בלוגרים יקרים. מחקתם בלוג? או אולי הפכתם אותו לפרטי? אולי מחקתם פוסט או העברתם אותו חזרה לטיוטות? אולי רק מחקתם תמונה או שתיים בפוסט?
אז תדעו, לא באמת מחקתם. האח הגדול יכול להגיע אליהם.
באחד הפוסטים האחרונים פרסמתי תמונה שלי ומפני שבשל אילוצים אני חייב לשמור על אנונימיות - ציינתי בפוסט שהתמונה תשאר לתקופה מוגבלת מאוד ואכן היא הוחלפה לאחר כשלושה ימים בזו:
בנוסף נקטתי באמצעי זהירות נוסף בניגוד לרגיל, שבו אני מקטלג כל פוסט ברשימת קטגוריות מפורטת כדי שניתן למעונינים למצוא פוסטים במנועי החיפוש כמו גוגל. והפעם כדי שהפוסט הספציפי הזה לא ימצא בחיפושי גוגל וכדי שהתמונה לא תופיע בגוגל תמונות בין עשרות התמונות שפרסמתי בבלוג - לא סימנתי בלוח העריכה ב-V את האופציה המסומנת בעיגול האדום:
ואכן התמונה שלי לא מופיעה בגוגל תמונות. נכון לעכשיו ומקווה שלא בעתיד. אבל...
לאחר שהחלפתי את התמונה בתמונת "פג תוקף", ראיתי בסטטיסטיקה שבלוח העריכה כניסה דרך אתר מסויים שלא אציין את כתובתו ובו מופיעים כל הפוסטים שלי אחד אחד ,מסודרים יפה על פי סדר כך:
כפי שאתם רואים לכל פוסט אפילו נבחרה אחת מהתמונות שצירפתי לטקסט, אם הייתה כזו. אבל אבוי, בכתבה הרגישה - מצורפת שם התמונה שלי שכבר נמחקה מהבלוג, שחור על גבי לבן. בקושי 72 שעות ברשת - והתמונה "המחוקה" בבלוג תשאר שם לדראון עולם. לוח הסטטיסטיקה הראה לי שמישהו כבר התעניין. במאמר מוסגר - תגידו, האח הגדול אוגר עלינו מידע כמו הק.ג.ב. הסובייטי בזמנו?
כבר כתבתי על כך פעם פוסט: שלא תחשבו שאם מחקתם את הבלוג שלכם הוא באמת מחוק. הפוסטים שלכם נמצאים באתר הזה. הבנתם? מחמת צנעת הפרט שלכם לא אספר לכם כמה קל ומה צריך לעשות כדי להחזיר לתחיה את הפוסטים שכביכול מחקתם. אבל אם איזשהו גורם רשמי או סתם צהוב רוצה להגיע לפוסטים שמחקתם - זו בכלל לא בעיה.
יש גם אתר נוסף אחר שמצאתי ושבו גיליתי את כל הפוסטים והתגובות שכתבתי בדמי עמל בבלוגים מחוקים כאן בישרא. האם כל מוחקי הבלוגים שלהם יודעים את זה? האם הם יודעים שגם אם הופכים את הבלוג לפרטי, מה שפורסם קודם זמין באינטרנט? לא צריך מאמץ גדול למי שמעונין לגלות.
אז בלוגרים יקרים. קחו את זה בחשבון והזהרו במה שאתם כותבים. גם אם תמחקו - הכל נשאר ברשת.
וזה מזכיר לי פג תוקף אחר לגמרי. תאריך תפוגה שמופיע על תרופות מרשם כמו אנטיביוטיקות שאתם מקבלים. אבל אם לא ידעתם, בצבא לא זורקים את כל התרופות האנטיביוטיות שפג תוקפן. הן נמסרות לבתי החולים, שם התרופות ניתנות עד חצי שנה לאחר תאריך התפוגה. מה שאומר שתאריך התפוגה אינו בהכרח תאריך התפוגה האמיתי. אבל אל תשתמשו אתם בתרופות פג תוקף. כי אתם לא יודעים כמה זמן עוד אפשר להשתמש בכל תרופה ותרופה.
