הפוסט הזה הוא המשך בסידרה על תפיסת עולמנו הנקבעת על ידי חמשת החושים שלנו. כפי שנוכחתם בפוסטים קודמים ותווכחו בפוסטים עתידיים, כל אחד מחמשת החושים יכול להטעות אותנו. לא רק שיכול, אלא חלק מההטעיות האלו הן מובנות בדפוסי המוח שלנו. לכן אין אנחנו יכולים לראות את המציאות לגמרי כהוויתה.
חלק ניכר מהאשליות ועיוותי התפיסה שאנחנו חווים ביום יום אינם נובעים רק מחוש אחד "שמשתגע", אלא מהתנגשות הקליטה ממספר חושים, או מזליגה של ניתוח קליטה מחוש אחד לחוש השני. לתופעה זו, בה החושים "זולגים" זה לתוך זה ומשתלבים קוראים סינסטזיה, ועל אף שלרוב שמים לב אליה רק בתופעות קיצוניות (למשל, יש אנשים שרואים ריחות וטועמים אותיות), היא משפיעה על כולנו.
דוגמה מעולה להתנגשות חושית שכזו מגיעה מאפקט מקגורק, כפי שניתן לראות בסרטון הבא, שמדגים ומסביר אותו (האם זה בָּה או פָה?):
אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה, אשר מרכיבים משקפיים טוענים לעיתים קרובות שכאשר הם ללא משקפיים הם גם לא שומעים טוב – לאור אפקט מקגורק הנובע מהשימוש של המוח בקריאה של שפתיים לצורך שיפור ופיענוח השמיעה, אתם יכולים להבין עכשיו מדוע המשקפיים דרושים להם גם לשמיעה טובה.
דוגמה נוספת וחזקה מאוד להתנגשות בין שני ערוצי מידע במוח (אם כי לא לסינסתזיה כשלעצמה) מגיעה מאפקט סטרופ, המדגים את הקושי באמירת שם של צבע, המופיע כמילה המתארת צבע אחר. למשל על פי האפקט, נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול. באותו אופן תקראו אדום יותר מהר מאשר אדום.
נסו למדוד את עצמכם - כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים (לא המילים!) המופיעים בתמונה הבאה:
ועכשיו כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים?
הפעם קשה יותר נכון?
לעומת זאת, אם אתם לא יודעים רוסית, אתם תצליחו להגיד את שמות הצבעים במהירות גבוהה בהרבה בתמונה הבאה (ויודעי רוסית שביניכם יתקשו):
בשנות החמישים השתמשו בארצות הברית בתופעה זו כדי לזהות מרגלים סובייטים על ידי כתיבת מילים ברוסית בצבעים שונים ובקשה מהנבדקים להגיד מהו צבע המילים. אם הם היו יודעים רוסית, זה היה מפריע להם בקריאת המילים. מחוכם, הא?
ומה ההסבר הביולוגי?
החוקר סטרופ, שעל שמו נקרא האפקט, מצא שלמרות שיש במוח הפרדה בין איזור ראיית צבע לבין איזור קריאת מילים - יש קשר עצבי ביניהם.
הכתבה הקודמת עסקה בתעתועי ראיה של המוח. החוש הבא בהיררכיה של החושים הוא חוש השמיעה. אשליות ראייה נפוצות למדי, לעומת זאת נדמה כי אשליות שמיעה נדירות יותר. אבל אשליות השמיעה כמו הראייה הן אשליות של המוח הנשענות על מנגנונים כמו: תפיסת פרטים ביחס לפרטים אחרים, זיהוי היפראקטיבי של תבניות , וניסיון של המוח לחזות את העתיד.
כבר כתבתי פוסט בעבר על השמיעה הסלקטיבית, שגם היא נובעת מהמוח ולא מהאזניים. בפוסט זה נעסוק עוד בתעתועי שמיעה.
למשל האזינו לזה (נגנו את הוידאו מספר פעמים ברצף):
למעשה האשליה הזו במימד הקולי דומה לאשליה במימד הויזואלי של מדרגות פנרוז, על שם המתמטיקאי פיזיקאי הבריטי רוג'ר פנרוז:
ובכלל אני מציע לא להתייחס לתעתועי הראייה (כתבה קודמת) ולתעתועי השמיעה כשעשוע. אלא, כאזהרה לכך שתפיסת עולמנו המבוססת על החושים אינה לגמרי מציאותית.
דריכה תודעתית.
האזינו לסאונד של השיר הבא (המבחן מתבסס על כך שאתם אינכם מכירים את השיר מהעבר).
באיזו שפה המילים בשיר הבא?
(הקליקו על האיקון)
יכול להיות שחלקכם זיהה מילה או שתיים, ואם תשמעו את השיר שוב אולי תזהו אותן באופן שונה או אחר. עכשיו אנא גוללו למטה.
עכשיו האזינו לזה:
ברגע שראיתם את המילים שהנכם אמורים לשמוע, המוח מבצע מה שנקרא בשפה המקצועית Priming, או דריכות תודעתית. כעת, לא תוכלו לשמוע את המילים בשום אופן אחר. הקרינו את הסרטון הבא, ובדקו האם אתם שומעים את מילות השיר באופן השונה מהכתוב:
האם שיניתם דעתכם על השיר במשך שלושת האזנות (והצפיות)?
המעניין בכל התהליך הזה הוא שמהרגע שראיתם את המילים, לא תוכלו יותר להקשיב לשיר מבלי לשמוע אותן. שמעו שוב את הסאונד ללא הוידאו כדי להיווכח בכך:
כלומר, אפילו אם תתאמצו לא לשמוע את המילים , תשמעו אותן.
עוד על אשליות שמיעה בקליפ הבא - חובה להתחבר לאוזניות או לזוג רמקולים.
והרי שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת לכם שמיעה בתלת מימד (ולא סתם סטריאו -שהוא שמיעה בדו-מימד). שוב, צריך להשתמש באוזניות או זוג רמקולים לפחות כדי להנות מהאפקט:
בכתבה הבאה אדון על בלבול בין חוש הראיה לחוש השמיעה (זליגה בין חושים).
בכתבה נראה גם כי עיוורים וחרשים מלידה, אינם מתחילים לראות ולשמוע כראוי, גם לאחר שאברי החושים האלה התחילו לתפקד כראוי בעזרת התקדמות הרפואה. יש לכם מושג מדוע?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
