לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

BA או FA? קצרים בתודעה


 

הפוסט הזה הוא המשך בסידרה על תפיסת עולמנו הנקבעת על ידי חמשת החושים שלנו. כפי שנוכחתם בפוסטים קודמים ותווכחו בפוסטים עתידיים, כל אחד מחמשת החושים יכול להטעות אותנו. לא רק שיכול, אלא חלק מההטעיות האלו הן מובנות בדפוסי המוח שלנו. לכן אין אנחנו יכולים לראות את המציאות לגמרי כהוויתה.

 

חלק ניכר מהאשליות ועיוותי התפיסה שאנחנו חווים ביום יום אינם נובעים רק מחוש אחד "שמשתגע", אלא מהתנגשות הקליטה ממספר חושים, או מזליגה של ניתוח קליטה מחוש אחד לחוש השני. לתופעה זו, בה החושים "זולגים" זה לתוך זה ומשתלבים קוראים סינסטזיה, ועל אף שלרוב שמים לב אליה רק בתופעות קיצוניות (למשל, יש אנשים שרואים ריחות וטועמים אותיות), היא משפיעה על כולנו.

 

דוגמה מעולה להתנגשות חושית שכזו מגיעה מאפקט מקגורק, כפי שניתן לראות בסרטון הבא, שמדגים ומסביר אותו (האם זה בָּה או פָה?):

 

 

 

 

 

אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה, אשר מרכיבים משקפיים טוענים לעיתים קרובות שכאשר הם ללא משקפיים הם גם לא שומעים טוב – לאור אפקט מקגורק הנובע מהשימוש של המוח בקריאה של שפתיים לצורך שיפור ופיענוח השמיעה, אתם יכולים להבין עכשיו מדוע המשקפיים דרושים להם גם לשמיעה טובה. 

 

 

דוגמה נוספת וחזקה מאוד להתנגשות בין שני ערוצי מידע במוח (אם כי לא לסינסתזיה כשלעצמה) מגיעה מאפקט סטרופ, המדגים את הקושי באמירת שם של צבע, המופיע כמילה המתארת צבע אחר. למשל על פי האפקט, נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול. באותו אופן תקראו אדום יותר מהר מאשר אדום.

 

נסו למדוד את עצמכם - כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים (לא המילים!) המופיעים בתמונה הבאה:

 



 

ועכשיו כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים?

 



הפעם קשה יותר נכון?

 

 

 לעומת זאת, אם אתם לא יודעים רוסית, אתם תצליחו להגיד את שמות הצבעים במהירות גבוהה בהרבה בתמונה הבאה (ויודעי רוסית שביניכם יתקשו):



 

בשנות החמישים השתמשו בארצות הברית בתופעה זו כדי לזהות מרגלים סובייטים על ידי כתיבת מילים ברוסית בצבעים שונים ובקשה מהנבדקים להגיד מהו צבע המילים. אם הם היו יודעים רוסית, זה היה מפריע להם בקריאת המילים. מחוכם, הא?

 

ומה ההסבר הביולוגי?

 

 החוקר סטרופ, שעל שמו נקרא האפקט, מצא שלמרות שיש במוח הפרדה בין איזור ראיית צבע לבין איזור קריאת מילים - יש קשר עצבי ביניהם. 

 

 

ולבסוף משהו משעשע על אפקט סטרופ, ברוח ימים אלה:

 

בגימטריה אפקט סטרופ = 545 = ביבי נתניהו

 

ו- 545 = נורא אל נורא

 

לא מאמינים, תבדקו את הגימטריה!

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 12/10/2012 18:30   בקטגוריות אפקט מקגורק, אפקט סטרופ, סינסתזיה, אמיתות, אשליות, חברה, חומר למחשבה, מדע, מוח האדם, מציאות ודמיון, סובייקטיביות, עיבוד חושי, פילוסופיה, פילוסופיה של המדע, פסיכו-ביולוגיה, צבעים, ראייה, שמיעה סלקטיבית, תעתועי שמיעה, תפיסת עולם  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-16/10/2012 17:44
 



גם לא רואים וגם לא שומעים טוב


 

 

הכתבה הקודמת עסקה בתעתועי ראיה של המוח. החוש הבא בהיררכיה של החושים הוא חוש השמיעה. אשליות ראייה נפוצות למדי, לעומת זאת נדמה כי אשליות שמיעה נדירות יותר. אבל אשליות השמיעה כמו הראייה הן אשליות של המוח הנשענות על מנגנונים כמו: תפיסת פרטים ביחס לפרטים אחרים, זיהוי היפראקטיבי של תבניות , וניסיון של המוח לחזות את העתיד.

