כשאתם סובלים מהצטננות, האף אדום מרוב קינוח, הגרון כואב, שיעול טורדני מפלח בכאב את שרירי הבטן - בוודאי קיללתם לא פעם את הנגיף הארור הזה שפלש לדרכי הנשימה שלכם ושאלתם מדוע לעזאזל יצר אותו בורא עולם? אבל לאחר שתקראו את הפוסט, אולי תתחילו לתת כבוד לנגיף הזה. כי יתכן שהוא יהיה נשק העתיד בריפוי סרטן.
לא אחדש שהטיפול הקונבנציונאלי כנגד מחלות הסרטן השונות הוא הרחקה ניתוחית של הגידול, טיפול כימי (כימותרפיה) והקרנות. שני האחרונים אינם ספציפיים ופוגעים גם בתאי הגוף הנורמאלים ולכן נגרמות תופעות הלוואי הרבות. בנוסף הטיפולים עצמם עשויים לעודד סרטן או לעורר סרטן חדש על ידי השראת מוטציות.
כמו כן, אחת התופעות הפחות ידועות בציבור היא שהרחקה ניתוחית של גידול סרטני מעוררת התפתחות וגדילה של גרורות קטנות. מסתבר שהגידול הראשי משחרר מולקולות שמעכבות את שגשוגם של גרורות. אבל לאחר הסרת הגידול, מתבטל העיכוב הזה ואז הגרורות מתחילות לגדול ולהתפתח.
לכן בדרך כלל לאחר הרחקה כירורגית של גידול סרטני נוקטים בטיפול משולב בכימותרפיה. הבעיה עם כימותרפיה אינה רק תופעות הלוואי שלה, אלא שהיא עצמה יכולה להשרות מוטציות חדשות בתאים נורמלים - שיובילו להתפתחות סרטן חדש בעתיד. בנוסף כפי שכתבתי כאן , מתפתחות גם עמידויות של התאים הסרטניים לטיפול הכימי והם שורדים. כמחצית מסוגי הסרטן אינם מגיבים טוב לכימותרפיה ולכן הטיפול מסתכם בהסרה כירורגית והקרנות מקומיות בסביבת אזור הגידול לאחר הניתוח. למרות השיפור בטכנולוגית ההקרנות, ידוע שתאים סרטניים מסוימים שפיתחו עמידות לכימותרפיה עשויים לפתח עמידות גם להקרנות. כידוע, מספיק תא סרטני אחד כדי שהסרטן יחזור.
מכל הסיבות האלו הולך ומתפתח תחום הטיפולים הביולוגיים. טיפולים הפוגעים באופן סלקטיבי בתאים סרטניים מסוג מסוים. התרופות הביולוגיות מכירות ומתקשרות באופן ספציפי לקולטנים יחודיים המצויים על גבי הממברנה החיצונית של התא הסרטני. התרופה הנקשרת לקולטנים האלה חודרת לתוך התא במנגנון "טבעי" המחליף את הקולטנים הישנים בחדשים. כאשר התרופה הביולוגית חודרת לתוך התא הסרטני, הוא מושמד. התרופות הביולוגיות אינן פועלות על תאים נורמאלים שאינם מכילים את הקולטנים האלה כמו תאי הסרטן.
האמת היא שבפיתוח התרופות הביולוגיות אין אנחנו ממציאים למעשה רעיון חדש. המדע מחקה את מה שהטבע עושה מזה עידן ועידנים. התחום המרתק הזה מתפתח מאוד בשנים האחרונות ולא אלאה אתכם בדוגמאות הרבות.
אחת משיטות ההנדסה הגנטית היא דוגמה מצוינת כיצד האדם מחקה את הטבע ומשתמש בכלים שלו לריפוי. נגיפים (וירוסים) גורמים למחלות על ידי החדרת החומר התורשתי שלהם לתאי הגוף המודבקים. לפיכך, המדע מגייס את הנגיפים האלה עצמם ומחליף את החומר התורשתי גורם המחלה שלהם בגן הדרוש לריפוי המחלה.
כאן אני רוצה לספר לכם על פיתוח טיפול חדשני - כיצד נגיף ההצטננות גויס לריפוי סרטן. כן, אותו הנגיף (מזן נגיף רֵיאוֹ) המעצבן שגורם לנו לנזלת ולשיעול עשוי לרפא סרטן. כי מסתבר שעל פני 90% מתאי תאי סרטן מסויימים (בסרטן הלבלב, הריאה, המעי הגס, ראש וכתפיים) מצויים חלבונים מוטנטים ייחודיים המכונים RAS. נגיפי הריאו נקשרים לחלבונים האלה ואז הם הופכים לאלימים, תוקפים את התאים הסרטניים ומשמידים אותם. התאים הנורמאלים בגוף שבהם לא מתבטא חלבון ה-RAS כמובן שאינם מותקפים על ידי הנגיף ולכן לא נפגעים.
כיום נערכים ניסויים קליניים בשלב מתקדם בחולי סרטן הלבלב במרכז הרפואי הזה באוהיו ארה"ב:
סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. רק כ-4% שורדים לאחר ניתוח וטיפול כימותרפי מעבר לחמש שנים. הרוב נפטרים לפני תום השנה הראשונה. כי זהו סרטן מאוד אלים ומפתח עמידות חזקה לכימותרפיה. תוצאות הניסויים הקליניים האלה שבהם משלבים כימותרפיה עם הזרקת נגיף הריאו לדם עומדים להכנס לשלב השלישי והאחרון, לפני שיובאו לאישור ה FDA . כרגע התוצאות מעודדות אצל חולים המשתתפים בניסוי.
אמנם הטיפול מסוג הזה אינו מתאים לכל סוגי הסרטן, אבל כאמור עשוי להיות יעיל גם בריפוי סרטן המעי הגס, סרטן הריאה וסרטן ראש-צוואר (נתח מאוד משמעותי מכלל מחלות הסרטן).