ובהזדמנות זו אני רוצה לציין שיש עמותה העושה עבודת קודש ואוספת שאריות תרופות שאתם כבר לא צריכים ומוסרת אותן לנזקקים. כך למשל יכולים לקבל חולי סרטן תרופות מצילות חיים יקרות רצח, שאינן בסל הבריאות - ממשפחות שרכשו ונשארו עם התרופות לאחר שיקיריהן הסתלקו מהעולם. אז במקום לזרוק , אפשר לעשות מצווה. תחשבו כמה זקנה נזקקת תשמח לקבל את האנטיביוטיקה שקיבלתם ואת רובה לא צרכתם כי החליפו לכם לאנטיביוטיקה אחרת. ולאנטיביוטיקה הזו יש במילא תאריך תפוגה, אז בשביל מה לשמור אותה סתם עד פג תוקף?
ונשאלת תמיד השאלה מדוע התרופות האלו כל כך יקרות, בעוד שתהליך הייצור שלהן עולה לעיתים מספר שקלים בלבד. התשובה לכך היא שהצרכן בעצם משלם את המיליארדים שעלו תהליך הפיתוח של התרופה והניסויים הקליניים.
ואז לאחר שפג תוקף ההגנה של הפטנט, כל אחד יכול לייצר את התרופות האלה. ואכן הן מיוצרות כתרופות גנריות על ידי יצרנים שונים. כך למשל מרבית התרופות שמייצרת חברת טבע הן תרופות גננריות - שתהליך ייצורן זול יחסית. והשאלה שאני תמיד שואל היא: נניח שתרופה מסויימת מחוץ לסל הבריאות עלתה לחבר קופת חולים 800 שקל לחודש כאשר היתה מיוצרת על ידי חברה שוויצרית שרשמה פטנט על התרופה. מדוע לאחר תפוגת הפטנט וייצור התרופה הגנרית בישראל - מחירה הגבוה לצרכן לא בהכרח יורד? אני עדין - בדרך כלל לא יורד. אז לאיזה כיס הולך ההפרש - לחברת התרופות או לקופות החולים? זה כאילו שתשלמו על יהלומים מזוייפים מחיר של יהלומים מקוריים.
אז תגידו מדוע מחאת קוטג' על גביע שעולה 6 שקלים ולא מחאה על תרופה שעולה מאות ואלפי שקלים? התשובה היא שקוטג' לא חייבים לאכול ואפשר להחרים אותו. לא כך לגבי תרופות. ולמרות שחברות תרופות שונות מתחרות לעיתים על אותה תרופה גנרית - לא הצרכן הוא זה שמרוויח מכך. אז היכן המפקח על ההגבלים העסקיים?
סיבה נוספת לאחידות מחירי התרופות היא חוסר תחרות של רוקחים. חשבתם פעם מדוע לא מוכרים אופטלגין ואקמול במבצע? מדוע רוקח א' לא יכול להוריד מהרווח שלו על תרופת מרשם וחייב למכור בדיוק באותו מחיר כמו רוקח ב'? מדוע בארה"ב אפשר לקנות כל כך הרבה תרופות ללא מרשם בחנויות מכולת וכאן לא? מדוע כאן תרופות כאלו יקרות יותר אם אתה לא קונה אותם ישירות מהרוקח באותה חנות? ומדוע אנחנו צריכים לעמוד בתור אצל הרוקח כדי לקבל את האקמול במחיר זול יותר מאשר במדפי הסופר פארם?
זה בדיוק כמו עד שהיה לאחרונה עם משקפיים. מחירי המשקפיים בארץ היו גבוהים מאוד ופתאום נפתחות חנויות שבהן יכולים לשכפל עדשות של המשקפיים שלכם במיכשור חדשני ממוחשב ולתת לכם משקפיים בכמה עשרות שקלים במקום במאות ואלפים. פתאום מוכרים לכם שניים ושלוש זוגות במחיר של אחד. פתאום מאפשרים לכם להחליף זוג משקפיים כמו בגד, ככל שתחפצו, במשך שנתיים. ומדוע? כי לתחום נכנסו שחקנים חדשים שאירגון האופטימטריסטים לא יכול להטיל עליהם מרות. והאירגון כל כך כועס שפנה בעתירה לבית המשפט, כביכול בטענת הסכנה לציבור.
