לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיוטים


 

באישון לילה התעוררתי
 
הציפורים של השכן צרחו נורא 
  
ציפורים - 
 
סיסמומטר עם מצפן
 
עוד רגע המיטה תגלוש
 
בסולם ריכטר
 
מרכס גיר הַיְשֵׁר לים המלח.
 
 
אבל
 
המיטה נשארה במקומה
 
וגם צעקות הציפורים
 
אולי חזר הנחש משנה שעברה
 
אולי חתול רעב
 
ואולי
 
גם לציפורים יש סיוטים.
 
 
  
אז מה הבסיס למקור הפחד? מקור הפחד נעוץ בזה:



 

 הפחד מותבע באזור במוח המכונה אמיגדלה. זהו אזור פרימיטיבי שאנחנו חולקים עם החיות. פחד שמוטבע שם קשה לסלק, והוא הופך לפוביה. וכנגד פוביות קשה להלחם בהגיון. וזה חומר למחשבה איזה פוביות יש לכל אחד מכם.

  

כתבתי בעבר כתבה על פחדים בילדים המתפתחים לפוביות בבגרות. למי שלא קרא, ממליץ לקרוא את הכתבה המלאה כאן.

 

רבים מהפחדים והפוביות שלכם מועברים לילדיכם. כהורים צריך להזהר גם מטראומות ופחדים שמתעוררים בילדים, ולטפל בזה מיד כאשר התרחש הארוע. לא לחשוב שזה יעבור מעצמו. לא סתם מכריחים טייס שמטוסו התרסק לטוס שנית מיד. לעיתים צריך מעוף ויצירתיות מצד ההורים בזמן אמת. אתם אלה שתוכלו למנוע אחר כך עשרות טיפולים אצל פסיכולוג, אם בכלל יעזרו.

  

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 22/1/2014 17:34   בקטגוריות סיוטים, פחדים, פוביות, אמיגדלה, שירים שלי, חברה, מדע  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-27/1/2014 14:00
 



מתנת קרציות לראש השנה


  

בפוסט הזה יש קצת ביולוגיה מגעילה, אבל סיפור אימה אנושי מאחריה.

 

אתם יודעים מה זה?



  

במציאות הגודל שלו 2-3 מילימטר.

 

וזה אותו חרק לאחר שמצץ לחתול או לכלב או לאדם את הדם:

  

  

  

  

 הנה ראו את הפרופורציות לפני המציצה ולאחריה (הוא מתנפח פי 4-5):

 

 

 

 ראו איך הוא גדל

 

 

 אם אינכם בעלי כלבים וחתולים ולא זיהיתם - זהו לא יתוש, לא עלוקה ולא ערפד, זו קרציה - אך כמוהם היא ניזונה על אותו עיקרון מציצת דם של בעלי חיים ואדם.

 

קרציות הן קרובות משפחה של העכבישניים. הן בעלות 8 רגליים (גפיים) ובנוסף לכך יש להן גם גפי פה, בעזרתן הן ננעצות בעור (יחד עם הפרשה של חומר דמוי דבק) ומוצצות דם. בגלל הדבק וההיצמדות החזקה של גפי הפה, קשה מאוד לנתק את הקרציה. 

 

לקרציה יש מחזור חיים. רוב מחזור החיים של הקרצייה מתקיים בסביבה ולא על גופו של הנמצץ. הביצים בוקעות בסביבה (אצלנו ברחוב זה באדמה ובשדות בהם מבלים חתולי הרחוב, שאותם מאכילות איזו שכנה או שתיים, למגינת ליבם של כל דיירי הרחוב, ובחסות אדישות עיריית ירושלים, הגובה מאיתנו ארנונה חודשית בסכום של כמעט שכר דירה).  

 

והקרציות הצעירות עוברות מספר שלבי התבגרות עד שהן הופכות לקרציות בוגרות. במעבר משלב לשלב הן ניזונות מדם. הקרציות עומדות על גבי צמחיה ב"זרועות פשוטות" ומחכות לבעל חיים שיעבור , ואז הן נתפסות עליו ובעזרת גפי הפה שלהן ננעצות בעורו. במשך 2-3 שבועות הן נשארות צמודות ומוצצות דם, בתום ארוחת הדם הן נושרות לקרקע, מטילות ביצים ומחזור חיים חדש מתחיל. נקבה אחת של קרצית הכלב יכולה להטיל עד 5,000 ביצים !  

