חשיבה חופשית

כשאתם סובלים מהצטננות, האף אדום מרוב קינוח, הגרון כואב, שיעול טורדני מפלח בכאב את  שרירי הבטן  -  בוודאי קיללתם לא פעם את הנגיף הארור הזה שפלש לדרכי הנשימה שלכם ושאלתם מדוע לעזאזל יצר אותו בורא עולם? אבל לאחר שתקראו את הפוסט, אולי תתחילו לתת כבוד לנגיף הזה. כי יתכן שהוא יהיה נשק העתיד בריפוי סרטן.

לא אחדש שהטיפול הקונבנציונאלי כנגד מחלות הסרטן השונות הוא הרחקה ניתוחית של הגידול, טיפול כימי (כימותרפיה) והקרנות. שני האחרונים אינם ספציפיים ופוגעים גם בתאי הגוף הנורמאלים ולכן נגרמות תופעות הלוואי הרבות. בנוסף הטיפולים עצמם עשויים לעודד סרטן או לעורר סרטן חדש על ידי השראת מוטציות.

כמו כן, אחת התופעות הפחות ידועות בציבור היא שהרחקה ניתוחית של גידול סרטני מעוררת התפתחות וגדילה של גרורות קטנות. מסתבר שהגידול הראשי משחרר מולקולות שמעכבות את שגשוגם של גרורות. אבל לאחר הסרת הגידול, מתבטל העיכוב הזה ואז הגרורות מתחילות לגדול ולהתפתח.

לכן בדרך כלל לאחר הרחקה כירורגית של גידול סרטני נוקטים בטיפול משולב בכימותרפיה. הבעיה עם כימותרפיה אינה רק תופעות הלוואי שלה, אלא שהיא עצמה יכולה להשרות מוטציות חדשות בתאים נורמלים - שיובילו להתפתחות סרטן חדש בעתיד. בנוסף כפי שכתבתי כאן , מתפתחות גם עמידויות של  התאים הסרטניים לטיפול הכימי והם שורדים. כמחצית מסוגי הסרטן אינם מגיבים טוב לכימותרפיה ולכן הטיפול מסתכם בהסרה כירורגית והקרנות מקומיות בסביבת אזור הגידול לאחר הניתוח. למרות השיפור בטכנולוגית ההקרנות, ידוע שתאים סרטניים מסוימים שפיתחו עמידות לכימותרפיה עשויים לפתח עמידות גם להקרנות. כידוע, מספיק תא סרטני אחד כדי שהסרטן יחזור.

מכל הסיבות האלו הולך ומתפתח תחום הטיפולים הביולוגיים. טיפולים הפוגעים באופן סלקטיבי בתאים סרטניים מסוג מסוים. התרופות הביולוגיות מכירות ומתקשרות באופן ספציפי לקולטנים יחודיים המצויים על גבי הממברנה החיצונית של התא הסרטני. התרופה הנקשרת לקולטנים האלה חודרת לתוך התא במנגנון "טבעי" המחליף את הקולטנים הישנים בחדשים. כאשר התרופה הביולוגית חודרת לתוך התא הסרטני, הוא מושמד. התרופות הביולוגיות אינן פועלות על תאים נורמאלים שאינם מכילים את הקולטנים האלה כמו תאי הסרטן.

האמת היא שבפיתוח התרופות הביולוגיות אין אנחנו ממציאים למעשה רעיון חדש. המדע מחקה את מה שהטבע עושה מזה עידן ועידנים. התחום המרתק הזה מתפתח מאוד בשנים האחרונות ולא אלאה אתכם בדוגמאות הרבות.

אחת משיטות ההנדסה הגנטית היא דוגמה מצוינת כיצד האדם מחקה את הטבע ומשתמש בכלים שלו לריפוי. נגיפים (וירוסים) גורמים למחלות על ידי החדרת החומר התורשתי שלהם לתאי הגוף המודבקים. לפיכך, המדע מגייס את הנגיפים האלה עצמם ומחליף את החומר התורשתי גורם המחלה שלהם בגן הדרוש לריפוי המחלה.