מי היה מאמין שיש תועלת בנגיף הצטננות ויעשה בו שימוש לריפוי סרטן? שאלה מעניינת היא מדוע דווקא סרטן הלבלב (שהוא נפוץ פחות מסרטן הריאה והמעי הגס) נבחר להוביל בניסויים הקליניים. האם יש לזה קשר עם מחלת סרטן הלבלב שגרמה למותו של סטיב ג'ובס? נו טוב, את הקונספירציות נשאיר לדמיון.
ההתפתחות בטיפול מחלות הסרטן מזכירה את המגמה בהתפתחות הטיפול התרופתי המודרני. מטיפול של פעם במחלות, על ידי שימוש בתרופות לא ספציפיות, כמו אספירין וסטרואידים - למעבר לטיפול בתרופות ספציפיות שפועלות באופן ממוקד ובפחות תופעות לוואי. מי יתן והטיפול כימי בסרטן יהפוך במהרה לעבר.
***
כדאי לזכור שהתרופות החדשות אינן מתגלות על ידי חברות תרופות (הן רק משקיעות כספים בפיתוחן), אלא על ידי מדענים במוסדות מחקר אקדמיים. כדאי לקברניטי המדינה לזכור שהמדע בישראל הוא בתחתית סולם העדיפויות הלאומי. בהתאם תקציב המחקר המדעי בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. לכן ישראל מאבדת יום יום את מיטב המוחות - של מדענים שחיים באושר ועושר בגלות, במקומות שמעריכים את כישוריהם ומתגמלים אותם כראוי. מדינה שמוסד הנשיאות הוא סידור עבודה לפוליטיקאים ולא למדען חתן פרס נובל המשמש במקרה הטוב רק קישוט לרשימת המועמדים..
ובכלל נראה שישראל הופכת בביטחה למדינת אקזיטים - לא רק של הייטק וביוטק, אפילו כבר של תנובה וטמבור. אקזיטים פטורי מס שרק העובדים הישראלים שלהם משלמים מס או מאבדים את מקום עבודתם. מדינה שכבר מכרה בעבר ידע חקלאי וזנים לספרד, שהיום מספקת פרי הדר לאירופה במקום ישראל, ושר הכלכלה מראה לנו בגאווה מלפפון. מדינה של חכמי חלם וטייקונים פטורי מס ומקבלי תספורות. מדינה שתייצא בקרוב את עתודות הגז שלה ותושביה ימשיכו לשלם מחיר גבוה ומסוי על גז. מדינה שאולי דווקא אין לה אינטרס שנחייה יותר מדי. ולתפארת מדינת ישראל.
לפעמים אני מוצא באינטרנט דברים שבכלל לא חפשתי ורק אלוהים יודע איך הגעתי אליהם. כמו למשל הסרטון הקצרצר מאוד הזה:
אני לא יודע מה עשתה לכם הצפייה. אני מודה שאני החסרתי פעימת לב. רציתי לדעת אם נבהלתי בגלל גורם ההפתעה ולכן צפיתי בזה שנית. אבל למרות שהייתי מוכן הגעתי שוב למצב שבו האימה השתלטה לשבריר שניה. לא רציתי לראות זאת שוב לעולם, אלמלא הסרטון היה השראה לפוסט הזה שנושאו אימה קמאית.
לקח לי זמן למצוא שוב את הסרטון הזה , ואני שוב מודה שהצפייה בפעם השלישית לא הייתה קלה יותר. אני אומר לכם, יותר לא אצפה בזה, גם אם ישתלט עלי מזוכיזם אפל - אני לא יודע מה אתכם. אתפלא אם יש מישהו כאן שיכול לצפות בזה בשלוות נפש (למרות הידע שהסרטון מבוים).
ובעצם ההקדמה הזו מעלה את השאלה מאין מגיעים פחדי האימים שלנו. לא אחדש שלכל אחד יש פחדים שממלאים אותו אימים. אשר גורמים לו לבעתה בלתי נשלטת.
למשל, כשהייתי בשיקום האחרון - סטודנטיות מתנדבות מבצלאל הביאו לקראת פורים מסכות פלסטיק לבנות וערכות צבעים. בסדנא שארגנו איפשרו לכל המעוניין חווית יצירת מסיכה. בסיום הדביקו את המסכות המצויירות על שמשות חלונות חדר האוכל. אבל, תוך זמן קצר מישהו עלום הוריד את המסכות, למעט אחת, והניח אותן במקום חבוי ליד לוח המודעות, עד שנעלמו גם משם (שאר הקישוטים בחדר האוכל נשארו עד לאחר פורים).
אז לא הבנתי שהמסכות הפחידו מישהו, עד שלאחר כשבועיים הגיעה אישה כבת שלושים פלוס שהייתה מורדמת ומונשמת במשך חודש בשל זיהום של חיידק. בעקבות ההרדמה הארוכה, היא סבלה מאובדן זכרון זמני, מחולשת שרירים וחוסר יכולת ללכת. לכן הגיעה לשיקום. זמן מה לאחר שהעירו אותה מהתרדמה היו לה הזיות - היא ראתה סביבה נחשים ותולעים שמילאו אותה אימה. היא הייתה בטוחה שהיא אכן רואה את זה ומסכנים היו בני המשפחה שלידה.
לאחר שכבר יצאה מההזיות האלה התחילה להגיע לחדר האוכל, תמיד בלווית בנה הצעיר בן הארבע עשרה. ואז היא ראתה את המסכה שהייתה תלויה בחלון. הנה משהו שמזכיר את המסכה הזו (כי לא צלמתי אותה):
וכשראתה את המסכה הזו נמלאה אימה וצעקה בחדר האוכל שהמסיכה מפחידה אותה ומי שעשה אותה חולה נפש. לאחר שהאנשים התפזרו מחדר האוכל, בנה הסיר את המסכה מהחלון והעלים אותה.
