מי שקרא את הפוסט הזה, יודע שמתחילות להתכנס  פגישות של חברים כאן עם מריאט להכרעה על עתיד ישראבלוג ואפשרות למעבר לפלטפורמה עצמאית.  כמו לרבים כאן, עתיד ישראבלוג יקר ללבי. יתכן אף שהייתי מגיע לדיונים הנערכים בנושא אם מצב בריאותי היה מאפשר ניידות.

כאשר נשאלות שאלות עבור החלטות חשובות, אני כמדען מנסה תמיד לנתח נתונים. כך עשיתי גם כעת לגבי השאלה האם התנתקות מעמותת ישראבלוג טובה ליהודים. התמזל מזלי שלאחרונה פוסט מהבלוג שלי היה במומלצים - הן של ישרא-בלוג והן של עמותת ישראבלוג בדפים הראשיים שלהם.

לפיכך יכולתי לערוך סטטיסטיקות של מספר כניסות לפוסט שנעשו דרך ישרא-בלוג לעומת מספר הכניסות שנעשו דרך הדף הראשי של נענע10. כמו כן בדקתי כמה מהכניסות לפוסט בבלוג נעשו דרך קישור בדף הפייסבוק שלי.

מצילום לוח הסטטיסטיקה שלי אפשר ללמוד נתונים מאוד מעניינים. הרי מספר הכניסות לבלוג כשהיה במומלצים של ישרא ונענע, כשירד ממומלצי ישרא ונשאר במומלצי נענע, לעומת מספר הכניסות לפוסט חדש בבלוג כאשר הבלוג ירד מהמומלצים בשתי הפלטפורמות (ישרא ונענע).

כדי שאפשר יהיה להשוות בצורה מדעית, צילמתי את כמות הכניסות הכללית לכל הפוסטים בישראבלוג בלוח הסטטיסטיקה של ישרא והריהו כאן:

מכאן יכולתי לחשב את אחוז הכניסות היומי לבלוג שלי מתוך כלל הכניסות לכל הבלוגים בישרא (במלבנים התכולים) והרי התוצאה:

מכאן אפשר ללמוד עובדות מאוד מעניינות: במשך הזמן (שלושה ימים) שהפוסט היה במומלצים של ישרא ושל נענע - כמות הכניסות היומית לבלוג היתה בשיעור של

 7-8% מכלל הכניסות לישרא. וואו, כניסה לפוסט אחד בשיעור כזה כשהוא במומלצים הדהים אותי. ואם נקח בחשבון שבפרק זמן מופיעים ארבעה פוסטים במומלצי ישרא וארבעה (בדרך כלל שונים) במומלצי נענע, ובהנחה גסה שמספר הכניסות לכל השמונה שווה - הרי רשימות המומלצים המצומצמות האלו מביאות לכ- 30% מכלל הכניסות היומיות לכל הבלוגים בישרא. אני מניח שאחוז מסויים נוסף של כניסות מגיע דרך שני הפוסטים היצירתיים המומלצים בדף הראשי בישרא, ואחוז מסויים מגיע דרך התמונות המומלצות.

אבל לפחות מנסיון שלי כשפוסט אחר היה הן במומלצי עמותת ישראבלוג והן ביצירתיים המומלצים - 95% מתוספת הכניסות מהממוצע הרגיל היה דרך דף מומלצי נענע. כיצד אני יודע זאת? משום שיכולתי לראות את ההבדל בין מספר הכניסות הממוצע היומי בזמן שהפוסט היה מומלץ בשני המקומות ולאחר שהוסר ממומלצי נענע ונשאר עדיין ביצירתיים המומלצים.  

הלאה. מהסטטיסטיקה שבתמונה האחרונה ניתן ללמוד שמספר הכניסות לבלוג ירד מ- 8% ל 4% מסך כל הכניסות לבלוגים בישרא - כאשר ירד ממומלצי ישרא ועדיין נשאר במומלצי נענע. וכאשר הפוסט ירד גם ממומלצי נענע - מספר הכניסות לבלוג ירד ל- 1% מסך כל הכניסות בישרא (לפוסט חדש שאינו במומלצים).

