חשיבה חופשית

הכותרת היא לא סתם גימיק. הקריאה של הפוסט הזה במלואו בהחלט יכולה להציל את חייכם.

לא אכנס כאן לויכוח האם הצרות מזומנות על ידי הגורל. כן, כולנו נולדנו עם נתונים גופניים ונפשיים מסויימים. אכן קיימת גנטיקה, אבל הגנטיקה אינה הכל. גם היא נתונה להשפעות סביבתיות כמו לאורח חיים. ואורח החיים שלנו תלוי בשרשרת בחירות יומיומיות שלנו. פסיביות הנובעת מהאמונה שהכל נובע ממה שמזמן לנו הגורל היא גישה מוטעית, תבוסתנית, ומובילה רק לדברים רעים בחיינו. כפי שתראו בהמשך - "הגורל" האישי שלכם תלוי במידה רבה בבחירות בחיי היומיום. גם אם אתם לא ממש מודעים לכך, הגוף שלכם משדר לתת-מודע. ואתם בעצם בוחרים אם להתעלם (אפילו להכחיש) ולסבול מאוד בהמשך, או להביא את זה למודע ולהציל את עצמכם. ההכחשה הזו מאוד ערמומית. כי בעצם הפחדים פועלים הפוך על הפוך.    

כולם יודעים שאכילה לא נכונה (למשל שימוש מיותר במלח וסוכר) מסוכנת לבריאות. כמו גם עישון. ובכל זאת הידיעה הזו אינה מביאה לשינוי באורח החיים של רבים. למרות הידיעה שהם עשויים לשלם על זה בגהינום עלי אדמות - הם אינם עושים דבר. אם משום "לי זה לא יקרה", או "יהיה בסדר" ,או כל רמאות אחרת שמספק המוח כדי להתעלם מסכנות. אחת "הרמאויות" העצמיות הנפוצות היא ההתעלמות מהידע הרפואי הקונבנציונאלי והסתמכות על אינפורמציות פופולאריות מוטעות בדמות סרטוני יוטיוב, פרסומים פסאודו-רפואיים (שאינם עומדים כלל וכלל בקריטריונים מדעיים), מיתוסים שמפיצים כל מיני גוּרוּז מפוקפקים ומסוכנים. האחרונים שוטפים את מוחכם באינפורמציות מוטעות ולא נכונות.  כמו למשל תאוריות קונספירציה על חברות תרופות שגורמות לכאורה לצריכת תרופות שלא לצורך. מכאן ולהחלטה שלכם שלא לקחת תרופות, או להשתמש במקום בתוסף מזון זה או אחר, או "בצמחי מרפא" - קצרה ביותר. והגרוע מכל הוא הנסיון לשכנע אתכם "בבריאות" שתרכשו עם תעשו דיאטה הזויה או אחרת. אני משתמש במילה הזויה אף שזו מילה עדינה לחוסר הגיון ביוכימי תזונתי ורפואי מוחלט של דיאטות פופלאריות רבות . כמה קל להוליך שולל במאמר (שלא עומד בשום קריטריון מדעי) "בסיינטיפיק ידיעות", בסרטוני יוטיוב ואפילו במחקרים שלא עברו כל בדיקה מדעית אמיתית - כמו "מחקר סין" ואחרים.

א.ב. היא אישה בת חמישים שהגיעה למחלקת השיקום שבה ביליתי בחודש האחרון. היא מבכה כל יום את מצבה עד לצורך בתמיכה תרופתית פסיכיאטרית. היא עברה אירוע מוחי (שטף דם במוח). חצי גופה משותק כמעט לחלוטין, מדברת בכבדות, לא שולטת בצרכים וראייתה הפכה לכבדה - יכולה לקרוא רק כותרות גדולות בעיתונים. מסתבר שהיא סובלת זה שנים מיתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה. כלומר, מצב קליני ברמת סיכון גבוהה ביותר לאירוע מוחי, התקף לב, פגיעה בכליות (עד לצורך בדיאליזה), עיוורון ועוד. אבל הגברת החליטה פשוט לא לקחת תרופות. והיא לא  לקחה התרופות גם כאשר התרחש האירוע המוחי הראשון שגרם לעיוות השרירים במחצית פניה (מה שמכונה ברפואה פציאליס). האירוע הראשון היה אמור להיות לה כנורת אזהרה, אבל היא המשיכה להתעלם. 

