חשיבה חופשית

הסכיתו ושמעו גבירותיי ורבותיי, דתיים כחילוניים, והחכימו. וגם אם קריאת הפוסט הזה תעלה בכם חיוך או חלילה זעם, פסיקה רצינית מובאת כאן לגבי איסור אכילת חרדל בפסח - גם על מיני בשרים כשרים לפסח. וטעה הט"ז שהחרדל הוא קטניות. וכפי שתקראו כאן החרדל הוא בשום פנים ואופן אינו קטניות אלא מצליבים.

נ^גה הביאה לתשומת ליבי כי מצאה שחרדל דינו כקטניות מחשש חמץ, ולכן אין אוכלין אותו האשכנזים בימי הפסח.

אבל נראה כי חל בלבול אצל חכמינו האשכנזים הקדמונים כדרך רבניהם כיום. אמנם גדולים הם בתורה, אבל חלשים בידיעת הבוטניקֶע ׁ(בוטניקהׂ) והמיקרוביולוגיֶע (מיקרוביולוגיה) ולא ידעו כי חמץ הופך חמץ על ידי המיקרובים. כפי שרבי קנקן התה הסביר בהלכתו כאן. 

התבוננו חכמי התורה בצמח החרדל וראו בו תרמילי פירות כדלקמן:

תרמיל חרדל תרבותי

התבוננו רבנינו האשכנזים בצמחי הקטניות והרי גם להם תרמילי פירות:

הקישו מכאן חכמינו דֶעדות אשכנז ועדת המרוֹקנישֶען (חלק ניכר מעדות צפון אפריקה) שבתרמילי פירות גרגרים עסקינן ולכן דין החרדל כדין קטניות.

סיכם הרה"ג דב ליאור באתר האינטרנט שלו: "מצד עיקר הדין קטניות מותרות, וכך פוסקים הרמב"ם והשולחן ערוך, ורק חמץ אסור. יהודי אשכנז, כבר למעלה מ-800 שנה, החמירו לעצמם גם להימנע מאכילת קטניות. אחת מהסיבות, שגם מהם עושים קמח ועלולים לבשל גם קמח מחמשת המינים והוא יחמיץ. כמו כן, מאחר והיו מתבלבלים בגרעינים בינם לבין החיטה".

אולם, הקטניות שייכות למשפחת הפרפרניים מקבעי חנקן, שאין הם יכולין להחמיץ אלא רק להתקלקל ולהסריח, כדברי הרמב"ם. וגם ללא קילקול, גורמות הן לנפיחות ריחניות וצורמות אוזן לאחר אכילתן, אך אין הן מחמיצות כמו הדגנים, השייכים למשפחת צמחים אחרת - משפחת הדגנים. אבל, רבותיינו מעדות אשכנז שראו קלה כחמורה - דנו את הקטניות לחומרא כחמץ לפסח - וגם בשל שמא יתגלגל גרגר חיטה אל שק הקטניות. כי ביום חול היו אורזין ומובילין קטניות בשקים של חיטה. נשאלת לכן השאלה האם כיום יש מקום לדון גם את החרדל כדין קטניות.

לצמחי משפחת הקטניות יש פרחים טיפוסיים כאלה: 

רבי אלעזר מוורמס (סוף המאה ה-12) רבי יצחק מקורביל, בן המאה ה-13 אמרו:

ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... ומיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם גזירה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.

אם לא הבנתם מדוע ואינכם מבינים ארמית, לא נורא. קבעו שאסור לאכול קטניות בפסח שלא מטעם חימוץ אלא מטעם גזירה מחמת מראית עין. כלומר, קטניות הן מעשה קדרה, כלומר נוהגים לבשלם בדרך דומה לזו שמבשלים מיני דגן (דייסות למשל). ויש חשש שאנשים שיראו דייסת קטניות הנאכלת בפסח יטעו לחשוב שגם דייסת דגן מותרת בפסח.

אמר רבי עובדיה יוסף שיש לברור את האורז והקטניות בקפידה ואז הם מותרים לאכילה.

וברמ"א תנג, א; מ"ב ח-ט נאמר: אם בישלו מאכל לפסח ונפלו לתוכו מיני קטניות, אם ניתן להוציא את גרגירי הקטניות מהתבשיל – יוציאום, ומה שאי אפשר להוציא בטל ברוב. אבל אם רוב התבשיל מקטניות, הרי הוא נחשב כתבשיל קטניות ואסור לאוכלו. מכאן שאם נפלו מעט קטניות במזונכם - נישט געפיירלֶעך (לא נורא).

