בפוסט הזה אעסוק בשאלה הטעונה האם יכול להיות שיוויון בין המינים. לפני שנים אחדות, נשיא אוניברסיטת הארווארד לורנס סאמרס נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שעורר סערה תקשורתית בעקבות טענתו כי מספר הנשים העוסקות במדע נמוך בשל מבנה מוחן. סאמרס ביסס את דבריו על ממצא סטטיסטי ידוע: מוחם של גברים גדול יותר ממוחן של נשים. זה נכון, אבל מה שקובע אינו גודל המוח בפני עצמו, אלא גודל המוח ביחס למשקל הגוף - והיחס הזה שווה בין נשים וגברים.
הכתבה הזו תעסוק בשאלות האם באמת קיימים הבדלים התנהגותיים מובהקים בין גברים לנשים? האם קיימים הבדלים גם ביכולות השכליות קוגנטיביות, בכישורים, ובנטיות בתחום העיסוק? כפי שתראו מיד, יש הבדל. אך האם ההבדל הזה נובע מהשפעה ומחינוך סביבתי או האם ההבדלים ההתנהגותיים מעידים על כך שיש הבדל גם בין מבנה המוח עצמו של גברים ונשים? ומכאן שאלת השאלות: כיוון כפי שתראו יש שוני, האם באמת יכול להיות שיוויון מלא בין המינים?
הבדלים בין גברים לנשים - האמנם?
מקור: nrg
ברור שיש הבדל ביולוגי פיזיולוגי בין גברים ונשים. קיים הבדל גופני וגם הבדל הורמונלי. בכל זאת לגברים יש רמה גבוהה יותר של טוסטסטרון, הקשורה בין השאר גם באלימות. אבל יש גם הבדלים התנהגותיים אחרים בין המינים: מחקרים הראו שגברים מדברים בממוצע כמעט פי שלוש פחות מילים ביום מאשר הנשים. לגברים יש יכולת התמצאות במרחב גבוהה יותר מאשר לנשים. גם כושר הניווט שונה בין גברים לנשים. בעוד שנשים מסתמכות על ציוני דרך, גברים מסתמכים על חישוב מרחקים והערכת כיוונים. לנשים לעומת זאת יש בממוצע יכולת מילולית ורגשית גבוהה יותר. נשים גם מבחינות יותר בפרטים מאשר הגברים. בלשון ציורית, הגברים רואים את היער ואילו הנשים רואות את העצים. יש גם הבדל בזיכרון: גברים זוכרים באופן כללי, נשים זוכרות את הפרטים.
מחקרים הראו שכאשר ילדים קטנים מתבקשים לבחור צעצועים, בנים יבחרו כדורים או מכוניות ואילו בנות יעדיפו בובות. יש הטוענים שהסיבה לכך נובעת מהשפעות סביבתיות בלבד - הסביבה מעודדת בצורה שונה פעילויות של שני המינים מאז היוולדם. אבל, יש עדויות מדעיות שהשינויים בהעדפות שני המינים אינם רק בשל השפעת הסביבה, אלא באמת קיים הבדל ביולוגי מובנה בין המינים. למשל, בניסוי שנערך על קופים, מצאו כי הזכרים העדיפו משאיות והנקבות בובות בד, למרות שלשני המינים הוצעו גם צעצועים ניטרליים כגון ספרי תמונות וכדומה.
הקופים אינם חשופים להשפעות תרבותיות ומוסכמות חברתיות כמו האדם בענייני צעצועים. לכן העדפה הברורה בבחירת הצעצועים גם בקופים מצביעה כי מדובר בהבדלים ביולוגיים מולדים.
אנתרפולוגים טוענים שהשוני ההתנהגותי בין נשים לגברים נובע מכך שבחבורות הציידים, הגברים שיצאו לצוד פיתחו חוש ניווט והתמצאות במרחב, ואילו הנשים שגידלו את הצאצאים פיתחו יכולות רגשיות ומילוליות גבוהות יותר.לכן, זכרים בוחרים צעצועים שזזים במרחב שעוזרים לפתח את כושר הניווט ואילו נקבות בוחרות בצעצועים דמויי - צאצאים בהם צריך לטפל כדי לפתח את כישורי האימהות.
