לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עובדים עלינו - טריקים ושטיקים


 

כולנו יודעים שאמת בפרסום רחוקה מלהיות האמת ובכל זאת אנחנו נופלים בפח. על כך מבוססת תורת השיווק. נאמר, הפראירים אינם מתים, אלא מתחלפים. אבל אין זה מדוייק - רובינו ממשיכים ליפול בפח. מדוע? בגלל מספר סיבות: ראשית, בגלל הטעיות מכוונות של המשווקים המבוססות על בעיות של הציבור בהבנת הנקרא. שנית, בשל עזות מצח של המשווקים שמנצלים את חוסר הידע של הקונים.

 

דבריי וודאי אינם מפתיעים אף אחד ובכל זאת אנו ממשיכים ליפול בפח. אביא כאן כמה דוגמאות עקרוניות בתחום שיווק הבריאות והמזון. על צמחי המרפא של הרפואה האלטרנטיבית ועל הקוסמטיקה כבר כתבתי בעבר.

 

דיאטות:

 



 

חדשות לבקרים מתפרסמות דיאטות חדשות המבטיחות פלאים לצרכנים הנואשים. והרי מספר אמיתות לידיעתכם:

 

א. ציון "אושר על ידי משרד הבריאות" - אינו מצביע על דבר וחצי דבר לגבי יעילות ערכת הדיאטה. כל מה שזה אומר הוא שהמרכיבים של "ערכת הפלא" כנראה אינם מזיקים או רעילים.

 

ב. בפרסומים של הדיאטות, מביאים לכם תמונות לפני ואחרי ועדויות של אנשים מאושרים שניסו והצליחו. מעניין כמה שילמו להם המשווקים?

 

אז כדאי שתדעו שני דברים:

 

ראשית, עדויות של "רזיתי 8 קילו בחודש" הם שקר וכזב. 2-3 הראשונים הם בכלל אובדן נוזלים כתוצאה משריפת מלאי הגליקוגן בגוף. הגליקוגן הוא הצורה שבה הגוף שומר על מלאי עודפי הסוכר. לאחר מכן, במקרה הטוב, אובדן המשקל הוא בקצב של חצי קילוגרם לשבוע. אובדן של קילוגרם ומעלה לשבוע, בלתי אפשרי, ואם זה בכל זאת קורה - הדבר מסוכן ביותר לבריאות וכדאי לכם להתחיל לדאוג. ובכלל ירידה מהירה במשקל עקב דיאטה - מסוכנת מאוד לבריאות (הרבה יותר מאשר עודף משקל).

 

שנית הבטחות בפירסום "הרזיה עד 4 ק"ג לשבוע או לחודש". העד הזה היא ההטעיה הגדולה ביותר שמפילה אנשים בפח, מבלי יכולת לתבוע את החברה. כשכתוב עד, זה בעצם אומר שגם אם תרזו גרם אחד, או כלל לא, אתם בעצם בתחום של עד.

 

 

 

הדבר מזכיר את המחירים שהם 9.99 או 99 שקלים. למרות שכולם יודעים זאת, הטריק הזה בכל זאת מטעה את מרבית האנשים. למשל, כמה פעמים הייתי עד לאנשים ששאלו את עובדי המרכולים מה המחיר של המוצר? כשאומרים להם 9.99 , הם חוזרים ואומרים: אה, תשעה שקלים. ואני שואל למה לא עשר? למרות שכולם כביכול יודעים את זה, המוח של הרוב מתרגם אינטואיטיבית 9.99 ל-9. עובדה ממשיכים לתת מחירים כאלה. 

 

ג. הטעיה נוספת בשיווק דיאטות: לערכת הדיאטה מצורפת חוברת תפריטים לארוחות שיש לאכול בזמן הדיאטה. אם לא תרזו - סימן שלא עמדתם בצריכת הקלוריות המוגבלת של התפריטים. אם תרזו - הייתם מרזים בכל מקרה רק מהגבלת הקלוריות היומית שבתפריטים ולא  בגלל "שיקויי הפלא" המצורפים לערכת הדיאטה.

 

ד. בשיקויי, אבקות, וכמוסות הפלא לא תמצאו דבר מלבד ויטמינים וסיבים ולעיתים חומרים מדכאי תיאבון כמו זה שנמצא בחלק מהסירופים לשיעול - חומרים לא מומלצים בלשון המעטה. סיבים אתם יכולים לקבל במזונות עשירים בסיבים, או יכולים לקנות אבקת סיבים במרכולים במספר שקלים מועט. בערכת הדיאטה אתם משלמים מאות שקלים על הסיבים. מאידך, צריכה מוגברת של סיבים יכולה להיות אפילו מסוכנת למערכת העיכול ולבריאות. גם תוספת משתנים ומשלשלים בערכות הדיאטה מסוכנות ביותר לבריאות ונותנים אשלייה של אובדן משקל הנובע מאובדן מסוכן של נוזלים.

