חשיבה חופשית

ויהי בימי פומפיי האחרונים של ישרא, "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן". וחשק 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לקלס ולחמוד לצון, ועמל קשה בפוטושופו ליצור פוסט מופת לתפארת מדינת ישרא.

ויעלזו בני הבליעל במחילותיהם עד מאוד

וחובבי הרקטום בראשות מגדל הגזרים וחברי מסדר השתקנים העלו את 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לדף הראשי של ישרא, כי אוהבים אלה עד מאוד להקליד במקש ולצחקק בהתרגשות מתחת לשפמם הרוטט.

וצדיקה אחת היתה בסדום:

וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד (בראשית כ"ח)

אלו שמתכוונים כעת לכתוב תגובה מתחסדת, שלא לשים לב וגומר, כדי להרגיש זכים וטהורים - אז ראשית כבר מזמן מערכת החיסון שלי פיתחה נוגדנים לארס הנחשים, הצפעונים והצרעות שבשדמות ישרא המתייבשות. ושנית אנא חיסכו מכם וממני את התגובה מסוג זה.

***

ולעניין הכללי בישרא - חיכיתם לגודו וקיבלתם מענה ברור למה שהתרעתי בפניכם חזור ושוב ורבים התעלמו או בחרו להגיב בקלס אישי (ישירות באופן המחליא ביותר, או ברמיזות עם קריצות בבלוגים של אחרים).

בפוסט האחרון סיכמתי מדוע ישרא הוא סוס בפרפורי גסיסה אחרונים. חטפתי על כך ממיטב הרוע של בלוגרים אחדים. נתקלתי כאן בכך שהשהיית כתיבה היא יריה עצמית ולא תזיז למנכ"ל נענע.

אבל ממכתבו השהיית כתיבה מאוד מזיזה לו (בניגוד למרבית מביני הדבר כאן). ולראיה, זה מה שכותב מנכ"ל שלא מזיז לו? ואני מצטט ממכתבו היום בבלוג 5: "כמנהל חברה מסחרית , אני נדרש לאחריות ללקוחות לעובדים ולבעלי המניות ".

חשבתם גם שהמנכ"ל לא קורא כאן פוסטים? אז חשבתם:

אתם מבינים את זה? את מה שלא רציתם לשמוע ממני, שמעתם היום ממנו בצורה הברורה ביותר. הוא לא שם עלינו ז..., אבל  השהיית כתיבה המונית לא טובה לו ולבעלי המניות. למרות הזלזול הרב שזכיתי לו בימים האחרונים כאן, אולי בכל זאת כדאי לכם לשמוע לעצתו של קנקן על עובדות החיים. וכן על ההשפעה של צעד כזה על המחיר שידרוש מנכ"ל נענע עבור רכישת הגרוטאה (ישראבלוג), שפתאום הוא מוכן לשמוע עליה. ודי לחכימא ברמיזה - על פי הכלל הפשוט של 'היצע וביקוש'.

ועל כן, כפי שאמרתי וללא היסוס  - אני עומד מאחורי המלצתי ונותן דוגמה אישית. תעשו את מה שאתם מבינים. תחליטו האם אתם יכולים לדחות סיפוקים או לא:

ובמקום מלחמות ישרא אישיות בין בלוגרים (שלא יובילו לשום מקום ואפילו יקרבו את האבדון) אני ממליץ לעסוק בעיקר בדחיפות ולא בטפל.

עריכה

לסיכום -  דבר אחד אפשר ללמוד ממכתבו של מנכ"ל נענע, ואשר נותן משנה תוקף לגישה שהמלצתי (ואשר להבנתי רבים המתנגדים לה כאן) :

* מנכ"ל נענע כן קורא פוסטים כאן!

* כן מאוד איכפת לו מסטטיסטיקה ומאוד מאוד איכפת לו ממה שיחשבו בעלי המניות והלקוחות (הפרסומאים).

