לאחר התחבטות לא קלה החלטתי לשנות את הכותרת לפוסט, שהיתה במקור "גם צמחוניים וטבעוניים אוכלים בשר?!" אני עומד להציג דברים קשים, ידועים בחלקם ואנחנו (לפעמים בצדק) מדחיקים. אבל אולי המדחיקים הגדולים ביותר הם הטבעוניים והצמחוניים הנמנעים ממאכל בשר.
גרי יורובסקי ושו"ת מנסים להגעיל אותנו השכם וערב כטקטיקה להפוך אנשים לצמחונים. וכפי שכבר הזכרתי בעבר, הם מציגים למשל צלחת פסטה עם נתחי בשר עגל כאילו וזה בשר כלב. ועוד כהנה וכהנה. זה בהחלט מקובל עלי שאנשים בוחרים בצמחונות בשל אדיאולוגיה. אבל עד כאן, אידיאולוגיה בלבד! בלי שכנועי בריאות שממש לא מדוייקים, בלי שיקולים כלכליים לא מעשיים, בלי לומר שהאדם צריך להיות חיה צמחונית בעוד שהוא ממש לא מותאם לצמחונות. והכי חשוב (וזה נושא הפוסט) - אפילו גם טבעוניים אוכלים בשר חי. ואפילו לא מעט.
לפני שאמשיך, אציין שאין בפוסט הזה שום דבר מגמתי כנגד צמחוניים וטבעוניים. כפי שתראו, יובאו כאן דברים קשים שנוגעים לכולנו - גם אוכלי כל.
לפני שנים מספר ביקרנו עם הילדים בחווה טבעונית בצפון. מההסבר האידיאולוגי הארוך של בעלת החווה כבר אינני זוכר דבר מלבד משפט אחד: "אם תולעת לא מוכנה לאכול מכרוב (עם חומר הדברה), מה זה אומר לגביכם, תחשבו על זה". אם ננתח את המשפט הזה של הגברת אפשר לומר שהוא דו-משמעי (למרות שלא התכוונה לכך). כי מצד אחד צודקת הדוברת שחומרי הדברה רעילים ורעים לבריאותנו. אבל מצד שני, בהמנעות מאכילת ירקות ופירות מודברים, יוצא שהגברת מעדיפה לאכול את הכרוב יחד עם התולעת שמסתתרת הטב בכרוב. ובדרך כלל, התולעת או הזבובון אינם בודדים.
מדגם קטן ביותר
אכילת שרצים וטפילים בלתי נראים היא אחת מהעבירות הדתיות החמורות ביותר. לכן היא מטרידה רבנים רבים המביאים כל מיני תקנות - כמו השריית הירקות והפירות במים וסבון ושטיפה מסיבית במים זורמים לאחר מכן. וכן השטיפה המפורסמת בחומץ. אבל... החומץ אולי הורג את החרקים (גם לא את כולם!), אבל גם עשוי לקבע אותם - ובמקום בשר זבובון או תולעת חי, אנחנו אוכלים בשר מת (גוועלט, טריפה, בשר שיקוצים, פיגולים, טפו, טפו,טפו). ובעצם בשר כבוש.
הסרטון הבא מובא בהקשר כשרות דתית, אבל כדאי לכם לצפות מה אנחנו אוכלים עם תותים ובמיוחד עם תותים אורגניים שלא הודברו. ואנחנו אוכלים את זה גם כששוטפים אותם היטב היטב במים וסבון.
לאחרונה פורסם מחקר המצביע על קשר נסיבתי בין אכילה של ירקות ללא חשש חרקים הנצרך על ידי החרדים לבין עליה במקרי הסרטן באוכלוסיה זו. בעקבות המחקר הזה רבנים המליצו לחזור לירקות הרגילים ולשטוף בחומץ. כלומר, אולי פחות חומרי הדברה רעילים אבל עם כמות מסויימת של "חרקים כבושים".
מיותר גם לציין שתקנות הכשרות מתעלמות מחרקים וטפילים מיקרוסקופיים. משמע רחוק מהעין רחוק מהלב. ולכן גם לגבי כשרות בשר חייבים לדעת שהכשרות נותנת רק תשובה חלקית מאוד לנגעים כמו טפילים, ביצים ושרצים בבשר. לכן בעיניי נחשב יותר מבחינה בריאותית חותמת של השירותים הוטרינריים מאשר חותמת כשרות.