הרוקחים כמו האופטרימטריסטים מאוגדים באגודות שמזכירות את הגילדות של ימי הביניים. אני בעל נטיות סוציאליסטיות אבל אפילו בשבילי, ההתאגדויות האלו שמונעות תחרות אשר תגיע לכיס של הצרכן הן ממש סוציאליזם חזירי. סוציאליזם שעובד הפוך על הפוך. מישהו השליך (מלשון השלכה) פעם מונח זה שהודבק לקפיטליזם אל הסוציאליזם?
זוכרים כמה עלו פעם השיחות בבזק? כמה עלתה שיחה לחו"ל? והנה הגיעה תחרות ופתאום בזק יכולה לתת לנו דקת שיחה לחו"ל בפחות מחצי שקל, כשאני עוד זוכר שבזמן ששהינו בארה"ב תמיד אנחנו התקשרנו בטלפון להורים בישראל ולא הם אלינו. יודעים למה? פשוט מאוד: דקת שיחה מארה"ב לישראל עלתה אז שקל ואילו דקת שיחה מבזק לארה"ב עלתה אז 32 שקל!
אז אולי הגיע הזמן לעשות שינוי בחוק הרוקחים ובכלל בשליטה הרודנית של ההתאגדויות הגילדאיות למיניהן של הסוציאליזם החזירי? התאגדויות כאלו שקובעות מחיר אחיד סותרות את חוק ההגבלים העסקיים, לא?
הגיע הזמן שיפוג תוקף כוחם הבלתי מוגבל של הגילדות האלו. הגיע הזמן לרפורמה בשוק התרופות.
המשך על שערוריית העולם הרוקחי ושיתוף הפעולה של קופות החולים - יבוא בפוסט נפרד.
תוספת עריכה
גם כל האינפורמציה שאתם מוחקים במחשב ואפילו בסמרטפון שלכם אינה נמחקת באמת ולא צריך מומחים כדי לשחזר את התכנים המחוקים שלכם. ניתן לעשות זאת על ידי מספר תוכנות בשוק. הסיבה לכך שהדברים אינם נמחקים נובעת מכך שבשפת המחשב הכל מקודד בשתי ספרות - אפס ואחד. וכשאתם מוחקים האֶחדים אינם הופכים לגמרי לאפס אלא לערך מקורב לאפס. לכן תוכנת שחזור יודעת להפוך את האחדים המחוקים האלה חזרה לאחד.
כדי להקשות בשחזור, יש אפשרויות מחיקה מתוחכמות יותר. למשל יש תוכנות תחזוקת מחשב שטוענות כי יכולות למחוק באמת אזורים מחוקים בדיסק הקשיח.
ומצד שני הן מספקות אמצעים לשחזור מחיקות. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
כידוע לכם אני מנסה לקבל תובנות סטטיסטיות על הבלוג ותפוצתו. לאחרונה פתחתי לבלוג גם דף בפייסבוק (ניתן להכנס אליו בקישור בשוליים הימניים). ולכן הגיע הזמן להשוות בין פוסטים שהתפרסמו גם בדף הפייסבוק, לעומת סטטוסים שפורסמו בדף הפייסבוק בלבד, וקיבלו בבלוג רק איזכור. את זה תוכלו לראות מהמידע הסטטיסטי בפייס ואחר כך בהשוואה לסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג:
אז מי מנצח לדעתכם, הפייסבוק או הבלוג?
גילוי נאות: לדף הפייס יש כרגע 40 עוקבים. לבלוג יש פי שלושה עוקבים רשומים.
אני יודע שרבים יגיבו כאן משהו בסגנון: אני כותב/ת בבלוג בעיקר לעצמי ומי שיראה יראה. הסטטיסטיקה אינה חשובה.
אני לא כותב בבלוג לעצמי, ורוצה שדעותיי יופצו ככל היותר. ואני אומר לכם באחריות - אף אחד כאן אינו כותב לעצמו. וכל מי שהבלוג שלו אינו פרטי, רוצה שיקראו את הפוסטים שלו כמה שיותר - למרות ההצהרות. סליחה על הבוטות.
דרך אגב, כמה מכם שולחים עדכון נוסף במייל למנויים - כאשר הבחנתם שלא נשלח עדכון לקוראים, או שיש לכם מספר כניסות ותגובות נמוך מהרגיל?
כמה מכם אומרים שלא תמיד יש על מה להגיב ושבפייסבוק יש יותר תגובות כי אפשר לסמן רק לייק? לכן שם יש הרבה לייקים.