מכאן ניתן להסיק שהזיקה לעמותת ישראבלוג מכניסה כמחצית ממספר הכניסות למומלצים. כלומר המלצות נענע מכפילות את מספר הכניסות לישרא. והנפח שלהם הוא לכן כ-15% מתוך 30% של סך הכניסות לישרא בעקבות ארבעה פוסטים מומלצים בלבד בדף הראשי בעמותת ישראבלוג.

כשכתבתי בבלוג האקטואליה שלי דע-א-קטואליה, הוא היה מספר פעמים בלוג אורח או במומלצי דף החדשות של עמותת ישראבלוג. מספר הכניסות לבלוג בעיקבות כך היו פי עשר עד 20 ממספר הכניסות היומי הממוצע.

מכאן שאין לזלזל בקשר הקיים שבין ישראבלוג לעמותת ישראבלוג.

כדי לאמת את המסקנה שכמחצית ממספר הכניסות לפוסט המומלץ הן בישרא והן בנענע מגיעות מהדף הראשי של עמותת ישראבלוג, צילמתי דף סטטיסטיקה אקראי בזמן שהפוסט היה מומלץ בשתי הפלטפורמות. הרי: 

מכאן, גם בניתוח התוצאות בשיטה הזו יוצא שאכן כמחצית הכניסות לפוסט היו דרך הדף הראשי של נענע והמחצית דרך ישראבלוג (מדף המומלצים, מנויים, קוראים קבועים , פוסטים חמים ומרשימת הפעילים גם יחד). ליתר דיוק, מתוך 50 כניסות אקראיות - 23 כניסות דרך הדף הראשי של נענע ו- 21 כניסות ישראבלוג. ניתן לפלח גם את התרומה של כל אחד מהגורמים בסוגריים אבל לא נסבך כאן. כניסות גוגל בבדיקה זו היו זניחות. 

ומספר הכניסות לפוסט הזה דרך דף הפייסבוק שלי:

כלומר, מתוך 1438 הכניסות לפוסט הספציפי הזה היו 553 דרך דף הפייסבוק שלי. כלומר, 38% אחוז מהכניסות דרך ישרא היו שלא דרך המומלצים בדף הראשי, אלא דרך דף הפייסבוק שלי. אם כך הפילוח לפי מקורות כניסה הוא:

עמותת ישראבלוג -        30%

ישרא-בלוג -  26%

פייסבוק -      38%

אחר -             6%

אמנם אין זו סטטיסטיקה מקיפה (אני מניח שניתן להגיע לסטטיסטיקה מייצגת מדויקת יותר, מנתונים הקיימים בישראבלוג) אבל ניתן ללמוד ממנה על מגמה. וממה שראיתם בפוסט זה, נראה לי שאין להמעיט מהתרומה של עמותת ישראבלוג לתפוצה של הפוסטים בישראבלוג. כדאי לקחת את זה בחשבון בדיונים על עצמאות ישראבלוג, ואם וכאשר תהיה התנתקות של ישראבלוג מעמותת ישראבלוג - חובה לחשוב על דרכים להגברת תפוצה אורגנית ובפיתוח מודל עסקי.

בהצלחה לישרא בדיונים שמתחילים מחר.

***

עריכה

לוח הסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג הראה 3 כניסות יוצאת דופן ולא מוכרות לי מאתר (טיפול בחסימות?!) זה:

למישהו כאן יש מושג במה מדובר?

השכם בבוקר, לפני שבוע כמדומני, כשעלעלתי בעיתון שהיה מלא בחדשות "מרנינות" - נפל מבטי  על מדור האסטרולוגיה. אין אני נמנה עם קהל הקוראים של הטור הזה, אך איני יודע מדוע, הפעם קראתי את התחזית היומית למזל שלי, מזל עקרב.

והתחזית הייתה קצרה ולא רב משמעית כרגיל. איני זוכר את הניסוח המדוייק, אך היה כתוב שם משהו כדלקמן: היום תהייה לך פגישה מעצבנת עם מישהו שתלטן ואובססיבי. כדאי לשקול עזרה מקצועית.

