הפוסט הזה הוא המשך בסידרה על תפיסת עולמנו הנקבעת על ידי חמשת החושים שלנו. כפי שנוכחתם בפוסטים קודמים ותווכחו בפוסטים עתידיים, כל אחד מחמשת החושים יכול להטעות אותנו. לא רק שיכול, אלא חלק מההטעיות האלו הן מובנות בדפוסי המוח שלנו. לכן אין אנחנו יכולים לראות את המציאות לגמרי כהוויתה.
חלק ניכר מהאשליות ועיוותי התפיסה שאנחנו חווים ביום יום אינם נובעים רק מחוש אחד "שמשתגע", אלא מהתנגשות הקליטה ממספר חושים, או מזליגה של ניתוח קליטה מחוש אחד לחוש השני. לתופעה זו, בה החושים "זולגים" זה לתוך זה ומשתלבים קוראים סינסטזיה, ועל אף שלרוב שמים לב אליה רק בתופעות קיצוניות (למשל, יש אנשים שרואים ריחות וטועמים אותיות), היא משפיעה על כולנו.
דוגמה מעולה להתנגשות חושית שכזו מגיעה מאפקט מקגורק, כפי שניתן לראות בסרטון הבא, שמדגים ומסביר אותו (האם זה בָּה או פָה?):
אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה, אשר מרכיבים משקפיים טוענים לעיתים קרובות שכאשר הם ללא משקפיים הם גם לא שומעים טוב – לאור אפקט מקגורק הנובע מהשימוש של המוח בקריאה של שפתיים לצורך שיפור ופיענוח השמיעה, אתם יכולים להבין עכשיו מדוע המשקפיים דרושים להם גם לשמיעה טובה.
דוגמה נוספת וחזקה מאוד להתנגשות בין שני ערוצי מידע במוח (אם כי לא לסינסתזיה כשלעצמה) מגיעה מאפקט סטרופ, המדגים את הקושי באמירת שם של צבע, המופיע כמילה המתארת צבע אחר. למשל על פי האפקט, נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול. באותו אופן תקראו אדום יותר מהר מאשר אדום.
נסו למדוד את עצמכם - כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים (לא המילים!) המופיעים בתמונה הבאה:
ועכשיו כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים?
הפעם קשה יותר נכון?
לעומת זאת, אם אתם לא יודעים רוסית, אתם תצליחו להגיד את שמות הצבעים במהירות גבוהה בהרבה בתמונה הבאה (ויודעי רוסית שביניכם יתקשו):
בשנות החמישים השתמשו בארצות הברית בתופעה זו כדי לזהות מרגלים סובייטים על ידי כתיבת מילים ברוסית בצבעים שונים ובקשה מהנבדקים להגיד מהו צבע המילים. אם הם היו יודעים רוסית, זה היה מפריע להם בקריאת המילים. מחוכם, הא?
ומה ההסבר הביולוגי?
החוקר סטרופ, שעל שמו נקרא האפקט, מצא שלמרות שיש במוח הפרדה בין איזור ראיית צבע לבין איזור קריאת מילים - יש קשר עצבי ביניהם.
את הפוסט הזה אתחיל במדע וכיצד השמיעה ההבדלית של האדם משפיעה על העדפות המוסיקליות האישיות. זה מתחיל בתו הראשון, שאותו המוח של כל אחד מאיתנו קולט ומעבד בצורה קצת אחרת. הפוסט יסתיים בתרבות - בזמרת הישראלית הגדולה מכולם שלי.
ראשית אני רוצה להודות שנית לכל המברכים בפוסט הקודם. זה ממש מחמם את הלב. וכעת אעבור לנושא פוסט זה:
במידה זו או אחרת החושים והמוח של כל אחד מאיתנו קולטים את העולם בצורה קצת אחרת.
למשל הצבע הירוק. כולנו קוראים לזה ירוק, אבל כל אחד רואה אותו באמת, בצורה קצת שונה. בהקשר זה, אפשר להביא את המצלמה כדוגמה. המצלמה מצלמת באופן "אובייקטיבי ," אבל מעט באופן שונה מאשר כל אחד מאיתנו ראינו באמת את התמונה בחיים. למרות זאת, לכולנו הדשא מורגש ומריח כדשא. גם אם האחד רואה את הגוון הירוק המסויים יותר כתכלת - הסביבה קוראת לזה ירוק, ולכן לאותו אדם התכלת מזוהה במילה ירוק.
ניסויים מדעיים בעזרת מכשירי מדידה שחוברו באלקטרודות למוחות של הנבדקים, הראו גם שכל אחד שומע אחרת אותו צליל/תדר (תו) נגינה בודד. בכל זאת, קיים פרדוקס - כל אחד שמחקה את אותו צליל (חוץ מהזייפנים כמובן). הצליל מזוהה (מוגדר) באופן זהה ע"י האחר.
והרי דוגמה לפרדוקס בקצרה: נניח אקליד בפסנתר דו מז'ור (בכוונה לא בכלי נשיפה, שהנשיפה עצמה תשפיע על תדר הצליל באופן סובייקטיבי), תדר הצליל היחיד ייקלט בתדרים מעט שונים (רמות אנרגיה שונות) ע"י אנשים שונים. אבל אצל כולם (חוץ מהזייפנים) הצליל נקלט ע"י התודעה כדו מז'ור והוא מועבר הלאה באופן מדויק כתו נגינה. ההסבר המדעי לכך מאוד מורכב ולא אכנס לזה בפוסט זה, אולי באחר.
מסלולי העיבוד השמיעתי במוח
כשאני שומע שירים בפעם הראשונה, אני שומע בעיקר את המוסיקה, ואת המילים אני קולט בנוסף, רק אם השירים מבוצעים ע"י זמרים מסוימים - למשל חוה אלברשטיין, יהורם גאון, אריק לביא (אצלו ממש ממש!).