  

כבר כתבתי פוסט בעבר על השמיעה הסלקטיבית, שגם היא נובעת מהמוח ולא מהאזניים. בפוסט זה נעסוק עוד בתעתועי שמיעה.

 

 

למשל האזינו לזה (נגנו את הוידאו מספר פעמים ברצף):

 

  

 

 

למעשה האשליה הזו במימד הקולי דומה לאשליה במימד הויזואלי של מדרגות פנרוז, על שם המתמטיקאי פיזיקאי הבריטי רוג'ר פנרוז:

 



 

 

ובכלל אני מציע  לא להתייחס לתעתועי הראייה (כתבה קודמת) ולתעתועי השמיעה כשעשוע. אלא, כאזהרה לכך שתפיסת עולמנו המבוססת על החושים אינה לגמרי מציאותית. 

 

דריכה תודעתית.

  

האזינו לסאונד של השיר הבא (המבחן מתבסס על כך שאתם אינכם מכירים את השיר מהעבר).

 

באיזו שפה המילים בשיר הבא? 

 

(הקליקו על האיקון) 

 

 

יכול להיות שחלקכם זיהה מילה או שתיים, ואם תשמעו את השיר שוב אולי תזהו אותן באופן שונה או אחר. עכשיו אנא גוללו למטה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עכשיו האזינו לזה: 

 

 

 

ברגע שראיתם את המילים שהנכם אמורים לשמוע, המוח מבצע מה שנקרא בשפה המקצועית  Priming, או דריכות תודעתית. כעת, לא תוכלו לשמוע את המילים בשום אופן אחר. הקרינו את הסרטון הבא, ובדקו האם אתם שומעים את מילות השיר באופן השונה מהכתוב:

  

 

  

 

האם שיניתם דעתכם על השיר במשך שלושת האזנות (והצפיות)?

 

 

המעניין בכל התהליך הזה הוא שמהרגע שראיתם את המילים, לא תוכלו יותר להקשיב לשיר מבלי לשמוע אותן. שמעו שוב את הסאונד ללא הוידאו כדי להיווכח בכך:  

 

 

 

כלומר, אפילו אם תתאמצו לא לשמוע את המילים , תשמעו אותן.

 

 

עוד על אשליות שמיעה בקליפ הבא - חובה להתחבר לאוזניות או לזוג רמקולים.  

 

 

 

 

והרי שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת לכם שמיעה בתלת מימד (ולא סתם סטריאו -שהוא שמיעה בדו-מימד). שוב, צריך להשתמש באוזניות או זוג רמקולים לפחות כדי להנות מהאפקט:

 

   

 

 

בכתבה הבאה אדון על בלבול בין חוש הראיה לחוש השמיעה (זליגה בין חושים).

 בכתבה נראה גם כי עיוורים וחרשים מלידה, אינם מתחילים לראות ולשמוע כראוי, גם לאחר שאברי החושים האלה התחילו לתפקד כראוי בעזרת התקדמות הרפואה. יש לכם מושג מדוע?

נכתב על ידי קנקן התה , 10/9/2012 18:04   בקטגוריות תעתועי שמיעה, חוש השמיעה, דריכה תודעתית, גלוי ונסתר, חברה, חומר למחשבה, מדע, מוח האדם, סובייקטיביות, עיבוד חושי, פילוסופיה, פילוסופיה של המדע, פסיכולוגיה, תפיסת עולם, תרבות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-12/9/2012 17:40
 



האם אתם בטוחים שאתם רואים טוב?


 

בפוסטים האחרונים כתבתי על חוש הראייה המופלא ועל כך שבשמו אנחנו מבססים את הרציונליות.