כאן אני רוצה לספר לכם על פיתוח טיפול חדשני  - כיצד נגיף ההצטננות גויס לריפוי סרטן. כן, אותו הנגיף (מזן נגיף רֵיאוֹ) המעצבן שגורם לנו לנזלת ולשיעול עשוי לרפא סרטן.  כי מסתבר שעל פני  90% מתאי תאי סרטן מסויימים (בסרטן הלבלב, הריאה, המעי הגס, ראש וכתפיים) מצויים חלבונים מוטנטים ייחודיים המכונים RAS. נגיפי הריאו נקשרים לחלבונים האלה ואז הם הופכים לאלימים, תוקפים את התאים הסרטניים ומשמידים אותם. התאים הנורמאלים בגוף שבהם לא מתבטא חלבון ה-RAS כמובן שאינם מותקפים על ידי הנגיף ולכן לא נפגעים.

כיום נערכים ניסויים קליניים בשלב מתקדם בחולי סרטן הלבלב במרכז הרפואי הזה באוהיו ארה"ב:

סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. רק כ-4% שורדים לאחר ניתוח וטיפול כימותרפי מעבר לחמש שנים. הרוב נפטרים לפני תום השנה הראשונה. כי זהו סרטן מאוד אלים ומפתח עמידות חזקה לכימותרפיה.  תוצאות הניסויים הקליניים האלה שבהם משלבים כימותרפיה עם הזרקת נגיף הריאו לדם עומדים להכנס לשלב השלישי והאחרון, לפני שיובאו לאישור ה FDA . כרגע התוצאות מעודדות אצל חולים המשתתפים בניסוי.

אמנם הטיפול מסוג הזה אינו מתאים לכל סוגי הסרטן, אבל כאמור עשוי להיות יעיל גם בריפוי סרטן המעי הגס, סרטן הריאה וסרטן ראש-צוואר (נתח מאוד משמעותי מכלל מחלות הסרטן). 

מי היה מאמין שיש תועלת בנגיף הצטננות ויעשה בו שימוש לריפוי סרטן? שאלה מעניינת היא מדוע דווקא סרטן הלבלב (שהוא נפוץ פחות מסרטן הריאה והמעי הגס) נבחר להוביל בניסויים הקליניים. האם יש לזה קשר עם מחלת סרטן הלבלב שגרמה למותו של סטיב ג'ובס? נו טוב, את הקונספירציות נשאיר לדמיון.

ההתפתחות בטיפול מחלות הסרטן מזכירה את המגמה בהתפתחות הטיפול התרופתי המודרני. מטיפול של פעם במחלות, על ידי שימוש בתרופות לא ספציפיות, כמו אספירין וסטרואידים - למעבר לטיפול בתרופות ספציפיות שפועלות באופן ממוקד ובפחות תופעות לוואי. מי יתן והטיפול כימי בסרטן יהפוך במהרה לעבר.

*** 

כדאי לזכור שהתרופות החדשות אינן מתגלות על ידי חברות תרופות (הן רק משקיעות כספים בפיתוחן), אלא על ידי מדענים במוסדות מחקר אקדמיים.  כדאי לקברניטי המדינה לזכור שהמדע בישראל הוא בתחתית סולם העדיפויות הלאומי. בהתאם תקציב המחקר המדעי בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. לכן ישראל מאבדת יום יום את מיטב המוחות - של מדענים שחיים באושר ועושר בגלות, במקומות שמעריכים את כישוריהם ומתגמלים אותם כראוי. מדינה שמוסד הנשיאות הוא סידור עבודה לפוליטיקאים ולא למדען חתן פרס נובל המשמש במקרה הטוב רק קישוט לרשימת המועמדים..