בניסוי מדעי צלמו תינוקות בני יום, בזמן שצפו בפרצופים אנושיים או בחפצים זזים כמו מכוניות, מבלי שהצלמים ידעו את מינם של התינוקות. בהפתעה, נמצא שכבר ביום הראשון לחיים, בנות מביטות זמן רב יותר בפרצופים ואילו בנים מתבוננים יותר בחפצים מאשר בפרצופים.
כל הניסויים האלה מעידים שקיים הבדל התנהגותי בין המינים שאינו קשור רק לחינוך ולהשפעת הסביבה.
אך האם ההבדלים בין המינים מתבטאים גם בהבדלים במבנה המוח?
חוקרי מוח גילו שאכן יש הבדלים בין מוחם של גברים ונשים. מסריקות MRI שנערכו עולה כי האוּנה במוח העוסקת בתפיסה מרחבית גדולה יותר במוח הגבר מאשר במוח האישה. גם אזור במוח שמכונה אמיגדלה גדול יותר בגבר יחסית לאשה. לא מדובר כאן על הגודל האבסלוטי אלא על הגודל היחסי של אזורים אלה ביחס לגודל הכללי של המוח. האמיגדלה אשר יותר גדולה בגברים אחראית למשל לתגובה ההישרדותית "תקוף או ברח".
לעומת זאת, האזורים במוח המתווכים תגובות רגשיות ( המערכת הלימבית ואזורים בקליפת המוח המצחית) גדולים יותר במוח האישה בהשוואה למוח הגבר. מאחר וגודלו היחסי של איבר מעיד על חשיבותו היחסית להישרדות, המדענים מניחים שההבדלים האנטומיים אלה במבנה המוח התפתחו במהלך האבולוציה כיוון שלגברים ולנשים היו תפקידים שונים.
סריקות מוח ממוחשבות בעזרת מכשיר שנקרא PET הראו כי בעת צפייה בסרטים אלימים, הפעילות העצבית באזור האמיגדלה במוח (שהזכרתי כבר קודם) היתה גבוהה יותר בחצי הימני (ההֶמיספֶרה הימנית, במינוח מדעי) של גברים, ואילו בנשים האמיגדלה השמאלית היתה פעילה יותר. מדענים טוענים כי א-סימטריה זו נובעת מההבדל בין שתי ההמיספרות: בעוד שההמיספרה הימנית מעבדת מידע כללי, ההמיספרה השמאלית מעבדת את הפרטים הקטנים.
קיימות גם עדויות נוספות בשיטות מדידה שונות לתגובות רגשיות והשפעת סמים ותרופות בין המינים. קיימים גם הבדלים בהולכה הכימית שבין העצבים. הדבר נמצא בהתאמה לכך שנשים סובלות יותר מדכאונות מאשר גברים.
אם כך, ההבדלים בין המינים אינם רק סביבתיים-תרבותיים, ההבדלים הביולוגיים במבנה המוח ותפקודו בהחלט תואמים את ההבדלים ההתנהגותיים והקוגנטיביים.
מי שרוצה להתעמק עוד בנושא מומלצת הכתבה כאן.
אם כך, האם באמת יכול להיות שוויון מלא בין המינים?
כפי שראיתם ההבדל קיים. הוא כנראה התפתח בלחץ אבולוציוני בן עשרות אלפי שנים במילוי התפקידים השונים שמילאו גברים ונשים. בהחלט יש דברים שגברים מסוגלים באופן כללי לעשות טוב יותר מאשר הנשים ולהיפך. מדובר על ממוצע ולא על פרטים יחידים - כלומר, לא מדובר בהכללה מוחלטת. במה עוד למשל נשים "טובות" מגברים? נשים כאמור זוכרות טוב יותר פרטים. לא פלא שנשים רבות מתלוננות שבן זוגן אינו "מקשיב" לדבריהן. זה באמת נובע מכך שגברים נוטים לשכוח את הפרטים.
למרות ששני המינים יכולים לעסוק בנקיונות הבית, הנשים מותאמות לכך יותר מבחינה ביולוגית. מסתבר שבכל פעולת נקיון, אפילו הפשוטה ביותר, הגבר מתאמץ יותר - הוא "שורף" יותר אנרגיה.
