חשיבה חופשית

לאחר התחבטות לא קלה החלטתי לשנות את הכותרת לפוסט, שהיתה במקור "גם צמחוניים וטבעוניים אוכלים בשר?!" אני עומד להציג דברים קשים, ידועים בחלקם ואנחנו (לפעמים בצדק) מדחיקים. אבל אולי המדחיקים הגדולים ביותר הם הטבעוניים והצמחוניים הנמנעים ממאכל בשר.

גרי יורובסקי ושו"ת מנסים להגעיל אותנו השכם וערב כטקטיקה להפוך אנשים לצמחונים. וכפי שכבר הזכרתי בעבר, הם מציגים למשל צלחת פסטה עם נתחי בשר עגל כאילו וזה בשר כלב.  ועוד כהנה וכהנה. זה בהחלט מקובל עלי שאנשים בוחרים בצמחונות בשל אדיאולוגיה. אבל עד כאן, אידיאולוגיה בלבד! בלי שכנועי בריאות שממש לא מדוייקים, בלי שיקולים כלכליים לא מעשיים, בלי לומר שהאדם צריך להיות חיה צמחונית בעוד שהוא ממש לא מותאם לצמחונות. והכי חשוב (וזה נושא הפוסט) - אפילו גם טבעוניים אוכלים בשר חי. ואפילו לא מעט.

לפני שאמשיך, אציין שאין בפוסט הזה שום דבר מגמתי כנגד צמחוניים וטבעוניים. כפי שתראו, יובאו כאן דברים קשים שנוגעים לכולנו - גם אוכלי כל. 

לפני שנים מספר ביקרנו עם הילדים בחווה טבעונית בצפון. מההסבר האידיאולוגי הארוך של בעלת החווה כבר אינני זוכר דבר מלבד משפט אחד: "אם תולעת לא מוכנה לאכול מכרוב (עם חומר הדברה), מה זה אומר לגביכם, תחשבו על זה". אם ננתח את המשפט הזה של הגברת אפשר לומר שהוא דו-משמעי (למרות שלא התכוונה לכך). כי מצד אחד צודקת הדוברת שחומרי הדברה רעילים ורעים לבריאותנו. אבל מצד שני, בהמנעות מאכילת ירקות ופירות מודברים, יוצא שהגברת מעדיפה לאכול את הכרוב יחד עם התולעת שמסתתרת הטב בכרוב. ובדרך כלל, התולעת או הזבובון אינם בודדים.

מדגם קטן ביותר

אכילת שרצים וטפילים בלתי נראים היא אחת מהעבירות הדתיות החמורות ביותר. לכן היא מטרידה רבנים רבים המביאים כל מיני תקנות - כמו השריית הירקות והפירות במים וסבון ושטיפה מסיבית במים זורמים לאחר מכן. וכן השטיפה המפורסמת בחומץ. אבל... החומץ אולי הורג את החרקים (גם לא את כולם!), אבל גם עשוי לקבע אותם - ובמקום בשר זבובון או תולעת חי, אנחנו אוכלים בשר מת (גוועלט, טריפה, בשר שיקוצים, פיגולים, טפו, טפו,טפו). ובעצם בשר כבוש.

הסרטון הבא מובא בהקשר כשרות  דתית, אבל כדאי לכם לצפות מה אנחנו אוכלים עם תותים ובמיוחד עם תותים אורגניים שלא הודברו. ואנחנו אוכלים את זה גם כששוטפים אותם היטב היטב במים וסבון.

לאחרונה פורסם מחקר המצביע על קשר נסיבתי בין אכילה של ירקות ללא חשש חרקים הנצרך על ידי החרדים לבין עליה במקרי הסרטן באוכלוסיה זו. בעקבות המחקר הזה רבנים המליצו לחזור לירקות הרגילים ולשטוף בחומץ. כלומר, אולי פחות חומרי הדברה רעילים אבל עם כמות מסויימת של "חרקים כבושים".

מיותר גם לציין שתקנות הכשרות מתעלמות מחרקים וטפילים מיקרוסקופיים. משמע רחוק מהעין רחוק מהלב. ולכן גם לגבי כשרות בשר חייבים לדעת שהכשרות נותנת רק תשובה חלקית מאוד לנגעים כמו טפילים, ביצים ושרצים בבשר. לכן בעיניי נחשב יותר מבחינה בריאותית חותמת של השירותים הוטרינריים מאשר חותמת כשרות.

כולנו, הצמחוניים כמו אוכלי כל, אוכלים לא פעם זוועות בלחם ובדברי המאפה. בוודאי כולכם נתקלתם בככרות לחם שלאחר מספר ימים בבית (ולפעמים גם בחנות) מעלים עובש (מסוכן לאכילה!) גם אם הוא ארוז באריזה אטומה ולפני תאריך התפוגה הרשום עליו. הסיבה לכך הם נבגים של עובשים הגרים במיכלים ובצנרות הייצור. אבל לא רק חומר צמחוני כמו עובשים מתרבה בקו היצור של הקמח אלא מגוון חרקונים זעירים וביצים שלהם.  כלומר, אנחנו אוכלים בשר חרקים (חיים או מתים) בלחם ובדברי המאפה. גם קמח מנופה עשוי להכיל חרקים וביצי חרקים כי הוא מועבר אחר כך בצנרות מזוהמות.