 

 

באופן ספציפי לדיאטה שבתמונה למעלה, דיאטת HCG.  בדיאטה זו מזליפים טיפות הורמון ההריון על הלשון (ובחלק מהערכות אין אפילו שום הורמון הריון, אלא זיוף צמחי שהקשר בינו להריון מקרי ביותר. הדיאטה הזו היתה פופולארית לפני 40 שנה וכמו כל הדיאטות האופנתיות נזנחה, עד שעשתה קמבק היום לארץ. בארצות הברית היא נאסרה לשימוש, כי היא מסוכנת מאוד. היא מסוכנת מאוד משום שהצריכה היומית בדיאטה הזו היא קיצונית - 500 קלוריות בלבד. על הסכנות וההטעיות קראו  כאן.

 

 

ה. בשיווק דיאטות מסויימות מציינים בפרסומות "נוסה קלינית". גם אם נוסה, הניסוח אינו מחייב שהניסוי הצליח בצורה משמעותית מובהקת. גם על תשתכנעו כל כך מהר מהמשפט  "הוכח בניסויים קליניים". מדוע? כי רובכם אינכם מדענים וגם אם נעשה איזהו ניסוי - אין לכם את הכלים לדעת שהניסוי נעשה כהלכה: שגודל המדגם מתאים (ולא נבדק למשל על 5 אנשים), שנערכו הביקורות המתאימות (מתן דיאטה דֶמה באותה אריזה לקבוצת ביקורת), שהניתוח הסטטיסטי נעשה כהלכה, לפי כל הקריטריונים המקובלים. וראיה לדבריי - מדוע היצרנים אינם מציגים את פרטיי הניסויים ותוצאותיהם בפרסומות ובערכת הדיאטה?

 

כדאי שתפיצו לכל חבריכם ומכריכם - הגיע הזמן להפסיק לעשות קופה עליכם, על חשבון בריאותכם.

 

 

הטעיות ושקרים במידע לצרכן בתחום המזון 

 

רווחות ההטעיות של הציבור שחלקן נובעות מפסיכולוגיה של תפיסות מוטעות של הצרכן, וחלקן נובעת מבורות של הצרכנים (הרי לא כולם למדו כימיה וביוכימיה).

 

אחת הדוגמאות שאני נוהג להביא בקשר להטעיה פסיכולוגית. היא הדוגמא של אחוזי השומן במוצרים (ונניח כעת לאחוזי השומן הרווי, השומן המוצק ושומן טראנס המסוכנים לבריאות). בארץ מציינים למשל, גבינה עם 5% שומן. בארה"ב כתוב במקום זה על המוצר - 95% נטול שומן (fat free). למרות ששתי הצורות נכונות מבחינה משפטית, לצורה השניה יש אפקט פסיכולוגי מטעה.

 

עוד דוגמא: כשמצוין על מוצר מזון "ללא תוספת סוכר" - זה לא אומר שהמוצר אינו עשיר בסוכר. זה אומר שלא הוסיפו למוצר סוכר באופן מלאכותי, מעבר לכמות הסוכר שנמצאת בו באופן טבעי.

 

חוץ מזה, מוצרים כאלה עשויים להכיל תכולת שומנים גבוהה, כמו שומני טראנס. למשל, הקפידו שעוגיות ללא תוספת סוכר אינן מכילות מרגרינה, לא שומנים מוצקים וחצי מוצקים, אלא שמן צמחי בלבד. הסתכלו גם מהם אחוזי השומן (מספר גרמים שומן ב-100 גרם מוצר) ובמיוחד כמה שומן רווי מכיל המוצר - מקור לכולסטרול וטריגליצרידים. 

 

אבל השקרים החמורים ביותר הם מוצרים שמצוין בהם עשוי מחומרים טבעיים, או ללא חומרים משמרים או צבעי מאכל. היכן השקר?

 

ובכן אם תבחנו את הכתוב על התוית של המוצר "הטבעי" תראו פעמים רבות חומרים עם מספרי E . אלה מספרים המייצגים חומרים שהיצרן אינו כלכך מעונין שתדעו מהם. אז מהם המספרים "התמימים" האלה?: 

 

מספר E number) E) הוא שיטת קידוד של האיחוד האירופי עבור תוספי מזון. הקידוד הקיים למספרי E:

 

E100–199 - צבעי מאכל

E200–399 - חומרים משמרים

E400–599 - חומרים המשמשים בעיבוד מזון

E600–699 - משפרי טעם (בפועל כתוב חומרי טעם - וכי מדוע צריך לשפר את הטעם? חשבתם על זה?) 