* כיוון שכבר אין לו עובדים בישרא, הרי אנחנו העובדים בשבילו, ללא שכר ובתנאי כתיבה 'זבל'.

I rest my case

היום השתחררתי משירות סדיר בישרא. אשוב לכאן בהקדם עם תעודת שחרור, ואולי אכנס בעתיד פה ושם לשירות מילואים, במידת הצורך ואם יהיה מה לעדכן. 

היו שלום.

יש מדענים שעובדים נמרצות מאחרי הקלעים והעבודה שלהם מצוינת. לעיתים גם תורמת רבות לאנושות. ויש מדענים מלאי אגו שעסוקים ביחסי ציבור ופוליטיקה, כבר יותר ממה שהם עוסקים במדע לשמו. אני קורא להם "הנסיכים". הם אלה שהמוסד חפץ בייקרם. הם אלה שזוכים לקבל עוד כסף על מחקר צולע לעיתים, הם אלה שמביאים רייטינג לאמצעי התקשורת. הם אלה שכולם מדברים עליהם. הם אלה שנותנים לכם את ההרגשה שפתרו את בעיית הסרטן ובמשך עשר השנים שלאחרכך - לא קורה כלום. הם אלה שמרגשים אתכם והופכים אותם למושא הערצתכם.

אבל חוץ מהודעה בעיתון על קורס או הרצאה לקהל הרחב - לא תמצאו שום כתבה עלי או על המחקר שלי. ומראיונות טלוויזיה אני בורח כמו מאש. מדוע?

ובכן ראשית כבר אינני צריך לקבל קביעות. וזה כבר מסביר מדוע אינני צריך להשיג אותה בדרכים נאלחות.  כי השגתי אותה בעזרת עבודה מאומצת בעשר אצבעותיי ובמוח אחד, בלבד. יתכן שזה לקח קצת יותר שנים, אך יש גבול לאיזה שפל המדרגה אני מוכן להגיע.

אבל יש עוד סיבות. למוסדות המדעיים יש מחלקת דובר ויחסי ציבור. יש להם דובר (שלעיתים פרש מאיזו תוכנית הגשה במדיה, בעיקר ברדיו). ובין מקבלי המשכורות יש גם כתב או כתבת, שאחראים לכתיבת והפצת הודעות וכתבות מחקר לציבור באמצעי המדיה השונים.

לפני שנים אחדות הגיעה אלי כתבת כזו לראיון עם צוות צלמים וסאונד (עם מטריה גדולה שחורה, שעד היום אני באמת לא מבין את תפקידה). לאחר הראיון דרשתי לראות את העריכה לפני הפרסום. כשהראו לי את העריכה נדהמתי. לא רק שהוציאו דברים מהקשרם, אלא רצו לפרסם עובדות לא נכונות. ומי שהיה רואה את זה, היה בטוח שנפתרו לפחות מחצית מבעיות האנושות. 

אז הטלתי וטו על הפרסום, ויותר לא באים אלי. והכתבת כתבה כתבה על המחקר שלי, ולא ידעתי שאני עושה דברים כאלה. אז גם הטלתי וטו על פרסום הכתבה בעיתונים.

אני לא מוכן לשתף פעולה עם גחמות תקשורת. אני לא מוכן שישירו עלי את השיר הזה:

כבר כתבתי בעבר על הסיכונים שבהורדת אפליקציות לסמרטפונים שלנו כאן. זוהי באמת בעייה קשה. מצד אחד אין מתנות חינם, ומצד שני הסמרטפון שלנו מתחיל לזלול סוללה וזיכרון, ומועמס בג'אנק שלא ברא השטן.

הסמרטפון שלנו הוא מחשב לכל דבר ולכן חייבים לתחזק אותו כמו מחשב. אחרת יתחיל לזוז כמו דינוזאור וזה ממש מטרד לפרמט אותו ולהתחיל הכל מהתחלה.

מזה שנים שאני מתחזק את המחשבים שלי בהצלחה בעזרת תוכנת הפרו של חברת IObit - תוכנת Advanced System Care , ואני מברך כל רגע שהיא עורכת תחזוקה אוטומטית או ידנית במחשב שלי. יש גם גרסה חינמית.