כולנו, הצמחוניים כמו אוכלי כל, אוכלים לא פעם זוועות בלחם ובדברי המאפה. בוודאי כולכם נתקלתם בככרות לחם שלאחר מספר ימים בבית (ולפעמים גם בחנות) מעלים עובש (מסוכן לאכילה!) גם אם הוא ארוז באריזה אטומה ולפני תאריך התפוגה הרשום עליו. הסיבה לכך הם נבגים של עובשים הגרים במיכלים ובצנרות הייצור. אבל לא רק חומר צמחוני כמו עובשים מתרבה בקו היצור של הקמח אלא מגוון חרקונים זעירים וביצים שלהם. כלומר, אנחנו אוכלים בשר חרקים (חיים או מתים) בלחם ובדברי המאפה. גם קמח מנופה עשוי להכיל חרקים וביצי חרקים כי הוא מועבר אחר כך בצנרות מזוהמות.
אני אחסוך מכם סרטים פיקנטים על מפגעים חיים כאלה במוצרי קמח. תוכלו למצוא אותם בעצמכם ביוטיוב. בוודאי קמח מלא וגם קמח אורגני לא נקיים מבשר חרקים, שרצים וטפילים.
אמנם יש כאלו שאוכלים במתכוון מזונות כאלו
קָאזוּ מַרְזוּ- גבינת גורמה איטלקית מתולעים חיים
אבל לא נדיר שאנחנו אוכלים דברים כאלה גם בקמח למשל. חלק מהתולעים האלו ממש שקופות וקשה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת. וחוצמזה
ומכאן שאין צמחונים נטו, מכיוון שהצמחים שאוכלים ה"צמחונים" מהטבע מכילים בשר תולעים שבלולים ועוד מיני חרקים. טבעוניים ורבים אחרים מפרנסים כיום בשפע חנויות אורגניות למיניהן. אז כאן המקום להזכיר, שעם הירקות, הפירות והאגוזים האורגניים "הנקיים" (כי זה לא תמיד נכון) מחומרי הדברה - אנחנו עשויים לאכול (פוליטיקלי קורקט אני לא אומר אוכלים) גם בשר בעלי חיים. השאלה היא כמובן רק כמה ומה גודלם. אני אישית מצאתי לא פעם תולעים מיובשות יחד עם הפרי או האגוזים והשקדים ואפילו בקמח אורגני מצאתי זבובונים ותולעים.
תחליטו אתם אם שווה לכם להוציא הון על מזון אורגני כזה. אבל מה שבטוח בטוח - עם כל המאמצים, אין אף אחד בעולם שהוא צמחוני . כי כולנו, אבל כולנו אוכלים בטונות במשך כל ימי חיינו את מה שאתם רואים בתמונה הבאה, כל פעם שאנחנו פותחים את הפה - מה שכולנו לא מבחינים בעיניים, אבל בולעים ואוכלים הרבה הרבה - חלבון מהחי:
קרדית האבק
ולסיום, מהסרטון הבא אני לא יודע אם לצחוק או לבכות (ושימו לב שהוא מדבר רק אל האישה, כי גברים הרי לא מבשלים במטבח):
ועוד משהו קטן לסיום. אם אתם אוכלים בחומוסיות, פלאפליות ומסעדות. לא מן הנמנע אתם אוכלים פלאפל (מזון צמחוני למהדרין) עם רגלי וכנפי ג'וקים טחונים. מי שקרא כאן וודאי זוכר כיצד הייתי עד לטחינה של ג'וק ענק לתערובת פלאפל של פלאפליה ידועה בירושלים, שיש לה תעודת כשרות של הבד"צ ואישור הפעלה של משרד הבריאות.