E900–950 - ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים

E999–1521 - עמילנים וחומרים שונים

E420–421 ו-E950–967 - ממתיקים מלאכותיים.

 

חלק מהחומרים שמצויים ברשימת ה-E אינם מזיקים בכמויות המקובלות לשימוש, וחלקם מזיקים אפילו בשימוש מועט. בוודאי שקר הוא לציין על מוצר עם מספרי E - עשוי מחומרים טבעיים, או ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל.

שימו לב: עשוי מחומרים טבעיים אינו בהכרח עשוי מחומרים טבעיים בלבד!

 

באופן כללי, למרות שחלק מהתוספים אינם מזיקים, צריכה מתמשכת של כמות תוספים גדולה במשך שנים עלולה להיות מסוכנת בשל השפעתם המצטברת.

 

ראו מהי מידת הסיכון בשימוש חומרי E שהם צבעי מאכל, לפי רשימה שהוכנה ע"י ביה"ח  Villejuif בצרפת

 



 

 

ראו כאן מידת הסיכון בצריכת חומרי E נוספים!

 

 

הטעיה נוספת היא מכירת מוצרי מזון לא בריאים עם תוספות ויטמינים ומינרלים, למשל:

 

תרכיזי מיץ עשיר בסוכר צבעי מאכל וחומרים משמרים לילדים,

נקניק רווי בכולסטרול שעליו מצויין עשיר בברזל ובאבץ,

דגני בוקר עשירים בסוכר ובקלוריות, בתוספת ויטמינים ומינרלים.

 

גם מרבית דגני בוקר ה"עשירים בסיבים תזונתיים" -  עשירים בסוכרים מסיסים רבים בעלי אינדקס גליקמי גבוה. וזיכרו - דגני בוקר אינם מזון טבעי. זה מזון מעובד! 



 דגני בוקר הם חטיפים מתוקים לכל דבר

לידיעת הטבעונים - דגני בוקר הם מזון מעובד

 

 

דגני הבוקר הפכו לארוחת הבוקר העיקרית של האמריקאי הממוצע (בשל העצלנות שבהכנת ארוחה בריאה) ויחד עם הג'אנק פוד הפכו לגורמי ההשמנה וסוכרת מספר אחד - ממש מגפה. ראיתם שמנים אמריקאים? רוב השמנים שלנו ממש רזים לעומתם.

 

לכן, מכירת דגני בוקר עשירים בפחממות וסוכרים כבריאים, למרות כל הויטמינים, המינרלים והסיבים - פשוט אינה בריאה (לפחות לא יכולה להקרא כך) ושיווקם הוא אחת מההטעיות הגדולות של הציבור.

 

 

 יותר בריאים זה לא אומר שהם בריאים!

יותר בריאים ממה?

 

 

הרי מספר דוגמאות לדגנים שעל האריזה מצויין טובים לבריאות ו/או עוזרים לשמירת משקל. האמנם? ראו את המוקשים:

 

אול בראן פלוס (קלוגס)

מכיל כמויות סוכר ונתרן גבוהות יחסית.

 

אול בראן פלקס (קלוגס)

מכיל כמות גבוהה יחסית של סוכרים ולא מעט נתרן.

כמות סיבים גבוהה - יש להיזהר מצריכת יתר של סיבים!

 

ביופלקס (תלמה)

מכיל קמחים של דגנים מלאים ולא הדגנים עצמם. ממתיק -  סוכרלוז.

 

ברנפלקס (תלמה)

מכיל קמח חיטה מלאה ולא חיטה מלאה.

 

מולטי צ'יריוס (נסטלה)

מכיל צבעי מאכל (קרמל ואנאטו) וכמות סוכרים גבוהה.

 

ספיישל K (קלוגס)

מכיל כמויות סוכר ונתרן גבוהות יחסית.

 

פיטנס (נסטלה)

מכיל כמות גבוהה יחסית של סוכר וכן כמה סוגי סוכרים שונים. צריך להיזהר בכמויות כדי לשמור על המשקל.

 

פייבר 1 (נסטלה)

מכיל ממתיק אספרטיים וצבעי מאכל (קרמל, אנאטו).

 

קרנצ'ים (תלמה)

מכיל קמחים מחיטה מלאה ושיבולת שועל מלאה וממתיקים - איזומלט, מלטיטול, סוכרלוז.

ההבטחה: עוזרים בשמירת המשקל – אבל מכילים מספר קלוריות דומה לכולם.

 

שוגי כוכבים (תלמה)

מכיל קמחים של דגנים מלאים ולא הדגנים עצמם, וכן שמן צמחי. 