אז גיליתי שלאותה חברה יש אפליקציה מעולה להורדה חינם לסמרטפונים אנדרואיד. האפליקציה נקראת Mobile System Care.  

 ומה היא יודעת לעשות? הרבה דברים. למשל:

 

 

בלוח הימני ניתן לראות את כל היישומים הנחמדים הכלולים באפליקציה הזו.

 

היישום הראשון והחשוב ביותר, מוצג בלוח השמאלי בתמונה. היישום הזה יסרוק במהירות הבזק את כל הסמרטפון וכרטיס הזיכרון. בסריקה תקבלו את הנוזקות והוירוסים שהוטמעו בסמרטפון שלכם. בסריקה הראשונה גיליתי וירוס ורוגלות שהוסרו מהסמרטפון. כבר היה כדאי. ובכל פעם שאני עורך סריקה מהסרגל בראש המסך הראשי של הסמרטפון - היישום מנקה זיכרון מטמון מיותר ומסמכי זבל, וכן הוא הורג תהליכים מיותרים של מערכת האנדרואיד.

 

ובנוסף בכפתור שמופיע בתחתית משמאל. יש יישום מעולה והכי טוב בעיר של חיסכון בסוללה. מכיוון שאני גולש באינטרנט, הסמרטפון החדש יחסית שלי זולל אנרגיה וגם ללא גלישה הייתי צריך לטעון כל 12 שעות בערך. פעמיים ביום לפחות. כעת האפליקציה מאפשרת לי שימוש ממוצע של 18 שעות. ניתן בעזרתו לשלוט על הרבה תהליכים זוללי אנרגיה - אבל הדבר השימושי במיוחד הוא סגירת האינטרנט בשעה שאני לא זקוק לו (כשאני יושב ליד מחשב, בישיבות, או כאשר אני ישן). ניסיתי הרבה אפליקציות חיסכון באנרגיה - ולא מצאתי טובה מהיישום הזה. 

 

בלוח האמצעי בתמונה יש גם יישום נחמד המוצא את הטלפון האבוד שלכם. למפוזרים שבינינו זה בהחלט שימושי.

 

תראו, למרות שאין לי מה להסתיר - אני לא אוהב שמישהו או משהו חודר לפרטיות שלי. יום אחד כשהערתי את הסמרטפון שלי מהשינה, גיליתי שרצים על המסך כל קטעי הוידאו שלי, אחד אחר השני. כמובן שהסוללה כמעט התרוקנה. אז לאפליקציה הזו יש יישום שמטפל בכך. אף אחד לא יוכל לגשת יותר לתמונות, לקטעי וידאו או קבצים שלכם - אשר ינעלו עם סיסמא. גם לא לאשה אם היא מרגלת אחריכם . ראו בלוח שבתמונה הבאה:

 

 

יום אחד גם גיליתי שמישהו או משהו טיפל ברשימת הכתובות והטלפונים שלי. חלקם נמחקו וחלקם שינו את מקומם ברשימת המועדפים שלי. אז האפליקציה הזו יודעת גם לטפל בזה. אתם יכולים לגבות את כל רשימות הכתובות שלכם ב iCloud. ולשחזר את כל הרשימות שלכם. היישום מזכיר לכם באופן אוטומטי כשיש צורך לעשות גיבוי חדש. מעולה. ראו בתמונה הבאה:

 

 

 

ובנוסף האפליקציה הזו יודעת לעשות עוד מספר דברים מועילים. למשל, להסיר אפליקציות מיותרות או אפליקציות שנתתם להן הרשאות לחדור לחשבונות המייל והפייסבוק שלכם.

 

כדאי מאוד לנסות את האפליקציה הזו ולהוריד מחנות גוגל בחינם. תתפלאו איך יכולתם להסתדר בלעדיה לפני כן. מילה שלי. יש לה גם דרוג הקרוב ל- 5.0!