היקשה הט"ז: המנהג להימנע מאכילת חרדל בפסח, משום שהוא מופק מגרגרים, דהיינו קטניות.

הרי גרגירי החרדל אינם נאכלים- כמות שהם, ומדוע הם נאסרו? ותשובתו היא שהחרדל גדל בתוך תרמילים, אולם מדברי הרמ"א משמע שגם גרגירים הגדלים בתרמילים, אפילו אם אינם ראויים לאכילה (כמו שהם), מברכים עליהם שהכל ואחר כך אין לגזור עליהם בפסח.

ורבי קנקן התה פסק: אין דינו של החרדל כדין דגנים ואין דינו כדין קטניות. ראשית אין החרדל ממשפחת הדגנים ובעיקר אין הוא ממשפחת הקטניות (כמאמר הט"ז שלא הבין בבוטניקֶע), אלא ממשפחת המצליבים. וודאי שהמצליבים אינם יכולים להחמיץ לפי תורת המיקרוביולוגיֶע בשפורפרת עליה תווית "כּוּשֶר לפּייסעח" בהשגחת רבנות למהדרין.לכן, כשם שהצנון והכרוב מותרין - הרי שאכילתו של החרדל ׁׁ(שגם אין אורזין אותו בבתי אריזה של דגנים וקטניות) מותרת בפסח לכל עדות ישראל.

* יאמרו וודאי המאמינים האשכנזים שקובעת היא המסורת ולא המדע והלכות אריזת הקטניות והחרדל היום. אך מסורת המנהג הזה היא מסורת מאוחרת שלא נקבעה בזמן דוד ושלמה המלך, גם לא בימי האמוראים והתנאים. וכפי שתיקנו רבני האשכנזים את הלכות החמץ בימיי הביניים, אין כל סיבה שלא יתוקנו הלכות אלה בימיינו.

ועל קנקן התה וודאי יאמרו כי רשע גדול הוא, כפי שכתוב בהגדת פסח שחולקה לילדי גן בבאר שבע:

ואת פתח לו שמי שאומר על רעהו היהודי כי רשע הוא, רשע הוא שבעתיים. השם יקום.

***

ועוד ממשנתו של רבי קנקן התה. נאמר במקורות ושמחת בחגיך, ולכן רבים מפרשין כי אין לקמץ במאכל מזונות חג עתירי קלוריות. הרי מצות (שכל מצה שווה לשלוש פרוסות לחם לבן) וקניידלעך (50 קלוריות לכדור קטן במיוחד אחד) אוכלין רק פעם בשנה למשך שבעה ימים ולילות. כנאמר, מזון דל בשאר ימות השנה.

אבל סופגניות ולביבות עתירי קלוריות אוכלין בשמונת ימי החנוכה, ויש כאלה שאפילו מקדימין באכילתם. ובפורים אוכלין אזני המן הרשע ממולאים בדברי מתיקה למכביר, ובכל חג אחר גם אוכלין כיד המלך קלוריֶעס (קלוריות) ממיטב מאכלי מסורת ישראל. וכידוע רבים ימי החגים בשנה.

ורבי קנקן התה אומר: דקה על השפתיים - שנה על הירכיים. שנייה בפה ושנתיים בכרס.

ושמחתם בחגיכם קוראי היקרים, אבל אין הקדוש ברוך אוהב שאתם משמינין. כי מטיל הוא על המגזימין מיני תחלואים ומבישין כרוניים - מהכולסטרול, הסוכרת ויתר לחץ דם ועד התקפי לב ושבץ.

לכן ושמחתם בחגיכם

אבל דאגו כי אין אתם משמינין.

בסיעתא דשמיא

קנקן התה, פסח* תשע"ג

* פורסם במוצאי חג ראשון, כדי לכבד את רעיו הדתיים וכי אין ראוי לפרסם בחג עצמו מאחורי גבם - כאשר אין יכולים הם לקרוא ולהגיב על הפוסט.

