חשיבה חופשית

כתבתי פוסט אישי שכותרתו וידוי, שבו אני הולך לפרוס בפניכם דברים נסתרים על עברי. עמדתי לפרסמו היום, אך מכיוון שהפוסט הנוכחי חשוב יותר, דחיתי אותו לפעם הבאה. סליחה הדרמטיות ועל המתח - רק שתדעו שיש למה לצפות.

כל פעם שאני כותב משהו כמו למשל הפוסט על האמיתות של סיינטיפיק יוטיוב, מסתבר כי דברי פוגעים באנשים מסויימים, שרואים באמונותיהם אמת מדעית - גם אם היא בהחלט אינה מדעית, על פי כל העקרונות של המדע. נכון, המדע אינו כל האמת - אבל הוא הדבר הכי קרוב לאמת. אז במקום שיתייחסו לדברי בצורה עניינית הם מתייחסים אליהם בצורה רגשית. ואולי אם במקום להעלב, לו לפחות היו קוראים בעיון את כל דברי ולא בצורה סלקטיבית - אולי היו מגיעים למסקנה שאין כאן פגיעה אישית בשום פנים ואופן. אבל כזכור לכם, המוטו של הבלוג הוא: עובדות אינן נעלמות כאשר מעלימים אותן. יגידו שאני חוזר על המשפט הזה כמנטרה, אז שיגידו. עובדות לא תמיד נעימות לעין ולאוזן. אני לא כאן כדי למצוא חן בעיני מישהו.

ובהקשר לכך אחזור על החידה שכבר כתבתי בפוסט אחר, ולא באה על פתרונה:

בּוּם, סְעָרָה
קֶצֶב הַטַּנְגּוֹ מוּאָץ
שְׁנַיִם יוֹצְאִים
שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִים
וְהָרִיקוּד מִתְקַדֵּם בְּבִטְחָה.

מי מנחש, מי יודע?

והרי רמז לתשובה, הנמצא בשיר שכתבתי כאן כבר בעבר:

אנשים ואמיתות

יֵשׁ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲמִתּוֹת

כַּאֲשֶׁר לָהֶם הֵן אֵינָן מַתְאִימוֹת

אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶן אֵינָם יְכוֹלִים

וְאָז טוֹמְנִים רֹאשָׁם בְּחוֹל

כְּמוֹ הַצִּפּוֹר

עָמֹק עָמֹק בְּמַעֲמַקִּים

וְאָז

עִם הַחוֹל בְּעֵינֵיהֶם

מִתְעוֹפְפִים

לְחַפֵּשׂ אֲמִתּוֹת

בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

וְגַם אִם שָׁם מוֹצְאִים שְׁקָרִים

אוֹתָם הֵיטֵב מְטַפְּחִים

וְהַהֶפְסֵד

כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ

רַק שֶׁלָּהֶם.

מקור nivon.co.il

ההשראה לפוסט זה הוא הנושא החם שקרים קטנים-גדולים. יש החושבים שאת השקר המציאו בני האדם. האמת היא שהשקר שזור בבסיס עולם החי והצומח כולו. 

צמחים ובעלי חיים מערימים על סביבתם. למשל, השילוב של הצבעים שחור וצהוב הוא סימן אזהרה אוניברסלי. כך למשל בטן הדבורה צבועה בפסי שחור צהוב. אבל יש זבוב שאין לו עוקץ ושאימץ לעצמו את הפספוס שחור צהוב של הדבורה, ולכן כולם נזהרים ממנו כמו מדבורה. 

צמחים טורפים אימצו אמצעים שונים להערים על בעלי חיים קטנים ולמשוך אותם אל מותם. על כך כבר כתבתי בעבר כאן.

כאשר אמאות של מיני עופות שונים מבחינות בטורף מתקרב, הן עוזבות את הקן ומושכות את הטורף אליהן בכיוון המרוחק מקן ואז פורחות ועפות חזרה לקן.  

יש דוגמאות רבות בטבע שקצרה היריעה מלהכיל כאן. אבל , בעצם לא מדובר בשקר אלא יותר בדגם התנהגות מובנה של הטעיה. ההטעיה הזו היא דפוס מובנה של התנהגות המיועד לשיפור ההישרדות.