ידוע שבחברה שלנו לנשים קשה יותר להגיע לעמדות ניהול. יש בזה הרבה גורמים סביבתיים כידוע, אך נשאלת השאלה האם הביולוגיה השונה שבין המינים הופכת מי מהם לטובים יותר בתכונות הדרושות לניהול. מי מנהל טוב יותר? זה שרואה את היער, או זו שרואה את העצים? זה שלא מיטיב לזכור פרטים או זו שזוכרת? זה שמתקשה להתמקד ביותר מדבר אחד ביחידת זמן נתונה, או זו שיכולה לעשות מספר דברים בו זמנית? מה מבחינת התכונות האלה טוב יותר להחלטות, יעילות, תפוקות והספקים? האם תכונות רגשיות גבוהות יותר בנשים טובות או רעות יותר ביחסים עם עובדים ולתפוקות שניתן לקבל מהם?
אינני חושב שיש תשובה ברורה. ואולי לנשים וגברים יש תכונות משלימות זה לזה?
ידוע שנשים נוטות הרבה פחות לעסוק במקצועות הדורשים מאמץ פיזי. כמה נשים נוהגות בסמיטריילרים ראיתם? כמובן שיש, אבל הן מיעוט שבמיעוט. אני גם לא נתקלתי באישה בצוות של משאית פינוי זבל. ידידי אבו אלמוג כתב לאחרונה פוסט המביא לדיון האם יש נשים שעוסקות בדיג והעלה שאלות והרהורים מדוע נשים לא עוסקות בדיג. ידוע שמספר הנשים הלומדות ועוסקות במקצועות הפיזיקה וההנדסה נמוך באופן משמעותי מגברים.
מקריאה כאן תוכלו להגיע למסקנה שהדבר אינו נובע רק ממוסכמות חברתיות ותרבותיות. יש היום טכנולוגיה שבה ניתן ללמוד כמה נשים וגברים נהנים או מתעבים לעסוק בעיסוקים שונים. אינני מכיר עבודה מדעית כזו שמדדה את מידת ההנאה של קבוצת נשים לעומת גברים, כשבניסוי מטילים עליהם משימת דיג. אבל השימוש בטכנולוגיות המדידה של הפעילות המוחית בהחלט יכול לתת תשובה מוחלטת לשאלה זו.
הטכנולוגיה הזו יכולה למדוד בו זמנית פעילות מוחית של מרכזים שונים במוח. כך למשל ניתן למדוד פעילות מוחית מוגברת במרכז מסויים במוח אצל אנשים המגיעים לאקסטזה רוחנית או דתית. ניתן להציג לאנשים סידרת תמונות ולראות על פי הפעילות המוחית כמה המתבונן אוהב או לא אוהב כל אחת מהתמונות.
הטכנולוגיה הזו עשוייה במהרה להתפתח ל"קורא מחשבות" ולמכונת אמת משוכללת ביותר. עולם החקירות המשטרתיות ישתנה פלאים. ראיונות עבודה בחיבור המרואיינים למיכשור מדידה כזה יגלה מהן העדפות של העובדים ומה תהייה לכאורה מידת הצלחתם בתפקיד המיועד. אבל בעזרת טכנולוגיה כזו ניתן יהיה גם לדעת מהן הנטיות של העובד כולל הפוליטיות והשאלה המוסרית בשימוש כזה בוודאי תהייה במרכז הדיון הציבורי בעתיד. אך הדיון הזה הוא כבר חריגה מנושא הפוסט הזה וראוי לדיון בפוסט אחר.
לבסוף חומר למחשבה: ברוב המקרים לא קיימת שאלה אם האשה מסוגלת לעסוק במקצוע "גברי". נשים מסוגלות, אך השאלה המרכזית היא האם הן נהנות מעצם העיסוק במקצוע הזה, או רק מכך שהן מפגינות יכולת "שוויון", או מכך שהצליחו להגיע לעמדה בכירה במה שנחשב למקצוע "גברי"? כלומר, האם הן נהנות מהעיסוק עצמו, או מהשוויון החברתי ומעמדת כוח? ואסיים בשאלה שאינה ברורה לי, מדוע רבות הנשים בעמדה ניהולית בכירה, שמחקות גינונים ולבוש גברי?
***
בין גברים לנשים יש גם חוסר שוויון גנטי. לנשים יש שני כרומוזומי X , לגברים יש רק אחד. חוסר או עודף של כל כרומוזום אחר מ-23 צמדי הכרומוזומים שאנחנו נושאים גורם למחלות גנטיות ולרוב לפיגור שכלי. מדוע אם כך הגברים או הנשים אינם סובלים מפיגור שכלי? על כך בכתבה הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