בתחילה די נדהמתי, כי ביומן שלי היה רשום ליום זה פגישה עם מישהו. ובהכירי את האיש, הוא אכן שתלטן ואובססיבי. לכן מובן שהתחזית האסטרולוגית הזו הגבירה אצלי את הרגשת האי-נוחות שבמילא הייתה לי לקראת הפגישה הזאת.

מצד שני חשבתי, איזו שטות - האם לכל בני מזל עקרב בישראל (שזה בערך אחד מכל שנים עשר) צפוייה היום פגישה עם איש שתלטן ואובססיבי ותוצאותיה תהיינה כל כך חמורות, עד שעדת משפטנים או פסיכולוגים צריכה לעמוד לרשותנו?

אז כאמור הייתה לי בהמשך היום פגישה עם אדם שתלטן ואובססיבי, שהתחילה כצפוי באופן לא נעים אך היא הסתיימה בסחבקיות והכל בא על מקומו בשלום. עורכי הדין והפסיכולוגים נותרו אצלי ללא עבודה.

יאמרו גם המאמינים באסטרולוגיה שתחזיות העיתונים הן בוודאי לא רציניות ובוודאי אי אפשר לקלוע לכל ילידי החודש וגם לא לילידי אותו היום. הרי חשובים גם מקום הלידה ושעת הלידה. בדרך כלל תמצאו שם תחזיות רב-משמעיות שיכולות עם מאמץ קטן להתאים לכל אחד אם ירצה. אבל למעשה אי אפשר להתעלם מכך כי "תחזית אסטרולוגית" על ידי שני "מקצוענים" שונים לאדם מסויים - עשויה להיות שונה זו מזו כמרחק מזרח ממערב. מיותר לציין שישנם גם הרבה שרלטנים בתחום הזה. ולכן תחזיות אסטרולוגיות יומיות, שבועיות, חודשיות ובוודאי שנתיות מוטלות אצלי בספק רב. אבל - על האבל הזה אני רוצה לדון בפוסט זה.

נתקלתי במספר אנשים (שהם גם עוסקים במדע) הטוענים שהם מבינים באסטרולוגיה. היו אלה אנשים שהכירו אותי הכרות שטחית ובוודאי אינם יודעים את תאריך הולדתי. כשהתקלתי אותם בשאלה איזה מזל אני, ענו לי כולם - יש לך תכונות של מזל מים ואתה עקרב. חד וחלק, ללא היסוס. הסיכוי שמישהו יקלע לשאלה כזו הוא 1:12. הסיכוי שתתקבל תשובה לא נכונה הוא 11:12. יותר מכך, התקבלה תשובה נכונה לגבי המזל של כל הנוכחים בחדר. שוב, אין סיכוי שהייתה ידיעה מוקדמת של חודשי הלידה של הנוכחים.

אז זהו בהחלט אינו ראוי עדיין להקרא מימצא מדעי. אין כאן מדגם סטטיסטי ראוי. אבל הוא יכול להצביע על מגמה של קשר בין מזל הלידה לבין תכונות מסוימות. אבל כדי להוכיח טענה זו, קשר נסיבתי אינו מספיק גם אם תתקבלנה תוצאות נכונות במדגם סטטיסטי גדול. כדי להוכיח את הקשר בין המזל לתכונות, המדע דורש קשר סיבתי. כלומר להבין כיצד תאריך הלידה יכול להשפיע על תכונות אופי, בריאות וכו'.

הקורא הנבון יאמר מיד שתכונות נקבעות על ידי המערך הגנטי של האדם. ברור כי הגנטיקה של האדם נקבעת על ידי הגנים שירש מהוריו ושאינו יכול להיות תלוי בתאריך הלידה ומצב הכוכבים בשמים. אבל, ידוע גם שכמחצית מתכונות האופי וההתנהגות נקבעות על ידי הסביבה. אלה תלויות בשילוב שבין הגנטיקה לבין האֶפיגנטיקה (גורמים סביבתיים).