מה שמטריד אותה ביותר הוא דווקא הירידה הקשה בראיה. רופא העיניים שראתה לאחרונה אמר לה שזה לא נובע מהאירוע עצמו ולא פֵּרט. בשיחה שהייתה לי עם הגברת אמרתי לה חד וחלק שהירידה בראיה נובעת מהסוכר הגבוה שלה (עם סיכוי מסוים לשיפור אם תגיע לאיזון רמות הסוכר במשך תקופה מסויימת). אבל יש סכנה שאבדן הראיה שלה הוא כבר בלתי הפיך. את זה כבר לא אמרתי לה, אבל מצבה הנפשי התערער כאשר קלטה סופסוף מה גרמה לה הסוכרת הלא מאוזנת שלה. 

לפחות שליש מהמאושפזים בשיקום הם לאחר אירוע מוחי. כל אחד סובל במידה זו או אחרת משיתוק, אבדן תחושה, פגיעה עד אבדן דיבור, אבדן זיכרון, אי-שליטה על הסוגרים (מצריך קטטר תמידי וחיתולים) ועוד. תשעים אחוז מהם סובלים מיתר לחץ דם ו/או השמנה (עודף משקל) ו/או סוכרת ו/או כולסטרול/טריגליצרידים. משיחה איתם הסתבר שלא הקפידו על משטר תרופתי ותזונתי. הכתובת הייתה על הקיר.

אירוע מוחי יכול להתרחש בכל רגע בכל גיל (אחד הנפגעים שהיו בשיקום היה רק בן 38) והוא חל בפתאומיות . פעמים רבות בשינה. בחלק מהמקרים הנפגעים אינם מודעים בתחילה לאירוע ומגיעים מאוחר לבית החולים. יש חלון הזדמנויות קצר של שעות מעטות לאחר האירוע שבו ניתן למזער את הפגיעה. לא.ב. האירוע החל כשהייתה עם אימא שלה בקניון. פתאום החלה לגרור רגל וחשה מעט בלבול. היא הגיעה לט.ר.ם (מרכז רפואה דחופה בירושלים) ושלחו אותה הביתה לנוח. אין ספק שזה מחדל וכי מצבה היום היה אולי טוב יותר אם הייתה מטופלת מיד. כל מה שרציתם לדעת על אירוע מוחי וחשוב שתדעו תוכלו לקרוא כאן.

בגיל 22 א.א, שהיה נהג משאית (עד לפני כשלוש שנים), הרים את ארגז המשאית שפגע בעמוד חשמל. הוא התחשמל - ידו הימנית ורגלו השמאלית התפחמו. בעקבות התאונה הזו קטעו כמעט את כל ידו הימנית ואת רגלו השמאלית מתחת לברך. הוא השתקם, הלך על פרוטזה ותפקד עם יד שמאל בלבד. למרות שהיה ימני, למד לכתוב ביד שמאל. הוא אפילו מסוגל לסגור רוכסן ביד אחת. אבל א.א הוא מעשן כבד. לפני חודשיים וחצי עבר אירוע מוחי השלישי במספר. כתוצאה מהאירוע האחרון - שותקה רגלו הבריאה והשלמה וכן איבד שליטה על הסוגרים. 

חודשיים וחצי לאחר האירוע והשיקום - הוא עדיין לא שולט על הסוגרים ולרגלו חזרה התחושה אך עדיין תנועה מוגבלת. למרות שלושת האירועים ומצבו הוא ממשיך לעשן כמו קטר. בקושי הוא מסוגל להוביל  עצמו בכסא הגלגלים  לכניסה בבנין השיקום - כדי לעשן בחוץ (גם כשקר מאוד וגשום). שתבינו, בלתי אפשרי להתנייע ביד אחת בלבד בכסא גלגלים. סיבוב גלגל אחד מביא לסחרור הכסא במעגל. לכן כדי להתקדם - א.א אוחז בידו האחת במעקים, בכסאות גלגלים של אחרים, או תופס בידיים של אנשים (ולעיתים מבהיל אותם בכך למוות) ומושך את עצמו בכסא הגלגלים. יום אחד הוא אחז בידית כסא הגלגלים שלי ואני שמשתי לו כקטר. אבל בסיבוב הוא נפל מכסאו ומזל שלא נפגע. תראו באיזה מצב הוא - הוא נשוי ואב לשלושה ילדים- אבל ממשיך לעשן למעלה משתי קופסאות סגריות ליום.