אם נחשוב על כך, גם אצלנו השקר מיועד לשיפור ההישרדות. למרות שהחברה מוקיעה את השקר, כולם משקרים: לא רק עבריינים, אלא כידוע גם פוליטיקאים, מנהלים, חברים לחברים והבסיס העיקרי לכך הוא ההישרדות.

כאמור יכולת ההטעיה נפוצה בכל עולם החי והצומח כדפוסים מובנים - צורות מסויימות קבועות של הטעיה המותנות בארועים סביבתיים מסויימים. אבל, רבים החושבים שרק לאדם יש יכולת אמיתית ובלתי מוגבלת לשקר.

האמת  היא שאת יכולת הרמאות והשקר המורכבים, האדם ירש מאבותיו הקופים. הקופים כמו שאומרים אשקרה משקרים לא פחות מאיתנו. ידועה התופעה שקופים משקרים לבני מינם ומסתירים את מקורות המזון שמצאו. 

תצפית מדעית הראתה קוף המתגנב למקום מחבוא של מזון שהטמין חברו, לאחר שצפה בסתר בהטמנה. לפני שעמד לחפור ולגנוב את המזון, הבחין הקוף בקוף אחר בסביבה ומה עשה? החל לגרד את פדחתו והתבונן לכיוון  אחר כלשהו כחושב, עד שהקוף השני התרחק.

אבל האם קופים משקרים מילולית כמו האדם? התשובה היא חיובית. שימפנזות בשבי לומדות את שפת האדם ומבינות מילים רבות. הן רוכשות אוצר מילים של כמה מאות מילים ומדברות אל מטפליהם בני האדם בשפת הסימנים או על ידי הקלדה של צורות המסמלות מילים במקלדת מיוחדת.

השימפנזות האלה אינן משתמשות רק במילים בודדות, אלא בונות כמונו משפטים  הכוללים נושא, נשוא ומושא בסדר הנכון.

נכתבו ספרים ומאמרים רבים על קופים בשבי שמתקשרים במילים. והרי דוגמא לכך שהשימפנזות משקרות ממש כמונו:

חוקרת הבחינה שקופה בשם שרה גנבה סוכריה מקופסת הסוכריות המיועדת לחלוקה אך ורק כפרס על התנהגות טובה. שרה יודעת שאסור לקחת סוכריה ללא רשות. אבל מה לעשות, נורא בא לה והיא גנבה. החוקרת שהבחינה בכך פנתה לקופה שרה ושאלה: "שרה למה לקחת סוכריה ללא רשות?" ומה ענתה שרה? 

"שרה לא לקחה סוכריה. בטי (קופה אחרת) לקחה סוכריה". אמרה לה החוקרת: " לא נכון, ראיתי אותך לוקחת סוכריה". שרה שנתפסה בקלקלתה עמדה ושפת הגופה הביעה בושה וחרטה.  

אז אם חשבתם כי השקר הוא תכונה ייחודית לאדם, הרי לפחות בני דודינו הקופים משקרים לא פחות מאיתנו. ואולי השקר הוא הצד החייתי שבנו?

*** 

אסיים בברכות לזוכים בפרסי גולדן בלוג לשנת 2012. הבלוג הזה היה מועמד בקטגורית הדעה והבלוג השני שלי "דע-א-קטואליה" היה מועמד בקטגורית האקטואליה.  בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכם כל אלה שהמלצתם והצבעתם. אמנם הם לא זכו בפרסים, אבל אני  רואה בבחירה עצמה (של שני הבלוגים שלי כמועמדים) כבוד גדול והערכה שלכם ושל מערכת ישראבלוג. ועל כך תודה לכם.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲמִתּוֹת

כַּאֲשֶׁר לָהֶם הֵן אֵינָן מַתְאִימוֹת

אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶן אֵינָם יְכוֹלִים

וְאָז טוֹמְנִים רֹאשָׁם בְּחוֹל

כְּמוֹ הַצִּפּוֹר

עָמֹק עָמֹק בְּמַעֲמַקִּים

וְאָז

עִם הַחוֹל בְּעֵינֵיהֶם

מִתְעוֹפְפִים

לְחַפֵּשׂ אֲמִתּוֹת

בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

וְגַם אִם מוֹצְאִים שְׁקָרִים

אוֹתָם הֵיטֵב מְטַפְּחִים

וְהַהֶפְסֵד

כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ

רַק שֶׁלָּהֶם.

 מקור nivon.co.il