*** 

בכתבה אתמול של אילן לוקאץ' ביומן חדשות ערוץ 2, צפינו בטרנד של המלקטים החדשים. קבוצת אנשים שיוצאים אל הטבע ואוכלים עשבי בר כמו עדר עיזים. הפילוסופיה שלהם היא שזו חזרה לחיים שיועדו לנו - חיי הטבעונות האמיתית והתזונה של האדם הקדמון.

והכתבה הזו בעצם מביאה אותי להתייחסות מאוחרת לשאלות שהתכוונתי להעלותן כאן זה מכבר.

שאלה ראשונה: האם חברת האדם הקדמון הייתה באמת חברה של לקטים? התשובה לכך היא שזהו רק צד אחד של המטבע. החברה האלה הדוגלים בטבעונות מתעלמים מהצד השני של המטבע והוא שהטבעונות של האדם הקדמון כללה בראש ובראשונה ציד. חברת האדם הקדמון הייתה חברה של ציידים ולקטים. הגברים יצאו לציד והנשים לקטו שורשים, גבעולים ועלים של צמחי בר. גם אלה וגם אלה אכלו את שניהם. התזונה של הדגנים והקטניות התרבותיים החלו מאוחר יחסית בתולדות האדם, עם ההתבייתות והמעבר לחקלאות.

האדם הקדמון אכל הרבה בשר ושומן בעלי חיים ובהתאם לעונה השלים את התזונה במזון צמחי שליקט. מדוע בהתאם לעונה? כי בחורף של תקופת הקרח - לא היה מזון צמחי ללקט. למעשה אכילת הבשר הייתה כל כך חיונית באבולוציה של האדם עד שעד היום הזה אין בני אדם שאלרגים לבשר חיות יבשה (כי יש היום מעט אלרגים לדגים ופירות ים). אך כמה אלרגים יש היום לצמחי בר וכמובן לצמחי תרבות כמו קיטניות, לגלוטן שבדגנים, בוטנים, אגוזים ומיני פירות שונים?

אז אם נסכם, הטבעונות של האדם הקדמון כללה בשר חיות בר וצמחי בר בעונות שהיו זמינים. בוודאי שאי אפשר להתקיים רק מתזונה של צמחי בר שמלקטים בשדות בור וביערות. 

שאלה שניה: האם האנושות יכולה לחזור לצריכה בלעדית של ליקוט צמחי בר?

התשובה היא כמובן שלא. משאבי צמחיית הבר של כדור הארץ הייתה מספיקה להזין אוכלוסיית אנשים הפזורה בעולם שכללה כעשרת אלפי פרטים בלבד. היום כאשר אוכלוסיית בני האדם היא שבעה מליארד פרטים, והאדם השמיד שטחי בר עצומים לצורך מגורים - אין צמחיית הבר הקיימת בכדור הארץ יכולה לספק אפילו אחוז אחד מהצריכה הנדרשת.

אז באמת אפשר לצאת אל הטבע וללקט מספר צמחי בר כדי להעשיר מעט תבשילים ותו לא. לאלה שלא קראו, פרסמתי בעבר פוסט ושלחתי למנויים רשימת מתכונים עם מספר רעיונות קולינריים שבשימוש צמחי בר. עכשיו דווקא העונה לעשות זאת.

שאלה שלישית: האם האדם הקדמון שהיה טבעוני היה בריא יותר?

הפריקים של הטבעונות הקדמונית וגם של הטבעונות המודרנית טוענים שאכן האדם הקדמון היה בריא יותר. אך למעשה זה אינו נכון ואפילו הטעייה של המשדלים לטבעונות. האדם הקדמון האריך חיים במקרה הטוב משהו כמו 30 שנה בלבד. ומי שחי עד 30 שנה, בוודאי גם היום עם תזונה של מזון מהיר ותעשייתי - אינו מספיק לפתח מחלות כרוניות ומוות מהתקפי לב ושבץ.

אז יש כאלה שאומרים שהם לא האריכו חיים כי הם היו נפצעים ונטרפים (וכי היום אין אנו נפצעים ומתים במלחמות ונטרפים בתאונות דרכים?), כי הם חיו בתנאים הגייניים פחותים משלנו והם מתו ממחלות זיהומיות ואנחנו לא, כי אנחנו משתמשים באנטיביוטיקה ותרופות. ואנחנו משלימים את החוסרים בתזונה בנטילה של ויטמינים ומינרלים.