אין לכם מה להפסיד. אתם תמיד יכולים להסיר.

 

כדאי להוריד את האפליקציה בחינם - לפני שתהפוך כנראה במהרה לאפליקציית פרו בתשלום.

 

***

 

 

תודה למלייקים. אני זקוק לעוד 7 לייקים כדי שאוכל לנהל באופן מלא את דף הפייסבוק החדש שלי, וכדי שתוכלו להנות ממנו. אז כנסו ותעשו לייק לדף הבית, ואם תסמנו כעוקבים - תוכלו לעקוב גם אחר פרסומי סטטוס מעוררי ענין או תועלת.

 

קנקן התה בפייסבוק - דף הבלוג הרשמי בפייסבוק

אהבתם? סמנו לייק!

 

  

 

אין לי במה להתגאות במכשיר הסלולרי שלי, שהוא רק מכשיר דור 3 וחצי רגיל. וכן, אני יודע שהיום מכשיר כזה ממש לא נחשב. ומי שיש לו כזה נחשב לדינוזאור ממוזיאון העתיקות.

ומה אפשר לעשות במכשיר שלי? לדבר, לשמוע ולדבר. היי זה טלפון, שכחתם?

וחוץ מזה יש לו מצלמת סטילס וּוידאו לא רעה בכלל, שאני צריך להתאמן כדי לזכור שיש למכשיר דבר כזה, ושאני יכול לצלם כמעט כל דבר - במקום המצלמה הדיגיטלית המשוכללת שלי. ובכל זאת כשאני רוצה תמונות איכותיות, אני מצלם במצלמה דיגיטלית איכותית.

ובטלפון שלי יש גם כרטיס זיכרון ומערכת השמעה אודיו לא רעה של מאות קטעי מוסיקה שכבר צברתי.

ויש לו גם אפשרות לגלוש באינטרנט בנפח נמוך. אבל אני כמעט מסרב לעשות זאת, כי יש לי אצבעות גסות מדי שלא כל כך מסתדרות בהקלדות על לחצנים קטנים, כי אני לא סובל מסכים קטנים, ומשום שיש לי מחשב מיני נייד שיש לו מסך אחלה, וממנו גם הרבה יותר זול לגלוש מאשר בחסות חברת הסלולר הגזלנית שלי.

ויש לטלפון שלי עוד פונקציות שעדיין לא התעמקתי מה הן, ומה יוסיפו לחיי...

אז כאמור חוץ מטלפון, אני מסתובב עם התיק שלי שמכיל מצלמה דיגיטלית משוכללת ומחשב מיני קל משקל. אויש, איזה אדם פרימיטיבי שאני.

ואני כל כך פרנואידי שיגנבו לי את הטלפון הנייד שלי (שמי בכלל צריך אותו כשיש היום סמרטפונים?) שבטלפון שלי צריך להקליד שני קודים - אחד להפעלת הטלפון והשני להפעלת ה-SIM. ובעצם באמת מה כל כך צריך להיות לי אכפת לאבד אותו (זה לא סמרטפון)? אבל היי השתגעתם? בטלפון הזה יש את כל רשימות הכתובות והטלפונים, ויש בו את כל יומן הפגישות שמזכיר לי מתי ואיפוא אני צריך להפגש עם מישהו, שבעצם הייתי מת לשכוח אותו. ויש בו כאמור למעלה מ-400 קטעי מוסיקה שהורדתי בדם יזע ודמעות. ויש בו תמונות שאגרתי בזיכרון. אז מה אתם חושבים, שאני מעונין לאבד את כל זה, אם לאיזה מסתנן מסכן יחשק לגנוב את הטלפון המסכן שלי? כנאמר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

ואתם בוודאי אינכם מבינים איך יכולתם לחיות מבלי יכולת להוריד אפליקציות כל היום. ואני כבר קשה לי לחיות עם עדת זומבים מסביבי, ששכחו איך לשוחח, ומתעסקים וחופרים בסמרטפונים שלהם כל היום. כולם כבר הפכו לסוציומאטים מהלכים ויושבים כמו רובוטים עם מכשירים ואוזניות.