אז האם למערך הכוכבים בשמים יכול להיות השפעה סביבתית על הביולוגיה? זוהי שאלה שקשה לענות עליה באופן מוחלט וודאי. אבל, הכוכבים מפעילים כוחות משיכה פיזיקליים זה על זה. זה ידוע, ועל כך אין עוררין. הגאות והשפל הם דוגמא ידועה למצב שבו הירח מפעיל כוחות משיכה על מי האוקיאנוסים - כוחות שגורמים לגאות ולשפל. אך האם כוחות משיכה יכולים להשפיע גם על הביולוגיה? בהחלט כן. בהעדר כוח משיכה, למשל בספינת חלל, לא תתכן התפתחות עובר תקינה של האדם ובעלי החיים. בהעדר כוח משיכה העובר יתפתח לגוש אמורפי חסר צורה ואיברים מוגדרים וללא כיווניות ראש - גפיים למשל. לתופעה של יצירת צורות ומבנים בעובר קוראים מורפוגנזה. המורפוגנזה מושפעת מכוח הכובד.

בתנועת גרמי השמיים נוצרים שינויים מחזוריים בכוחות המשיכה ביניהם. השינויים האלה הם בכוחות משיכה "חלשים" יחסית שאינם גורמים ברובם להתנגשות של  פלנטה שלמה עם גרם שמים אחר (אם כי גם זה קורה בטווח של מיליוני או מליארדי שנים), אך הם בהחלט יכולים להניע כאמור גלי ים בפלנטה ואפילו לגרום להתפרצויות הרי געש. הפיזיקה המודרנית מכירה במושג שמכונה הכוח החלש.

אז בהעדר כוח משיכה מוחלט לא יווצר עובר תקין ובוודאי לא יגיח תינוק לאוויר העולם. נשאלת עדיין השאלה ללא מענה, האם וכיצד שינויים קלים בכוח הכובד, מגנטיות ושטף אלקטרומגנטי משפיעים למשל על מערכת העצבים שלנו, בעיקר בשלב התפתחות העובר - שינויים הקובעים את תכונותינו לאחר הלידה.

נחזור שוב לאסטרולוגיה. אסטרולוגים מציגים תכונות משותפות לבני מזל מסויים ואפילו טוענים לקיום תכונות משותפות רבות יותר לבני מזל מסויים שנולדו באותו שליש של החודש. למשל, אני נולדתי בשליש האחרון של של בני מזל עקרב ובאמת מצאתי מכנה משותף ניכר עם ילידי השליש האחרון במזל זה. אנשים שקשה לי להסתדר איתם הם על פי רוב (לאחר בדיקה) בני מזלות מסויימים, שלא אציין אותם כאן.

על פי המפה האסטרולוגית האישית (המתחשבת במקום ובשעת הלידה) שלי אני עקרב עם אופק של גדי. כלומר, אמור לבטא גם סממנים מסויימים משל גדי. מעניין שרעייתי (מבלי שידעתי זאת בעת נישואינו) היא גדי בעלת אופק של עקרב. כלומר, כל אחד מאיתנו שהוא בן/בת מזל אחר - נושא את האופק של משנהו.

בדקתי  פרסומים הטוענים לתכונות משותפות אופייניות לבני מזל עקרב והרי התכונות ודעתי הסובייקטיבית לגבי הנכונות שלהם לגביי, בסוגריים:

* יכול לאהוב מאוד או לשנוא מאוד (במידה רבה מאוד).

* אישיות חזקה, רגשות עזים, קיצוניות (במידה רבה).

*אינו מסגיר את ריגשותיו ואת היצרים הסוערים שבתוכו (במידה רבה מאוד, למרות שהסגרתי כאן, ולא בקלות, את תכונותיי אלה).

הבה נראה מהי דעתי הסובייקטיבית בהתאמת תכונות של גדי (מזל האופק שלי):

* רציני, אחראי (במידה רבה).

לסיכום, התכונות המצויינות כמשותפות לבני מזל עקרב מתאימות לי במידה רבה עד רבה מאוד. חלק ניכר מתכונות בני גדי, שהוא האופק שלי מתאים לי במידה זו או אחרת.