ובכלל נראה שישראל הופכת בביטחה למדינת אקזיטים - לא רק של הייטק וביוטק, אפילו כבר של תנובה וטמבור. אקזיטים פטורי מס שרק העובדים הישראלים שלהם משלמים מס או מאבדים את מקום עבודתם. מדינה שכבר מכרה בעבר ידע חקלאי וזנים לספרד, שהיום מספקת פרי הדר לאירופה במקום ישראל, ושר הכלכלה מראה לנו בגאווה מלפפון. מדינה של חכמי חלם וטייקונים פטורי מס ומקבלי תספורות. מדינה שתייצא בקרוב את עתודות הגז שלה ותושביה ימשיכו לשלם מחיר גבוה ומסוי על גז. מדינה שאולי דווקא אין לה אינטרס שנחייה יותר מדי. ולתפארת מדינת ישראל.

הנושא העוסק בשאלה שבכותרת הוא מעין המשך לפוסט הקודם, שעסק בנושא בריאותי שונה לחלוטין. ובכל זאת אפשר לקרוא לזה פוסט המשך בגלל המכנה המשותף בין שניהם. והמכנה המשותף הוא פריצת דרך במחקר הביולוגי והרפואי בעקבות תצפיות אנתרופולוגיות. אנתרופולוגיה (חקר תרבות האדם) ידועה כדיסציפלינה במדעי החברה. מכנה משותף שני הוא שבשתי הכתבות המחקר האנתרופולוגי גרם לחוקרי מדעי הטבע לחשוב בתחילה שהמחלות הנדונות הן בעלות אופי גנטי ולא הוא. האם גם כאן מדובר בהדבקה על ידי גורמים זיהומיים?

ובאופן פרטי הפוסט הזה יעסוק בשאלה מרכזית ומפחידה למדי לגבי מחלות הסרטן (כן, כפי שכבר אמרתי כאן בעבר הסרטן הוא שורה ארוכה של מחלות שונות, חלקן אפילו שונות מאוד זו מזו). והשאלה היא האם אפשר להדבק בסרטן כפי שאפשר להדבק משפעת?

הכל התחיל בידיעה עיתונאית שקראתי עוד בשנות השבעים (בעודי תלמיד תיכון) על שבט ממוצא פרסי בהודו. ובידיעה הזו היה דיווח קצר שהנשים בשבט הזה, רובן ככולן, חולות בסרטן השד ומתות עד גיל 32. באופן טבעי תופעה כזו בשבט מבודד שבו כמעט כל הנישואין נשארים בקרב בני השבט - מחשידה מיידית שגורם המחלה הוא גנטי.

מרבית מקרי הסרטן נובעים משורת מוטציות מסויימות שמתרחשת אחת אחר השניה באופן אקראי בתא נורמלי אחד במהלך החיים.  אוסף של 6-7 מוטציות כאלו הופכות את התא הנורמלי לתא סרטני. אבל ידוע כיום גם על מקרי סרטן על רקע גנטי. כי יש משפחות שבהן נפוצה מחלת סרטן מסוג מסויים. במשפחות אלו מועברים בתורשה גנים ספציפיים מעוררי סרטן. למשל ביטוי הגנים המוטנטים BRCA1 ו- BRCA2 עשוי להוביל בהמשך ברמת סבירות גבוהה מאוד לסרטן השד. כ- 15% ממקרי סרטן השד הם על רקע גנטי הקשור בנשאות של אחד משני הגנים האלה.

כך בתחילה חשדו שבשבט הזה מחלת סרטן השד כל כך נפוצה בגלל העברה תורשתית של גנים מעוררי סרטן שד. מדובר בחשד משום שבאותם הימים לא היו ידועים עדיין הגנים מעוררי סרטן שד. אבל שוב שיתוף פעולה בין האנתרופולוגים לביולוגים העלה מספר עובדות מעניינות שבסופו של דבר רמזו על כך שלא מדובר כנראה בהעברה גנטית של הסרטן מאם לבת בקרב בנות השבט ההודי הזה. ומה הן?