אך האנטיביוטיקה, המינרלים והויטמינים האלה שאנחנו צורכים הם למעשה כימיקלים תעשייתיים ורחוקים להיות טבעיים. שהטבעוניים לא ישלו את עצמם לגבי תוספי המזון שהם לוקחים שהם ממקורות טבעיים וצמחיים, גם אם הם נמכרים בחנויות טבע. ואולי הגיע הזמן שמישהו יגיש תביעה ייצוגית כנגד המשווקים על מכירת מוצרים אלה כמוצרים טבעיים.

אמנם הטבעוניים ניתלים במחקרים מדעיים כביכול שתזונה צמחונית/טבעונית מונעת התקפי לב ושבץ, אך רוב המחקרים האלה אינם חד משמעיים ואפילו לא נערכו לפי קריטריונים מדעיים מחמירים. יודעים מדוע? כי המחקרים האלה לא לקחו בחשבון שאנשים שהופכים לצמחוניים וטבעוניים הם גם מודעים יותר לבריאות ואורח חייהם כולל גם ג'וגינג, הליכה ותרגילי כושר. לכן המחקר ההשוואתי בין שתי הקבוצות - אוכלי כל מול טבעוניים - אינו חד מימדי ברגע שלא משקללים את כל הפרמטרים של אורח החיים של הנבדקים (וגם לא ניתן לעשות זאת באופן אובייקטיבי).

בנוסף, כל המחקרים האלה לא הישוו מחלות ומשך חיים של טבעוניים לעומת אוכלי כל שאוכלים אוכל מאוזן ולא תעשייתי, עם כמויות נורמליות מוגבלות של בשר רזה.

ואם כבר בהשוואות עסקינן, כיצד ניתן להסביר שממוצע משך החיים של תושבי ישראל שרובם אוכלי בשר, גבינות וביצים הוא מהגבוהים בעולם. והוא גבוה באופן משמעותי  מממוצע שנות החיים של תושבי נורווגיה השלווים שבהם אחוז הצמחוניים/טבעוניים גבוה משמעותית מאשר שלנו?

נחזור לאדם הקדמון. האדם הקדמון היה אוכל כל. הביוכימיה שלנו היתה מותאמת אבולוציונית לאכילת כל. אין לנו קיבות של אוכלי עשב כמו החיות הצמחיות. אין אנחנו יכולים לנצל את התאית שבצמחים כמו שמסוגלים הפרות העיזים והכבשים. האיבר שהיה מעורב פעם בעיכול תאית אצל אבותיו של האדם - התוספתן - מנוון אצלנו. ואפילו האדם (שגורש מגן עדן לפני קצת למעלה מחמשת אלפי שנה על פי התנ"ך) צווה לאכול מעשב וכל הרמש אשר חי. האמת היא שהגנטיקה והביוכימיה שלנו לא השתנתה במהלך האבולוציה של קיום מיננו בשמונים אלף השנה האחרונות.

ולכן כל הדיאטות והטרנדים ההיסטריים העכשוויים שצומחים כמו פטריות לאחר גשם בעשרות השנים האחרונות - אין להם כל בסיס ביוכימי ובריאותי ואפילו הם עשויים להזיק. מדוע? כי מי שמגביל את מזונותיו ואינו יודע לאזן את החסר בתחליפים הנכונים ובכמות מספקת, עשוי לשלם על כך ביוקר. שומע את אלה שאומרים "אני טבעוני כבר 15-20שנה ואני בריא". ואני גם יודע על קיומם של אלפי תיקים רפואיים של כאלה שלאחר תקופה ארוכה סובלים מאנמיות כרוניות, נטילת סידן ושברים בעצמות, התפתחות אלרגיות קשות, בעיות בכליות ומה לא. האמת היא שככל שהמזון מגוון יותר (וכן, כדאי להמנע ממזון תעשייתי וגם תעשייתי צמחי) -האיזון הביוכימי טוב יותר והסיכון הבריאותי פוחת.