נשאלת השאלה מה כל כך הפחיד את האשה הנורמטיבית לחלוטין הזאת. היא אישה מאוד חכמה. קצת שתלטנית אבל פיקחית. פחדים מסוג כזה אגורים במרכז במוח שנקרא אמיגדלה. מקובל לחשוב שחוויות אימים שעוברים עלינו במשך התנסויות בחיים מוטבעות במרכז העצבי הזה במוח, וגם שעות רבות עם פסיכולוג בדרך כלל לא ימחקו את הפחדים האלה. גם לא שום רציונאליות. הפחדים האלה מכונים פוֹבּיוֹת. מרכז הפחד הפרימיטיבי הזה באמיגדלה שבמוח משותף לנו כמו בחיות.
אינני יודע איזו אסוציאציה לחוויה מסויימת עוררה המסכה הזאת אצל אותה אישה ונצרבה באמיגדלה שלה. אבל, זה הזכיר לי מסכה של שטן שקניתי בארה"ב לכבוד מסיבת הלואין שהוזמנתי אליה. בעצם אינני יודע מדוע אני קורא למסיכה הזו מסכה של שטן. לא זכור לי שנפגשתי אי פעם עם השטן. אך מכיוון (מסיבות שתבינו מיד) כבר נפטרתי מהמסכה הזו - חיפשתי מסכה דומה בגוגל תמונות תחת מילות החיפוש
"devil mask", "Satan mask " . והופתעתי שלמעלה מתשעים אחוז מממסכות השטן הרבות הן בצבע אדום. רק מיעוט בצבע שחור. שדים לעומת זאת רובם בצבע שחור. מעניין שכאשר קניתי את המסכה -לא היה על האריזה שום תאור מהי. אני החלטתי ללא כל היסוס שזו מסכה של שטן. אם כך שטן טבוע גם במוחי כצבע פנים אדום והמסכה הספציפית שקניתי דומה לזו:
ובכלל מרבית המסכות בגוגל תמונות אינן רק אדומות אלא כולן מזכירות דגם דומה. אני מניח שאף אחד מאיתנו אינו זוכר שראה שטן בחייו. אולי רק בחלום. אז מדוע שטן חרות בתודעה האנושית כדגם אדום פנים טיפוסי? האם זה נובע מכך שזה מה שהראו לנו בספרות וסרטי ילדים? נשמע סביר, אבל הסיפור האמיתי הבא מעורר אצלי תהיות. למרות שנושא כזה נראה רחוק מנושא הראוי לדיון מדעי, אני כמדען תוהה גם על תופעות שרובנו כבר מזמן לא נותן דעתו אליהם.
אז אמשיך בסיפור מסכת "השטן" שרכשתי בארה"ב. כשבני היה בן כשלושה חודשים הוא שכב על הספה הרחבה בסלון. הוא עדיין לא היה מסוגל להתהפך, כמובן גם לא לזחול. איני זוכר מדוע, אבל נכנסתי לסלון עם המסכה וגלימת שמיכה כדי להשתעשע עם הבת. אבל הבן ראה והזדעזע קשות. למרות שבגיל כזה אי אפשרי מבחינה מוטורית - הוא קפץ באויר והיה לא רחוק מנפילה לשטיח שליד הספה. הוא רעד מאימה עד שאפילו לא היה מסוגל לבכות מרוב הלם. כמובן שמיד הורדתי את המסיכה מפני בנוכחותו, חיבקתי והרגעתי אותו. אבל למרות שהרחקתי את המסיכה הזו, הוא זוכר עד היום את המסיכה המפחידה הזו - זכרון שנותר מגיל מספר חודשים מועט. חשוב לציין שמסיכה של אריה או זאב לא גרמו לו כלל לפחד (ניסיתי את זה).
מכאן נשאלת השאלה מהיכן הגיע הפחד הנוראי הזה אצל תינוק בן שלושה חודשים ממסכת שטן? תינוק שלא נחשף עדיין לשום פולקלור ודעות קדומות. האם קיימת במוחנו תודעה מולדת של שטן ושדים? או אולי בעצם טבועים במוחנו דפוסים מולדים שמעוררים בכלל האנושות את הזיקה לאותה דמות שמתפרשת בכל התרבויות כולן כשטן או שד. למשל מה מעוררים בכם הדפוסים הבאים?
סביר מאוד שאם תציגו דגמים אלו לתינוק הם יעוררו בו חוסר נוחות עד כדי בכי, אפילו הסטרי. אז מהיכן מגיע הפחד הזה?
אינני מאמין שכמדען אני מעלה את זה על הדעת, אבל כרגע אינני יכול לסתור כפי שאני לא יכול להוכיח את זה: האם נולדנו עם תודעה הסטורית של מפגש קודם עם ישויות מסוג זה? אבל נסו לחשוב מדוע תמונת פנים של אריה או דוב אינם מעוררים לא אצל תינוק ולא אצל מרביתנו אימה כזו (אלא אם נתקלנו בהם בחיים בנסיבות מסוכנות)? מדוע האחרונים אינם גורמים לנו "לפחד מוות" כזה? חשבתם פעם מדוע בכלל אנחנו מכנים את רגשות האימה והפלצות שמתעוררים בנו - "פחד מוות"? האם חשבתם פעם על כך שנולדנו מהאין ונשוב אל האין? כלומר, שהגענו ממוות ונשוב אליו? האם דפוסי הפחד האנושיים המשותפים הטבועים בנו מגיעים ממפגש אינסופי עם המוות?
אז מדוע אנחנו בכלל פוחדים ממוות? מדוע למרות שהתחלנו מהאין אנחנו פוחדים לשוב לאין? אך האם זה באמת אין? ראו הכתבה האם יש חיים לאחר המוות?
לסיום כמה דקות של נחת עם מפיסטופלס (שם נרדף לשטן)
ורסוס פאוסט:
* פאוסט הוא מופע האופרה הראשון בחיי שנוכחתי בו, ביום הולדת חמש. התאהבתי אז בקטע הזה. "זמרי האופרה" היו בובות בגודל אדם בביצוע להקה איטלקית שהגיעה למספר מופעים בארץ. את פאוסט במופע אופראי מלא ומרשים צפיתי באולם האופרה של ברלין, עשרים ושלוש שנים לאחר מכן.