ראשית, בקרב בנות השבט שהתגוררו בכפר אחר ומרוחק מהכפר שלנו שבו שיעור סרטן השד בקרב הנשים עולה על 95% - שיעור מקרי סרטן השד היה דומה לסטטיסטיקה העולמית של 1:9. ומכיוון שהנשים משני הכפרים הן מאותו מוצא שבטי לפני שנפרדו - היינו מצפים ששיעור סרטן השד יהיה גבוה בשני הכפרים במידה דומה, אם מדובר בגורם תורשתי. אבל כאמור לא כך הדבר.

אבל כשהמשיכו לבדוק את הרגלי ההנקה של הנשים בשבט הזה הגיעו לקשר נסיבתי מעניין ביותר. בנות השבט מניקות את התינוקות. אבל כשחקרו את מספר הנשים הקטן שלא חלו בסרטן בכפר, התגלה דבר מעניין: הנשים שלא חלו - בעצם לא הונקו על ידי אימם, בשל חוסר בחלב וקיבלו במקום חלב בבקבוק. אבל אלו שהונקו על ידי אמאות מניקות מאמצות כן חלו בסרטן. וזה כבר עורר את החשד שמדובר באיזשהו גורם מחלה שמועבר מאם לבת בחלב.

כדי להוכיח שאכן מדובר כאן בגורם מחלה מדבק כמו חיידק או נגיף (וירוס) צריך להוכיח קיום 4 עקרונות שניסח המיקוביולוג הידוע רוברט קוך:

העקרון השני: שניתן לבודד את הגורם הזיהומי (חיידק, וירוס, או טפיל) ולגדלו בתרבית מעבדה. במקרה זה צריך היה לבודד מחלב האמאות בשבט איזשהו גורם מחלה זיהומי.

העקרון השלישי: הזרקת גורם המחלה לחיות ניסוי תגרום להופעת המחלה בחיה.

העקרון הרביעי: בידוד גורם המחלה הזיהומי מהחיות המודבקות, גידולו במעבדה והשוואת מבנה הגורם הזיהומי עם זה שבודד בשלב העקרון השני.

קיום ארבעת העקרונות של קוך הן הבסיס הדרוש להוכחת הקשר בין מחלה לגורמי מחלה זיהומיים.

ולכן התחילו בשנות השבעים לנסות ולבודד מחלב הנשים בשבט איזשהו גורם זיהומי (על פי העקרון השני של קוך) שיכול להסביר את התפרצות המחלה. רשימה חלקית של המחקרים האלה ניתן לראות בתמונה הבאה:   

החזרת המככבת בקערת הפסח בתקן של מרור אצל עדות אשכנז - בעצם אינה מרה אלא חריפה אש. שורש החזרת  השלם אינו חריף כלל וכלל. עובדה היא משמשת במדינות אירופה גם  כאוכל לסוסים הבולעים את השורש שלם. ומכאן שמה האנגלי צנון הסוס - horseradish). החזרת מתחילה להיות חריפה כשבוצעים אותה בסכין ואז במגע עם האוויר משתחרר ממנה חומר נדיף המכונה סיניגרין. קצת מזכיר את השום שגם בו החומר הפעיל אליסין מתחיל להיות חריף רק במגע עם האויר (כלומר כאשר מתחמצן). אם תבלעו שן שום שלמה, לא תרגישו חריף, לא טעם ולא ריח. 

ראשית אתחיל ואומר שאין זה פוסט נגד הצמחונים והטבעונים, וכדי למנוע מיד עלהום צפוי של מגדר זה, אנא- קראו את הפוסט הזה. כן, צמחונות או במיוחד טבעונות רחוקים מלהיות אוטומטית שיטת תזונה בריאה וחומלת. רבים ממש לא מבינים שהתנזרות מהחי דורשת הקפדה רבה על מה שהם אוכלים, שתזונה כזו גם היא עשויה לפגוע בחי - לא פחות מחלק מתעשיית המזון מהחי. וכן, גם פגיעה בעצמם ובכל האנושות. על כך בכתבה. 