ראשית אתחיל ואומר שאין זה פוסט נגד הצמחונים והטבעונים, וכדי למנוע מיד עלהום צפוי של מגדר זה, אנא- קראו את הפוסט הזה. כן, צמחונות או במיוחד טבעונות רחוקים מלהיות אוטומטית שיטת תזונה בריאה וחומלת. רבים ממש לא מבינים שהתנזרות מהחי דורשת הקפדה רבה על מה שהם אוכלים, שתזונה כזו גם היא עשויה לפגוע בחי - לא פחות מחלק מתעשיית המזון מהחי. וכן, גם פגיעה בעצמם ובכל האנושות. על כך בכתבה.
דנאית מלכותית
ובכן הפרפר המקסים הזה גוסס ובסכנת הכחדה מיידית. מדוע? בגלל העליה בביקוש בתירס וסויה - שהם מוצרי צריכה משמעותיים אצל הטבעוניים והצמחוניים. לא שאוכלי כל אינם צורכים גם הם מוצרי תירס וסויה, אבל הם זקוקים להם הרבה פחות, אם בכלל. מיד נראה מדוע וכיצד זה קורה. ואלה שחומלים על פרה ולא על פרפר, יראו מיד שהרג פרפרים פוגע בעצם בהם ובבריאותם עצמם. נראה שלעליה בביקוש לתזונה צמחונית עשוי להיות אפקט הרסני להם, לאנושות ולבעלי החיים שהם כל כך אוהבים.
הדנאית המלכותית היפיפיה הזו עשויה בעוד זמן קצר לשרוד רק כקישוט באלבומים של אספני פרפרים, ובתמונות כזן נכחד באנציקלופדיות נכחדות. אתם וודאי שואלים הכיצד. ובכן הדבר תלוי בסיבה הפוגעת בכל יצור מהחי שמגביל את התזונה שלו. כמו הקוואלה שחייה תלויים בתזונה בלעדית של עלי עצי אקליפוס, כך גם הפרפר "המלכותי" תלוי בתזונה בלעדית של עשב הגדל בשולי שדות חקלאיים - עשב ששמו מילקוויד. זהו עשב שגידולו תחום לשטחים בצפון אמריקה (בין מקסיקו לקנדה). הזחלים של הפרפר הזה אינם יכולים לאכול ולהתקיים ללא העשב הזה שהוא המזון היחיד שלהם.
מסתבר שקיימת מזה מספר שנים מגמה של הצטמקות רצינית באוכלוסיית הפרפר הזה בעקבות שגשוג החקלאות הצמחית. מיליוני שטחים בצפון המערב התיכון בארה"ב הפכו בשנים האחרונות לשדות תירס וסויה בגלל הביקוש בתעשיית המזון והדלק הצמחי. אלא מה? גידולי התירס והסויה רגישים לגידול עשב בר הגדל בשדות המתחרה איתם על מזון ומים מאדמות הגידול.
לכן, כדי להגדיל את יבולי התירס והסויה מרססים את השדות בחומרי הדברה כנגד עשב הבר. חומרי הדברה אלה נקראים פסטיצידים. אלא מה? הפסטיצידים פוגעים גם בגידול התירס והסויה עצמם. אלא שכאן נכנסה לתמונה ההנדסה הגנטית.
בעזרת ההנדסה הגנטית נערכה השבחה של התירס והסויה לזנים שהפכו עמידים כנגד הרעילות של הפסטיצידים. כתוצאה מכך, החקלאים מרססים חופשי את שדות התירס והסויה בחומר הדברה ששמו בסלנג ראונדאפ. עשב הבר נפגע מההדברה הזו ומכיוון שהעשב משמש מזון יחיד לזחלי הפרפר - הוא הולך ונכחד. כלומר,כעת עשב הבר מושמד על ידי הפסטצידים וגם הפרפר. והגידולים החקלאים עצמם אינם נפגעים מההדברה מכיוון שההנדסה הגנטית הפכה אותם עמידים לרעילות של ההדברה. אבל עליה וקוץ בה - הגידולים החקלאיים מתפתחים יפה, אבל הם ספוגים כעת כמויות עצומות של פסטיצידים - חומרים כימיים רעילים שאותם אנחנו אוכלים עם הגידולים החקלאיים.