זה מזכיר לי תופעה מדהימה של אנשים החולים במחלת עישון (על רקע גנטי)  המכונה בירגר. האנשים האלה עוברים קטיעות איברים כתוצאה מעישון. ניתן לראות אנשים כאלה שהם קטועי שתי רגליים, יד אחת, ובשניה נותרו רק שתי אצבעות המשמשות אותם לעישון עד שיאבדו גם אותם.  ראו בסרטון. מזעזע. אם אתם מעשנים אתם חייבים לראות!

בשיקום הקודם שעברתי היה נהג אגד שעבר אירוע מוחי. בשתי אצבעות שנותרו בעלות תנועה - היה אוחז בסיגריה ומדליק אותה במצית. הוא שיגע את המטפלים שהיו צריכים להובילו כל חצי שעה כדי לעשן במרפסת. אבל גם זה לא היה מספיק. באחד הלילות הוא הדליק בחדרו סיגריה שהדליק כאשר צינורית חמצן מחוברת לנחיריו. כי בגלל העישון נפגעו ריאותיו. מזל שמערכת גילוי עשן פעלה והזעיקה את הצוות לפני שפוצץ את עצמו ושכניו לחדר.

ציינתי כבר בהתחלה שרבים אינם קשובים לגוף שמשדר "קורה לי משהו, טפלו בי מיד". כמה מכם התעלמתם זמן רב מכאב שיניים (שהופיע בתחילה בתדירות נמוכה)? כידוע כאבי שיניים לא עוברים מעצמם ואם לא פונים מיד לרופא שיניים, במקום סתימה פשוטה עשויים להגיע לטיפול שורש וכתר יקר, או חלילה לעקירה ולהשתלה יקרה. האם יודעים אתם שמדלקת חניכיים מתקדמת ולא מטופלת אתם עשויים לאבד שיניים בריאות? האם שמעתם  על כך שדלקת חניכיים מעלה מאוד את הסיכוי להתקף לב ואפילו להתפרצות סוכרת?

האם אתם יודעים כמה מקרי סרטן היו יכולים למגר לחלוטין אם אנשים היו שמים לב מיד לשינויים קלים המתרחשים בגופם? כמו טיפת דם חד פעמית בשתן, זיעה קרה בלילה, שינוי בהרגלי יציאות, כמו גם גללי צואה בצורות מוזרות, שינויים פתאומיים בשדה הראיה, נקודת חן חדשה שחור משחור וכו'. אבל רבים האנשים שאינם פונים לרופא (כי "זה בוודאי יעבור לבד", או מפחד - "אם אפנה לרופא בוודאי ימצא לי משהו"), או דוחים בדיקות שיכולות להציל את חייהם אם יטופלו בזמן. כמה מכם אפילו דוחים בדיקות דם ושתן שיגרתיות תקופתיות עד חלילה להתרחשות התקף הלב או השבץ המוחי הראשון? וגרוע מכך, כמה מכם נמנעים מנטילת תרופות מסודרת? מתעלמים מיתר לחץ דם, מכולסטרול, טריגליצרידים וסוכר - הרוצחים השקטים?

אני לא מטיף לכם ממגדלי השן. גם אני התעלמתי מאיתות של גופי. הגעתי לקטיעה ועכשיו אני משלם על כך. התעלמתי משבוע שבו הרגשתי חולשה ובחילות כמו סימנים אחרים של שפעת.  לקחתי אקמול - הרי זה מה שעושים בשפעת אם היא באמת שפעת בלבד. אבל לקראת סוף השבוע כשהלכתי במדרכה ביציאה מהסופרמרקט, הרגשתי  לפתע חולשה קשה ואובדן שיווי משקל. כתוצאה מכך נפלתי על פני ודם זלג לי מחיכוך האף באספלט. לא איבדתי את ההכרה ומישהו עזר לי לקום. נכנסתי לספרמרקט קניתי בקבוק מים קרים ותפוח. ישבתי מעט על ספסל לשתות ולאכול את התפוח עד שהרגשתי מחוזק יותר. משם המשכתי עד לבית והרגשתי ממש רע. למחרת יום שישי עלה לי החום למעלה מ-38 מעלות.  הרגשתי שמשהו כנראה לא בסדר, אך דחיתי ליום ראשון ביקור במיון. דחיתי את הביקור בגלל הטראומה שעברתי כחודש לפני כן עם זוגתי שנפגעה פגיעת ראש בסוף שבוע ומהניסיון המר שבסוף שבוע במיון בהדסה אתה יכול להירקב עד שלמישהו מכוח האדם המצומצם יש זמן להגיע ולטפל בך.