 דנאית מלכותית

ובכן הפרפר המקסים הזה גוסס ובסכנת הכחדה מיידית. מדוע? בגלל העליה בביקוש  בתירס וסויה - שהם מוצרי צריכה משמעותיים אצל הטבעוניים והצמחוניים. לא שאוכלי כל אינם צורכים גם הם מוצרי תירס וסויה, אבל הם זקוקים להם הרבה פחות, אם בכלל. מיד נראה מדוע וכיצד זה קורה. ואלה שחומלים על פרה ולא על פרפר, יראו מיד שהרג פרפרים פוגע בעצם בהם ובבריאותם עצמם. נראה שלעליה בביקוש לתזונה צמחונית עשוי להיות אפקט הרסני להם, לאנושות ולבעלי החיים שהם כל כך אוהבים.

הדנאית המלכותית היפיפיה הזו עשויה בעוד זמן קצר לשרוד רק כקישוט באלבומים של אספני פרפרים, ובתמונות כזן נכחד באנציקלופדיות נכחדות. אתם וודאי שואלים הכיצד. ובכן הדבר תלוי בסיבה הפוגעת בכל יצור מהחי שמגביל את התזונה שלו. כמו הקוואלה שחייה תלויים בתזונה בלעדית של עלי עצי אקליפוס, כך גם הפרפר "המלכותי"  תלוי בתזונה בלעדית של עשב הגדל בשולי שדות חקלאיים - עשב ששמו מילקוויד. זהו עשב שגידולו תחום לשטחים בצפון אמריקה (בין מקסיקו לקנדה). הזחלים של הפרפר הזה אינם יכולים לאכול ולהתקיים ללא העשב הזה שהוא המזון היחיד שלהם.

מסתבר שקיימת מזה מספר שנים מגמה של הצטמקות רצינית באוכלוסיית הפרפר הזה בעקבות שגשוג החקלאות הצמחית. מיליוני שטחים בצפון המערב התיכון בארה"ב הפכו בשנים האחרונות לשדות תירס וסויה בגלל הביקוש בתעשיית המזון והדלק הצמחי. אלא מה? גידולי התירס והסויה רגישים לגידול עשב בר הגדל בשדות המתחרה איתם על מזון ומים מאדמות הגידול.

לכן, כדי להגדיל את יבולי התירס והסויה מרססים את השדות בחומרי הדברה כנגד עשב הבר. חומרי הדברה אלה נקראים פסטיצידים. אלא מה? הפסטיצידים פוגעים גם בגידול התירס והסויה עצמם. אלא שכאן נכנסה לתמונה ההנדסה הגנטית.

בעזרת ההנדסה הגנטית נערכה השבחה של התירס והסויה לזנים שהפכו עמידים כנגד הרעילות של הפסטיצידים. כתוצאה מכך, החקלאים מרססים חופשי את שדות התירס והסויה בחומר הדברה ששמו בסלנג ראונדאפ. עשב הבר נפגע מההדברה הזו ומכיוון שהעשב משמש מזון יחיד לזחלי הפרפר - הוא הולך ונכחד. כלומר,כעת עשב הבר מושמד על ידי הפסטצידים וגם הפרפר. והגידולים החקלאים עצמם אינם נפגעים מההדברה מכיוון שההנדסה הגנטית הפכה אותם עמידים לרעילות של ההדברה. אבל עליה וקוץ בה - הגידולים החקלאיים מתפתחים יפה, אבל הם ספוגים כעת כמויות עצומות של פסטיצידים - חומרים כימיים רעילים שאותם אנחנו אוכלים עם הגידולים החקלאיים.  

אני כבר רואה אחדים מכם המניפים יד בביטול - ביג דיל, בסך הכל מדובר בפגיעה בפרפר. פרפר זה לא פרה או עז  אבל חוץ מאשר יסלחו לי אלה שאני מרים גבה על ההבדל במידת החמלה בין פרה לפרפר - כדאי שתבינו שפגיעה בחיי הפרפר בשימוש בפסטיצידים (קוטלי עשבי הבר), פוגעת מאוד גם בפרה וגם בחיים שלכם.

ואם אין לכם סבלנות לקרוא את הכתבה הארוכה בקישור הזה או משום שאתם פוחדים מהאמת, אנא קראו את הכתבה הקצרה הזו של ד"ר אליהו דניאל - המציג את עצמו כמומחה לדיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה.