אני כבר רואה אחדים מכם המניפים יד בביטול - ביג דיל, בסך הכל מדובר בפגיעה בפרפר. פרפר זה לא פרה או עז אבל חוץ מאשר יסלחו לי אלה שאני מרים גבה על ההבדל במידת החמלה בין פרה לפרפר - כדאי שתבינו שפגיעה בחיי הפרפר בשימוש בפסטיצידים (קוטלי עשבי הבר), פוגעת מאוד גם בפרה וגם בחיים שלכם.
ואם אין לכם סבלנות לקרוא את הכתבה הארוכה בקישור הזה או משום שאתם פוחדים מהאמת, אנא קראו את הכתבה הקצרה הזו של ד"ר אליהו דניאל - המציג את עצמו כמומחה לדיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה.
ואם אתם עדיין לא בהיסטריה, בוודאי תהיו לאחר שתצפו ביום חמישי זה בתוכנית שתשודר בערוץ 2 בטלוויזיה - שבה תבינו שיחד עם המזון הצמחוני, הירקות והפירות שאתם אוכלים בצלחת אתם אוכלים גם הרבה פסטצידים וחומרי הדברה פוספו-אורגנים שהם הרוצחים השקטים שלנו. הפסטצידים במינון גבוה גורמים למשל לפרקינסון ולסרטן. והנזק שלהם מצטבר. חומרי ההדברה הפוספואורגניים משפיעים על כל תאי הגוף כמו על תאי העצבים. ההשפעה שלהם דומה לגז העצבים שגם הוא חומר פוספו-אורגני. אם אתם חושבים שעל ידי שטיפה של ירקות ופירות במים וסבון אתם נפטרים מכל חומרי ההדברה - טעות גדולה בידיכם.
אז חוץ מאשר כולנו צריכים לדאוג, צריכים לחשוש שבעתיים הצמחוניים והטבעוניים שתזונתם עשירה בסויה, תירס ומיני צמחים מרוססים אחרים. ואת היורופסקים אאתגר בשאלות הבאות:
1. לאור הכתבה הזו, האם הצמחונות באמת יותר בריאה לכם?
2. אם כל אוכלוסיית העולם תעבור לתזונה צמחונית, כיצד תמנעו בעצם את הפגיעה בכל עולם החי כולל האדם?
3. ולאוכלי המזון האורגני - מניעת הדברה והנדסה גנטית מצמצמת מאוד את היבולים. אז כיצד נאכיל את כל אוכלוסיית העולם (הרעבה גם היום ללחם) שתהפוך לצמחונית לפי החזון שלכם? לא כולם יוכלו לשלם מאה שקל על קילו עגבניה אורגנית, חוץ מכמה פלצנים . כי מי יגדל לכם את העגבניות, כאשר אדמות חקלאיות הופכות היום לצימרים ולקניונים? וכדי לספק לכם מזון צמחוני, תהיו חייבים לאכול צמחים תוצר הנדסה גנטית (שרובכם מתנגד לה). ובקרוב המזון הצמחי שלכם (גם שלי) יגדל כך:
4. הטבעוניים והצמחונים מגבילים את תזונתם מתוך חמלה על בעלי חיים מסויימים ואין בהם חמלה על חיות אחרות, שהם מכחידים חופשי חופשי בבתיהם וגינותיהם בחומרי הדברה ובמלכודות. זוכרים את הטרגדיה שקרתה לאחרונה למשפחה בירושלים מחומרי הדברה? מה אתם אומרים לגבי הכחדה של בעלי חיים הננקטת כדי להאכיל אתכם במזון צמחוני? אתם מבדילים בין חיי פרה לחיי עכבר או פרפרים, אז מדוע שאוכלי כול לא יבדילו בין אדם לפרה?
5. במקום להלחם בחלק מתעשיות מזון המפֵרוֹת את החוק בטיפול אכזרי בחיות, אתם קוראים לכולם לעבור לטבעונות. אז מדוע אתם לא נלחמים בתעשיות צמחים ובחקלאות שמרעילות גם חיות ובמיוחד אתכם?
למעונינים להעמיק בנושא ההנדסה הגנטית וההדברה - קראו בסדרת הכתבות שכתבתי כאן.
לבסוף אני מבקש מהמעוניינים להגיב - לעשות זאת בצורה תרבותית וללא אלימות מילולית. תגובות נאצה וניבולי פה תמחקנה.