 

אבל, נשאלת השאלה עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על מה שאנחנו רואים? בכתבה זו נדון בהטעייה של החוש הזה, שרובה ככולה אינה נובעת מכשלים של העין, אלא מכשלים של המוח שלנו. מהטעייה תפיסתית הנובעת בחלקה ממוגבלות המוח, אך בחלקה הגדול נובעת גם מדעות קדומות וחינוך של הסביבה. לעיתים אנחנו רואים את מה שאין ואיננו רואים את מה שיש.

 

עד כמה אפשר לסמוך על הראייה, ראו בסירטון הבא:

 

 

 

 

 

ואם עדיין לא השתכנעתם, ראו כיצד הסיגריות מתרחבות ומתכווצות:

 

 

 

 

 

כבר כתבתי כי המוח שלנו מסנן את מה שאנחנו רואים. אצל אחדים יותר ואצל אחדים פחות. אם כך, מכמה דברים אנחנו מתעלמים בחיים? כמה דברים מתרחשים והם אינם גלויים לעיניינו?

 

המוח שלנו מסנן 1:

 

סיפרו כמה העברות כדור היו בין השחקניות עם החולצה הלבנה?

 

(הקליפ הזה נמחק פעמיים ביד זדונית, לכן אביא הפעם את הקישור לקליפ הזה)

 

הקישור למבחן הספירה 

 

 

 

 

  

 

האם הבחינתם בגורילה?

האם הבחנתם כאשר ומתי יצאה השחקנית בחולצה שחורה?

האם הבחנתם בשינוי צבע הרקע?

 

המוח שלנו מסנן 2 :

 

התבוננו בסירטון הבא: כמה אנשים הבחינו בגורילה?

 

 

 

 

 

 

 אנחנו לא מצפים לראות גורילה ברחוב, ולכן רובינו לא רואים אותה. העין רואה, אבל המוח לא.

 

כמה המוח שלנו מוכן לשינויים?

 

במבחן הדלת שתוכלו לצפות בניסוי שבסירטון הבא, כ-50% לא הבחינו בשינוי האדם המדבר אליהם:

 

 

 

 

 

וראו את הסירטון הבא. 70% אינם מבחינים שהאדם מאחורי הדלפק מתחלף:

 

 

http://natgeotv.com/il/test-your-brain/videos/switcheroo

 

אז נניח שאדם העומד בשעה מסויימת מאחורי דלפק ומשרת אתכם מתחלף לפני עינייכם (ולא שמתם לב) והוא מבצע רצח, עוזב את זירת הרצח במהירות ושוב מתחלף עם האדם שעומד בדלפק. אתם בהחלט עשויים לתת לו בביטחה אליבי בבית המשפט. לתביעה יכולות להיות עדויות אחרות סותרות ומבלבלות, אך האם תהייה הרשעה, כאשר יש עדויות ראייה בוטחות שבשעת הרצח הרוצח היה כביכול בזירה אחרת?

 

 

למעשה לכ- 70% מהאנשים יש אינטואיציה מוטעת. הם רק חושבים שיש להם אינטואיציה בריאה, ראו בסרטון כמה אנשים טענו שהם ירגישו אם מישהו יסתכל עליהם מאחור:

 

 

 

עוד סירטונים מומלצים תוכלו לצפות באתר: 

http://www.theinvisiblegorilla.com/videos.html 

 

בסירטונים האלה תוכלו לראות כי:

 

א. רבים מהאנשים סוברים שהם רואים ושמים לב לדברים הרבה יותר מאשר הם באמת. הדבר נובע מעיוורון של חוסר תשומת לב.

 

ב.  מסתבר שלמעשה ככל שבני אדם מציגים עודף ביטחון עצמי, הם למעשה אנשים שהכי פחות צריכים להיות בטוחים בעצמם ובשיפוטם. הם דווקא אנשים שטעו הכי הרבה במבחנים האלה. רבים משתתפים בסדנאות להעלאת הביטחון העצמי. אבל חישבו מה יקרה לביטחון העצמי של המשתתפים בסדנאות האלה, אם נראה להם את הסירטונים האלה.