 

 

 

אסיים בטריק מטעה נוסף: "חומרים מונעי חימצון" הם בעצם חומרים משמרים, אך זה נשמע יותר טוב להדיוט. חלק ניכר מהחומרים האלה אינם בריאים בלשון המעטה. למשל, מרשימת התכולה של הדגנים באריזה שבתמונה למעלה - תוכלו להיווכח שבדגנים יש תוספת של טוקופרול כחומר נוגד חימצון.

 

טוקופרולים הם אמנם קבוצת חומרים טבעיים. טוקופרול אלפא הוא בעצם ויטמין E. אז מדוע לא מציינים פשוט ויטמין E? משלוש סיבות:

 

א. השם הזה עושה רושם ולא רוצים שתדעו מה זה (לכם לא איכפת כי הבטיחו לכם באריזה שהמוצר עשוי מחומרים טבעיים).

 

ב. הטוקופרול שבמוצר אינו כנראה ויטמין E, אלא נגזרת כימית שלו -טוקופרול בטא, גמא, או דלתא, ובמוצר לא מציינים איזה טוקופרול הכניסו.

 

ג. אמנם ויטמין E חיוני לבריאות, אך מחקרים אחרונים הראו שעודף ויטמין E מסוכן וכפי הנראה מקצר חיי אנשים על ידי העלאת הסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי וסרטן. בנוסף צריכה גבוהה של ויטמין E ( מ-200 יחידות ומעלה) יחד עם נטילת אומגה 3, עשויה לגרום לדימומים פנימיים (עד מוות) - כי הם חומרים נוגדי קרישת דם. במיוחד מסוכנת נטילה שלהם בצרוף מיקרופורין (אספירין) שמקבלים אנשים בעלי כולסטרול גבוה בדם. האספרין עצמו הוא חומר נוגד קרישה בפני עצמו.

 

אז האם ברשימת התכולה מציינים איזה טוקופרול אתם אוכלים עם הדגנים וכמה ממנו הוסיפו? וודאי שלא. גם אף אחד אינו יכול לפקח איזו כמות של דגנים אתם צורכים.

 

אז מדוע מצוין על האריזה דגנים בריאים יותר ולא דגנים בריאים? כי אם תחלו, לא תוכלו לתבוע את היצרן על הטעיה שאולי גרמה לכם לחלות. בנוסף, שימו לב שבדרך כלל מצוין על האריזות כמות יומית מומלצת של דגנים. אם תחלו - גם לא תוכלו לתבוע, כי לכו תוכיחו שלא עברתם את הכמות המומלצת, גם אם צרכתם פחות ממנה.

 

אז מה אם יש חוק אמת בפרסום? תלכו לתבוע? ברוב המיקרים תפסידו בגלל הניסוח הדו-משמעי המטעה של פרסום המוצר.

 

  

אז שלא יעבדו עליכם...

 

 

ודבר נוסף, חשוב לילדים: הזנה קבועה של דגנים לילדים שלכם כארוחת בוקר היא נוחה ומהירה. למרות שתמצאו כתבות של דיאטניות מסויימות, שאכילת דגנים לארוחת בוקר זה בסדר (כולל באתרים כמו קופות חולים) - דגני הבוקר עם כל תוספות הסוכר והציפויים הם ממתק לכל דבר ואי אפשר להגיד שהם תורמים מבחינה בריאותית. יש בהם תוספות של ויטמינים ומינרלים, ומאידך תוספת מזיקה של צבעי מאכל  וחומרים משמרים. בנוסף יש לקחת בחשבון שעודף יומי של מספר ויטמינים עשוי להיות מזיק יותר מאשר מועיל. לגבי מינרלים   - ברזל וסידן אינם נספגים בצורה היעילה ביותר דרך דגנים. ברזל נספג בצורה הטובה ביותר כאשר מגיע מן החי, וסידן נספג בצורה יעילה יותר דרך מוצרי חלב. לא צריך דווקא דגני בוקר על מנת לקבל רכיבים אלו. לאור האמור כאן תשקלו היטב המשך שימוש קבוע של ארוחת דגנים ובעיקר לילדים.

 

פרוסת לחם (רצוי לחם מלא) עם גבינה או ביצה, חסה ועגבניה - היא ארוחת בוקר מצויינת לילדיכם.  כנ"ל סנדביצ'ים לגן או לבית הספר. כמובן, אלה שנותנים לילדיהם פרוסת לחם עם ממרח שוקולד (בגלל הסוכר, מרגרינה והתוספים הלא טבעיים שבו) או חמאת בוטנים, או ריבה - פשוט חוטאים לבריאות ילדיהם. אל תעשו זאת אם אתם אוהבים אותם. 

