חשיבה חופשית

זה לא גימיק, כולנו בעצם חייזרים ובעצם כולנו מורכבים מתאים שלנו וגם מתאים זרים שאינם שלנו. נשמע מסתורי למדי, נכון? אבל מיד תגלו משהו מאד מעניין על עצמכם.

לפני שאפרוס לפניכם את העובדות המדהימות, אי אפשר בלי קצת מדע ואשתדל לעשות זאת בצורה פשוטה להבנה גם למי ששכח את לימודי הביולוגיה.

כולנו (חוץ מיוצאים מהכלל נדירים) זכרים או נקבות. זאת אומרת שהתאים בגוף של כל הנקבות מכילים שני כרומוזומי מין מסוג X. ולכן תאי הנקבה הן XX. לעומת זאת התאים של הזכרים מכילים שני כרומוזומי מין שונים - כרומוזום X וכרומוזום Y. כלומר תאי הזכר הם XY.

כל תאי הביצית של האשה לפני ההפריה מכילים רק כרומוזום X אחד (בשל תופעה המכונה חלוקת ההפחתה - מיוזה). לעומת זאת אותה חלוקת הפחתה גורמת לכך שכמחצית מתאי הזרע של הזכר גם הם מכילים רק כרומוזום X אחד, אבל המחצית השניה של תאי הזרע מכילים כרומוזום Y בלבד. מין התינוק שיוולד לאחר ההפריה של הביצית וההריון תלוי באיזה תא זרע יחדור לביצית. אם יחדור לביצית תא זרע המכיל את כרומוזום X - הרי שתיוולד תינוקת. אם יחדור לביצית תא זרע המכיל כרומוזום Y - הרי יוולד תינוק. פשוט, נכון?

אבל בחיים שום דבר אינו פשוט. למרות שגופנו התפתח מתא ביצית אחת שהופרתה מתא זרע אחד, מסתבר שלכל זכר מאיתנו (שכל תאיו אמורים להיות XY) יש באופן מסתורי אחוז מסויים של תאים נקביים שהם XX. ולהיפך, בנקבות (שכל תאיה אמורים להיות XX) יש גם אחוז מסויים של תאים זכריים. אבל כאן לא לכל אחת, אלא לאלו שילדו בנים. עוד יותר מסתורי, נכון? אם תמשיכו לקרוא נפתור את התעלומה.

ובאמצע המתח, אני חייב לקטוע את רצף הדברים ולפני שנמשיך לדבר מעט על תאי גזע. נחשתם נכון, התעלומה שלנו קשורה בתאי גזע.

תאי גזע מוזכרים רבות לאחרונה באמצעי התקשורת בכתבות העוסקות בהנדסה גנטית וברפואה העוסקת בשחזור רקמות ואיברים. אך מהם למעשה תאי גזע?

ראשית לאחר שהביצית המופרית התחלקה ל-16  תאים, בשלב הזה כל אחד מהם הוא תא גזע. לאחר מכן, כאשר תאי העובר ממשיכים להתחלק, מרבית התאים כבר מתחילים להתמיין - הם מתחילים לבטא תכונות מסויימות שגורמים להם להתמחות.  ההתמחות הזאת הופכת אותם לתאי עור, תאי שריר, תאי כבד, תאי כליה וכו'.

אבל לא כל תאי העובר מתמיינים. אחוז קטן יחסית מהתאים נותרים בעלי תכונות של תאי גזע. אז מהן התכונות האלה שמגדירות את התא כתא גזע? מסתבר שלכל תאי הגזע יש בעצם שלוש תכונות בסיסיות אופייניות:

ראשית הם בעלי יכולת של התחדשות עצמית - הם ממשיכים להתחלק וחלק מתאי הבת נשארים תאי גזע ולכן הם בעצם תאים אל-מותיים, או תאי אלמוות. שנית, כאמור תאי הגזע יכולים להתמיין ולהפוך לתאים השונים המרכיבים את הגוף. שלישית, הם מתחלקים באופן שאנו מכנים "חלוקה אסימטרית" - כלומר חלוקה שבה חלק מתאי הבת שומרים על התכונות המקוריות של תאי הגזע אבל חלק מאבדים את התכונות האלה כאשר הם מתמיינים לסוגי התאים והרקמות השונים. שלושת התכונות האלה מסוכמות בתמונה הבאה:

בשל התכונה האל-מוֹתית  של תאי הגזע, הם קיימים (כאמור במספר קטן יחסית) גם אצלנו כבוגרים ולא רק בעובר. כל הרקמות והאברים שלנו מכילים גם תאי גזע שתפקידם לחדש את הרקמות כאשר הן נפגעות מתאונות ומחלות, אבל גם באופן נורמלי כדי למנוע הזדקנות מהירה. אמנם אנחנו לא מסוגלים להצמיח זנב חדש כמו הלטאה, או גפיים כמו הסלמנדרה, אך תאי הגזע שלנו מאפשרים ריפוי פצעים, כוויות ושברים.

נחזור לעניין החייזרות. היינו מצפים שגם תאי הגזע שלנו יהיו כולם נקביים (XX) או זכריים (XY) בהתאם למין שלנו. אך הפלא ופלא, גופנו מאוכלס גם על ידי תאי גזע של המין השני. כיוון שתא נקבי אינו יכול להפוך לזכרי ולהיפך, שוב אנחנו מגיעים למסקנה שיש לנו תאי גזע חייזריים שפלשו לגוף שלנו. אבל כיצד נעשית הפלישה הזו?