* הכותב ד"ר לביוכימיה ולגנטיקה, מומחה בהנדסה גנטית ומרצה בבית ספר לרפואה.
***
אני שוקל כתיבת טור חדש בנושאים וחדשות במדעי הטבע והרפואה שיתבסס על שאלות שלכם שתפנו אלי. עדיין לא סגור על הפורמט.
אפשרות אחת היא שאצרף כאן בבלוג כפתור לחשבון מייל מיוחד - אליו תוכלו להפנות את שאלותיכם בכל נושא שתרצו במדעי הטבע והרפואה. אשתדל לענות כמיטב יכולתי לכל השאלות במייל. שאלות ותשובות נבחרות בעלות ענין לציבור אפרסם כאן בטור.
אפשרות שניה היא שאצור כאן בבלוג כפתור לכניסה לאתר מדע פופולארי פרטי שאקים והוא יתנהל גם כפורום שאלות ותשובות.
אשמח לשמוע מה דעתכם כאן בתגובות. ראו את זה כסקר התכנות.
בחרתי בגרסה הזו של אהוד מנור ורעיתו הזמרת עפרה פוקס.לא בחרתי בגרסה הפופולרית של צביקה פיק, כי אני לא סובל במיוחד זמר בן שישים פלוס שמתלבש ומתנהג כמו צעיר פלצני בן עשרים.
ובעצם האסוציציה לשיר הזה היא נושא הפוסט, שהוא אמונות טפלות ומיתוסים בקרב הציבור בענייני אוכל ובריאות . ולא חסרים כאלה.
למשל, התפוחים. מרבית שומרי הדיאטות חושבים שצריך לאכול תפוחים ירוקים חמוצים, כי הם מכילים פחות סוכר מאשר תפוחים אדומים. אז לא. לתפוחים אדומים וירוקים יש אותה כמות של סוכר. בירוקים יש רק חומצות טעם טבעי שעושות חמוץ על הלשון.
ואני זוכר בילדותי כיצד כמעט גוועתי בצמא, כאשר הורי אסרו עלי לשתות מים במשך שעתיים לאחר אכילת אבטיח: "אבא כבר עברו שעתיים? אני צמא", שאלתי. והתשובה "לא, רק בעוד חמש דקות יסתיימו שעתיים". עוד מיתוס לא מבוסס מדעית שרווח בציבור.
ובכלל המחשבה ששתית מים לאחר אכילת פירות (שבעצמם מכילים מים) גורמת לשלשולים וכאבי בטן, היא כמובן עורבא פרח.
ואומרים לא לשתות חלב שעתיים (בדיוק) לאחר אכילת בשר בגלל סיבה אחרת שקשורה לכשרות, אבל מה כאשר הגדי נאכל עם חלב שאינו של אמו?
יש אנשים שאלרגים לסויה (אז אולי היא לא טובה לכולם)?
יש אנשים שאלרגים לדגנים (גלוטן) - ומכך יש מסיקים כי גלוטן לא טוב לכולם!
יש אנשים שאלרגים לבוטנים ואגוזים (אז אולי זה סימן שכולם צריכים להפסיק לאכלם)?
יש אנשים שאלרגים לקטניות (אז גם אותם כולם צריכים להפסיק לאכול)?
יש אנשים שאלרגים לפירות וירקות אלה או אחרים, במידה זו או אחרת...
יש אנשים שאלרגים לביצים...
יש אנשים שאלרגים לחלב (וברוסיה כבר ממליצים להפסיק לאכול חלב ומוצריו).
יש אנשים רגישים במיוחד לאלכוהול (כמעט כל הסינים), אז תאמרו לצעירים להפסיק לשתות בגלל זה?
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון שלנו. והיא אינדיבידואלית לכל אחד.
רגישות למזון מסויים נובעת מרמה נמוכה של אנזים מסוים אצל אנשים מסויימים.
אומרים לכם שאכילת (במידה) של בשר (רזה) זה לא בריא. ובעצם קבוצה מסוימת טוענת נמרצות שבשר אינו מיועד למאכל אדם. זה בחלקו נובע מאידיאולוגיה. אבל יש אידיאולוגים שמנפנפים בענין הבריאות שבענין.