 

אל תתבססו  על כתבות של מחקרים פסאודו רפואיים, המצביעים כביכול שתזונה מסוימת היא בסדר. להתלות על "מחקרים" כאלה היא פשוט התנהגות של בת יענה. ואני כביוכימאי אומר לכם זאת חד משמעית.

 

 

אם אתם חושבים שהכתבה הזו חשובה, כדאי שתמליצו ותספרו גם לחבריכם.

 

בתאבון ולבריאות

 

 

כותב הכתבה הוא דוקטור בביוכימיה וגנטיקה. מדען ומרצה בהנדסה גנטית, חקר הסרטן ופיתוח תרופתי.

 

 

 

פינת הידעתם?

 

 

דגני בוקר הם מזון תעשייתי מעובד (לידיעת הטבעונים).

 

דגני בוקר שומרים על המשקל?

גם אם הדגנים עשירים בסיבים, הם עשירים בפחממות וסוכר זמין. מנה מומלצת היא 30 גרם. אבל - מפני שזה בדרךכלל טעים, רוב האנשים עוברים בהרבה את המנה המומלצת - ולכן, ארוחת בוקר "בריאה" שכזו, עשויה להכיל 400-500 קלוריות.

 

האם גרנולה טובה יותר?

למרות שגרנולה מכילה מרכיבים טבעיים, היא עשירה בקלוריות יותר מאשר בדגנים.

לכן, גם אכילת גרנולה עשויה להשמין, ועוד איך.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 19/8/2012 19:31   בקטגוריות אמת בפירסום, הטעיות שיווקיות, דיאטות מסחריות, מוצרי מזון מעובדים, סוכר, השמנה, אינדקס גליקמי, דגני בוקר, חומרי E, תוספת ויטמינים ומינרלים, בריאות, גסטרונומיה, ויטמינים, חברה, חומר למחשבה, מדע, מיתוסים, סגנון חיים, סוכרת, פילוסופיה, פסיכולוגיה, שומן, תזונה, תרבות, ביקורת  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של PK ב-25/12/2014 09:53
 



מתכון לליקופן


 

זהו פוסט נוסף בנושא המיתוסים על המזון.

 

כולם אומרים שקטשופ זה ג'אנק פוד, בעצם- הרוטב שמכסה את הג'נק פוד. איזה מין ילדים אלה, שאוכלים כל דבר עם קטשופ? כולם אומרים.

 

אך האמת היא שקטשופ לא כל כך נורא. האמת היא שהקטשופ המסחרי כמעט בריא, ובהמשך הפוסט אביא לכם מתכון הכנת קטשופ ביתי. זהו קטשופ בריא, המכיל הרבה פחות סוכר מהקטשופ המסחרי, וגם אינו מכיל חומרים משמרים או כל מיני מונעי חימצון שיש להם סימון כמו E111 (המספר הוא רק דוגמה, לא באמת). ואת הקטשופ הזה תוכלו להכין בפחות מרבע שעה. טעים, בריא וזול.

 



מקור: mensfitness.com

 

 

אז מה בריא בקטשופ?

 

 קטשופ עשיר בליקופן שהוא נוגד חמצון חשוב. מאחר שליקופן זמין יותר לאחר שהוא עובר תהליכי עיבוד, קטשופ הוא מקור טוב יותר לליקופן מאשר עגבניות טריות. אסביר יותר:

 

ראשית מה זה ליקופן?

 

הליקופן (Lycopene) הוא מרכיב טבעי שהנוסחה שלו היא:

 



 

 

זהו פיגמנט (צבען טבעי) המעניק לעגבניות ולאבטיחים את צבעם האדום. שייך לקבוצת הקרטנואידים וכמו הבטא קרוטן הכתום המצוי בגזר, גם הליקופן מונע את ההתחמצנות של הכולסטרול - לכן מונע הצטברות משקעי כולסטרול על דפנות העורקים. אבל הליקופן של העגבניות מגן על העורקים פי-5 טוב יותר מאשר הקרוטן. כלומר, הליקופן הוא נוגד חימצון (אנטי -אוקסידנט) רב עוצמה ושייך לקבוצת חומרי האנטי -אייג'ינג.

 

 

קיימות עדויות שצריכה תכופה של ליקופן מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן (בעיקר סרטן הערמונית והפה), סוכרת, דלדול עצם, ועקרות גברית. לליקופן מיוחסת גם מניעת הזדקנות יתר של העור.

 

לגבי הבטא-קרוטן של הגזר זהירות! ראשית כאמור הוא יעיל פחות מהליקופן. אבל, מחקרים מדעיים הראו שצריכה מוגדלת של בטא - קרוטן מסוכנת למעשנים. נמצא קשר בין צריכה תכופה שלו לעלייה בסיכון לסרטן ריאות. וזה כמובן גם מסוכן למעשנים פסיביים. זהירות!: בטא קרוטן מצוי במינון גבוה בהרבה מולטי-ויטמינים מסחריים.