הנושא העוסק בשאלה שבכותרת הוא מעין המשך לפוסט הקודם, שעסק בנושא בריאותי שונה לחלוטין. ובכל זאת אפשר לקרוא לזה פוסט המשך בגלל המכנה המשותף בין שניהם. והמכנה המשותף הוא פריצת דרך במחקר הביולוגי והרפואי בעקבות תצפיות אנתרופולוגיות. אנתרופולוגיה (חקר תרבות האדם) ידועה כדיסציפלינה במדעי החברה. מכנה משותף שני הוא שבשתי הכתבות המחקר האנתרופולוגי גרם לחוקרי מדעי הטבע לחשוב בתחילה שהמחלות הנדונות הן בעלות אופי גנטי ולא הוא. האם גם כאן מדובר בהדבקה על ידי גורמים זיהומיים?
ובאופן פרטי הפוסט הזה יעסוק בשאלה מרכזית ומפחידה למדי לגבי מחלות הסרטן (כן, כפי שכבר אמרתי כאן בעבר הסרטן הוא שורה ארוכה של מחלות שונות, חלקן אפילו שונות מאוד זו מזו). והשאלה היא האם אפשר להדבק בסרטן כפי שאפשר להדבק משפעת?
הכל התחיל בידיעה עיתונאית שקראתי עוד בשנות השבעים (בעודי תלמיד תיכון) על שבט ממוצא פרסי בהודו. ובידיעה הזו היה דיווח קצר שהנשים בשבט הזה, רובן ככולן, חולות בסרטן השד ומתות עד גיל 32. באופן טבעי תופעה כזו בשבט מבודד שבו כמעט כל הנישואין נשארים בקרב בני השבט - מחשידה מיידית שגורם המחלה הוא גנטי.
מרבית מקרי הסרטן נובעים משורת מוטציות מסויימות שמתרחשת אחת אחר השניה באופן אקראי בתא נורמלי אחד במהלך החיים. אוסף של 6-7 מוטציות כאלו הופכות את התא הנורמלי לתא סרטני. אבל ידוע כיום גם על מקרי סרטן על רקע גנטי. כי יש משפחות שבהן נפוצה מחלת סרטן מסוג מסויים. במשפחות אלו מועברים בתורשה גנים ספציפיים מעוררי סרטן. למשל ביטוי הגנים המוטנטים BRCA1 ו- BRCA2 עשוי להוביל בהמשך ברמת סבירות גבוהה מאוד לסרטן השד. כ- 15% ממקרי סרטן השד הם על רקע גנטי הקשור בנשאות של אחד משני הגנים האלה.
כך בתחילה חשדו שבשבט הזה מחלת סרטן השד כל כך נפוצה בגלל העברה תורשתית של גנים מעוררי סרטן שד. מדובר בחשד משום שבאותם הימים לא היו ידועים עדיין הגנים מעוררי סרטן שד. אבל שוב שיתוף פעולה בין האנתרופולוגים לביולוגים העלה מספר עובדות מעניינות שבסופו של דבר רמזו על כך שלא מדובר כנראה בהעברה גנטית של הסרטן מאם לבת בקרב בנות השבט ההודי הזה. ומה הן?
ראשית, בקרב בנות השבט שהתגוררו בכפר אחר ומרוחק מהכפר שלנו שבו שיעור סרטן השד בקרב הנשים עולה על 95% - שיעור מקרי סרטן השד היה דומה לסטטיסטיקה העולמית של 1:9. ומכיוון שהנשים משני הכפרים הן מאותו מוצא שבטי לפני שנפרדו - היינו מצפים ששיעור סרטן השד יהיה גבוה בשני הכפרים במידה דומה, אם מדובר בגורם תורשתי. אבל כאמור לא כך הדבר.
אבל כשהמשיכו לבדוק את הרגלי ההנקה של הנשים בשבט הזה הגיעו לקשר נסיבתי מעניין ביותר. בנות השבט מניקות את התינוקות. אבל כשחקרו את מספר הנשים הקטן שלא חלו בסרטן בכפר, התגלה דבר מעניין: הנשים שלא חלו - בעצם לא הונקו על ידי אימם, בשל חוסר בחלב וקיבלו במקום חלב בבקבוק. אבל אלו שהונקו על ידי אמאות מניקות מאמצות כן חלו בסרטן. וזה כבר עורר את החשד שמדובר באיזשהו גורם מחלה שמועבר מאם לבת בחלב.
כדי להוכיח שאכן מדובר כאן בגורם מחלה מדבק כמו חיידק או נגיף (וירוס) צריך להוכיח קיום 4 עקרונות שניסח המיקוביולוג הידוע רוברט קוך:
העקרון הראשון : אם מדובר בגורם מחלה זיהומי מדבק הוא חייב להמצא בגוף החולה.
העקרון השני: שניתן לבודד את הגורם הזיהומי (חיידק, וירוס, או טפיל) ולגדלו בתרבית מעבדה. במקרה זה צריך היה לבודד מחלב האמאות בשבט איזשהו גורם מחלה זיהומי.
העקרון השלישי: הזרקת גורם המחלה לחיות ניסוי תגרום להופעת המחלה בחיה.
העקרון הרביעי: בידוד גורם המחלה הזיהומי מהחיות המודבקות, גידולו במעבדה והשוואת מבנה הגורם הזיהומי עם זה שבודד בשלב העקרון השני.
קיום ארבעת העקרונות של קוך הן הבסיס הדרוש להוכחת הקשר בין מחלה לגורמי מחלה זיהומיים.