מסתבר שהפלישה הזו מתרחשת בזמן ההריון. תאי גזע של האם פולשים לעובר. לכן, אם העובר הוא זכר, לאחר הפלישה הוא יכיל תאי גזע נקביים מהאם. הפלישה הזו היא הדדית, גם תאי גזע של העובר עוברים במידה מסויימת אל האם. כך שאם האם נושאת עובר זכר, תאי גזע זכריים שלו יעברו אל האם ויתמקמו בגופה.

למעשה האם מכילה תאי גזע שפלשו אליה מאימה ותאי גזע שפלשו אליה מבניה ובנותיה, שפלשו לגופה בכל אחד מהריונותיה.

תאי הגזע החייזריים הפולשים האלה מתחלקים ומשתתפים בריפוי פצעים ושברים וכן בשחזור איברים פגועים. מכאן שיש להם תפקיד מאוד חיובי. אבל ... משום שהם בכל זאת זרים, הם גורמים לפעמים למחלות המכונות מחלות אוֹטוֹ-אימוּניוֹת.

כלומר, מחלות שבהן המערכת החיסונית תוקפת תאים עצמיים של החולה. ועכשיו אתם יודעים שבמחלות אוטואימוניות המערכת החיסונית מנסה להלחם גם בתאי הגזע החיזריים האלה, ולכן ההגדרה אוטו(עצמי)-אימוּניוֹת היא לא תמיד הגדרה מדוייקת.

התמונה לקוחה מתוך מצגת העוסקת בנושא, בקורס הנדסה גנטית שאותו אני מעביר באוניברסיטה  

 כעת אתם יודעים מדוע בכולנו יש חיים זרים. 

תוספת עריכה

בעקבות התגובה המבודחת שקבלתי בפייס כדלקמן:

" תודה על המידע (אם תמשיך כך, נהייה, חלילה, יותר מדי חכמים)"

ואני הגבתי שם כדלקמן:

"כנאמר, הבורות היא מתנת האל והחוכמה שורה באלו שאוכלים תפוחים אסורים"

לאחר שבני האלוהים בספר בראשית ירדו והזדווגו עם בנות האדם, הטיל אלוהים עלינו את המגבלה עד מאה ועשרים שנה.

נראה שאנחנו קרבים לפרוץ את המגבלה של עד מאה ועשרים שנה ויתכן שבקרוב נגיע לעד מאה וחמישים ואולי עד מאתיים.

באחרונה קראתי ידיעה בעיתון על ישישה ערביה כאן בישראל שנפטרה בגיל 122 שנה. אבל בהיעדר תעודת לידה, מאד יתכן שהיא נפטרה למעשה בגיל צעיר יותר.

אבל אט אט במעבדות, הרחק מאור הזרקורים מתפתחת טכנולוגיה שמכונה "רפואה רגנרטיבית" (רפואה שיקומית) שעשויה לספק לנו חלקי חילוף ביולוגיים של רקמות ואיברים, שיאפשרו חיים ארוכים הרבה יותר.

לכולנו יש תאי גזע שמאפשרים ריפוי פצעים ושברים. אך אין לנו היכולת להצמיח איברים חדשים כמו הסלמנדרה שמצמיחה גפיים לאחר קטיעה או כמו הלטאה שמצמיחה זנב חדש.

הטכנולוגיה של הרפואה הרגנרטיבית בשימוש של תאי גזע עשויה לאפשר לנו לשחזר רקמות ואיברים כמו הסלמנדרה.

מהם תאי גזע? אלה תאים פרימיטיביים היכולים לחדש את עצמם מצד אחד ולהתמיין לכל סוגי התאים בגוף מצד שני. תאי העובר הראשונים הם תאי גזע ומהם מתקבל תינוק שלם ומושלם. אבל מסתבר שגם ברקמות ובאיברים שלנו נותרו מעט תאי גזע, רק קשה מאוד לבודד אותם.

המחקר בשנים האחרונות גילה שניתן לקחת כל תא רגיל בגופנו כמו למשל תא עור ובעזרת הנדסה גנטית ניתן להפעיל בו 4 גנים בלבד והתא מקבל תכונות של תא גזע.

מהתאים המהונדסים האלה ניתן לחדש רקמות ואיברים. ראו כיצד תאים כאלה הופכים במעבדה לתאי שריר לב פועמים:

זהו כבר לא מדע בדיוני. בניסוי שנערך לפני מספר שנים בחולדה, נלקח הלב שלה וקולפו ממנו כל התאים החיים. נשאר רק שלד רקמת החיבור של הלב ששימש כתבנית. התבנית הזו הודגרה במעבדה יחד עם תאי גזע ולאחר זמן מה התקבל לב חדש מושלם ופועם שאותו השתילו בחולדה אחרת שהוצא ממנה ליבה.

אם כך לא ירחק היום שבו ישוחזרו לבבות פגומים של בני אדם לאחר התקפי לב קשים.

כך על ידי שימוש בחלקי חילוף ביולוגים ניתן יהיה להאריך חיי אדם עד למאה חמישים ואולי אפילו עד מאתיים שנה.

אך האם החברה תעמוד בזאת? האם תקציב הבריאות המצומצם יוכל להכניס טכנולוגיה זו לסל הבריאות? או אולי רק העשירים יוכלו לחיות חיי מתושלח?

כבר היום כאשר ממוצע חיי אדם בישראל עומד על שמונים פלוס, החברה צריכה לתמוך כלכלית בזקנים לאחר גיל הפרישה מעבודה. האם החברה תוכל לתמוך כלכלית בזקנים שפרשו מעבודה בגיל 64-67 עוד 70 ומעלה שנים? ואם יעלו עוד את גיל הפנסיה, האם יהיו מספיק מקומות עבודה פנויים לצעירים?

חומר למחשבה.