 

 

בשונה מפירות וירקות אחרים, שבהם הערך התזונתי כמו של חלק מהויטמינים מופחת בעת בישול - חימום ובישול עגבניות מגביר את עוצמת פעילותו של הליקופן בשל שינוי המבנה המרחבי שלו. ליקופן ברסק עגבניות הוא פי 4 זמין יותר לגוף מאשר עגבניות טריות. לכן מוצרים מעובדים של עגבניות כגון מרק ומיץ, מכילים את הצורה הפעילה ביותר של הליקופן  על הגוף.

 

 

הרי מתכון פשוט להכנת קטשופ ביתי, עשיר בליקופן:


 

600 גרם רסק בעגבניות (6 אריזות קטנות בנות 100 גרם, או מאריזות גדולות יותר).

7 כפות חומץ תפוחים (אפשר חומץ רגיל סינתטי - אך הוא פחות בריא).

 2 כפות דבש

 ½ כוס מים

1 כפית מלח

½ כפית אבקת שום

½ כפית קינמון

קורט פלפל שחור טחון דק

 קורט ציפורן טחון

3 טיפות טבסקו (אפשר לוותר או להוסיף יותר למי שאוהב חריף)

 

 

מערבבים את כל המרכיבים וטועמים. אם יש צורך להוסיף עוד מעט מים לקבלת המרקם המתאים לכם, חומץ, מלח או ממתיק.

 

מוזגים לתוך צינצנת מעוקרת (שנמזגו לתוכה מים רותחים, שופכים והופכים ליבוש קל על מגבת נייר). לשמור במקרר. החומץ משמש חומר משמר. הקטשופ מקבל את טעמו הסופי המשובח לאחר יום במקרר.

 

 

בקטשופ הזה אתם יכולים להשתמש כאוות נפשכם,ללא חשש מחומרים משמרים או לא טבעיים. החומץ פועל כחומר משמר טבעי (נא לשים לב לתווית על רסק העגבניות - לבחור בכזה שמכיל רק עגבניות, מים ומעט סוכר).  

 

בריא וזול יותר מקטשופ של היינץ או אוסם וגם טעים.

 

***

 

הפוסט הבא (יתכן עוד בסופ"ש זה) יעסוק במיתוסים של הקפה. אראה לכם סיבות רבות על היתרונות בשתיית קפה לעומת סיכונים שאפשר למונעם בצריכה מוגבלת. הוא מבוסס על מחקרים מדעיים חדשים.

 

ועדיין לא סיימתי במיתוסים של הצמחונות - עוד שתי כתבות בנושא מחכות, כולל ביקורת על מהימנות המחקרים ה"מדעיים" שפורסמו לטובת הצמחונות. האמת שקיים מאמר מדעי אמיתי אחד לטובת הצמחונות, אך אראה לכם שהוא לא בוצע כהלכה, ואי אפשר להסיק ממנו דבר על "יעילות הצמחונות".

 

אין אני רוצה לשדל צמחונים לשנות את אורח חייהם. אני לא מתכוון לפעול עליהם כמו אותם מטיפים צמחונים קיצוניים שפועלים כמו כת. אני רוצה למנוע מנוער ואחרים מכניסה לסכנות בריאותיות, כתוצאה ממעבר לצמחונות בלתי מבוקרת.

 

אין אני רוצה להתייחס לעניין "ההתעללות" בבעלי חיים. על כך כבר התייחסתי בכתבות הקודמות שלי. זה גם לא רלוונטי לענין נושא הבריאות של האדם. אבל חשוב לי להזים את הטענה שהצמחונות טובה יותר לבריאות - כי היא לא. הצמחונים אינם רואים את כל התיקים הרפואיים הרבים שרואה הסגל הרפואי.

 

כן, יש מחקרים שמראים שצמחוניים לוקים פחות בהתקפי לב (וזה כנראה מפני שצמחונים מודעים יותר לבריאותם, עוסקים יותר בפעילות גופנית וכו'), אבל בממוצע צמחונים חיים פחות מאוכלי כל. כן, הם מתים פחות מהתקפי לב, אך הם מתים יותר מדברים אחרים. אביא לכם עדויות מחקריות לכך.

 

 אביא לכם גם מחקר מדעי (שתמציתו פורסמה גם באתר של קופת חולים כללית) - על הקשר בין צמחונות והעליה המשמעותית במיקרי אנורקסיה.

 

ברשותכם, לא אענה כאן לתגובות הצמחונים. אבקש מהם להמתין בסבלנות לכתבות הבאות.