 

ג. בכל נקודת זמן נתונה, רוב האנשים אינם מבחינים במרבית הפרטים מסביבם. הדבר נובע ממגבלות המוח בפירוש קליטת העולם על ידי החושים שלהם.

 

 

כל זה צריך לעורר ספקות כבדים למידת האוביקטיביות של האדם ובמיוחד לגבי אלה שהכי בטוחים באובייקטיביות שלהם. למעשה קופים מפרשים נכון יותר את מה שהם רואים מאשר האדם בתחומים מסוימים. כך גם חיות אחרות.

 

כאמור, הדבר צריך למשל לעורר מחשבה עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על עדויות של עדים בבתי משפט. אולי היה כדאי שההגנה תערוך לעדים כמה מהמבחנים האלה בפני השופט, כדי לערער את מידת האמון בעדותם...

 

 

ואתם, כמה מתפיסת עולמכם מושלמת ואובייקטיבית?

 

  

נכתב על ידי קנקן התה , 7/9/2012 11:23   בקטגוריות אינטואיציה, אמונה, ביולוגיה, בעלי חיים, גלוי ונסתר, הפרעת קשב, חברה, חומר למחשבה, חוק ומשפט, חשיבה, לוגיקה, מדע, מוח האדם, מחשבה, מציאות ודמיון, סובייקטיביות, עיבוד חושי, עיניים, פילוסופיה, פילוסופיה של המדע, פסיכו-ביולוגיה, פסיכולוגיה, ראייה, רציונליזם, תפיסת עולם, תרבות  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-10/9/2012 08:28
 



על הפילוסופיה של תופעות על-טבעיות


  

את הפוסט הזה אני כותב בעקבות תגובות שקבלתי על הפוסט הקודם, שעסק בדברים שקשה להסביר.

 

כאשר קורים לבני אדם אירועים יוצאי דופן שקשה להסבירם, הם נחלקים לשלושה סוגים בהתייחסותם לדברים. הסוג הראשון תולה את הדבר ביד השגחה עליונה, אלוהים או ישויות אחרות. הסוג השני, שמתייחס אל עצמו כאתאיסטי, פוסל את קיומם של הדברים שקרו, או מטיל ספק עקב סובייקטיביות בהסתכלות על הדברים שקרו, או מדחיק אותם כלא היו. הסוג השלישי רושם לעצמו את הדברים ושואל שאלות. אין הוא מתעלם מהם, גם אם אינו יודע להסביר - הוא רואה בהם תופעות על-טבעיות, כי בהחלט אי אפשר להגדירן כרגע כטבעיות.

 

הסוג השלישי נחלק לשני תת-סוגים: הראשון תוהה מעט על הדברים ועובר לסדר היום. השני נוטה לחשוב שקיימים מימדים נוספים בעולם הנגלה לנו. הסוג הזה מנסה לחקור ולהבין מהם המימדים האלה.

 

הבעיה היא מוגבלותו של האדם (מוגבלות פיזית של המוח) בתפיסת עולם רב מימדי. אין ויכוח שבעולמנו קיימים לפחות ארבעה מימדים: יש את האורך, הרוחב והגובה של גופים - מה שאנחנו מכנים תלת מימד. אבל, רבים האנשים שמוחם בקושי מסתדר עם תפיסת התלת מימד כהלכה. למשל, יש אנשים שבקושי מסתדרים עם גאומטריה דו-מימדית ובשום פנים ואופן אינם מסתדרים עם גאומטריה תלת-מימדית. ענף הגאומטריה התלת- מימדית היה בעבר אחד הענפים לבגרות במתמטיקה. אבל, ביטלו אותו בגלל המוגבלות של הראיה והתפיסה המרחבית של אנשים רבים.

 

 

וקיים מימד ידוע רביעי שהוא מימד הזמן. גם כאן יש לאנשים רבים בעיית תפיסה נכונה של מימד הזמן, ביחס לשלושת המימדים האחרים. אין הדבר נובע מטפשות, אלא ממוגבלותו של המוח האנושי בתפיסה רב-מימדית.