אבל תאמרו לי, מדוע בסוף הפוסטים בישרא - כשיש אפשרות לסמן לייק לפוסט (מבלי שיש לכם חשבון בפייסבוק) על ידי הקשה קטנה על ריבוע "אהבתי" הזה:
אז מדוע הקוראים בישרא כל כך קמצנים בלייקים לעומת הקוראים בפייסבוק? מדוע דווקא שם היד קלה על ההדק? יש לכם הסבר לכך? לי יש רק ניחוש.
ובבקשה אנא מכם, אל תשאלו אותי מדוע איכפת לי ומה זה חשוב. אני לא מתבייש לומר שזה חשוב לי להגיע לכמה קוראים שיותר, וכנראה גם לכם (למרות ההצהרות). וראיתי כאן בלוגרים שאומרים שזה לא חשוב, אך מתגאים בפוסט כשהבלוג שלהם הגיע ל- 50,000, 69,000 , או 100,000 כניסות, מה שזה לא יהיה.
ותובנה אחרונה:
א. הנוער בחופשה ולכן יש לו יותר זמן לקרוא בבלוגים.
ב. רבים מהמבוגרים יותר נמצאים עכשיו בחו"ל ולא קוראים בבלוגים.
ג. הנוער ממשיך בדרך כלל לקרוא גם בחו"ל דרך הסמרטפונים.
ד. מכל זה ומהסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג - אני למד שמרבית הכניסות לבלוג הזה אינם של הנוער. נו טוב, יש להם דברים רבים אחרים על הראש.
אל תצחקו, למדענים יש שריטה למחקרים בכל תחומי החיים.
תודה על ההקשבה לשטויות האלה.
תוספת עריכה -הנושא החם
משהו על הנושא החם. הנושא החם בהחלט קידם את הבלוג הזה בעבר וחשף אותו לקהל קוראים חדשים. וטליק, העורך הקודם, הגדיל לעשות ובחר כמה מהפוסטים שלי לנושא החם. אהבתי את הנושאים החמים שהוא הציע, ובאמת כתבתי גם פוסטים במיוחד לכבוד הנושא החם. אבל לא כתבתי בכל הנושאים החמים, רק אם היה מתאים לי, או שבטלפתיה היתה מוכנה כבר טיוטה לנושא חם זה או אחר.
אך זמנים השתנו ויש עורכת חדשה, שאני בהחלט מחמיא לה על בחירת הנושאים החמים. גם בנושא החם הנוכחי, שייכתי פוסט קודם שפרסמתי לאחרונה בבלוג. אבל הפוסט נדחה.
מדוע? אולי כי הפוסט התייחס לנושא בשירה וברמזים הקשורים בהחמצות ובאפשרות התת-מודעת להתחלות חדשות. והוא לא הביא דוגמאות קונקרטיות, אלא דן במהות ההחמצה והתחלה חדשה, או לא.
אז מאוד יתכן שלא כל אחד יכול להבין את הפוסט, אלמלא היה מיוחס לנושא החם הזה. לא אביא כאן קישור לפוסט הזה. מי שראה ראה. ומי שהבין הבין.
ולנושא החם אמשיך לכתוב ולשייך מעת לעת, אם יתאים לי. גם אם ידחה. אני לא כותב בכדי שהפוסטים שלי יעברו את הסלקציה. העיקר שאני כותב אותם כאשר אני מרגיש צורך. גם כשהדרש שלהם ולא הפשט עוסק בנושא החם.
אני מבטיח לכם שזה יהיה הפוסט האחרון שיעסוק בענייני הבלוגיה. כבר אמרתי מספיק. אם כי לעיתים אני מתחרט על ההבטחות שלי. בלוח העריכה שלי כתבתי על תופעה של בלוגר מסויים וגנזתי את הפוסט הזה. למרות שהתופעה הזו ראוייה להתייחסות, החלטתי שלא אכנס כאן לביקורת אישית על בלוגרים או הבלוג שלהם. למרות שהיו כאלה (לא אותו בלוגר למיטב ידיעתי) שעשו זאת לגבי. למרות שזה מאוד מפתה, אשאיר את הכתבה גנוזה.
הפוסט הזה יעסוק בענייני תובנותי על בלוגים כאן בישרא.