 

אפרסם גם פוסט על מהות דיאטה מאוזנת ואתאר דיאטה בדוקה הן להורדה במשקל והן לעליה משמעותית שתהיה לדיאטה הזו על הכושר שלכם. הדבר הוכח לגבי קבוצות ספורט.

 

כל אלה יגיעו לכאן בקרוב.

 

 

כל מי שמעונין לקבל הודעה במייל על מועד פרסום כתבות אלה, מוזמן להצטרף כמנוי.

 

 

בתיאבון ולבריאות.

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 2/8/2012 22:17   בקטגוריות קטשופ, ליקופן, אנטי- אוקסידנטים, אנטי- אייג'ינג, ביוכימיה, בריאות, גסטרונומיה, ויטמינים, חברה, חומר למחשבה, מדע, מחקר רפואי, מיתוסים, מנהגים, מתכונים, סגנון חיים, סובייקטיביות, פילוסופיה, צמחונות, רפואה, תזונה, תרבות  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-6/8/2012 17:28
 



מה הקשר בין מדע לבישול גורמה?


 

את התזה שלי לדוקטורט עשיתי בתחום הביוכימיה. המנחה שלי טען שכל ביוכימאי טוב מצטיין גם בבישול. עוד לפני כן, בהיותי סטודנט לתואר ראשון, גרתי במעונות הסטודנטים ולכן בישלתי לעצמי. אף פעם לא הבנתי את הסטודנטים המסתפקים בלחם, מרגרינה, ריבה, ממרח שוקולד ומקסימום קוטג'. לא חלילה בגלל היותם תפרנים, אלא מפני שזה המקסימום שדמיונם איפשר להם להכין. אבל, אני אהבתי להכין אוכל אוכל. בעצם אוכל שיהיה טעים.

 

לא היה לי שום נסיון קודם, אבל אהבתי להמציא מאכלים וזה היה אפילו מעין סוג של ריפוי בעיסוק. סוג של אתנחתא מלימודים. מסתבר שההמצאות הקולינריות שלי מלאו את המטבח המשותף בריחות שהוציאו מדעתם סטודנטים וסטודנטיות. היו כאלה שהתלוננו שהריחות הנודפים משתקים את שכלם וכאלה שציינו שהריחות מורידים את כושר הריכוז שלהם לאפס, ובגללי הם צריכים לקחת ריטאלין. כדי לפצותם הייתי מזכה אותם בטעימות. כיוון שבישול טעים אינו בהכרח יקר וכיוון שיש גבול לכמות האוכל שאפשר לאכול בארוחה, נשאר די והותר להזמין איזו סטודנטית חמודה. אחת אפילו ציינה שגבר שיודע לבשל זה נכס שכל אשה צריכה להעריך.

 

אז אחזור למנחה שלי שטען שביוכימאי טוב הוא גם טבח טוב. הוא עצמו היה מכין במעבדה מרקים בארלנמיירים וביקרים (מיכלי זכוכית מעבדה לניסויים כימיים) מעל רשת מתכת המונחת על חצובה ומתחתיה בונזן גז מעבדתי. ממש כמו שרוקחים חומרים אורגניים בניסויי מעבדה. במקום סוכר הוא היה משתמש בגרגרי סוכרוז שמיועד לניסויים מעבדתיים. אני כבר רואה שאתם בשוק וכך היו גם הסטודנטים הצעירים שהגיעו למעבדה שלנו. אבל הסוכר המסחרי שאתם משתמשים הוא בעצם סוכרוז "מלוכלך". הסוכרוז של המעבדה הוא סוכרוז באיכות אנליטית, כלומר 100% סוכרוז, מנוקה מהג'אנק שנמצא בסוכר שאתם קונים במרכולים. גם המלח שהשתמש היה מלח NaCl באיכות מעבדה ולא המלח שאתם קונים ואשר מכיל גם כימיקלים נוספים.

 



 

 

את התבשילים הוא היה מכין לאחר שהיה שוקל את המרכיבים במאזניים אנליטיים (ששוקלים מיליגרמים) וחצי אנליטיים, ששוקלים גרמים בדיוק רב. הוא היה מערבב אותם בספטולות כימיות במקום בכפות וכפיות. אני חייב להגיד לכם שהאוכל שהכין באופן הזה היה טעים להפליא. אבל לצופה מהצד זה היה נראה הזוי ומפחיד.

 

היום "המטבח המדעי", שנקרא גם "המטבח המולקולרי" זה הטרנד הבא בעולם הקולינרי. המטבח הזה משלב את אומנות הבישול עם עולם הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה. זהו מטבח מזן חדש המחבר בין שפים ומדענים. במטבח המדעי מכינים מנות בתוספת ציוד מעבדה כמו כפות מיוחדות (ספטיולות), מלקטות ועוד - בדיוק כמו שהמנחה שלי בישל.