ולכן התחילו בשנות השבעים לנסות ולבודד מחלב הנשים בשבט איזשהו גורם זיהומי (על פי העקרון השני של קוך) שיכול להסביר את התפרצות המחלה. רשימה חלקית של המחקרים האלה ניתן לראות בתמונה הבאה:
ואכן בודדו מחלב נשות השבט חלקיק זעיר יחודי שמבחינה מבנית יכול להיות נגיף. בתחילה המדענים קראו לחלקיקים האלה חלקיקי B. על שם העקרון השני (B) של קוך. אבל כשהזריקו אותם לעכברות מעבדה (או האכילו אותן בחלב אמאות השבט) - העכברות לא חלו בסרטן השד. בכך לא התקיים העקרון השלישי של קוך. אבל ידוע שלעיתים יש בעיות עם העקרונות האלו של קוך, גם כשאכן קיים גורם זיהומי מעביר מחלה. לעיתים גורמי מחלה כמו נגיפים מאדם לא מדביקים חיות (מסיבות שונות, בניהן העובדה שלחיות אין מחלות מסוימות לאדם ולהפך). בנוסף גם לא תמיד ניתן לגדל גורמי מחלה זיהומיים בתרביות מעבדה. כך למשל חיידקי שחפת אינם גדלים בקלות בתרביות מעבדה.
אם כך, כיוון שלא הוכחו במקרה שלנו ארבעת העקרונות של קוך - לא הייתה אז הוכחה לכך שאיזשהו חלקיק או נגיף מועבר בחלב האם לבת והוא שיגרום להתפתחות סרטן.
לעומת זאת, מדענים גילו בעכבר נגיף שמכונה MMTV - או בשם המלא
Mouse Mammary Tumor Virus הנגיף הזה באמת גורם לסרטן השד בעכברות שהודבקו בו. אבל ברור שלא ניתן לבדוק מה תעשה הזרקת החלקיקים שבודדו מחלב האמאות בשבט לבני אדם אחרים, באותו אופן שנעשה והוכח בחיות - בגלל בעיות אתיות מובנות של ניסויים בבני אדם.
אבל מאוחר יותר. בשנת 1982 כשהתפתחו מאוד שיטות בדיקה מדעיות בתחום הביולוגיה המולקולרית - מצאו שכמו שבעכבר סרטן השד מתפתח על ידי הדבקה בנגיף MMTV - באדם יש נגיף דומה שמכונה Int2. כפי שפורסם במאמר הזה:
הרבה מחקרים נעשו מאז והרי תמונה של הדף הראשון מסקירה מדעית מקיפה של המחקרים הרבים שנערכו ושפורסמה לאחרונה במאמר הזה:
.
על פי המחקרים אכן יש מספר נגיפים היכולים לגרום לסרטן שד. אחד מהם למשל הוא וירוס הפפילומה (HPV) שגורם גם לסרטן צואר הרחם, שכנגדו מוצע היום חיסון לנערות ובחורות צעירות (כן, זה שבאחרונה נמצא במחלוקת ציבורית מסויימת). ה-HPV מועבר ביחסי מין.
אבל היות ולוקח זמן של שנים מההדבקה ועד לגלוי המחלה, דרוש עוד מחקר נוסף כדי לבסס את הקשר בין העברת הנגיפים בהנקה וסרטן השד. הקושי הגדול בהוכחת הקשר בין נגיף לסרטן נעוץ בעובדה שהימצאות נגיף ברקמה סרטנית איננה הוכחה לכך שהנגיף גרם את הסרטן, שכן תמיד אפשר לטעון שהנגיפים האלה רק מתאכסנים ברקמת הגידול הסרטני, למשל בגלל תנאים נוחים לגידול שם.
מה שמסבך עוד את התמונה הוא שסרטן מופיע אחרי שרשרת של ארועים תאיים המושפעים גם מתנאי הסביבה כמו תזונה, קרינה, עישון וכדומה.
(עתיפת חלבונים היא כמובן טעות בעברית - צ"ל מעטפת חלבונים)
כיום קיימים מחקרים המוכיחים שהנקה במספר לידות (כל המרבה הרי זה משובח) מורידה את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. אבל אם יוכח סופית (כפי שנראה כעת) שאמאות מניקות עשויות להעביר לבנותיהן נגיף גורם סרטן - הרי שהנקה יכולה אולי להגן או לעכב במידה מסויימת התפתחות סרטן באם אבל תעביר את גורם הסרטן לבת.
כאמור בחיות מעבדה נמצא קשר ישיר בין נגיפים לסרטן עוד בתחילת המאה הקודמת. ואם סרטן נגרם על ידי נגיפים בחיות כמו עכברים וחתולים - מדוע שלא יהיה אפשרי ביונק ושמו אדם? ואכן באדם הצליחו לבודד את הנגיף גורם הסרטן הראשון - נגיף הפוליומה - רק בשנות החמישים במאה הקודמת. כיום ידועים מספר נגיפים מחוללי סרטן באדם. נגיף הפפילומה ידוע כאמור כגורם בהקשר סרטן צוואר הרחם וסרטן השד, נגיף הCMV כגורם לסרטן מסוג סרקומת קפוסי, נגיף EBV כגורם לסרטן דם מסוג ברקיט לימפומה ונגיף האיידס כגורם ללימפומות וגידולים סרטניים אחרים מסוג סרקומות.
אז האם אפשר להדבק בנגיפים גורמי סרטן? כנראה שכן, אבל לא באותה מהירות כמו שנדבקים משפעת. צריך לקוות שמחקר עתידי יביא לפיתוח חיסונים נוספים כנגד הנגיפים גורמי הסרטן ודורות העתיד יחוסנו בהם כפי שמחסנים כיום כנגד החצבת, האדמת והחזרת.
ותזכרו מהפוסט הזה ומהפוסט הקודם - שלעיתים מחקר ביולוגי ורפואי מתחיל בעקבות תצפיות אנתרופולוגיות.
בקרוב כתבה על דרך חדשנית, מפתיעה ויתכן פורצת דרך בטיפול בסרטן הלבלב הקטלני, בסרטן הפרוסטטה ואחרים.