 

מחזור החיים של קרציה

 

 

 אז חוץ מזה שזה מאוד מגעיל, זה מאוד מסוכן לכלב ולאדם. קרציות עלולות להעביר גורמי מחלה שונים לכלבים ולבני אדם. אחת מהמחלות הנפוצות בכלבים נקראת "קדחת קרציות". היא נקראת כך משום שהיא מועברת ע"י קרציות והיא בד"כ מלווה בחום גבוה (קדחת). אבל למחלה עצמה גורם טפיל דם זעיר הנקרא ארליכיה קניס.

 

הקרציות עלולות להעביר גם סוגי טפילים אחרים, למשל סוג של ריקֶציה,הגורמת למחלת קדחת הבהרות בבני אדם. הזמר מאיר אריאל מת ממחלה זו.


גורמי המחלה השונים מועברים רק לאחר שהקרציה הצליחה להיצמד ולמצוץ דם.

 

 

לאחר ההקדמה המצמררת הזו מתחיל סיפורנו. וכבר מגרד לי בגוף כשאני כותב אותו. הבת גילתה על הכלבה שלנו את "העכבישונים האדומים" האלה, והם התחילו לקפוץ מהכלבה אל השטיחים ואפילו עלינו וכבר הדביקו גם את הכלב.

 

קיבלנו קולרים עם חומר דוחה קרציות מהוטרינר שלנו (שהחליפו את הקולרים הכימיים הקודמים), פלינו אותם ידנית מפרוותם (פעולה דוחה באמת), שאבנו שטיחים כמו מטורפים, וללא הואיל. הקרציות כבר התחילו לקפוץ עלינו. באופן שלא יבייש סיפורי אימה.

 

ואז בהמלצתו של הוטרינר פתחנו במלחמת עולם. קנינו אבקות "ריחניות", כפפות ומסכות ומרסס המכיל חומר ריסוס מבחיל. ומהאבקות היכנו עיסה שנמרחה על כל פרוותם של הכלבים לקול מחאתם (הקטן פשוט רעד מפחד - מהכפפות, המסכות, הריח, אני לא יודע מה). ואז חייבים לשכנע אותם שימתינו במקום עד להתייבשות הפרווה כמחצית השעה.

 

לאחר מכן, ניקוי יסודי ושטיפה של רצפות מקום הטיפול - החומרים רעילים ואיזו קרצית נואשת קופצת מהפרווה (אל דאגה, נחרץ גורלה למות). ולאחר מכן ריסוס מאסיבי בערוגות המרפסת, הפאטיו והגינות מסביב. כמובן שאת כל הרחוב והשדות אנחנו לא יכולים לרסס וגם עיריית ירושלים אינה משתפת פעולה.

 

בעוד 48 שעות החיות חייבות לעבור חפיפה יסודית וטיפול נוסף. ביום ראשון תגיע אל הבית שלנו חברת הדברה, להדברה של כל חלקי הבית. בחרנו חברת הדברה המשתמשת בחומר הדברה ביולוגי (ולא כימי העשוי לפגוע גם בחיות וגם בנו). ההדברה האחרונה מסוג זה החזיקה את הבית שלנו נקי מכל חרקים למיניהם למעלה משלוש שנים (תקופת אחריות שנה).

 

ואתם יכולים לתאר לכם שעל כל זה אנחנו משלמים טבין ותקילין. אך מה לעשות? נזרוק את הכלבים החמודים? העיקר הבריאות!

 

איזו "מתנה" נפלאה שכזו, ממש לראש השנה. ועתה אנחנו צריכים לאחל לנו שנת אושר, בריאות ושלום, והעיקר שנה ללא קרציות.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 14/9/2012 19:05   בקטגוריות קרצית הכלב, כלבים, חתולים, הדברה, ביולוגיה, בעלי חיים, חומר למחשבה, מדע, סגנון חיים, סיוטים, פילוסופיה, טפילים, קדחת הבהרות, מאיר אריאל  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-15/9/2012 09:34
 



סיוטי המחשב והסלולרי שלי


 

פלאי הטכנולוגיה של המחשב, האינטרנט והטלפון הנייד גרמו לשינויים חיוביים מאוד בחיינו, אך גם הביאו לנו לא מעט סיוטים:

 

 



 

 

א. לבלוגרים שבכם. קרה לכם פעם שמישהו שינה את ההגדרות בלוח העריכה שלכם והפכתם פתאום לרואים ואינם נראים? כבר כתבתי על זה בכמה פוסטים.