לדעתי אצל מרבית הזמרים המילים משרתות את המוסיקה. אצל יחידי סגולה המוסיקה באמת משרתת את המילים.
בנוסף, בהשמעה ראשונה ע"י מרבית יתר הזמרים, אני מבחין רק במילים שלא נהגות נכון, או שהן קללה, או סלנג, או בשפה זרה ששתולות בעברית. יש כאילה ששומעים בעיקר את המילים ולא יכולים לחזור על אף קטע של המוסיקה ויש כאלה ששומעים את שניהם. זוהי תופעה של שמיעה סלקטיבית.
השונות בקליטת מוסיקה משולבת בדיבור (מילים) תמיד סקרנה אותי לפישרה. בחיפוש אחר מחקרים בנושא השמיעה הסלקטיבית, מצאתי 882 מחקרים מעניינים. לא אלאה אתכם באינפורמציה המרובה והמסובכת. אתמקד בסיכום מחקר אחד. פרטי המחקר הזה הם:
Maidhof C, Koelsch S. Effects of Selective Attention on Syntax Processing in Music and Language. J Congenital Neuroscience. Jul 9 2010
במחקר זה נבדק האפקט של שמיעה סלקטיבית בצירוף של מוסיקה ומילים, המשפיעה באופן הבדלי על העיבוד של המידע ע"י המוח מבחינת תשומת לב למילים או למוסיקה. במחקר זה השמיעו לנבדקים משפטים או רצף של אקורדים לחוד או ביחד. כשהושמעו ביחד, הנבדקים התבקשו להתמקד או במילים או במוסיקה. הסתבר, בקרב הנבחנים השונים, בין אם התבקשו להתמקד במילים או במוסיקה -השילוב הסופי של המילים המדויקות וההרמוניה של האקורדים הייתה נכונה או לא נכונה.
השמעת אקורדים צורמים יצרה השפעה מוקדמת שלילית בקליטה נכונה ע"י האונה הימנית האחורית של המוח. אולם ההשפעה השלילית פחתה אם השמיעו אותם יחד עם דיבור (מילים). תוצאות דומות התקבלו בין אם הנבדקים התבקשו להתרכז במוסיקה או במילים.
לעומת זאת, השמעת משפטים לא רגילים (מוזרים) גרמו להשפעה מוקדמת שלילית על האונה האחורית השמאלית של המוח – ללא קשר אם הושמעו עם או ללא מוסיקה וללא קשר אם הנבחנים התבקשו להתרכז במוסיקה .
ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שהמנגנונים העצביים הקשורים בעיבוד החיבור המבני של מוסיקה ודיבור פועלים באופן חצי אוטומטי. במקרה של מוסיקה, מנגנונים אלה מושפעים ממצבי הקשבה שונים.
מדוע אנו זקוקים לסלקציה שמיעתית?
כאשר אנו שומעים מספר אנשים מדברים בו זמנית, אין אנו מסוגלים לשמוע את הקקופוניה הזו. במקרה הטוב אנו יכולים להתמקד באחד מהדוברים ולשמוע רק אותו. מתי מעט יכולים להאזין בו זמנית לשניים וגם אז ההתמקדות עוברת מהאחד לשני לסירוגין. כלומר, למרות שדברי כולם נקלטים במוח, אין המוח מסוגל לעבדם בו זמנית ולכן המוח עושה סלקציה.
זה נכון למעט מקרה מיוחד ופלאי - והוא בהאזנה לאופרה. בקטעי אופרה מסוימים שרים/ דוברים מספר זמרים בו זמנית, והפלא ופלא – אנו שומעים את דברי כולם. בשילוב ההרמוני של המילים עם המוסיקה, אנו יכולים להאזין ולהבין דברי שלושה, ארבעה ואפילו 5 אנשים בו זמנית.
ומכאן מעבר חד לזמרת הישראלית הגדולה מכולם לדעתי (מלבד שושנה דמארי, שכבר אינה בין החיים). מבלי להעליב את הזמרות הטובות האחרות, אין הן מגיעות לקרסוליים של חוה אלברשטיין.
מדוע אני חושב כך?
ראשית, כפי שציינתי קודם, חוה אלברשטיין היא מהבודדים שאני שומע גם את המוסיקה וגם את המילים במלואן. ולא רק. בשירה של חוה אלברשטיין אתה שומע את עצמת הרגשות באופן השירה שלה.
חוה אלברשטיין היא זמרת ותיקה שלא נס ליחה מזה עשורים. כשהייתי ילד קטן היא הופיעה - נערה קטנה בת 17 עם גיטרה גדולה - בפני ילדי העבודה של אבא שלי. אני זוכר שהמנחה הציג אותה בפנינו: "זמרת צעירה, שאני בטוח שנשמע ממנה רבות".
כשהייתי סטודנט, היא הופיעה ביום הסטודנט וכבשה את כל הקהל.
באחרונה היא יצאה עם אלבום כפול חדש הנקרא "סיפור אינטימי".
באלבום 36שירי אהבה חדשים וישנים מהרפרטואר של חוה אלברשטיין. באוסף הכפול החדש הזה, ערוכים זה לצד זה שירים העוסקים בזוגיות על כל גווניה: אהבה, קנאה, פרידה, והתחדשות.
אוסף יפיפה, מרגש ומושקע. סאונד מצוין. ממליץ עליו בכל ליבי. זוהי חוה במיטבה.
ואסיים בשלושה שירים ישנים מתוך האלבום שמצאתי ביוטיוב - את הרבים והטובים האחרים תוכלו לשמוע מהאלבום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