ביום ראשון בבוקר כבר הרגשתי ממש רע ואפילו לא היה לי כוח לעלות במדרגות כדי שזוגתי תיקח אותי למיון ברכב. הגעתי למיון באמבולנס. שכבתי במיון עד הערב ועברתי בדיקות מיותרות על ידי סטאז'ר. רק בערב התפנה מקום באחת מהמחלקות הפנימיות והתחילו בסידרת בדיקות. וההמשך בקיצור - איבחון ספסיס (זיהום) של חיידק טורף בדם. בדיקת CT גילתה בועות נוזל ברגל ששחררו החיידקים בתהליך טריפת הרקמות. אם הייתי פונה שבוע לפני, יתכן שהכל היה נמנע במתן אנטיביוטיקה. אבל מצד שני, בסבירות רבה הייתי נשלח הבייתה עם אקמול "לשפעת". וחוצמזה עד אז הייתי כלכך בריא. מי היה מאמין שדבר כזה יכול להתרחש. אבל אם הייתי מגיע למיון מיד לאחר הנפילה - יתכן שאם היו מאבחנים היו יכולים להציל לי את הרגל? אולי? מזל שנשארתי בחיים. שלושה מתוך ארבעה מתים מחיידק טורף בשלב שבו הגעתי לבית החולים. הרופאים אמרו שכנראה מערכת לב-ריאות החזקה שלי היא שמנעה קריסת מערכות.

השאלה האם יכולתי למנוע את הקטיעה תלווה אותי תמיד. אבל אני משתף אתכם בכך בגלל מוסר ההשכל - אנחנו חייבים להיות קשובים לאיתותים של גופנו, אסור להתעלם מהם. אסור לדחות בדיקות או להתעלם מהן. תרופות חייבים לקחת. הגורו או הכתבה שמשכנעים אתכם לא ליטול תרופות או לקחת במקום איזה תוסף - עשויים להרוג אתכם בטרם עת ובמקרים רבים לאחר סבל רב ונכויות קשות. קשה לשנות אורח חיים כמו אכילת יתר, אכילה לא מאוזנת, אכילה של מזונות עתירי מלח וסוכר (מרבית המזון התעשייתי המוכן) - אבל אולי יעזור אם תערכו ביקור במחלקות שיקום ובתי אבות סיעודיים (שבהם חוסים גם אנשים צעירים). לא לכל אחד יש "מזל" למות מדום לב. דמיינו את עצמכם שוכבים חסרי אונים במיטה. לא מסוגלים לדבר ולהגיב כשאתם בהכרה מלאה .כואב לכם מפצעי לחץ. לא יכולים להסתובב לבד ולהחליף צד. מחוברים לקטטר ושורף לכם. מטפלים כועסים עליכם שהיתה לכם יציאה שדלפה מבעד לחיתול.  תסלחו לי שאינני חוסך בתאורים קשים אלה. כשזה קורה - אין מקום לחרטה. חרטה כבר לא תעזור.  גבירותיי ורבותיי, מרבית המקרים אינם יד הגורל אלא תוצאה של מעשי (או אי מעשי) ידנו.

ולסיום מצרף שוב את התמונה שנושאה - החיים בידיים שלנו.

בוודאי אתם מכירים אנשים שכשמגישים להם מנת אוכל, לפני שבכלל טועמים הם מנערים את המלחיה וממליחים וממליחים וממליחים איזה דקה לפחות. אני תוהה בלבי אם אנשים כאלה בכלל חשים בטעם האוכל על לשונם, כאשר המזון שלהם מומלח כמו מימי ים המלח.

אולי יש להם בעייה בקולטני החישה בלשון וכמו כבד ראייה שבקושי רואה את האור, חוש הטעם שלהם מסתכם במלח בלבד, או בחריף? כמו אנשים שאפילו לפני שטועמים את האוכל הם מרוקנים צנצנת סחוג על האוכל. אז אולי כל חוש הטעם שלהם מסתכם ביכולת לחוש מלח וחריף אש?

אינני בטוח בתשובה, אבל יש אנשים שחולים במחלה גנטית נדירה שמכונה CIPA, ולאנשים האלה יש בכלל בעיית חישה בשל פגם במערכת העצבים ההיקפית. ילדים החולים במחלה הזו אינם חשים בכאב וחלקם אפילו אוכלים את קצות אצבעותיהם עד זוב דם. חוש הטעם היחיד שלהם הוא של מלח וחריף.