ונתעלם כאן מהשאלה עם הקרינה הנפלטת מהמכשירים שלנו גורמת לסרטני דם או סרטן מוח, או סרטן אשכים (למי שחושש מסרטן באשכים יותר מאשר סרטן במוח) - הרי חברות הסלולר עומדות בתקנים ומספרות לנו שאין ממש הוכחות נסיבתיות, כמו שאין הוכחה מדוע ברחוב עם אנטנה כלשהי מתים בו מסרטן פי- 50 יותר מאשר במקומות אחרים, כמו שכל מי שמת מהקישון - מת בסֵיבה טובה ובריאה. גם אם נלקה בסרטן, סטיסטיקאי המועסק בידי עורך דין ממולח יאמר לנו שמנין לנו שלא לקינו במחלה בשל עשן המכוניות, או מחומרי המזון התעשייתי שאנחנו אוכלים. גם, למי שמפטפט בסלולרי במקום סגור (כמו באוטובוס או מכונית) וליושבים לידו במרחק מטר וחצי (ויתכן שיותר) - יש כנראה מה לדאוג (הקרינה עצומה!). ובכלל זה נורא מעצבן לשמוע במשך חצי שעה שיחות קולניות של אנשים: " מאמי, את סתם כועסת, את לא מבינה ש ... את שוב עושה לי את זה ...).

אבל מה זה חשוב? - כולנו, נראה שמכורים למכשיר הזה, עם סרטן או בלי סרטן.

אז ניסיתי לחשוב מה באמת חשוב כל כך במכשיר הזה שממש כל כך קשה בלעדיו.

רשימת כתובות וטלפונים? - אפשר ביומן או בפנקס

תמונות? - אפשר גם מצלמה

מוסיקה? - אפשר גם מכשיר MP3 או דיסקמן (זוכרים מכשיר כזה?)

אינטרנט?- אפשר גם מחשב או טאבלט.

אבל טלפון נייד? -אין לו תחליף, מדוע? זאת תוכלו לראות בסיפור הקצר שאספר לכם כאן.

לפני מספר שנים, אולי כחמש עשרה, נסענו רעייתי ואני לבקר את אמא שלה בבית אבות מחוץ לעיר. כשחזרנו חזרה, התחיל לרדת שלג בירושלים. וכדרך ימים ימימה, תמיד יש אחדים שנוסעים באיזה טרנטה מקרטעת (ולא שאני נוסע ברכב ארבע על ארבע, או בפרארי), נתקעים וחוסמים את הדרך. והשעה שתיים בצהריים, ואחר כך שלוש, שלוש וחצי - ובארבע סוגרים את המעון של הבת. מה יהיה? איך נודיע משער הגיא לגננת, שאנחנו תקועים? ואיך נבקש מאחד ההורים, שיקח אליהם את הבת?

הגענו לגן המעון מעט לאחר חמש. שערי הגן נעולים. שום הודעה אינה מודבקת לשער. איפוא הבת? נוסעים הביתה בחרדה, ומתחילים לטלפן מהורה להורה בדף הקשר. כי הגננות אינן עונות...

למחרת מיהרנו לרכוש שני טלפונים סלולרים מגושמים מהדור הראשון.

אז לאחר מחשבה מעמיקה, הגעתי למסקנה שהכי חשוב בסלולרים היא האפשרות לשוחח בזמן חרום. את כל השאר, אפשר לעשות גם באמצעים אחרים.

ולגבי הסמרטפונים? היום כשמחכים בתור לרופא, או במשרד הפנים, אנשים כבר לא משוחחים כמו פעם ומספרים על הצרות שלהם. כולם אילמים, שקועים בסמרטפונים המרצדים שלהם.