 

כמה מכם יכולים לתפוס את תורת היחסות של אלברט איינשטיין? האם אתם יכולים להבין את התופעה שאם תנועו במהירות האור פשוט תעלמו? - לא יהיה לכם משקל (מסה) ותהפכו לאור. מסה היא עוד מימד הקיים בעולמנו. ואתם אם תהיו עדים להעלמות פתאומית של גוף שהתחיל לנוע במהירות האור, האם רובכם לא יקשור את הדבר לתופעה מיסטית?

 



 

נכון, עדיין אין לנו טכנולוגיה לנוע במהירות האור. אך האם חשבתם באיזו מהירות נעה המחשבה שלכם? למשל ידועים מקרים של אנשים הנקלעים למצבים של "הסוף" המתקרב. בשניות אחדות בודדות, המוח שלהם מגלגל כסרט את כל מהלך חייהם. גלגול חיים שלמים במחשבה בשניות - חשבתם פעם מה צריכה להיות מהירות המחשבה הזו?

 

ובכלל מהי מחשבה? האם אתם יכולים לתאר אותה כדבר פיזי? על פי כל הגדרה לא תוכלו לעשות זאת, גם לא להסביר אותה בעזרת כל הביולוגיה הידועה לנו על המוח (ואנו יודעים רבות ובעצם עדיין לא יודעים כלום). אז אולי גם המחשבה היא מטפיזיקה?

 

האם כל אחד מכם יכול להיות בטוח שכל העולם הנגלה לו אינו דמיון? שאולי בעצם כל מה שאת/ה רואה, שומע, מריח וחש הוא פרי הדמיון ובכלל אינו קיים במציאות? כיצד אפשר להיות בטוח שהאינטראקציות עם העולם ואנשים אינה המצאה פרטית שלך? החלום הוא דוגמא איך המוח הופך דברים לא מציאותיים למציאותיים כביכול, עד שאנחנו מתעוררים.

 

האם לא קרה לכם שהתקשתם לעבור מהחלום למציאות? שלרגע אתם בטוחים שהחלום הוא כל כך מציאותי? האם אתם מודעים לכך שחלום "הרפתקאות" שנראה לכם כנמשך שעות וימים, בעצם מתרחש במוח בשניות בעת החלום. האם אין בזה סממנים של מיסטיקה?

 

כשאנחנו מתבוננים בהצגה של קוסם, אנחנו רואים בעצם אשליה שהמוח שלנו מתרגם כמציאות גמורה. רק הידע שלנו שמדובר באשליה, גורם למוחנו לקבל את הדברים כפי שהם כביכול. לקבל אבל לא בדיוק לתפוס ולהבין את הפער.

 

כשקוסם מניע חפצים כביכול על ידי המחשבה בלבד - אתם בטוחים שהתנועה הזו נעשית באמצעים פיזיים בלתי נראים ואפילו הקוסם מגלה לכם זאת, אך לא את האמצעים. אבל כיצד אתם מסבירים שישנם אנשים שבאמת יכולים להזיז חפצים בכוח המחשבה? נערכו עליהם ניסויים מבוקרים, תחת השגחה קפדנית, בחדרים אטומים שלא היו וראו מעולם.  

 



 

 

הפיזיקה המודרנית מצביעה גם על קיומם של מימדים נוספים ואפילו של מימדים מקבילים. אני יודע שלחלק מהקוראים, דברים אלה כבר נראים בלתי נתפסים ומעוררים רצון לנטוש את המשך קריאת הפוסט. אני ממליץ לנסות לעשות מאמץ ולהמשיך לקרוא. לא אלאה אתכם רבות בנבכי הפיזיקה המודרנית, שאמנם למדתי משהו במסגרת לימודיי האקדמים הפורמליים, אבל אין זה תחום עיסוקי ואני רחוק מלקרוא לעצמי מומחה בתחום זה.

 

 

אתם וודאי מקבלים את קיומה של האינטואיציה. לכולנו יש אותה במידה זו או אחרת. אך, וודאי אתם אומרים שהיא נובעת מנסיונכם בעבר. אבל האם זה רק עניין הנסיון?