אני אחסוך מכם סרטים פיקנטים על מפגעים חיים כאלה במוצרי קמח. תוכלו למצוא אותם בעצמכם ביוטיוב. בוודאי קמח מלא וגם קמח אורגני לא נקיים מבשר חרקים, שרצים וטפילים.

אמנם יש כאלו שאוכלים במתכוון מזונות כאלו 

קָאזוּ מַרְזוּ- גבינת גורמה איטלקית מתולעים חיים 

 אבל לא נדיר שאנחנו אוכלים דברים כאלה גם בקמח למשל. חלק מהתולעים האלו ממש שקופות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת. וחוצמזה

ומכאן שאין צמחונים נטו, מכיוון שהצמחים שאוכלים ה"צמחונים" מהטבע מכילים בשר תולעים שבלולים ועוד מיני חרקים. טבעוניים ורבים אחרים מפרנסים כיום בשפע חנויות אורגניות למיניהן. אז  כאן המקום להזכיר, שעם הירקות, הפירות והאגוזים האורגניים "הנקיים" (כי זה לא תמיד נכון) מחומרי הדברה - אנחנו עשויים לאכול (פוליטיקלי קורקט אני לא אומר אוכלים) גם בשר בעלי חיים. השאלה היא כמובן רק כמה ומה גודלם. אני אישית מצאתי לא פעם תולעים מיובשות יחד עם הפרי או האגוזים והשקדים ואפילו בקמח אורגני מצאתי זבובונים ותולעים.

תחליטו אתם אם שווה לכם להוציא הון על מזון אורגני כזה. אבל מה שבטוח בטוח - עם כל המאמצים, אין אף אחד בעולם שהוא צמחוני .  כי כולנו, אבל כולנו אוכלים בטונות במשך כל ימי חיינו את מה שאתם רואים בתמונה הבאה, כל פעם שאנחנו פותחים את הפה - מה שכולנו לא מבחינים בעיניים, אבל בולעים ואוכלים הרבה הרבה - חלבון מהחי:  

קרדית האבק 

 ולסיום, מהסרטון הבא אני לא יודע אם לצחוק או לבכות (ושימו לב שהוא מדבר רק אל האישה, כי גברים הרי לא מבשלים במטבח): 

ועוד משהו קטן לסיום. אם אתם אוכלים בחומוסיות, פלאפליות ומסעדות. לא מן הנמנע אתם אוכלים פלאפל (מזון צמחוני למהדרין) עם רגלי וכנפי ג'וקים טחונים. מי שקרא כאן וודאי זוכר כיצד הייתי עד לטחינה של ג'וק ענק לתערובת פלאפל של פלאפליה ידועה בירושלים, שיש לה תעודת כשרות של הבד"צ ואישור הפעלה של משרד הבריאות. 

בליל קיץ חם, במוצאי שבת, ישבנו וסעדנו קבוצת חברים, במסעדה תל אביבית לחוף הים. המקום הומה אדם, אך הבריזה הנושבת מהים מחייה נפשות.

והנה הגיעו המנות הראשונות. רואה אני את אחת הידידות בוחנת את המנה שלה בבעתה. ג'וק (בעברית, תיקן) ענק, שכבר אינו בין החיים, מציץ בעיניו הגדולות מבעד לפרוסות הגזר והמלפפון, מחושיו מלטפים את העגבניה וכנפיו עוטפות על החסה. לאחר הזעזוע, אחד הסועדים קרא למלצרית להחליף את המנה.

בינתיים לקחתי את מנת הסלט המבחילה ובזקתי עליה רבע מלחיה, אולי חצי. המלצרית הגיעה כולה מתנצלת, לוקחת את המנה ומביאה אחרת.

עוברות מספר דקות והנה קול זעקה מחריד את המסעדה. קופצת אישה כנשוך נחש

"זו לא מנה, זו מלחיה ..." .

מכאן גבירותיי ורבותיי אתם יכולים ללמוד מה עושים במנות שאתם מחזירים.

ולשומרי הכשרות כדאי לחשוב מה שווה תעודת הכשרות של הרבי.

וחומר למחשבה: אם אין לכם ג'וק במנה, אולי יש בה חומרי הדברה?

ולכם קוראים יקרים, קיבלתם ממני המלצה מה לעשות עם מנות מוחזרות.

***

ולגבי שכיחות התופעה והצד המשפטי, קיראו את זה.

***

לפתוח מסעדה בארץ הוא לא דבר פשוט. בין השאר, בעל המסעדה צריך לדאוג לקבל אישור הפעלה ממשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור צריך למלא קריטריונים בריאותיים ולספק את הבודק המקצועי.

לאחר מכן, נדיר ביותר שמשרד הבריאות מוציא צו לסגירת המסעדה.