אז מסתבר שיש גם רבים אחרים שלא חולים במחלה הגנטית הזו ומשום מה  אוכלים ארוחות מלח או חריף.

איך אפשר בכלל להינות מאוכל שטעמו כטעם גבישי מלח או חריף אש, כאשר בשל כך הם אפילו לא יכולים לחוש במזון מקולקל? זוכרים את השערוריה שעוררה עובדת באחד הסניפים של טיב טעם - שהעידה כי מוכרים שם בשר שפג תוקפו, ששטפו את הסירחון הנודף ממנו במים, המליחו אותו ותיבלו אותו בחריף כדי להסוות את טעם הקלקול?

אז אנשים שממליחים או מוסיפים חריף בצורה מוגזמת, באמת יכולים לאכול אוכל מקולקל או בעל איכות ירודה עם טעם מגעיל בלי להרגיש. אבל עודף מלח באוכל הוא כבר בעייה בריאותית, כי כמות מלח מעל למותר גורמת ליתר לחץ דם. ויתר לחץ דם (שרבים אינם יודעים ולא מרגישים את קיומו) הוא הרוצח השקט מספר אחד. הרוצח שגורם להתקפי לב ושבץ מוחי.

הדו-ירחון Archives of Internal Medicine פרסם תוצאות מחקר שערכו מדעני רפואה ב-CDC האמריקאי, במחקר נאספו נתונים לגבי 12 אלף איש במשך 15 שנה. מהמחקר הזה עולה כי תזונה עשירה במלח ודלה באשלגן מעלה ב-50% סיכון למוות ומחלות לב. כלומר, מזון עשיר מדי במלח (שהוא כידוע עשיר בנתרן ודל באשלגן) מסכן חיים.

רבים ממוצרי המזון שלנו מוצפים במלח. לעיתים מוצר אחד מכיל כמות מלח פי שניים מהכמות היומית המותרת ואפילו מהכמות המותרת המקסימלית ביומיים. כאלה רבים מהחטיפים שאנחנו נותנים לילדים שלנו לנשנש. אתם בוודאי אינכם רוצים לדעת מהי כמות המלח המצוייה בשקית צ'יפס קטנה. אני  יכול להמשיך להביא עשרות דוגמאות, אך איני רוצה להיתקל בעדת עורכי דין ממולחים (עם מלח או בלעדיו). אך, המבין יבין.

אינני יודע אם אתם יודעים שבשל הלחצים האטמוספריים הקיימים בגובה הטיסות, חוש הטעם שלנו מתקהה. על כן, מנות המזון המחולקות בטיסה מומלחות ומתובלות בצורה מוגזמת - באופן שלא בטוח שהיינו מסוגלים לאכול אותן על פני הקרקע.

השבוע, בין התאריכים 11-17 במרץ מתקיים שבוע המודעות לצריכת מלח, בו לוקחים חלק יותר מ-25 מדינות, בתוכן ישראל. פרופסור יהונתן שרעבי, מנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, הביע את צערו על כך, שהמגמה המזיקה של הוספת מלח בכמות מופרזת הגיעה לא רק למנות מוכנות ומתועשות, אלא גם לאוכל גורמה.

במחקר שנערך לאחרונה באנגליה בקרב מסעדות יוקרה על ידי CASH -Consensus Action on Salt and Health ,נמצא שמרבית המסעדות מגישות מנות שכל אחת מכילה את כל התכולה המומלצת של המלח ליממה.

בין המסעדות שנבדקו היו אלו של שפים ידועים,  ביניהם השף ג'יימי אוליבר (השף הערום). בעוד שקהל היעד של מסעדות גורמה אלו משלם הון עבור המנות, בחרו השפים לשפר את טעמן של המנות על ידי הטריק הזול של הוספת מלח. בחלק מהמקרים מצאו במנה אחת כמות מלח המספיקה ליומיים שלמים.

בארץ, משרד הבריאות התחיל בפעולת סימון של כמות המלח במנות. פרופסור שרעבי מציין "שהנגשת המידע לצרכן צריכה להיות ברורה ופשוטה ובכך ליצור לחץ מצד הציבור שיעדיף מזון בריא. התקווה היא שתעשיית המזון והמסעדנים ייאלצו להציג עוד אלטרנטיבות בריאות, והציבור יצביע, הפעם בלשונו".