ואם אתם עדיין לא בהיסטריה, בוודאי תהיו לאחר שתצפו ביום חמישי זה בתוכנית שתשודר בערוץ 2 בטלוויזיה - שבה תבינו שיחד עם המזון הצמחוני, הירקות והפירות שאתם אוכלים בצלחת אתם אוכלים גם הרבה פסטצידים  וחומרי הדברה פוספו-אורגנים שהם הרוצחים השקטים שלנו. הפסטצידים במינון גבוה גורמים למשל לפרקינסון ולסרטן. והנזק שלהם מצטבר. חומרי ההדברה הפוספואורגניים משפיעים על כל תאי הגוף  כמו על תאי העצבים. ההשפעה שלהם דומה לגז העצבים שגם הוא חומר פוספו-אורגני. אם אתם חושבים שעל ידי שטיפה של ירקות ופירות במים וסבון אתם נפטרים מכל חומרי ההדברה - טעות גדולה בידיכם.

אז חוץ מאשר כולנו צריכים לדאוג, צריכים לחשוש שבעתיים הצמחוניים והטבעוניים שתזונתם עשירה בסויה, תירס ומיני צמחים מרוססים אחרים. ואת היורופסקים אאתגר בשאלות הבאות:

1. לאור הכתבה הזו, האם הצמחונות באמת יותר בריאה לכם?

2. אם כל אוכלוסיית העולם תעבור לתזונה צמחונית, כיצד תמנעו בעצם את הפגיעה  בכל  עולם החי כולל האדם?

3. ולאוכלי המזון האורגני  - מניעת הדברה והנדסה גנטית מצמצמת מאוד את היבולים. אז כיצד נאכיל את כל אוכלוסיית העולם (הרעבה גם היום ללחם) שתהפוך לצמחונית לפי החזון שלכם? לא כולם יוכלו לשלם מאה שקל על קילו עגבניה אורגנית, חוץ מכמה פלצנים . כי מי יגדל לכם את העגבניות, כאשר אדמות חקלאיות הופכות היום לצימרים ולקניונים? וכדי לספק לכם מזון צמחוני, תהיו חייבים לאכול צמחים תוצר הנדסה גנטית (שרובכם מתנגד לה). ובקרוב המזון הצמחי שלכם (גם שלי) יגדל כך: 

4. הטבעוניים והצמחונים מגבילים את תזונתם מתוך חמלה על בעלי חיים מסויימים ואין בהם חמלה על חיות אחרות, שהם מכחידים חופשי חופשי בבתיהם וגינותיהם בחומרי הדברה ובמלכודות. זוכרים את הטרגדיה שקרתה לאחרונה למשפחה בירושלים מחומרי הדברה? מה אתם אומרים לגבי הכחדה של בעלי חיים  הננקטת כדי להאכיל אתכם במזון צמחוני? אתם מבדילים בין חיי פרה לחיי עכבר או פרפרים, אז מדוע שאוכלי כול לא יבדילו בין אדם לפרה?

5.  במקום להלחם בחלק מתעשיות מזון המפֵרוֹת את החוק בטיפול אכזרי בחיות, אתם קוראים לכולם לעבור לטבעונות. אז מדוע אתם לא נלחמים בתעשיות צמחים ובחקלאות שמרעילות גם חיות ובמיוחד אתכם?

 למעונינים להעמיק בנושא ההנדסה הגנטית וההדברה - קראו בסדרת הכתבות שכתבתי כאן.

לבסוף אני מבקש מהמעוניינים להגיב - לעשות זאת בצורה תרבותית וללא אלימות מילולית. תגובות נאצה וניבולי פה תמחקנה.

* הכותב ד"ר לביוכימיה ולגנטיקה, מומחה בהנדסה גנטית ומרצה בבית ספר לרפואה.

***

אני שוקל כתיבת טור חדש בנושאים וחדשות במדעי הטבע והרפואה שיתבסס על שאלות שלכם שתפנו אלי. עדיין לא סגור על הפורמט.