תוספת עריכה
עובדות שכדאי לדעת:
סרטן השד אינו בלעדי רק לנשים - הוא תוקף גם גברים בתדירות נמוכה יותר.
בשנים האחרונות ישנה עליה במספר מקרי סרטן האשכים בצעירים (כולל בחיילים). הועלתה סברה שעדיין לא הוכחה, שהדבר אולי נובע מחשיפה לקרינת מכשירי הסלולר (קשר נסיבתי בלבד לעת עתה). בכל מקרה של כאב בלתי חולף או חוזר באשכים - מומלץ לפנות לבדיקה בהקדם האפשרי. זהו סרטן שניתן לריפוי בסיכוי גבוה אם מתגלה בשלב מוקדם.
להפתעתי הפוסט הקודם התקבל בעניין ואפילו קבלתי בקשות כאן ובמייל לכתוב עוד פוסטים בתחום החי והצומח בארץ ישראל. אז כבר הכנתי לפוסט הבא תעוד של כמה דברים מדהימים בטבע, שגם אנחנו יכולים לנצל אותם לטובתנו. הפעם הפוסט בתחום אחר לגמרי. בתחום שכתבתי לא מעט טיוטות וכרגיל הן מחכות לפרסום בעיתוי המתאים. כבר כתבתי על זה - כאשר אני מקבל "אותות" מסויימים. מי שמעוניין או אינו זוכר, מוזמן לקרוא את הפוסטים בקטגוריות מיסטיקה. אז הרי אני משחרר עוד פוסט כזה בתחום שנחשב על ידי רבים כלא רציונאלי.
כבר כתבתי כאן רבות על הרציונאליות או חוסר הרציונאליות של המוח שלנו. על הטבעי והעל טבעי לכאורה. וציינתי ש"הרציונאליות" שלנו מושפעת משלושה גורמים עיקריים:
א. מוגבלות הקלט החושי שלנו. כלומר, מה שהחושים יכולים לקלוט. אמנם יכולת הקליטה הפיזיולוגית שלהם מוגבלת אבל הם קולטים הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו מודעים לו בגלל שני הגורמים הבאים.
ב. העיבוד הסלקטיבי של המידע החושי במוח. כלומר מה שנשאר לאחר שהמוח שלנו מסנן.
ג. השפעת החינוך והסביבה - או במילים פחות עדינות - "שטיפת מוח".
השניים הראשונים הם גנטים מולדים, אם כי ניתן במידה מסויימת ללמוד ולפתח את יכולת הקליטה במהלך חיינו. השלישי הוא חברתי וסביבתי. בסופו של דבר החברה מושפעת ברובה מהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מחמשת החושים. אבל גם החושים שלנו מוגבלים - חוש הראיה כמו השמיעה עובדים בתחום ספקטרום אורכי גל מסויים. את מה שרואה הדבורה בתחום האינפרא-אדום וחיות אחרות בתחום האולטרה סגול (שהעין שלנו לא מבחינה) - לגבינו זה כראיית רוח רפאים. כנ"ל לגבי חוש השמיעה והריח (למשל כולם יודעים שהכלב שומע ומריח את מה שאנחנו לא מסוגלים). בעזרת מכשור רגיש ניתן לשמוע עצים נאנקים (מכאב?) לאחר מכת גרזן. כך גם נשאלת השאלה מדוע הכלבים שלנו השתוללו?
הגרוע מכל הוא העיבוד החושי במוח, שהוא רחוק מלהיות מדוייק ושעשוי להוביל למסקנות מוטעות לחלוטין. ויותר מכך, המוח מתעלם מכמות עצומה של מידע הזורם אליו מחמשת החושים. כלומר הוא מסנן. חלק מהסינון מובנה (גנטית), וחלק גדול נרכש במהלך החיים. למשל, תינוק יכול להבדיל בין פרטי פנים של חיות ממינים שונים עד גיל חצי שנה. לאחר מכן הוא מזהה רק הבדלים בפנים של בני אדם, כמונו. כך למשל אם אנחנו אומרים לילד שדברים שהוא חש הם דמיון - המוח מתחיל להתעלם מדברים מסויימים שהוא רואה, שומע, או חש. גם אם חלק מכך מתועד בצילום או הקלטה - מרבית האנשים אומרים שזה ארטיפקט (כלומר, ממצא שווא). לא רק סתם אנשים, גם מדענים רבים מיחסים לעיתים לתוצאות ניסוי כלא אמיתיות , שנובעות מתקלה טכנית או מהטכנולוגיה ושיטות הבדיקה שננקטו.
והמחשבה שמדובר בארטיפקט מונעת לעיתים רבות קבלת ממצאים מדעיים במשך שנים רבות, לעיתים עשרות שנים. המדע מתגבר על כך על ידי ביצוע מדידות ובדיקות בשיטות שונות - מה שמוכח בכמה שיטות שונות קשה הרבה יותר להפרכה. למרות זאת המיינסטרים של המדע הכחיש שנים רבות את קיומם של הגבישים שגילה חתן פרס הנובל פרופסור דן שכטמן.
מכאן חייבים לקחת בחשבון שראיית עולמנו מתבססת על האינפורמציה החושית המעובדת על ידי המוח. והרושם הנוצר במוח כל כך חזק עד שכאשר מובאת אינפורמציה שנקלטה על ידי מכשיר אובייקטיבי (כמו מצלמה או מכשיר הקלטה רגיש), אנחנו דוחים אותה לעיתים רבות כארטיפקט. דוגמה אחת היא תופעת ההילות האנרגטיות (ׂׂאאוּרוֹת) סביב יצורים חיים (לעומת מתים), שאותן רואים אנשים מסויימים ומצלמות מיוחדות (מצלמות קיריליניות). מרבית האנשים אינם מבחינים בהילות האלו ולכן דוחים את קיומם. ואם מראים להם צילומי מצלמות - הם גם דוחים את קיומם בטענה שזה ארטיפקט. אבל זה כבר יהיה נושא לפוסט אחר.
deosum.com
אתם יכולים להיחשף ימים לקרינה רדיואקטיבית חזקה ולא תבחינו או תרגישו בכך, עד שתתחילו לחוש בנזקי הקרינה כעבור מספר שבועות. אם לא הייתם נפגעים לבסוף מהקרינה, חמשת החושים שלכם לא היו נותנים לכם אינפורמציה שאתם בסביבה רדיואקטיבית. הייתם אומרים שהיא אינה קיימת עד שנפגעתם, משל היא רוח רפאים.