אינני יודע אם כל קוראי כאן יודעים שיש לי בלוג נוסף בענייני אקטואליה. למרות שאני משקיע בו לא מעט, זהו בלוג צנוע בהרבה מהבלוג הזה. ולמרות שהיה בשנת פעילותו הראשונה שלוש פעמים במומלצים ומועמד לגולדן בלוג 2012 בקטגורית האקטואליה, הוא לא זכה לפופולריות גדולה במיוחד. אז מסתבר שכשהבלוג סגר שנה, הוא החל לזכות במעט עדנה.
ובלוג האקטואליה הזה הצטרף לפורום ישרא-בלוג, שבו מערכת ישרא-בלוג מזמינה פוסטים בנושאים שונים, והפוסט בנושא המוזמן הזה - נבחר על ידי עורך עמותת ישראבלוג להתפרסם בשלישיה הראשונה של דף עמותת ישראבלוג בשבת שעברה, מתחת לכתבת החדשות הראשית.
כמובן שכל זה העלה מאוד את מספר הצפיות בבלוג. בשבועיים נרשמו כ- 20% צפיות מסך כל הצפיות שהיו לבלוג במשך שנה שלמה. אתם מאמינים? וזה בזכות עורכי ישרא-בלוג שמעריכים את הבלוג הזה. ואני מודה להם על כך. דרך אגב לכל מי שאינו יודע, זהו בלוג ביקורת חצי סטירי, שבו אני שולח חיצים או פרחים לכל מגוון הקשת הפוליטית, בלי כחל ושרק.
ועוד בענייני פופולריות של בלוגים, עדיין לא פתרתי את התעלומה מדוע בחודשים האחרונים הבלוג חשיבה חופשית נמצא ברשימת הבלוגים הפעילים (אמנם תמיד בתחתית הרשימה) במחצית הראשונה של החודש ונעלם משם במחצית השניה. וכאלה שנמצאים במחצית השניה, נעלמים בראשונה. אבל יש כאלה שתמיד נמצאים ברשימה.
כנראה שאם אצלי היו כ - 3,000 צפיות בחודש - אלה הקבועים שבראש הרשימה זוכים למספר צפיות כזה ביום. ואין בלבי דבר על הצלחת הבלוג שלהם. וגם משום שפופולריות אינה בהכרח ביטוי של איכות.
אבל לא נסתר מעיניי שכל מיני בלוגרים שהפוסטים שלהם ממוקמים במקום טוב ברשימות הפוסטים החמים והפעילים, מגיבים כמעט בכל בלוג אפשרי. בעיקר לבלוגים שיש להם הרבה קוראים. לפחות אני רואה שהם תמיד מגיבים כמעט בכל פוסט שאני נכנס אליו באופן אקראי. כל הכבוד שזמנם מאפשר להם. גם אני הייתי קורא ומגיב יותר אלמלא זמני היה מאוד מוגבל.
ובעצם כפי שכתבתי כאן בעבר - אני קורא כמעט בקביעות 15 בלוגים. של בלוגרים איכותיים מכל מגוון הקשת. מכל מגוון הגילאים. יש גם בלוגרים צעירים שאני צופה להם גדולות ונצורות בעתיד. לא בבלוג אלא בחיים. אני לא תמיד מגיב בבלוגים האלה, בעיקר מקוצר זמן. אך אני נהנה לקרוא.
מדוע דווקא 15 בלוגים קבועים? שוב מקוצר זמן. אני יודע שיש עוד הרבה בלוגים מצויינים שאני לא מצליח להגיע אליהם או לא מיודע עליהם. יתכן שהמצב ישתפר כשאגיע לגיל הפנסיה. אבל זה עוד יקח לא מעט זמן עד שאגיע לכך.
ורשימת ה-15 שלי משתנה לעת מעת כאשר בלוגר/ית מפסיקים לכתוב או שהופכים את הבלוג שלהם לפרטי. אם הם חוזרים לכתוב בעתיד - כבר אינני יודע, כי הבלוגים שלהם כבר אינם נמצאים ברשימת הקוראים הקבועים שלי.
אבל אני גם קורא בלוגים נוספים מעת לעת ובדרך כלל אין לי זמן להגיב, או שאין לי מה להגיב. כלומר, "אהבתי" בלבד, היא לא תגובה מספקת מבחינתי. למרות שאני עושה זאת לעיתים נדירות. ומי יודע, יתכן שהבלוג שלכם יכנס בעתיד לרשימת ה-15 הסודית שלי.