 

ב. קרה לכם פעם שפתאום החץ על המסך מקבל חיים משלו והוא מטייל בתזזית ברחבי המסך? לפעמים עוזר אם מרימים את העכבר ומניחים אותו שוב. אך יתכן שלפעמים אתם מקבלים הרגשה שיש מישהו השותף למה שקורה במסך שלכם?

 

ג. קרה לכם פעם שפתאום חלק מהאפליקציות והמשחקים באייפוד או באייפון נעלמו? ובכן זה קרה לבן שלי. האפליקציות והמשחקים באייפוד שלו עוברים סינכרון עם המחשב שלו. כשרצה להכנס למחשב שלו, נדהם ששם המשתמש אינו שלו אלא של אחד שקוראים לו עוזי. ועוזי הוא בהחלט לא שמו. לאחר איתחול הבן גילה שאותם המשחקים והאפליקציות שנעלמו מהאייפוד שלו (שכמובן הורדו בתשלום), נגנבו גם מהמחשב שלו.

 

מזל שבחנות של אפל יש תעוד על רכישת אפליקציות ומשחקים, ולכן יכול היה להורידן בשנית ללא תשלום. אבל בכל זאת מדובר כאן בזמן ובעגמת נפש, אך בעיקר בחדירה לפרטיות. ולמישהו יש אפליקציות ומשחקים גנובים.

 

ד. קרה לכם פעם בעבודה שנדמה לכם שהייתה השתלטות על המחשב שלכם? שמישהו צילם את המסך שלכם? שיש לכם שותף בקריאת המיילים שלכם? שמישהו דאג שמייל מרשיע שלכם יפתח כג'יבריש? שיחידת המחשב נכנסת ללחץ אם התקנתם באופן פרטי חומת אש (פייר וול)?

 

ה. הידעתם שגוגל, למשל, שומרים ומגבים את כל החיפושים שלכם (גם אם מחקתם את היסטורית החיפושים), והמשטרה או מישהו אחר יכולים לנצל זאת? 

 

ו. הידעתם שמה שמחקתם במחשב אינו נמחק באמת? כל מומחה קטן ויש גם תוכנות מיוחדות  - יכולים לשחזר את הכל. כי במחשב כל המידע נאגר בצירופים של 0 ו-1. כשאתם מוחקים האחד אינו הופך ממש לאפס, אלא למשהו ביניים - שניתן להחזירו אחר כך לאחד.

 

ז. קרה לכם שהמסמך שעבדתם עליו שעות ושמרתם אותו לא נפתח, או נפתח כג'יבריש?

 

ח. קרה לכם שהמכתב הארוך שכתבתם ועדיין לא סיימתם הלך לאיבוד בהפסקת חשמל?

 

ט. קרה לכם פעם שנכנסתם לאיזשהו אתר והמחשב שלכם הוריד וירוס - שתוכנת האנטי-וירוס שלכם לא יכולה לזהות אותו, כי הוא נכנס בדלת האחורית (BACK DOOR)?

 

י. קרה לכם שהייתם חייבים לפרמט את המחשב ולבזבז שעות כדי להתקין מחדש את כל התוכנות והמשחקים ואת כל תכולת התיקיות שלכם?

 

י"א. קרה לכם פעם שמישהו הכניס למחשב שלכם וירוס ששולח דברי זימה לכל רשימת המכותבים במייל שלכם בשימכם? קרה לכם שאישה שאתם לא מכירים שולחת לכם מייל זועם על ששלחתם לה מייל פורנוגרפי עם דברי זימה?

 

י"ב. האם אתם בטוחים בכך שמישהו לא התקין לכם תוכנת ריגול כשעניתם לשיחת טלפון? ברגע זה ואילך כל שיחת טלפון שלכם מוקלטת ולא רק - הבוס שלכם או מישהו אחר שומע את כל מה שאתם אומרים מאחורי הגב שלו בחדרי חדרים, כמו באינטרקום.

 

אלה שניים עשר הסיוטים שלי, ושלכם?

  

תוספת עריכה:

 

ועוד סיוט בונוס. קרה לכם שקיבלתם את המייל הכי חשוב לכם והוא נמצא בתיקית דואר הזבל?

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 22/7/2012 08:48   בקטגוריות סיוטים, טלפון נייד, בלוגיה, חברה, חומר למחשבה, לקחים, מחשבים, משחקי מחשב, פילוסופיה, פעולות זדוניות, קונספירציות, ראייה מרחוק, שפת מחשב, תקשורת, תרבות, אינטרנט  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-25/7/2012 10:28
 



122,081
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)