטא קרוטן מצוי במינון גבוה בהרבה מולטי-ויטמינים מסחריים.

בשונה מפירות וירקות אחרים, שבהם הערך התזונתי כמו של חלק מהויטמינים מופחת בעת בישול - חימום ובישול עגבניות מגביר את עוצמת פעילותו של הליקופן בשל שינוי המבנה המרחבי שלו. ליקופן ברסק עגבניות הוא פי 4 זמין יותר לגוף מאשר עגבניות טריות. לכן מוצרים מעובדים של עגבניות כגון מרק ומיץ, מכילים את הצורה הפעילה ביותר של הליקופן  על הגוף.

הרי מתכון פשוט להכנת קטשופ ביתי, עשיר בליקופן:

600 גרם רסק בעגבניות (6 אריזות קטנות בנות 100 גרם, או מאריזות גדולות יותר).

7 כפות חומץ תפוחים (אפשר חומץ רגיל סינתטי - אך הוא פחות בריא).

 2 כפות דבש

 ½ כוס מים

1 כפית מלח

½ כפית אבקת שום

½ כפית קינמון

קורט פלפל שחור טחון דק

 קורט ציפורן טחון

3 טיפות טבסקו (אפשר לוותר או להוסיף יותר למי שאוהב חריף)

מערבבים את כל המרכיבים וטועמים. אם יש צורך להוסיף עוד מעט מים לקבלת המרקם המתאים לכם, חומץ, מלח או ממתיק.

מוזגים לתוך צינצנת מעוקרת (שנמזגו לתוכה מים רותחים, שופכים והופכים ליבוש קל על מגבת נייר). לשמור במקרר. החומץ משמש חומר משמר. הקטשופ מקבל את טעמו הסופי המשובח לאחר יום במקרר.

בקטשופ הזה אתם יכולים להשתמש כאוות נפשכם,ללא חשש מחומרים משמרים או לא טבעיים. החומץ פועל כחומר משמר טבעי (נא לשים לב לתווית על רסק העגבניות - לבחור בכזה שמכיל רק עגבניות, מים ומעט סוכר).  

בריא וזול יותר מקטשופ של היינץ או אוסם וגם טעים.

***

הפוסט הבא (יתכן עוד בסופ"ש זה) יעסוק במיתוסים של הקפה. אראה לכם סיבות רבות על היתרונות בשתיית קפה לעומת סיכונים שאפשר למונעם בצריכה מוגבלת. הוא מבוסס על מחקרים מדעיים חדשים.

ועדיין לא סיימתי במיתוסים של הצמחונות - עוד שתי כתבות בנושא מחכות, כולל ביקורת על מהימנות המחקרים ה"מדעיים" שפורסמו לטובת הצמחונות. האמת שקיים מאמר מדעי אמיתי אחד לטובת הצמחונות, אך אראה לכם שהוא לא בוצע כהלכה, ואי אפשר להסיק ממנו דבר על "יעילות הצמחונות".

אין אני רוצה לשדל צמחונים לשנות את אורח חייהם. אני לא מתכוון לפעול עליהם כמו אותם מטיפים צמחונים קיצוניים שפועלים כמו כת. אני רוצה למנוע מנוער ואחרים מכניסה לסכנות בריאותיות, כתוצאה ממעבר לצמחונות בלתי מבוקרת.

אין אני רוצה להתייחס לעניין "ההתעללות" בבעלי חיים. על כך כבר התייחסתי בכתבות הקודמות שלי. זה גם לא רלוונטי לענין נושא הבריאות של האדם. אבל חשוב לי להזים את הטענה שהצמחונות טובה יותר לבריאות - כי היא לא. הצמחונים אינם רואים את כל התיקים הרפואיים הרבים שרואה הסגל הרפואי.

כן, יש מחקרים שמראים שצמחוניים לוקים פחות בהתקפי לב (וזה כנראה מפני שצמחונים מודעים יותר לבריאותם, עוסקים יותר בפעילות גופנית וכו'), אבל בממוצע צמחונים חיים פחות מאוכלי כל. כן, הם מתים פחות מהתקפי לב, אך הם מתים יותר מדברים אחרים. אביא לכם עדויות מחקריות לכך.

 אביא לכם גם מחקר מדעי (שתמציתו פורסמה גם באתר של קופת חולים כללית) - על הקשר בין צמחונות והעליה המשמעותית במיקרי אנורקסיה.

ברשותכם, לא אענה כאן לתגובות הצמחונים. אבקש מהם להמתין בסבלנות לכתבות הבאות.

אפרסם גם פוסט על מהות דיאטה מאוזנת ואתאר דיאטה בדוקה הן להורדה במשקל והן לעליה משמעותית שתהיה לדיאטה הזו על הכושר שלכם. הדבר הוכח לגבי קבוצות ספורט.

כל אלה יגיעו לכאן בקרוב.

כל מי שמעונין לקבל הודעה במייל על מועד פרסום כתבות אלה, מוזמן להצטרף כמנוי.

בתיאבון ולבריאות.