וזה מהימים שבהם שלשלו אסימון:

 תוספת עריכה

במקביל פרסמתי פוסט בבלוג דע-א-קטואליה, על מה ניתן ללמוד כאשר פוסט שלך מגיע למומלצי נענע, וכאשר פוסט אחר שלך בנושא הסכנות בהטפות של יורופסקי, גם הוא הופך השראה לנושא החם בישרא.

את מה שלמדתי מתגובות הקוראים, ניתן ומומלץ לקרוא כאן.

חג שמח

בוודאי הינכם מכירים את סיזר מילאן, מסדרת הטלוויזיה הלוחש לכלבים. סיזר מילאן הוא התגלמות דוקטור דוליטל של ספר הילדים הקלאסי. אמנם הוא לא מרפא כלבים, בשביל זה יש וטרינרים, אך הוא בהחלט מבין את שפת הכלבים. ובהחלט יש גם אנשים שיודעים להבחין בסוגי נביחות וניואנסים שלהם וכמובן בשפת הגוף העשירה שלהם. זה אנחנו ברובנו שאינם מצליחים להבין את שפתם. 

בתור בעל לשני כלבים וכלבה שהלכה לעולמה לא מזמן, אני יכול להעיד שכלב היא חיה מדהימה. אומרים שכלבים שונים מאיתנו כי הם לא יודעים לדבר. אומרים גם שכלב מקבל דברים כמובן מאליו ואינו שואל שאלות, אך בפוסט זה אני רוצה להפריך מיתוסים אלה.

על חוכמת החיות המופלאה כבר כתבתי בפוסט קודם ושם גם הזכרתי כלב שהיה במצוקה כי רצה להציל את חברתו, שדיבר אלינו בשפתו - באופן שאנחנו מבינים.

כלבתנו ז"ל, כשהייתה חייבת לעשות (לעיתים רחוקות) את צרכיה בלילה , הייתה נוהגת לפתוח את דלת חדר השינה שלנו, להכנס בשקט ולהעיר אחד מאיתנו בנשיקת ליקוק, וכשראתה שהתעוררנו הלכה ונעמדה ליד דלת החדר, מסתכלת לעברנו ותחינה בעיניה - אף לא נביחה, שקט - הרי זה לילה. וכשנגמרו המים בקערית שלה, היא באה למי שהיה קרוב אליה, נתנה לו ליקוק ורצה אל הקערית הריקה, ובלשונה השמיעה רעשי חיכוך עם תחתית הקערית.

והכלבה החדשה שאימצנו, כשרצתה בפעם הראשונה לצאת לטיול צרכים, נעמדה עם פניה אלינו והעבירה מבטה לסרוגין מרצועת הטיול שלה אל נעלי הבן שהיו מונחות בצד השני לפני דלת היציאה - מספר פעמים עד שהבנו. שוב, ללא קול.

אולי תאמרו שזו לא חוכמה, הכלבים רק מסמנים לנו כאשר הם זקוקים למשהו. אבל כלבים למשל לא שואלים ולא יודעים לשאול שאלות כבני האדם. אז אומר לכם שהם בהחלט שואלים שאלות וגם יודעים לשאול - ואביא שוב דוגמה:

כאשר אנחנו מסיימים ארוחה משפחתית בשבת, אני נוהג בדרך כלל לצאת אל המרפסת הצופה אל נופי מדבר יהודה והרי מואב המדהימים, וללגום כוס קפה או תה.

יום אחד, כאשר לא יצאתי כהרגלי למרפסת והתיישבתי בספה בסלון ללגום מכוס הקפה, הכלבה נעמדה ביני לבין המרפסת, נועצת בי מבט ולאחר יצירת קשר עין, מסיטה מבטה ממני לסרוגין אל כיוון המרפסת, מספר פעמים - כשואלת: "היי, מה קרה שאינך יוצא כהרגלך למרפסת?"

אז האם כלבים באמת אינם שואלים שאלות או אינם יודעים לשאול?

והנה קטע שלא קשור ישירות לנושא הפוסט, אבל קרע אותי מצחוק:

אתם חייבים לראות את זה!