אז מדוע רבים כל כך האנשים הפונים לטרנדים תזונתיים המגבילים באופן קיצוני סוגי מזון מסויימים ומעודדים אחרים? התשובה לכך היא פשוטה. היא נובעת הרבה משטיפות מוח בלתי אחראיות של מטיפים (שמבינים בביוכימיה וענייני בריאות כמו שאני צנצנת) ואומר גם עוד משהו שעשוי לעורר את זעמם של חלק מהקוראים כאן. העיסוק האובססיבי במזון (וגם בכושר מוגזם) הוא תחליף לדת. בקביעה זו אני מתבסס על סקר הצמחונים בישראל שמפורסם באתר הצמחונות הישראלי. ועל סקר התפלגות האוכלוסיה בישראל על פי הלישכה הישראלית לסטטיסטיקה. 

כפי שניתן לראות בטבלה, אחוז הצמחוניים בין החילוניים גבוה משמעותית בהרבה מאחוז הצמחוניים המסורתיים ובאופן בולט עוד יותר לעומת הדתיים. המסקנה הבלתי נמנעת היא שהעיסוק בצמחונות הוא תחליף לדת. זה נכון לא רק לגבי תזונה צמחונית או טבעונית אלא גם לגבי העיסוק בתזונות קיצוניות אחרות המנוגדות לצמחונות, כמו תזונת פליאו - תזונה קיצונית של אכילת בשר ושומן.

המסקנה היא שגם הצמחונות/טבעונות מחד וגם תזונת פליאו הקיצונית מצד שני אינן אידיאליות ואינן מותאמות לביוכימיה של האדם. שתיהן עשויות להיות מזיקות בשל חוסר איזון או הקושי לאיזון. למי שלא קרא ראו את הכתבה "אוכלים בריא מדי - יתכן שאתם אורתורקסים" וכן את הכתבות הקודמות בנושא הצמחונות/טבעונות שניתן למצאן בקטגוריה צמחונות ברשימת הקטגוריות בשוליים הימניים.

כותב הכתבה הוא בעל תואר דוקטור בביוכימיה וגנטיקה ומרצה בפקולטה לרפואה.

היום חג שמחת תורה שבו מסיימים את פרשת השבוע האחרונה ומתחילים מחדש את הראשונה. ראוי לציין שמתחילים את קריאת התורה היום ולא בשבועות - חג מתן תורה. וכי לאחר מתן התורה בני ישראל חיכו משבועות עד היום להתחיל לקרוא בתורה? כרגיל, בוודאי קיימת פרשנות לשאלה זו, אבל נניח לכך כרגע. כי כל הפרשנויות כולל התורה עצמה נכתבו על ידי בני אנוש.

ובענייני פרשנויות מעניינת אותי במיוחד הפרשנות של פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל, שהיה מדען, פילוסוף, אך קודם כל יהודי דתי אורתודוקסי. אצל רבים שמו מעורר רגשות דחיה ואפילו שנאה, בתרוץ שהוא כינה חלק מחיילי צה"ל כ"יודו-נאצים" בגלל אופן התנהגותם הלא מוסרי. אבל מה לענייני פוליטיקה לענייני דת? מה לזה ולדעתו של ליבוביץ כאדם דתי על אלוהים והתורה? פרופסור ליבוביץ היה לא רק אדם דתי, אלא גם אדם חכם וחושב.

דעתו לגבי אלוהים, האדם והתורה מאוד מעניינת, כי בניגוד לרבים מהרבנים (שיודעים הכל?) - הוא אינו יודע לענות על הרבה שאלות ולא קשה לו לומר זאת.

לכן אני מביא כאן ראיון קצר ומעניין מאוד של ישעיהו ליבוביץ על פרשת בראשית, שנערך על ידי ירון לונדון בתכניתו שבעים פנים. ראיון מעורר מחשבה זה כמובן מאוד אקטואלי גם היום:

מעיקרי דבריו:

א.   התורה על 24 כרכיה אינה אלא עיסוק במעמדו של האדם בפני אלוהים. אין היא עונה על שאלות יסוד כמו תכונות אלוהים ואינה מספקת חומר אינפורמטיבי על מהות העולם ובריאתו. 

ב.   עובדה מעניינת, הקשורה בקודמת, היא שהתורה מקדישה לעולם כולו על כל צבאותיו (בריאת העולם) 31 פסוקים בלבד, ואילו למשכן שהיה צריף (עלוב) - התורה מקדישה למעלה מ-300 פסוקים.

ג.   אין הוא מבין מה פירוש המילה "בראשית" ו"ברא" כתאור אינפורמטיבי, אלא כראשית של המציאות - מושג שהאדם אינו יכול להבין. 