אבל תגידו, מדוע אין אנשים אלרגים לבשר? חומר למחשבה!
וכשאני מציין בשר - הכוונה לבקר, כבש, עוף וחזיר.
לא לדגים ופירות ים - שגם אליהם יש אנשים אלרגים.
ומה תגידו על כך שאין אלרגיה לבשר, כי בעלי החיים היונקים קרובים לנו מבחינה גנטית מאשר הצמחים? שמערכת החיסון שלנו עשויה להגיב בעוז דווקא לשונה ולזר?
אנשים חושבים שיש מזונות בריאות. אבל האמת היא רק שיש מזונות שפחות מזיקים בכמות גדולה (כי אין להם חומרי E, משמרים או צבעי מאכל). ולכן אולי ניתן לומר שהם רק בריאים יותר. ועל הענין המפוקפק של שימוש במזון כתרופה - כבר כתבתי כאן פוסטים על כך. מזון אינו תרופה! ולגבי עניין מזעור הסיכונים, ראו בהמשך הכתבה.
והמאמרים שהמאמינים מביאים כהוכחה שתבלין זה או אחר הוא תרופה - האם אתם מדענים ומבינים את החומר המדעי הניסויי לבוריו, כדי שתוכלו בכלל לשפוט אותו (מלבד שראיתם התייחסות אליהם מסיינטיפיק מעריב או סלונה)? האם אתם מבינים שגם אם תאכלו קילו קינמון, כורכום או פטרוזיליה - לא תגיעו לכמויות שאפילו יזיזו לגופכם (ואולי רק יזיקו)?
אז "מזון בריאות" = מזון פחות מזיק (לא תמיד כפי שתראו)?! וזה מזכיר לי ש:
ומדוע חנויות "בריאות" הצצות כמו פטריות לאחר גשם, מוכרות פירות טריים ויבשים כמזון בריאות (ד"א, במחיר פי 3 מהירקן)? מה, הסוכר שבפירות בריא? תזללו את זה ותקבלו סוכרת וסתימת עורקים מהטריגליצרידים? ומה עם הסולפיטים המשמרים שבפירות היבשים ובגרנולות - זה בריא? האם אתם בטוחים שסולקו כל חומרי ההדברה? האם אין שם עודף נתרן (שמסוכן לא פחות מחומרי E)? האם על המוצרים האלה יש תעודת כשרות מרבנות שומרת הבריאות?
ומה יכול לענות רופא שבישר על סרטן לחולה, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא"!
ומה יכול לענות רופא לחולה שלקה בלבו, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא והולך לחדר כושר"?
אז אולי נוח לנו להאשים את הכל, מלבד את הגנטיקה האינדיבידואלית שלנו (והגורמים הסביבתיים שמזיקים לנו באמת ואנחנו מתעלמים מהם)?
חומר למחשבה!
***
ולאלה שקוראים תגר על הכתבות השונות כאן, המערערות על האמונות ותפישות הבריאות הרווחות בציבור - ממליץ לקרוא את הספר הזה (עכשיו במבצע 3 ספרים ב-99, בצומת ספרים):
ד"ר דייוויד אגוס ( אחד האונקולוגים וחוקרי הסרטן המובילים בעולם, הנושא את דגל החדשנות הטכנולוגית) מתמודד בספרו הקץ למחלות עם שאלות היסוד הללו, קורא תיגר על מוסכמות ותיקות, ומנפץ תפישׂות מוטעות על משמעותו של המונח "בריאות". כולל, ניפוץ מיתוסים כל מיני טרנדים של תזונה ודיאטות " בריאות" של כל מיני גוּרוּז.
נקודות המבט שלו המבוססות על עובדות, יכולות ללמד אותנו כיצד להקטין סיכויים לכלל המחלות.
הספר מלא גם בתשובות לשאלות מעשיות רבות, שלא ניתן להתעלם מהן ׁ(כפי שכתוב בדף הכריכה האחורי), כמו:
איך עלולה נטילת מולטי-ויטמינים להגדיל משמעותית ולאורך זמן את הסיכון ללקות בסרטן.