אפשרות אחת היא שאצרף כאן בבלוג כפתור לחשבון מייל מיוחד - אליו תוכלו להפנות את שאלותיכם בכל נושא שתרצו במדעי הטבע והרפואה. אשתדל לענות כמיטב יכולתי לכל השאלות במייל. שאלות ותשובות נבחרות בעלות ענין לציבור אפרסם כאן בטור.

אפשרות שניה היא שאצור כאן בבלוג כפתור לכניסה לאתר מדע פופולארי פרטי שאקים והוא יתנהל גם כפורום שאלות ותשובות.

אשמח לשמוע מה דעתכם כאן בתגובות. ראו את זה כסקר התכנות. 

ביומן החדשות של ערוץ 2 ביום שישי, שודרה כתבה על הנס הרפואי שאירע לערביה נוצריה, שהגיעה לבית החולים איכילוב עם גידול סרטני בקרסול בקוטר ענק כמו תפוז. בבדיקת CT ואחרות אופיין הגידול כממאיר מסוג סרקומה (סרטן עצם ורקמות חיבור). במצב כזה אין ברירה אחרת - חייבים להרחיק את הגידול ולאחר מכן להתחיל בטיפולים.

הבעיה במקרה זה הייתה הגודל העצום של הגידול ובשל כך היה צורך לבצע קטיעה של הרגל. מסיבות שונות נדחה הניתוח שלוש פעמים. בהיותה מאמינה, היא ראתה בזה יד אלוהים וסירבה לעבור את הקטיעה. משמעות הסירוב היתה ברורה - מוות תוך מספר חודשים.

והנה הגיעה לאחר מספר חודשים לבית החולים ותדהמה היכתה את הרופאים - הגידול נעלם לחלוטין ללא כל טיפול. האם יכול להיות? 

בעולם הרפואה ידועים מקרים נדירים ביותר שבהם סרטן נסוג מעצמו ללא טיפול. אני זוכר חבר מבית הספר שלאמו אבחנו סרטן מעי מהסוג שלא היה ניתן לטיפול באותם הימים. הגידול היה כבר כל כך מפושט, שהרופאים לא ראו שום טעם לנתח ובעצם נתנו לה מקסימום שנה חיים. עברה שנה, שנתיים, שלוש, חמש ... הגידול נעלם - נרפאה לגמרי מהסרטן. אבל הסיכוי שזה יקרה  הוא חלקי פרומילים (אחד לעשרות אלפי מקרים). אבל האם ידועים מקרים כאלה לגבי הסוג סרקומה שתקף את אותה אישה  מהכתבה? התשובה היא שלא ידועים מקרים כאלה. ולמעשה, לא כדאי לאף אחד לבנות על כך שסרטן יתרפא מעצמו ללא טיפול. זה כאילו לקוות שתהיה זכיה בטוחה של פרס ראשון במפעל הפיס.

אבל מה שקרה לאשה הזו החזיר אותי מספר חודשים אחורה, כאשר התמונה הקלינית הייתה קטיעה כדי לנסות ולהציל את חיי מאלח (הרעלת) הדם שיצר חיידק טורף. במקרה זה התחילו טיפול בארבעה סוגי אנטיביוטיקה בוריד ובדיקת CT הראתה שחייבים לקטוע מיידית ובדחיפות. אבל מסיבות מנהליות הניתוח נדחה במשך 36 שעות - כל שמונה שעות ביקשו ממני להמשיך בצום - שאהיה מוכן לכשיתפנה מקום בחדר ניתוח. גם מידת הדחיפות ירדה מעט כאשר הגוף הגיב טוב לאנטיביוטיקה. שאלתי את הרופאים אם יש הטבה, אז אולי אין צורך בקטיעה נמשיך עם אטיביוטיקה וזהו. אבל כולם היו תמימי דעים, מהנסיון הקליני, הסיכוי לשרוד עם טיפול אנטיביוטי  (ללא קטיעה גבוהה יותר אחר כך או קריסת מערכות) קטן מאחוז אחד, ולכן זה זמן טוב לעשות את זה כשיש נסיגה והקטיעה תהיה מינימלית כרגע. 