זו תהייה פעולה ברוכה של משרד הבריאות, אך האם זה ימנע מאנשים עצמם      להמשיך לשפוך מלח על צלחתם? זכורה לי אישה אינטליגנטית שסבלה ממום בלב, שהרופא שלה הזהיר אותה מאכילת מלח שיכול להרוג אותה. אותה אישה אמרה שאם היא לא תוכל להמליח את מזונה עדיף לה לא לחיות. ואכן האשה הזו נפטרה זמן קצר לאחר מכן.

בארה"ב קיימים מזה זמן סידרת חטיפים, בייגלה, קרקרים ומציות עם חצי כמות המלח. ואני אומר לכם, שגם כך הם מלוחים מדי.

לסיום, טיפ קטן לאלו שאינם יכולים בלי להמליח: אפשר לצמצם בקלות את כמות המלח אם יאכלו אוכל איכותי וטעים יותר. פשוט במקום עודף מלח להוסיף למזון תבלינים ועשבי תיבול - בלי המלח יהיה אפשר גם להינות ולהרגיש את טעמו האמיתי של האוכל.

ואם כבר אתם משתמשים במלח, עדיף להשתמש במלח דל נתרן ועשיר באשלגן כמו זה:

אבל אם אתם נוטלים תרופות מסויימות כנגד יתר לחץ דם, תשאלו את הרופא שלכם אם מותר לכם להשתמש במלח עשיר באשלגן. זה מסוכן עם נטילת חלק מהתרופות האלה. אבל אם תצמצמו את צריכת המלח שלכם, בהחלט יתכן שתוכלו להוריד את מינון התרופות וזה כבר כדאי. לתרופות האלה יש תופעות לוואי כגון אימפוטנטיות.

אז האם גם אתם אוכלים אוכל טבעוני, פריקים של כושר ובריאות וזוללים מלח?

בפוסט הקודם מתכון לליקופן עסקתי ביתרונות של הקטשופ. בפוסט זה אעסוק בשאלה האם נכונה התדמית שיש לקפה בציבור. ראשית אנשים חושבים שיש לו אפקט מעורר. שנית רבים אלה שחושבים כי שתיית קפה מזיקה לבריאות. בפוסט זה אדון בתכונות צריכת הקפה ואביא בפניכם מחקרים המצביעים על יתרונות בריאותיים רבים בצריכת הקפה. לשתית קפה מרובה עשויה להיות גם השפעה שלילית, אך נראה שאיזון במספר כוסות הקפה שאנו שותים יצמצם את תופעות הלוואי ויוריד את הסיכון לשורת מחלות בעתיד - כן, לקפה יש יתרונות בריאותיים.

אתחיל במיתוס הראשון על הקפה: הקפה מעורר. האם הוא באמת מעורר?

עוד בשנות השבעים במאה הקודמת נערך מחקר על שתי קבוצות גדולות של סטודנטים. הקבוצה הראשונה קיבלה קפה אמיתי בזמן הלימודים ואילו הקבוצה השניה קיבלה קפה נטול קפאין - שהוא אמור להיות החומר המעורר. התוצאות: שתי הקבוצות דיווחו על האפקט המעורר של הקפה. שתי הקבוצות השיגו תוצאות דומות בבחינות פסיכומטריות - עם ובלי קפה.

בפוסט הזה אציג בפניכם מחקרים חדשים על אפקט הקפה על הגוף, בכתבה שכותרתה:? Coffee: The Original Wonder Drug

את הכתבה מה- 24.7.2012, המסכמת את המחקרים המדעיים על הקפה הורדתי מחדשות אתר שנקרא MEDSCAPE עליו אני מנוי- זהו אתר המיועד לאנשי רפואה והוא אינו זמין לציבור הרחב. כתובת האתר: 

http://www.medscape.com/features

והרי עיקרי הכתבה באנגלית שתרגמתי וסיכמתי:

היתרונות הנפשיים והבריאותיים של הקפה - הקדמה

החלק הטוב ביותר בלהתעורר עם קפה ... הוא צמצום הסיכון שלך לניוון מוחי ועיצבי, ודיכאון, וסרטן ומחלות לב וכלי דם ... ולכן שתיית קפה כבר נחשבת הרבה יותר מאשר סתם הרגל של בוקר.

Photo courtesy of Darbe Rotach

והרי היתרונות הרפואיים והפסיכיאטריים של הקפה:

1. מחלות כלי דם ולב. 