 

יש אנשים רבים הדוחים בשאט נפש קיום תופעת הטלפתיה. הם יאמרו שבעצם זו רק אינטואיציה. אז למגינת ליבם, אנשים אלה צריכים עכשיו לשנות את השקפת עולמם בנושא. המדע הוכיח שקיימת טלפתיה, בכוח שהוא הגדיר כפסיי (Ψ). נערכו תשעה ניסויים בלתי תלויים שהוכיחו את קיום הטלפתיה. המחקרים האלה פורסמו בכתב עת מדעי רציני ומכובד. פרטים על המחקרים האלה כבר הבאתי בפוסט קודם.

 

 

אז מדוע יש עדיין רבים שאינם מאמינים בהזזת חפצים בכוח המחשבה? מדוע למרות שהתופעה הודגמה בניסויים מבוקרים, רבים עדיין שוללים את קיומה מכל וכול? חלק מכך בהחלט נובע מכך שרבים מהטוענים ליכולות האלה הם שרלטנים ובעצם מדובר בתרמית. אבל, לא ניתן להתעלם מכך שחלק באמת יודעים לעשות את זה.

 

האם אתם יודעים על כך שתוצאות תנועת ומדידת חלקיקים משתנות בנוכחות ובהשפעת הצופה בהם? זו כבר פיזיקה ולא מטפיזיקה. הדבר הוכח בניסויים פיזיקלים רבים.

אז מדוע חלק מכם אינו יכול לקבל תנועה של חפצים בכוח המחשבה?

 

נכון, זה בלתי נתפס ובלתי מוסבר לגמרי. אך, כיצד אתם יכולים להיות בטוחים שלא מדובר כאן (כמו בכוח פסיי של הטלפתיה) בכוח פסיי -דלתא - אומגה - X למשל,  שיתגלה אולי בעתיד?

 

וודאי רבים מכם יאמרו שהזזת חפצים בכוח המחשבה היא שטות גמורה. מדוע? כי הם אף פעם לא היו עדים לכך שעצמים זזים בכוח המחשבה שלהם? אבל, אני למשל, במצבי רוח מסויימים, או כשלעיתים מסתכל מרחוק על חפצים המונחים על שולחן או מדף - קורה שהם "מקבלים חיים משל עצמם" והם נעים, נופלים, נשברים או מתנפצים (לתופעה הזו קוראים טלקינזיס). אתם יכולים להאמין בכך או לא.  אני כמדען הייתי רוצה להיווכח בכך בעצמי לגבי מי שטוען שדברים כאלה קורים לו.

 

אבל אומר לכם משהו. נדירים האנשים שיכולים להדגים לכם את הדבר בכל עת. למה הדבר דומה? בעבר הייתה לנו טלוויזיה שלפתע התחילה להגביר את הקול בצורה מפחידה ולאחר כמה דקות שבה לשדר בעוצמה הרגילה כמקודם. כשהזמנו טכנאי הטלוויזיה פעלה כרגיל והוא לא היה מסוגל להבחין מה אינו כשורה בה.  רק לאחר שהטלוויזיה נלקחה למעבדת השירות, הבחינו בתופעה גם שם.

 

באותה מידה אני לא יכול להוכיח לכם שלפעמים אני עד לתנועת חפצים בכוח המחשבה שלי. יודעים מדוע? כי אני לא שולט בזה. אני לא יכול להדגים את התופעה בכל עת על פי הזמנה. אבל אני בהחלט משוכנע שהתופעה קיימת, כי חוויתי אותה בעצמי.

 

יתכן שתאמרו כי זה דמיון, אך האמינו לי שאיסוף השברים אינו דמיון ואפילו טירחה. וכבר אני רואה אחדים מכם שמסבירים את זה בקיום רעידת אדמה או משהו דומה. אבל מה לעשות שרעידת אדמה כזו לא נמדדה ולא דווחה, וכי רק חפץ אחד מתוך כמה "מחליט" לנוע פתאום?

 

ואיך תסבירו את התופעה שחוויתי מספר פעמים, שבהם הנחתי ספל קפה מלא שיתקרר מעט וכשחזרתי לשתות מהספל גיליתי שהוא מלא רק עד מחציתו? ושלאחר לגימונת קטנה, הספל כבר חסר עוד רבע? מה, יש איזשהו רואה ואינו נראה ששותה מהספל שלי? למזלי אינני היחיד שחווה חוויה כזו, אחרת בהחלט הייתי מודאג שנשתבשה דעתי.