ד.   "בריאת האדם כצלמו ודמותו" - אינה מצביעה על התכונות האלוהיות של האדם (זוהי רק פרשנות של האדם). לדעתו לאלוהים אין תכונות. משמעות המושג כצלמו ודמותו משמעה אחת - האדם הוא יצור תבוני! יש לו רצונות! בניגוד לטבע שאין לו רצונות. מכאן הוא מסיק (בניגוד לשפינוזה ואלברט איינשטיין) רק דבר אחד - אלוהים אינו העולם והטבע. 

ה.   האדם היה יצור תבוני מלא ולאחר פרשת גן עדן הוא הפך ליצור תבוני בלתי מושלם. והוא מסביר מדוע: האדם אינו מזהה מהו טוב ורע באופן אבסלוטי. זהו מושג הנתון לפרשנויות שונות של האדם.

ו.   מדוע האדם התחיל להתבייש לאחר אכילת התפוח? על זה עונה ליבוביץ "אינני יודע" והוא מוסיף: "דווקא חוסר הבושה (כולל עירום) היא אחת התכונות האופייניות ביותר של האדם במציאות.

ז.  ישעיהו ליבוביץ אינו חושש לענות על שאלות רבות ב"אינני יודע". הוא אומר שאין לו קומוניקציה עם שמים, ומלגלג במרומז על אלה שטוענים שלהם יש קומוניקציה כזו.

ח.   הוא טוען שהמדע יכול להביא תשובות לשאלות שתשובה להן אין כרגע, אך תשובות אלו תעוררנה שאלות ובעיות חדשות אחרות, שהאדם לא הבין קודם שהן קיימות.

אדם חכם ואמיץ ישעיהו ליבוביץ.

יהי זכרו ברוך.

חג שמח

יש מי שצם כי הוא מפחד

רק אלוהים שלו יודע, או שלא יודע ממה

יש מי שצם כי זה קוּל

אחלה גבר הוא יוצא

יש מי שצם בגלל הדיאטה

כי דווקא ביום זה הוא יוריד עשרה קילוגרם

יש מי שצם בשביל הכפרות

וחושב שיכול לנהוג כפרא בשאר הימים

יש מי שצם

כי רק בצום הוא יודע לחשוב בהגיון, או שלא

יש מי שצם סתם ליתר ביטחון

שיהיה, אולי ישתלם

ואני לא צם כי זה לא בריא

ואם הייתי חושב שזה בריא

הייתי כבר צם ברמדאן

ואלוהים שלי הוא לא אלוהים אישי קטן קטן

נוטר ונוקם כמו בני האדם

ואלוהים שלי אינו בבעלות יהודית

ואני לא נבחר וטוב מכל העמים

אלוהים שלי הוא אלוהי כל העולם והטבע. 

הרב קוק אמר פעם שהוא כותב לא מפני שיש לו כוח לכתוב, אלא מפני שאין לו כוח לשתוק. אז מדוע כל מעריצי הרב קוק כל כך רוצים שאני אשתוק? גם אני לא יכול לשתוק לנוכח טעויות רווחות וסילופים נפוצים. אני בהחלט לא הרב קוק ולא מתיימר להיות אליל כמוהו, גם לא קדוש, אך גם אני בשר ודם אשר יודע משהו בחיים ולא יכול לשתוק.

מדברי הרב קוק: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ועמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי". (ס' 'אורות', אורות ישראל פ"ה פיסקה י , ע' קנו).

הרב קוק כבר שוכב בקברו ולא יכול לענות. מה אתם אומרים? וכי לא מוטב שהיה שותק?

מתוך סידרת עשרת ימי חשבון הנפש:

מחשבות על פולחנים ומנהגים

איזה זאב אתם מאכילים?

אנשים וחשבונות-תורת הקבלה

חשבון נפש של הורה

ילדים מושלמים?

גם אלף צומות לא יכפרו...

עטוף בטלית של מילים וגימטריה

את הפוסט הזה אני מקדיש לאדם שבשבת זו ימלאו חי שנים למותו. אדם שהכרתי באופן אישי כתלמידו, איש שיחו, וכאדם חכם ויוצא דופן - פרופסור לביוכימיה ופילוסופיה - ישעיהו ליבוביץ'.