העובדות המחקריות מצביעות כביכול על סתירה: הקפה הידוע כמעלה את לחץ הדם עשוי להיות דווקא טוב למערכת כלי הדם והלב. צריכה של קפאין אכן יכולה לגרום לעלייה קצרת חיים בלחץ הדם. אבל כאשר הקפאין מגיע משתית קפה - העליה בלחץ הדם היא קטנה והסיכון למחלת כלי דם ולב מאוזן על ידי תכונות מגינות של הקפה. פולי הקפה מכילים אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חימצון) שמצמצמים את החימצון של הכולסטרול הרע (LDL) ומצמצמים גם תהליכים דלקתיים. שתיה מתונה של קפה למעשה "מצעירה" את מערכת כלי הדם והלב ב-10 שנים! נתונים מדעיים חדשים מצביעים ששתיה ממוצעת של 2 ספלי קפה מגינה על הלב מפני פגיעה בפעילותו.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

2. מחלות כלי דם במוח ושבץ מוחי.

 שתיית 1-6 ספלי קפה ביום מקטינה את הסיכון לשבץ מוחי ב- 17%. ומחקר שבדי שנערך על מדגם גדול של נשים במשך 10 שנים, הראה אפילו הקטנת הסיכון ב- 25%.

מחקר חדש שפורסם ב-2012 בעיתון היוקרתי HYPERTENSION מצביע על כך ששתיה יומית של 1-3 ספלי קפה מגינות בפני שבץ הנובע מסתימת כלי דם במוח.

 Photo courtesy of Wikipedia

3. סוכרת וירידה במשקל.

לקפה יש גם השפעות חיוביות על תופעה נפוצה הנקראת " הסינדרום המטבולי". זוהי הפרעה בחילוף החומרים בגוף, הגורמת לשילוב של יתר לחץ דם, יתר סוכר בדם, שומנים בדם (כולסטרול רע וטריגליצרידים) והשמנה. מחקרים רבים הראו ששתית קפה רוטינית משפרת חילוף החומרים של הסוכר, מעלה את הפרשת האינסולין הדרוש לירידת הסוכר בדם ומורידה באופן משמעותי את הסיכון לסוכרת טיפוס 2 (סוכרת מבוגרים).

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שצריכת קפה גורמת לירידה במשקל הגוף. חולים בעלי משקל יתר שטופלו באבקת קפה מפולי קפה בלתי קלויים במשך 22 שבועות, הראו ירידה ממוצעת של של 9 ק"ג. החוקרים חושבים שזה לא השפעת הקפאין, אלא השפעת החומר הצמחי הקרוי חומצה כלורוגנית, שיש לו תכונות נוגדות חימצון וגם השפעה על עליה בקליטת הסוכר על ידי תאי הגוף. החומר הזה נהרס בקלית הקפה.  

Illustration courtesy of Wikipedia

4. סרטן

מחקרים אחרונים תומכים בכך ששתיית קפה מתונה עד כבדה מצמצמת את הסיכון של מספר סוגי סרטן:

סרטן מעי (כמות דרושה - יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

סרטן הערמונית - פרוסטטה (יותר מ-6 ספלי קפה ביום),

סרטן ראש-צוואר (יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

קרצינומה מסוג  BASAL CELL (יותר מ-3 ספלי קפה ביום),

סרטן השד - מסוג רצפטור שלילי לאסטרוגן (יותר מ-5 ספלי קפה ביום).

האפקט של הקפה במניעת סרטן מוסבר בחלקו על ידי תכונות הנוגדות חימצון שלו ובחלקו על תכונותיו במניעת מוטציות.

Photo courtesy of Darbe Rotach

5. מחלות עיצביות ניווניות.

מחקר שפורסם ב- Journal of Alzheimer's Disease, מצביע ששתית 3-5 ספלי קפה ביום - מנעה התקדמות דמנציה (אובדן זיכרון) במהלך 2-4 שנים. הקפאין שבקפה גורם לירידה ביצירת עמילואיד- בטא (שהצטברותו במוח גורמת לאלצהיימר) ולעליה במספר חומרים שנקראים ציטוקינים שמונעים התקדמות המחלה.

שתיית קפה עוזרת גם במניעה של התפתחות מחלת פרקינסון: על ידי עליה בביטוי הגן גלוטמאט רצפטור (GRIN2A), מורידה את הסיכון בהתפתחות פרקינסון. האגודה האמריקאית לנוירולוגיה פירסמה ששתית 3 ספלי קפה ביום עוזרת למנוע פרקינסון.