סיכוי קלוש כזה והסיכון לצאת מזה, אם בכלל, במצב גרוע יותר הכריע וחתמתי על הסכמה. כשחזרתי לביקורת אצל האורטופד מנהל המחלקה שטיפל בי, סיפר דרך אגב שהגיע במצבי רופא מרדים, ומצב הרגל שלו היה נורא - אבל הם דווקא הצליחו להציל לו את הרגל אחרי שבועות רבים של אישפוז ומתן אנטיביוטיקה. אומרים שאין לבכות על חלב שנשפך, אבל המקרה של האשה ששודר בטלוויזיה, החזיר אותי לספקות שהיו לי. הראש אומר טוב שלא לקחתי סיכון, אבל בלב ...

ולמרות הכל, לא ממליץ לאף אחד לוותר על טיפול רפואי דחוף בגלל הסיכוי הכמעט אפסי שהגוף ירפא את עצמו. 

***

ועכשיו אתייחס למשהו שמאוד היססתי אם בכלל לכתוב על זה. והסיבה שאני כותב היא כדי לשמוע את דעתכם. כיצד אתם הייתם נוהגים.

ידוע שלחלק מהכלבים יש כשרון לזהות סרטן אצל אנשים הרבה לפני שזוהה על ידי הרופאים - בין אם זה היה בבדיקה שגרתית/יזומה או בין אם היה זה בעקבות סימנים בריאותיים שונים. הכלבים מזהים סרטן בעזרת חוש הריח שמפותח משלנו פי -600. כן, לחולי סרטן יש ריח טיפוסי המזוהה על ידי כלבים וכרגע מנסים לפתח מכשיר שיזהה את הריח הזה אצל חולים בשלב מוקדם מאוד. אפשר למצוא בגוגל שפע של מחקרים על זה (חפשו ערך "כלב מריח סרטן").

מדוע אני בכלל כותב על דבר זה, שהוא ידוע למדי לפחות לחלק מהציבור? אז ככה, הססתי הרבה אם לשחרר את מה שתקראו מיד. מזה זמן אני מזהה חולי סרטן, לפעמים די הרבה זמן לפני שהם יודעים. לא יודע איך זה עובד. זה לא דרך חוש הריח, כי אני מזהה את זה למשל אצל אנשים המופיעים או מגישים בטלוויזיה.

הכי קשה לי הוא כאשר אני מרגיש את זה אצל חברים או אנשים בעבודה. אני מרגיש ולא אומר דבר. כי איך זה יראה אם אגש לאדם ואגיד לו - שמע, יש לך סרטן, לך להיבדק מהר. ראשית, קשה להגיד דבר כזה לאנשים ותמיד קיים החשש שאולי אני טועה. ושנית איך היה מתייחס כל אחד מכם למישהו שהיה בא ואומר לכם שאתם חולים. הייתם בכלל יכולים להתייחס לזה ברצינות מבלי לחשוב שהעומד לפניכם איבד את שפיות דעתו?

אז אני רואה אנשים ויודע, וקובר בתוכי את הידע הזה. מרגיש נורא ועוד יותר כאשר הם מגלים זאת בעתיד. אני גם לא חושב שיש בי את הכוחות הנפשיים לענות למישהו שיפנה אלי בשאלה אם אני רואה אצלו. אמנם אי אפשר להשוות בין המקרים, אבל לגבי זה גם קצת כמו להגיד את האמת לאישה שפונה אליך, תגיד את האמת - אני יפה? או מכוערת? או שמנה? ברוב המקרים אם תגיד את האמת, סביר שתחטוף ואין השואלת רוצה לשמוע באמת את האמת. מזל שאני לא אונקולוג שצריך לבשר את זה לחולים.

איני יודע איך זה יתקבל כאן. אבל לפחות שחררתי קצת לחצים בבטן .

מאחל לכולכם רק בריאות.