לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה עושים עם המנה שהחזרתם


 

בליל קיץ חם, במוצאי שבת, ישבנו וסעדנו קבוצת חברים, במסעדה תל אביבית לחוף הים. המקום הומה אדם, אך הבריזה הנושבת מהים מחייה נפשות.

 

והנה הגיעו המנות הראשונות. רואה אני את אחת הידידות בוחנת את המנה שלה בבעתה. ג'וק (בעברית, תיקן) ענק, שכבר אינו בין החיים, מציץ בעיניו הגדולות מבעד לפרוסות הגזר והמלפפון, מחושיו מלטפים את העגבניה וכנפיו עוטפות על החסה. לאחר הזעזוע, אחד הסועדים קרא למלצרית להחליף את המנה.

 



 

 

בינתיים לקחתי את מנת הסלט המבחילה ובזקתי עליה רבע מלחיה, אולי חצי. המלצרית הגיעה כולה מתנצלת, לוקחת את המנה ומביאה אחרת.

 

עוברות מספר דקות והנה קול זעקה מחריד את המסעדה. קופצת אישה כנשוך נחש

"זו לא מנה, זו מלחיה ..." .

 

 

מכאן גבירותיי ורבותיי אתם יכולים ללמוד מה עושים במנות שאתם מחזירים.

ולשומרי הכשרות כדאי לחשוב מה שווה תעודת הכשרות של הרבי.

 

 

וחומר למחשבה: אם אין לכם ג'וק במנה, אולי יש בה חומרי הדברה?

 

ולכם קוראים יקרים, קיבלתם ממני המלצה מה לעשות עם מנות מוחזרות.

 

 

***

 

 

ולגבי שכיחות התופעה והצד המשפטי, קיראו את זה.

 

 

 

***

 

 

לפתוח מסעדה בארץ הוא לא דבר פשוט. בין השאר, בעל המסעדה צריך לדאוג לקבל אישור הפעלה ממשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור צריך למלא קריטריונים בריאותיים ולספק את הבודק המקצועי.

 

לאחר מכן, נדיר ביותר שמשרד הבריאות מוציא צו לסגירת המסעדה.

 

אספר לכם סיפור אמיתי שקרה לפני מספר שנים. יצאנו מספר זוגות חברים לאכול במסעדה ירושלמית יוקרתית דאז. שם המסעדה היה גיליס והוא וודאי מוכר לירושלמים ותיקים.

 

מספר ימים לאחר מכן, חלינו כולנו בצהבת. רעייתי ואני חלינו קשה במחלה. אני אושפזתי 24 שעות במיון. היינו חייבים למסור את הבת שהייתה כבת שנתיים להורי הגרים באזור השפלה למספר ימים. ראשית לא היינו מסוגלים לטפל בה ושנית הייתה סכנה שהיא תדבק מאיתנו בנגיף (שמועבר באוכל). היא גם קיבלה מייד חיסון לצהבת. זה לא החיסון הרגיל לצהבת מטיפוס B , שמקבלים כל ילדי ישראל. אלא חיסון כנגד צהבת מטיפוס A.

 

אחת מהידידות שאכלה במסעדה חלתה מאד קשה במחלה ופנתה בתחילה לרופאת המשפחה בקופת חולים. הרופאה הזו, שהייתה גם רופאה אזורית, לא איבחנה שזו צהבת ושלחה אותה הבייתה למנוחה. לדעתה השתן היה צהוב מחוסר שתייה. כשהחמיר מצבה, היא פנתה למיון - שם ביצעו בדיקות מעבדה ואישפזו אותה מספר ימים בבית החולים. 

 

כשקיבלה את חשבון האישפוז מבית החולים, קופת חולים סירבה לשלם, כי היא אושפזה ללא טופס 17. באופן מסתורי נעלם תיקה הרפואי אצל הרופאה האזורית.

 

ולענינינו - היא פנתה למשרד הבריאות כדי להתלונן על מסעדת גיליס. מה התשובה שקיבלה ממשרד הבריאות? התשובה הייתה: "גברת, צהבת זה לא כולרה". בזה נסגר העניין מבחינת משרד הבריאות.

 

משרד הבריאות דואג שהמסעדה תעבוד בתנאים הגיינים בעת פתיחתה. אבל אין למשרד הבריאות היכולת וכח אדם לטפל בבעיות הגיינה של מסעדות קיימות.

