חשיבה חופשית

אתחיל בהקדמה שאינה עוסקת בצומות וכפרות:

באחרונה  פרסמתי את הפוסט הזה ואת זה שהיווה השראה לנושא החם, והיו אלה בנושאים  שהרגיזו כרגיל אי אלה אנשים. וחלק מאנשים אלה פרחו מהקן והלכו לחפש קינים אחרים, ולמרות שבאופן רשמי הם כבר מחרימים את הבלוג הזה, הקדשתי להם במיוחד את השיר הזה שבפוסט הקודם.

וכמו שאני מביא כאן סידרת פוסטים בנושא חשבון נפש. פרסמתי גם פוסט של חשבון נפש בבלוג השני שלי בנושא "האם אני אנטישמי" והפוסט הזה הגיע למומלצי עמותת ישראבלוג. 

ובינתיים למרות שגם פוסט זה הרגיז, במרבית המקרים התגובות שם הן טובות יחסית בינתיים. אך זה נובע כנראה מצנזורות כמו אינטרנט רמון *, ולא משום שהאוכלוסיה המסויימת הזו החלה להיות פתאום תרבותית.  

 * ראו : את השורה הזו תגובה אחרונה של Olam ב-20/9/2012 05:13  שתל סוכן בשם Olam, כנראה מאינטרנט רמון, כפי שניתן היה לראות בתחתית הפוסט למספר דקות. (הרי אני פרסמתי ב- 24/9/2012 14:36, אז כיצד הופיעה תגובה מה-20.9? ) למרות שמחקתי אותה (ובה היה כתוב גם "על הפנים"), זה כבר ימנע מעלמים תמימים ועלמות חסודות להיחשף לדברי התועבה כאן.

וכעת אחזור לסידרת הפוסטים שבין כסה לעשור בנושא "גם אלף צומות לא יכפרו!".

בימים אלה נזכרתי במעשה אמיתי שלא קרה אתמול, אך קרה גם קרה.

מדובר במשפחה בעלת שבעה אחים ואחיות, שאחת האחיות חלתה בסרטן חשוך מרפא, והדרך היחידה להצילה היתה השתלת מח עצם. המשפחה נבדקה, ורק לאח אחד היתה התאמת רקמות - הוא היחיד בעולם שיכול היה לתרום מח עצם לאחותו.

והוא בתחילה לא רצה, כי לא היה ביחסים טובים עם אחותו וכנראה שגם פחד. כשהסבירו לו כי מדובר בתרומת דם רגילה וכי אם לא יתרום הרי הוא גוזר דין מוות על אחותו - הוא נעתר לבסוף (גם בגלל לחץ המשפחה).

החולה החלה בסדרת הטיפולים שתחסל את מח העצם שלה (ללא אפשרות של חזרה אחורה), כהכנה להשתלה. אבל ביום המיועד, אחיה סרב לתרום, למרות התחייבותו הקודמת. בזה הוא גרם באופן ישיר למותה תוך ימים מספר.

כיצד יכול מי שנקרא אדם לגזור על אחותו, בשר מבשרו גזר דין מוות?

אין זה שונה מרצח בכוונה תחילה, ולמרות זאת החוק אינו מושיבו בכלא.

ואני חושב איך האדם הזה מסוגל להמשיך לחיות? איך בכלל יש אנשים כאלה? האם אי פעם הם עושים חשבון נפש? האם יש בהם איזושהי חרטה? ויש לי הרגשה שלאדם כזה לא תהיה אף פעם חרטה אמיתית.

אדם כזה (ובמיוחד שהוא מנהל אורח חיים מסורתי) לא יכפר על מעשיו גם באלף צומות.

רוצח בדם קר, חלאת אדם שאין לו אלוהים ואין לו מחילה ...

האם יש מישהו כאן שחושב שיש לו מחילה?

ובכלל כדאי אולי לכולנו לבחון, האם בסופו של חשבון נפש, כל מעשינו ראויים למחילה.

מתוך סידרת עשרת ימי חשבון הנפש:

מחשבות על פולחנים ומנהגים

איזה זאב אתם מאכילים?

אנשים וחשבונות-תורת הקבלה

חשבון נפש של הורה

ילדים מושלמים?

גם אלף צומות לא יכפרו... 

עטוף בטלית של מילים וגימטריה

מדוע אני לא צם?

קיבלתי במייל את הדברים הבאים:

כל אדם שאנו פוגשים בחיינו הגיע אלינו במיוחד על מנת ללמד אותנו על החיים. בדרך כלל האנשים שפגעו בנו בצורה הכי קשה, הם אלה שבאים ללמד אותנו כללים חשובים מאוד לחיים, לכן אין צורך לפגוע בהם בחזרה או לשמור טינה. אלא להיות שמחים בתוך תוכינו שפגשנו את האנשים האלה, כי הם לימדו אותנו הרבה על החיים.

כלומר, דווקא האנשים שפגעו בנו הכי קשה הם המורים הכי טובים לחיים. הם מלמדים אותנו להעריך את עצמינו יותר- הם כמו סוג של מראה עבורינו. זיכרו זאת ואל תכעסו או תשנאו את אותו אדם שפגע בכם אלא להיפך- תוקירו לו תודה על כך - כי הוא עזר לכם.

נשמע קצת ניו אייג'י: קשה להאמין שכל אדם שאנו פוגשים בחיינו הגיע אלינו במיוחד. אבל לאחר מחשבה ובהתעלם מהמשפט הקודם - נקיטת גישה פילוסופית כזו לגבי כל מי שפוגע בנו, תקטין את הרגשות השליליים שהורסים לנו את הבריאות.

לעשות בית ספר לאנשים יכול להביא לסיפוק רגעי, אך מנסיוני זה בדרך כלל חוזר אלינו מתישהו כבומרנג. אנשים מתחשבנים, וגם אלה שגרועים במתמטיקה יודעים ליצור יפה מאוד משוואות ביחסים עם אנשים. אך החיים אינם ואינם צריכים להיות מתמטיקה. למשל,קשה לאנשים ליישם את המשפט הנדוש: כדאי להיות חכם מאשר צודק.

לגבי המשפט האחרון באיגרת: "אל תכעסו או תשנאו את אותו אדם שפגע בכם אלא להיפך- תוקירו לו תודה על כך - כי הוא עזר לכם". נו, קצת קשה לי להוקיר תודה לאנשים פוגענים ומציקים. ואתם?

ולמרות שאני נוטה לסלוח, קשה לי שלא לכעוס על סוג אחד של אנשים, שאינם נדירים במחוזותינו - אנשים שבהם הרוֹעַ מצטרף לבּוּרוּת. שילוב קטלני!  

אלה הם אנשים, שכשלא יודעים איך להתמודד עם דעותיהם של אחרים, כשהן אינן מתאימות להם - הם תוקפים את בעל הדעה באופן אישי - בלעג, בהשמצות,  בקללות ובניבולי פה. ומה יוצא להם מזה ? הם מראים לכולם רק כמה הם רעים וטיפשים.

ולרעים כדאי לזכור: השמצת אדם אינה משכנעת אף אחד, שדעותיו אינן נכונות או צודקות - אלא את הטפשים בלבד. להיפך, התקפת אדם ברמה האישית דווקא גורמת להראות לכולם (מלבד לטפשים) עד כמה המתקיף חלש וחסר אונים וכמה לדעותיו האישיות אין בסיס עובדתי, אלא רגשי בלבד.

 ***

ולגבי אנשים רעים ובורים כאלה, מצאתי משהו מאסופות שיריי:

הפרפטאום מובילה (Perpetuum Mobile) של הנדידה התמידית