אספר לכם סיפור אמיתי שקרה לפני מספר שנים. יצאנו מספר זוגות חברים לאכול במסעדה ירושלמית יוקרתית דאז. שם המסעדה היה גיליס והוא וודאי מוכר לירושלמים ותיקים.

מספר ימים לאחר מכן, חלינו כולנו בצהבת. רעייתי ואני חלינו קשה במחלה. אני אושפזתי 24 שעות במיון. היינו חייבים למסור את הבת שהייתה כבת שנתיים להורי הגרים באזור השפלה למספר ימים. ראשית לא היינו מסוגלים לטפל בה ושנית הייתה סכנה שהיא תדבק מאיתנו בנגיף (שמועבר באוכל). היא גם קיבלה מייד חיסון לצהבת. זה לא החיסון הרגיל לצהבת מטיפוס B , שמקבלים כל ילדי ישראל. אלא חיסון כנגד צהבת מטיפוס A.

אחת מהידידות שאכלה במסעדה חלתה מאד קשה במחלה ופנתה בתחילה לרופאת המשפחה בקופת חולים. הרופאה הזו, שהייתה גם רופאה אזורית, לא איבחנה שזו צהבת ושלחה אותה הבייתה למנוחה. לדעתה השתן היה צהוב מחוסר שתייה. כשהחמיר מצבה, היא פנתה למיון - שם ביצעו בדיקות מעבדה ואישפזו אותה מספר ימים בבית החולים. 

כשקיבלה את חשבון האישפוז מבית החולים, קופת חולים סירבה לשלם, כי היא אושפזה ללא טופס 17. באופן מסתורי נעלם תיקה הרפואי אצל הרופאה האזורית.

ולענינינו - היא פנתה למשרד הבריאות כדי להתלונן על מסעדת גיליס. מה התשובה שקיבלה ממשרד הבריאות? התשובה הייתה: "גברת, צהבת זה לא כולרה". בזה נסגר העניין מבחינת משרד הבריאות.

משרד הבריאות דואג שהמסעדה תעבוד בתנאים הגיינים בעת פתיחתה. אבל אין למשרד הבריאות היכולת וכח אדם לטפל בבעיות הגיינה של מסעדות קיימות.

מכאן אתם למדים שרשיון הפעלה של מסעדה אינו מבטיח שבבשר שאתם אוכלים לא טיפלו חתולים, או ג'וקים. שהמטבח נקי, הטבחים נקיים, ושמקפידים על תנאי הגיינה. אני זוכר שפעם אכלתי במסעדה יוקרתית, שגם היא כבר נסגרה, ולחצי מנת חזה העוף שאכלתי היה טעם של עוף לא טרי. כנראה המחצית הזו הופשרה והוקפאה שנית.

במסעדה ירושלמית אחרת, ששמה פוקצ'ה (שעדיין קיימת). קיבלנו כל המשפחה כוסות מים בטעם של סבון.

האם במסעדות המפוארות שאתם אוכלים, הצצתם וראיתם איך נראה המטבח?

בדרך כלל לא יאפשרו לכם את זה. גם למים המינרלים שנפתחו מבקבוק חדש בנוכחותנו לתוך כוסות שהוחלפו - היה טעם של סבון. ביקשנו מהמלצרית הלא מאמינה שתטעם בעצמה מהכוס. לאחר מהומה לא קטנה שעשינו, הגיע רב המלצרים, שהתנצל על כך שהייתה כנראה בעייה במדיח.

כמה אנשים במסעדה ההומה הזו שתו מי או יין סבון ולא הרגישו?

כמה מהם סבלו לאחר מכן מכאבי בטן?

מוסר השכל מהכתבה: תבחנו היטב את המנה שקיבלתם, תריחו אותה ואם משהו לא נראה לכם, תחזירו אותה. לא לפני שתמליחו אותה כהוגן. חחחחח

תוספת עריכה

הגיע לאזניי שיש אנשים שאינם מאמינים למה שנכתב כאן. להם אומר, צדיק באמונתו יחיה. אם הכחשת בעיות הגיינה נותנות להם הרגשה שהם אף פעם לא נפלו בפח, יבושם להם. קשקשן ומיני אמירות כאלה, דווקא מראות שיש אנשים שכשאין להם בסיס עובדתי הם משמיצים. ובכן לאלה שאומרים שאין דבר כזה ג'וקים באוכל, נא ראו הקישוריות למעלה על מה שאירע במזנון הכנסת. או אולי גם זה רק פטפוטי ביצים. ואזכיר לכם גם את שאירע באחת מרשתות המזון הגדולות, שמצלמה נסתרת תיעדה בפני קבל עם ועדה בטלוויזיה - את הטיפול שהעניקו חתולי אשפה לבשר במטבח. וכן, בעקבות הלשנה של עובדת, נחשף טיפול בבשר מקולקל -שוב באחת מרשתות המזון הגדולות. הטיפול כלל שטיפת הבשר ותיבלון מוגזם, כדי למסך את טעם הקילקול.

ואת התכנית כלבוטק שבה נמצאו קוליפורמים מסוכנים (הרבה מעל לתקן) במרבית החומוסיות שנבדקו, אתם זוכרים?