 

ואת או אתה, שלא קרו לכם דברים כאלה, יכולים לקבל או לטעון שהכל עורבא פרח.

אתם יכולים להצמד "למציאות" שלכם, או לקבל אפשרות שקיימת גם מציאות אחרת ואפילו לא אחת.

 

כי לאדם, עם כל גדולתו, יש מיגבלה רצינית - תפיסת עולמו מבוססת בעיקרה על התשדורת הנקלטת מחמשת החושים שלו: הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והחישה. אך התפיסה המתקבלת על ידי המוח מחמשת החושים אינה תמיד המציאות כפי שהינה באמת. המדע הוכיח את זה בדברים אינספור. אז המדע יודע את זה ולא סתם בפולקלור מזכירים את "החוש השישי". ואני אפילו לא יכול להיות בטוח שלא קיים גם חוש שביעי ושמיני.

 

לכן התבססות על התמונה המתקבלת מהחושים בלבד לצורך הוכחה, אינה מספיקה. כמה שנים היו כולם בטוחים שהשמש מסתובבת סביב הארץ ולא להיפך? האם אתם באמת יכולים לתפוס את מושג האינסוף? וכשהיקום נגמר מה יש מאחריו? לתוך מה מתפשט היקום כפי שזה קורה היום? האם אתם יכולים להבין מהם יקומים מקבילים עם מיתרים חופפים? הפיזיקה המודרנית כבר מצאה עדויות לקיום דברים כאלה, אך האם המוח שלנו יכול באמת לתפוס את זה?

 

כבר כתבתי בעבר בפוסטים שלי על תופעת הסינסתזיה החושית שנפוצה אצל אנשים מסויימים, ובמידה מסויימת אצל כל אחד מאיתנו במצבים מסויימים. התופעה הזו גורמת לאנשים לראות קולות (כצבעים וצורות) , להריח מילים, לראות מוסיקה.

על היכולת לחוש צמרמורות, או "נמלים הולכות על גופכם", קור וחום משמיעת מילים מסויימות או מוסיקה, או כתוצאה מראיית תמונות מסוימות - אתם וודאי לא מתווכחים.

מדוע אינכם מתפלאים כאשר מישהו מזכיר בנוכחותכם את המילה כינים - אתם מתחילים להתגרד בראש? הגירוד הזה הוא אמיתי ולא דמיון.

 

האם אתם יודעים שהמוח שלכם קולט הרבה דברים, אבל עושה סלקציה שלהם, ולכן אתם אינכם מודעים לקיומם? לאוטיסטים יש בעיה שמוחם מתקשה לעשות סלקציה ולנפות חלק מהאותות הרבים שנקלטים. אז חשבתם על כך שאולי מוחנו גם מנפה דברים משמעותיים מסוימים?

 

אז אם קראתם את כל מה שכתבתי, כיצד אתם יכולים להיות בטוחים שלא קיימת גם מציאות אחרת?

 

 

ולגבי הקשר בין על-טבעי, אלוהים ומדע, דעתי דומה לזו של אלברט איינשטיין. על כך צפו בסירטון שבקישור מתחת לתמונה. 

 

 אלברט איינשטיין ואלוהים

 

   .

נכתב על ידי קנקן התה , 1/9/2012 13:15   בקטגוריות מציאות ודמיון, מציאות אחרת, תופעות על טבעיות, טלפתיה, טלקינזיס, תפיסת עולם, הכחשה, מטפיזיקה, פיזיקה מודרנית, מוח האדם, מהירות האור, אלברט איינשטיין, חוק היחסות, אלוהים, דעה אישית, חברה, חומר למחשבה, חלום, חשיבה, מדע, מיסטיקה, סובייקטיביות, עיבוד חושי, על-טבעי, פילוסופיה, פילוסופיה של המדע, פסיכו-ביולוגיה, רציונליזם, תופעות בלתי מוסברות, תפיסה על-חושית, תרבות  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-7/9/2014 08:01
 



122,075
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)