לשתית קפה יש גם השפעה חיובית גם על עליה בגיל התפרצות מחלת הנטינגטון.

Photo courtesy of Wikipedia

6. דיכאון.

מחקרים הצביעו שלשתיית קפה יש גם יתרון לשמירת הבריאות הנפשית.

מחקר שבוצע בנשים הראה:

שתית 2-3 ספלי קפה ביום (לעומת נשים ששתו פחות מספל קפה אחד לשבוע) - גרמה לירידה של 15% בסיכון לדיכאון.

שתית 4 ספלי קפה ביום - ירידה 20% בסיכון לדיכאון.

ההשפעה קצרת הטווח של הקפה על מצב הרוח היא על ידי השינוי בפעילות הסרוטונין והדופמין במוח, בעוד שהשפעת הקפה רחוקת הטווח היא בשל פעילות נוגדת החימצון והפעילות האנטי-דלקתית של הקפה, העוזרות למנוע דיכאון.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

7. מחלות כבד.

הכבד עוזר בפירוק הקפאין שבקפה, אבל הקפה עוזר בכמה מיקרים בהגנת הכבד. מחקרים הראו שצריכת קפה מאיטה את התקדמות ניוון הכבד (צירוזיס) הקשורה בשתיית אלכוהול. היא גם מאיטה את מהלך המחלה הקשה של צהבת מטיפוס C.

צריכת קפה גם עוזרת למנוע התפתחות סרטן כבד ולמחלת הכבד השומני. צריכת קפה גם עוזרת לכאלה שבהם כבר התפתחה מחלת הכבד השומני.

Photo courtesy of Wikipedia

8. וזה עוד לא הכל.

מחקרים הראו שצריכת קפה עוזרת בשיפור תופעת עיניים יבשות, על ידי שיפור ביצירת דמעות. צריכת קפה גם מקטינה התפתחות מחלת השיגדון (gout) והפחתה בזיהומים עלידי חיידק העור Staphylococcus aureus.

Photo courtesy: Thinkstock/Getty

9. ולבסוף מהם הסיכונים?

למרות כל היתרונות שתיארתי לגבי צריכת הקפה, יש לה גם חסרונות שצריך לקחת בחשבון:

א. עליה זמנית בלחץ הדם,

ב. החמרה במצבי חרדה,

ג. עליה בסיכון להתפתחות גלאוקומה,

ד. החמרה במצבי רעד.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

מחקרים נוספים דרושים כדי למצוא את האיזון בכמות צריכת הקפה שתמנע את התופעות השליליות. אבל המחקרים כרגע מראים ששתית ספל קפה נוסף אינה החלטה רעה.

תוספת עריכה: ספל קפה = קפה פילטר/שחור = 113 מ"ג קפאין.

ספל נס-קפה = 80 מ"ג קפאין. הכתבה מתיחסת לספלי קפה פילטר.

מחבר המאמר והסוקרים המדעיים של 38 מחקרים מדעיים (המצהירים שאין להם ניגוד אינטרסים מסחריים):

Author

Bret Stetka, MD, Editorial Director, Medscape from WebMD

Disclosure: Bret Stetka, MD, has disclosed no relevant financial relationships.

Photo Editor

Darbe Rotach, Senior Photo Editor, Medscape from WebMD

Disclosure: Darbe Rotach, has disclosed no relevant financial relationships.

Reviewers

Henry R. Black, MD, Clinical Professor of Internal Medicine; Director, Hypertension Research, Center for the Prevention of Cardiovascular Disease, New York University School of Medicine, New York, New York

Disclosure: Henry R. Black, MD, has disclosed the following relevant financial relationships: Served as a director, officer, partner, employee, advisor, consultant, or trustee for: Novartis Pharmaceuticals Corporation; XOMA US LLC; Daiichi Sankyo, Inc.; MSD; Mitsubishi Pharma America, Inc.; Ligand Pharmaceuticals Incorporated; SERVIER; BioSante Pharmaceuticals Served as a speaker or member of a speakers bureau for: Boehringer Ingelheim Pharmaceuticals, Inc. Received income in an amount equal to or greater than $250 from: Novartis Pharmaceuticals Corporation

Felice N. Jacka, PhD, Associate Professor, Barwon Psychiatric Research Unit, Deakin University, Geelong, Australia

Disclosure: Felice N. Jacka, PhD, has disclosed no relevant financial relationships