מקובל לחשוב ששני החושים - הראיה והשמיעה - הם המדוייקים ביותר (למרות שהבאתי בעבר כאן פוסטים על תעתועי ראיה ושמיעה, המטילים ספק במסקנות רבות שלנו, המבוססות על שני חושים אלה). לעומת זאת חוש הטעם והריח, ובמידה מסויימת חוש החישה, הם הסובייקטיבים ביותר והמטעים ביותר. לא לחינם קיים הפתגם "על טעם וריח אין להתווכח". על חוש הריח אדון בפוסט נפרד.
כדי להתגבר על מציאות מדומה (אשליה) המתקבלת מחוש אחד, המוח למעשה עורך סימביוזה (שיתוף פעולה) בין החושים השונים - שיתוף חושים שנותן לנו לעיתים תמונה מדוייקת יותר של המציאות. זוכרים כיצד רימה יעקב את אביו יצחק העיוור ("הידיים ידי עשו והקול קול יעקב")? אבל לעיתים דווקא בשל שיתוף הפעולה בין החושים מתקבלת במוח תמונה מוטעית של המציאות.
למשל כאשר טועמים קינמון, הטעם שונה אם אתם מריחים אותו או לא. אם תאטמו את נחיריכם, לקינמון יהיה טעם חריף. תתרנים האוכלים קינמון, ירגישו רק טעם חריף. תנסו את זה.
הדיון הקצר הזה בא לעורר את שאלת השאלות: מה זה בעצם רציונאלי? האם זה פשוט רק מה שמקובל על ידי הרוב? אם תגידו כן, אז אולי גם אם אתם למשל בדעת מיעוט פוליטי - אתם לא רציונאלים?
ראשית אתחיל ואומר שאין זה פוסט נגד הצמחונים והטבעונים, וכדי למנוע מיד עלהום צפוי של מגדר זה, אנא- קראו את הפוסט הזה. כן, צמחונות או במיוחד טבעונות רחוקים מלהיות אוטומטית שיטת תזונה בריאה וחומלת. רבים ממש לא מבינים שהתנזרות מהחי דורשת הקפדה רבה על מה שהם אוכלים, שתזונה כזו גם היא עשויה לפגוע בחי - לא פחות מחלק מתעשיית המזון מהחי. וכן, גם פגיעה בעצמם ובכל האנושות. על כך בכתבה.
דנאית מלכותית
ובכן הפרפר המקסים הזה גוסס ובסכנת הכחדה מיידית. מדוע? בגלל העליה בביקוש בתירס וסויה - שהם מוצרי צריכה משמעותיים אצל הטבעוניים והצמחוניים. לא שאוכלי כל אינם צורכים גם הם מוצרי תירס וסויה, אבל הם זקוקים להם הרבה פחות, אם בכלל. מיד נראה מדוע וכיצד זה קורה. ואלה שחומלים על פרה ולא על פרפר, יראו מיד שהרג פרפרים פוגע בעצם בהם ובבריאותם עצמם. נראה שלעליה בביקוש לתזונה צמחונית עשוי להיות אפקט הרסני להם, לאנושות ולבעלי החיים שהם כל כך אוהבים.
הדנאית המלכותית היפיפיה הזו עשויה בעוד זמן קצר לשרוד רק כקישוט באלבומים של אספני פרפרים, ובתמונות כזן נכחד באנציקלופדיות נכחדות. אתם וודאי שואלים הכיצד. ובכן הדבר תלוי בסיבה הפוגעת בכל יצור מהחי שמגביל את התזונה שלו. כמו הקוואלה שחייה תלויים בתזונה בלעדית של עלי עצי אקליפוס, כך גם הפרפר "המלכותי" תלוי בתזונה בלעדית של עשב הגדל בשולי שדות חקלאיים - עשב ששמו מילקוויד. זהו עשב שגידולו תחום לשטחים בצפון אמריקה (בין מקסיקו לקנדה). הזחלים של הפרפר הזה אינם יכולים לאכול ולהתקיים ללא העשב הזה שהוא המזון היחיד שלהם.
מסתבר שקיימת מזה מספר שנים מגמה של הצטמקות רצינית באוכלוסיית הפרפר הזה בעקבות שגשוג החקלאות הצמחית. מיליוני שטחים בצפון המערב התיכון בארה"ב הפכו בשנים האחרונות לשדות תירס וסויה בגלל הביקוש בתעשיית המזון והדלק הצמחי. אלא מה? גידולי התירס והסויה רגישים לגידול עשב בר הגדל בשדות המתחרה איתם על מזון ומים מאדמות הגידול.
לכן, כדי להגדיל את יבולי התירס והסויה מרססים את השדות בחומרי הדברה כנגד עשב הבר. חומרי הדברה אלה נקראים פסטיצידים. אלא מה? הפסטיצידים פוגעים גם בגידול התירס והסויה עצמם. אלא שכאן נכנסה לתמונה ההנדסה הגנטית.