אך האם זוהי הוכחה מדעית לנכונות הפרופיל האסטרולוגי? בוודאי שלא. לשם כך דרוש מחקר מדעי רב משתתפים. במחקר כזה צריך להכין שאלונים מקיפים של תכונות אופי בשום שכל ולחלקם לבני מזל עקרב למשל, ולהשוותם לתשובות של בני מזל אחרים. יותר מכך, יהיה מדוייק יותר אם על השאלונים האלה יענו בני זוג וחברים קרובים של בני עקרב ולא הם עצמם.

בכל אופן, העקרבים שביניכם מוזמנים להגיב כאן עד כמה מתאימות התכונות שציינתי כאן לגביכם. ובני המזלות האחרים מוזמנים גם הם להגיב מה דעתם על הנושא. 

כידוע כל חיינו סובבים סביב אופנות, בכל תחום שהוא, וכעת לפי כתבה בידיעות אחרונות, יש גם אופנה לבחירת מקצוע:

הרישום לאוניברסיטאות: רפואה IN, משפטים OUT

השנה 1,600 סטודנטים התחרו על 440 מקומות פנויים ללימודי רפואה. לעומת זאת, מספרם של המועמדים ללימודי משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטאות צנח דרמטית. המרוויחות הגדולות: המכללות

תומר ולמר

אינני מתפלא שחלה ירידה בהרשמה ללימודי המשפטים, כי על פי הסטטיסטיקה שראיתי (כמובן רק בכתבה בעיתון), בארצנו הלוחמנית אחד מכל ארבעה הוא עורך דין (למרות שסביר שחלק מהם אינם עוסקים במקצועם, או מובטלים, או בעלי תעודה שמקשטת את ביתם או משרדם. במיוחד לאחר שנפתחו מכללות למשפטים כמו פטריות לאחר גשם. אין ספק שישראל מחזיקה במספר שיא עולמי של עורכי דין ביחס לאוכלוסיה.

ולגבי רפואה, אין אני רואה בכלל ביקוש ללימוד המקצוע הזה, כפי שעשוי להשתמע מהכתבה הזו. כי לפני כ-25 שנה התקבלו ללימודי רפואה אחד מ- 700 מועמדים לשנה.

לפני כעשר שנים הביקוש ירד, וללימודי רפואה התקבל אחד מ-70 מועמדים. ולפי הכתבה הזו - היום מתקבל אחד מארבע מועמדים בלבד!!!

אז האם זה נקרא ביקוש?

בתנאי העבודה של רופא ממוצע - שכר עלוב לשעות עבודה מטורפות - אין כבר הרבה משוגעים בימינו שירצו ללמוד ולעסוק ברפואה, גם אם יש להם אמא פולניה.

כשלמדתי לתואר ראשון, פורסם סקר שנערך בציבור לגבי מידת הערכה למקצועות האקדמאיים השונים. נפלתי אז מהכסא כשראיתי בראש רשימת המקצועות המוערכים את מקצוע הביולוגיה. מדוע? כי להיות ביולוג בהחלט אינו נכלל ברשימת מאוויה של אמא פולניה. ומצד שני חשבתי, האם כל אלה שנותנים כבוד ללומדים ביולוגיה יודעים שרוב הבוגרים בביולוגיה מובטלים או פונים לעסוק בעבודות שאין ביניהם כל קשר לביולוגיה?

מבני מחזורי כמה מהמסיימים הם מורים לביולוגיה. כמה עשו הסבה לרוקחות (ומוכרים אקמול בבית מרקחת). לרוקחות יש קרבה מסוימת לביולוגיה, אבל דווקא כמה מבני מחזורי עשו הסבה למשפטים (יש הרבה פטנטים שצריך לכתוב ולהגן עליהם). וכמה, לא תאמינו, פנו לתקשורת. שמעתם על שדרן הרדיו מיכאל מירו? ויש עוד כמה אחרים כמוהו שלא אפרט כאן. 

ויש גם רבים מבני מחזורי שמצאו את מזלם בַּנֵּכָר...

גבירותי ורבותי, מכבוד בלבד אי אפשר לחיות!