אבל לא נסתר מעיניי שבלוגרים, בעיקר מרשימות הפעילים והפוסטים החמים, הצטרפו לבלוג הזה בראשית דרכו או בהמשך כקוראים קבועים. ולאחר זמן, משלא הגבתי לבלוגים שלהם או צרפתי אותם לקבועים שלי - הם מחקו עצמם מרשימת הקוראים. זה מראה משהו על האינטרסנטיות שלהם, אבל נעזוב את זה.
וגם לא נעלם מעיניי שברשימת הקוראים הקבועים של הבלוג הזה, יש אחדים שכבר אינם מבקרים כאן, או רק באןפן נדיר - כשפוסט נמצא בחמים, או בנושא החם, או במומלצים. זה בהחלט בסדר מבחינתי, אין בלבי עליהם אם אין להם כבר עניין לקרוא כאן. יתכן שהסיבה לכך היא גם שהבלוג הזה עוסק במגוון נושאים ותחומים, שלא כולם מעניינים אותם. ובאמת החסרון של הבלוג הזה בכך שאין כאן יותר מדי "אני ומשפחתי", והנושאים של הפוסטים אינם שייכים לקטגוריות מצומצמות, או מיועדים לקבוצות גיל מסויימות. נכון, הבלוג הזה הוא בעצם שעטנז, ונראה כי קוראים רבים מתעניינים רק בבלוג אוכל, אופנה, או תחום צר אחר.
לכל קוראי ברשימת הקבועים (שכפי שאתם רואים, אינני חושף אותם קבל עם ועדה בשולי הבלוג - דרכי לשמור על פרטיות ולא יחצנות), אני מבטיח לכם, שנכנסתי ונכנס מדי פעם לבלוגים שלכם. ואם איני מגיב זה לא אומר שלא קורא מדי פעם.
אז רק שתדעו, הבלוגים שלי אינם עיקר חיי. יש לי חיים עשירים, מספקים ועמוסים. הבלוגים שלי חשובים בעיניי לחשוף דעותיי לציבור, אך אני לא מתכוון להפוך להיות עבד שלהם ולהתעסק בחנוונאות של הגבתי אצלך - תגיב אצלי.
SORRY ABOUT THAT.
לפחות, שלא כרבים אחרים - אני עונה לכל תגובה בבלוג כאן ובבלוג האקטואליה. אסייג רק שבפוסטים שלי בבלוג האקטואליה - אני מגביל את זמן התגובות ל- 15 יום. הרי זה בלוג אקטואליה, לא?
לצערי הקדשתי כאן מספר פוסטים על פריצות לבלוג, שינויים בלוח העריכה, החדרת וירוסים בתגובות ועוד מרעין ומבישין. בשנה האחרונה יד זדונית מחקה גם פעמיים את הרשימה ההיסטורית של הנושאים החמים בישראבלוג.
לפני זמן מה קיבלנו ממערכת ישרא התראה על שיטה חדשה שבה נשלחות תגובות דמי שלא בידיעת הבלוגרים לפוסטים ישנים, שהסיכוי שנכנס ונראה אותם קטן. אלה בד"כ תגובות בנות משפט באנגלית. הסיבה לכך היא משהו הקשור לקידום מיקומים בדפי גוגל.
אז אתמול קיבלתי תגובה אמיתית לפוסט ישן. כי אני מקבל עידכונים במייל גם לתגובות חדשות לפוסטים ישנים כאן (בניגוד לבלוג האקטואליה שבו אני מגביל את זמן התגובות ל-15 יום - אקטואליה או לא?).
כשעניתי לתגובה ראיתי הפתעה בלוח התגובות למטה:
כעת יש צורך להעתיק קוד אבטחה לפני משלוח תגובות לפוסטים ישנים. כעת לא ניתן יותר לשתול תגובות מפוברקות על ידי תוכנות זדוניות. עוד צעד מבורך כנגד האקרים המנסים לפגוע בבלוגים או לנצל אותם למטרות בלתי חוקיות. ולמערכת ישראבלוג .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
, או 100,000 כניסות, מה שזה לא יהיה.
.