בעזרת ההנדסה הגנטית נערכה השבחה של התירס והסויה לזנים שהפכו עמידים כנגד הרעילות של הפסטיצידים. כתוצאה מכך, החקלאים מרססים חופשי את שדות התירס והסויה בחומר הדברה ששמו בסלנג ראונדאפ. עשב הבר נפגע מההדברה הזו ומכיוון שהעשב משמש מזון יחיד לזחלי הפרפר - הוא הולך ונכחד. כלומר,כעת עשב הבר מושמד על ידי הפסטצידים וגם הפרפר. והגידולים החקלאים עצמם אינם נפגעים מההדברה מכיוון שההנדסה הגנטית הפכה אותם עמידים לרעילות של ההדברה. אבל עליה וקוץ בה - הגידולים החקלאיים מתפתחים יפה, אבל הם ספוגים כעת כמויות עצומות של פסטיצידים - חומרים כימיים רעילים שאותם אנחנו אוכלים עם הגידולים החקלאיים.
אני כבר רואה אחדים מכם המניפים יד בביטול - ביג דיל, בסך הכל מדובר בפגיעה בפרפר. פרפר זה לא פרה או עז אבל חוץ מאשר יסלחו לי אלה שאני מרים גבה על ההבדל במידת החמלה בין פרה לפרפר - כדאי שתבינו שפגיעה בחיי הפרפר בשימוש בפסטיצידים (קוטלי עשבי הבר), פוגעת מאוד גם בפרה וגם בחיים שלכם.
ואם אין לכם סבלנות לקרוא את הכתבה הארוכה בקישור הזה או משום שאתם פוחדים מהאמת, אנא קראו את הכתבה הקצרה הזו של ד"ר אליהו דניאל - המציג את עצמו כמומחה לדיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה.
ואם אתם עדיין לא בהיסטריה, בוודאי תהיו לאחר שתצפו ביום חמישי זה בתוכנית שתשודר בערוץ 2 בטלוויזיה - שבה תבינו שיחד עם המזון הצמחוני, הירקות והפירות שאתם אוכלים בצלחת אתם אוכלים גם הרבה פסטצידים וחומרי הדברה פוספו-אורגנים שהם הרוצחים השקטים שלנו. הפסטצידים במינון גבוה גורמים למשל לפרקינסון ולסרטן. והנזק שלהם מצטבר. חומרי ההדברה הפוספואורגניים משפיעים על כל תאי הגוף כמו על תאי העצבים. ההשפעה שלהם דומה לגז העצבים שגם הוא חומר פוספו-אורגני. אם אתם חושבים שעל ידי שטיפה של ירקות ופירות במים וסבון אתם נפטרים מכל חומרי ההדברה - טעות גדולה בידיכם.
אז חוץ מאשר כולנו צריכים לדאוג, צריכים לחשוש שבעתיים הצמחוניים והטבעוניים שתזונתם עשירה בסויה, תירס ומיני צמחים מרוססים אחרים. ואת היורופסקים אאתגר בשאלות הבאות:
1. לאור הכתבה הזו, האם הצמחונות באמת יותר בריאה לכם?
2. אם כל אוכלוסיית העולם תעבור לתזונה צמחונית, כיצד תמנעו בעצם את הפגיעה בכל עולם החי כולל האדם?
3. ולאוכלי המזון האורגני - מניעת הדברה והנדסה גנטית מצמצמת מאוד את היבולים. אז כיצד נאכיל את כל אוכלוסיית העולם (הרעבה גם היום ללחם) שתהפוך לצמחונית לפי החזון שלכם? לא כולם יוכלו לשלם מאה שקל על קילו עגבניה אורגנית, חוץ מכמה פלצנים . כי מי יגדל לכם את העגבניות, כאשר אדמות חקלאיות הופכות היום לצימרים ולקניונים? וכדי לספק לכם מזון צמחוני, תהיו חייבים לאכול צמחים תוצר הנדסה גנטית (שרובכם מתנגד לה). ובקרוב המזון הצמחי שלכם (גם שלי) יגדל כך:
4. הטבעוניים והצמחונים מגבילים את תזונתם מתוך חמלה על בעלי חיים מסויימים ואין בהם חמלה על חיות אחרות, שהם מכחידים חופשי חופשי בבתיהם וגינותיהם בחומרי הדברה ובמלכודות. זוכרים את הטרגדיה שקרתה לאחרונה למשפחה בירושלים מחומרי הדברה? מה אתם אומרים לגבי הכחדה של בעלי חיים הננקטת כדי להאכיל אתכם במזון צמחוני? אתם מבדילים בין חיי פרה לחיי עכבר או פרפרים, אז מדוע שאוכלי כול לא יבדילו בין אדם לפרה?
5. במקום להלחם בחלק מתעשיות מזון המפֵרוֹת את החוק בטיפול אכזרי בחיות, אתם קוראים לכולם לעבור לטבעונות. אז מדוע אתם לא נלחמים בתעשיות צמחים ובחקלאות שמרעילות גם חיות ובמיוחד אתכם?
למעונינים להעמיק בנושא ההנדסה הגנטית וההדברה - קראו בסדרת הכתבות שכתבתי כאן.
לבסוף אני מבקש מהמעוניינים להגיב - לעשות זאת בצורה תרבותית וללא אלימות מילולית. תגובות נאצה וניבולי פה תמחקנה.
* הכותב ד"ר לביוכימיה ולגנטיקה, מומחה בהנדסה גנטית ומרצה בבית ספר לרפואה.
***
אני שוקל כתיבת טור חדש בנושאים וחדשות במדעי הטבע והרפואה שיתבסס על שאלות שלכם שתפנו אלי. עדיין לא סגור על הפורמט.
אפשרות אחת היא שאצרף כאן בבלוג כפתור לחשבון מייל מיוחד - אליו תוכלו להפנות את שאלותיכם בכל נושא שתרצו במדעי הטבע והרפואה. אשתדל לענות כמיטב יכולתי לכל השאלות במייל. שאלות ותשובות נבחרות בעלות ענין לציבור אפרסם כאן בטור.
אפשרות שניה היא שאצור כאן בבלוג כפתור לכניסה לאתר מדע פופולארי פרטי שאקים והוא יתנהל גם כפורום שאלות ותשובות.
אשמח לשמוע מה דעתכם כאן בתגובות. ראו את זה כסקר התכנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