 



 

 

במטבח הזה משתמשים במוצרי מזון בסיסיים, תוך שינוי המבנה המולקולרי והמרקמים של חומרי מזון באמצעות שימוש בחוקי הפיזיקה והכימיה. למשל, את המזון מקפיאים בחנקן נוזלי. אפשר שתקבלו מנה ראשונה טעימה להפליא אשר מכילה סוג של פלפל "חריף", שאינו חריף (כלומר פקעיות הטעם שלכם בלשון אינן חשות את החריפות), אך בסיום המנה הפלפל הזה משתק את חוש הטעם שלכם למשך מספר דקות, שבסיומן תקבלו את המנה השניה. טעימת המנה לאחר סיום שיתוק חוש הטעם, מביאה לחווית טעם אדירה - כמו, להבדיל, מכת סם. כלומר, חווית טעם ייחודית משגעת, באמצעות שליטה "ביולוגית" בחוש הטעם שלכם. 

 

אחד השפים המובילים של המטבח המדעי מולקולרי הוא השף הספרדי פראן אדריאה אקוסטה, שהמסעדה שלו "אל בולי" בעלת 3 כוכבי מישלן. את המסעדה שלו היה פותח רק מחצית השנה. את מחצית השנה האחרת, הוא ופלוגת הטבחים שלו היו מבלים במעבדת ניסויים עם מדענים וחוקרים. שם עסקו בפיתוח מנות חדשות, שיהיו שונות מהמנות המולקולריות שהוגשו במסעדה בעונה הקודמת. 

 

 

במסעדה שלו רק כחמישים מקומות. ולכן, לכל לקוח יש בעצם טבח אחד. זוג משלם לארוחה אחת 300 יורו. רשימת הממתינים למסעדה המולקולרית הזו עומדת על 300,000 אנשים בערך ורק 5,000 איש זוכים לאכול בה בעונה אחת של חצי שנה. ב-2011 הודיע שהוא סוגר את המסעדה שלו לשנתיים הקרובות ופתח גם את מסעדת "41 מעלות" בברצלונה. 

 

 

נחזור לטענה של המנחה שלי, שביוכימאי טוב חייב להיות גם טבח טוב. אני באמת לא יודע אם ניתן להכליל, אך זה נשמע לי די הגיוני. האם אני יודע לבשל טוב? אומרים לי שאני מבשל מצוין (שתבינו, רעייתי מבשלת להפליא ועושה זו במרבית הזמן. ואני מבשל כשהמוזה נחה עליי או כשאני זקוק לתרפיית הרגעה כללית). אומרים שאין אדם משבח את עצמו, לכן אני מספר לכם רק את התגובות של הסועדים. אני לא מבשל בבית בצורה המולקולרית וגם לא עם ציוד מעבדה. אבל אומר לכם שלדעתי זה לא חוכמה גדולה לקחת מתכון טוב מספר בישול ולחזור עליו. אני אף פעם לא מבשל לפי מתכונים. אני בוחר מוצרי מזון שנמצאים במקרר, קוטף עשבי תיבול מהגינה, משתמש במוצרים קשים שיש בבית וממציא מנה. החוכמה היא להרגיש מה מתאים למה ובאיזה יחסים נכונים להוסיף את המרכיבים. לכן, אך פעם אני לא חוזר על אותה מנה וגם לא רושם את ההרכב ואופן ההכנה. מנה דומה אף פעם לא תהייה זהה. וזה לדעתי כל הכיף. לבשל כיד הדמיון.

 

לדעתי זה גם לא חוכמה גדולה לפתח מנה טובה בצורה אמפירית, על ידי עבודת שכלול ניסויית לאורך תקופה -עד שמגיעה לטעם הסופי האידיאלי, לטעמו של הטבח. לדעתי, לבשל טוב זה גם לא לזרוק את המנה. גם אם טעית בה. זה לא חוכמה להתחיל מחדש. כמעט תמיד אפשר להציל את המנה בעזרת תושיה וטריקים. לכן, אני אולי ביוכימאי טוב אבל לא הייתי יכול להיות שף במסעדה. מדוע? כי מרבית האנשים שמרנים בטעמם ומצפים שיגישו להם תמיד את אותן מנות אהובות ללא שינוי. זה בסדר. אבל אני כשף הייתי משתעמם עד מוות  לחזור על אותן המנות.

  

 

נכתב על ידי קנקן התה , 11/5/2012 07:02   בקטגוריות בישול מולקולרי, בישול, חברה, חומר למחשבה, מדע, סגנון חיים, תרבות, ביוכימיה, גסטרונומיה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-12/5/2012 23:21
 



122,081
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)