 

מכאן אתם למדים שרשיון הפעלה של מסעדה אינו מבטיח שבבשר שאתם אוכלים לא טיפלו חתולים, או ג'וקים. שהמטבח נקי, הטבחים נקיים, ושמקפידים על תנאי הגיינה. אני זוכר שפעם אכלתי במסעדה יוקרתית, שגם היא כבר נסגרה, ולחצי מנת חזה העוף שאכלתי היה טעם של עוף לא טרי. כנראה המחצית הזו הופשרה והוקפאה שנית.

 

במסעדה ירושלמית אחרת, ששמה פוקצ'ה (שעדיין קיימת). קיבלנו כל המשפחה כוסות מים בטעם של סבון.

  

האם במסעדות המפוארות שאתם אוכלים, הצצתם וראיתם איך נראה המטבח?

בדרך כלל לא יאפשרו לכם את זה. גם למים המינרלים שנפתחו מבקבוק חדש בנוכחותנו לתוך כוסות שהוחלפו - היה טעם של סבון. ביקשנו מהמלצרית הלא מאמינה שתטעם בעצמה מהכוס. לאחר מהומה לא קטנה שעשינו, הגיע רב המלצרים, שהתנצל על כך שהייתה כנראה בעייה במדיח.

 

 

כמה אנשים במסעדה ההומה הזו שתו מי או יין סבון ולא הרגישו?

כמה מהם סבלו לאחר מכן מכאבי בטן?

  

  

כשעוד גרתי בבית משותף, נכנסתי לשכנים, שבבעלותם פלאפליה ירושלמית ידועה -"פלאפל שלום", כדי לגבות את מיסי ועד הבית. בעלת הפלאפליה, היתה עסוקה בטחינה והכנת עיסת הפלאפל שתשלח אחר כך לחנות. ובכן במו עיני ובעיני שכנה אחרת שהיתה עימדי, ראינו כיצד נטחנים גרגרי החומוס יחד עם ג'וק ענק שצנח לטחינה יחד עם הגרגרים שנשפכו מתוך שק. אחסוך מכם את מה שאמרנו לה ובמיוחד את מה שהיא אמרה לנו. לחנות הפלאפל הזו היה הכשר של הבד"צ.

 

 

מוסר השכל מהכתבה: תבחנו היטב את המנה שקיבלתם, תריחו אותה ואם משהו לא נראה לכם, תחזירו אותה. לא לפני שתמליחו אותה כהוגן. חחחחח

 

תוספת עריכה

הגיע לאזניי שיש אנשים שאינם מאמינים למה שנכתב כאן. להם אומר, צדיק באמונתו יחיה. אם הכחשת בעיות הגיינה נותנות להם הרגשה שהם אף פעם לא נפלו בפח, יבושם להם. קשקשן ומיני אמירות כאלה, דווקא מראות שיש אנשים שכשאין להם בסיס עובדתי הם משמיצים. ובכן לאלה שאומרים שאין דבר כזה ג'וקים באוכל, נא ראו הקישוריות למעלה על מה שאירע במזנון הכנסת. או אולי גם זה רק פטפוטי ביצים. ואזכיר לכם גם את שאירע באחת מרשתות המזון הגדולות, שמצלמה נסתרת תיעדה בפני קבל עם ועדה בטלוויזיה - את הטיפול שהעניקו חתולי אשפה לבשר במטבח. וכן, בעקבות הלשנה של עובדת, נחשף טיפול בבשר מקולקל -שוב באחת מרשתות המזון הגדולות. הטיפול כלל שטיפת הבשר ותיבלון מוגזם, כדי למסך את טעם הקילקול.

ואת התכנית כלבוטק שבה נמצאו קוליפורמים מסוכנים (הרבה מעל לתקן) במרבית החומוסיות שנבדקו, אתם זוכרים?

 

נכתב על ידי קנקן התה , 31/7/2012 07:12   בקטגוריות מסעדות, הגיינה, מנות מוחזרות, בישול, בריאות, כשרות, חברה, חומר למחשבה, כלכלה, לקחים, סגנון חיים, סיפור שלי, פילוסופיה, תרבות, ביקורת  
55 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-2/5/2014 01:49
 



122,075
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)