מדוע ישיבה במשך רוב שעות היום, גם אם היא באה בעקבות אימון בוקר מפרך, עלולה להזיק לנו לא פחות מעישון.
כיצד עלולים דברים קטנים וחמקמקים הגורמים דלקות – מעקבים גבוהים ועד צינון עונתי – להביא להתקפי לב קטלניים, ואפילו לגזול מאיתנו את שפיותנו.
כיצד יכולות שלוש תרופות לא יקרות – אספירין, סטטינים וחיסון שנתי נגד שפעת – לשפר בצורה משמעותית את מסלול בריאותנו.
ועוד כהנה וכהנה בספר.
והרי רשימה חלקית מה אומרים המבקרים:
"כרופא, מדען ומדריך ידידותי, ד"ר דייוויד אגוס לוקח את קוראיו למסע מרתק בין רעיונות ועובדות הקשורים לבריאות ולמחלות.סביר מאוד להניח שלאחר שתקראו ספר זה, תשנו לפחות חלק מהשקפותיכם בנושא בריאות ומחלות."
מארי גל-מאן, PhD, חתן פרס נובל לפיזיקה, 1969
"הקץ למחלות מלא ברעיונות חדשניים המגובים בעובדות מדעיות, והוא מפשט עבור הקוראים התפתחויות חיוניות ומורכבות המתרחשות כיום בעולם הרפואה, ומלמד אותנו כיצד לנצל עד תום מה שעומד לרשותנו, ואת מה שעוד עתיד להגיע."
מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת Dell
"הקץ למחלות עשוי לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על בריאות. הוא מעורר מחשבה והשראה גם יחד. מומלץ בחום."
ד"ר דין אורניש, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו.
גם אני ממליץ עליו בחום.לא רק שתפישותיכם לגבי מזון ובריאות ישתנו בעיקבות הקריאה, אלא גם תלמדו מהו באמת הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות היום - כדי לשמור על בריאותכם ואושרכם בלי להוציא על כך פרוטה.
בוודאי אתם מכירים אנשים שכשמגישים להם מנת אוכל, לפני שבכלל טועמים הם מנערים את המלחיה וממליחים וממליחים וממליחים איזה דקה לפחות. אני תוהה בלבי אם אנשים כאלה בכלל חשים בטעם האוכל על לשונם, כאשר המזון שלהם מומלח כמו מימי ים המלח.
אולי יש להם בעייה בקולטני החישה בלשון וכמו כבד ראייה שבקושי רואה את האור, חוש הטעם שלהם מסתכם במלח בלבד, או בחריף? כמו אנשים שאפילו לפני שטועמים את האוכל הם מרוקנים צנצנת סחוג על האוכל. אז אולי כל חוש הטעם שלהם מסתכם ביכולת לחוש מלח וחריף אש?
אינני בטוח בתשובה, אבל יש אנשים שחולים במחלה גנטית נדירה שמכונה CIPA, ולאנשים האלה יש בכלל בעיית חישה בשל פגם במערכת העצבים ההיקפית. ילדים החולים במחלה הזו אינם חשים בכאב וחלקם אפילו אוכלים את קצות אצבעותיהם עד זוב דם. חוש הטעם היחיד שלהם הוא של מלח וחריף.
אז מסתבר שיש גם רבים אחרים שלא חולים במחלה הגנטית הזו ומשום מה אוכלים ארוחות מלח או חריף.
איך אפשר בכלל להינות מאוכל שטעמו כטעם גבישי מלח או חריף אש, כאשר בשל כך הם אפילו לא יכולים לחוש במזון מקולקל? זוכרים את השערוריה שעוררה עובדת באחד הסניפים של טיב טעם - שהעידה כי מוכרים שם בשר שפג תוקפו, ששטפו את הסירחון הנודף ממנו במים, המליחו אותו ותיבלו אותו בחריף כדי להסוות את טעם הקלקול?
אז אנשים שממליחים או מוסיפים חריף בצורה מוגזמת, באמת יכולים לאכול אוכל מקולקל או בעל איכות ירודה עם טעם מגעיל בלי להרגיש. אבל עודף מלח באוכל הוא כבר בעייה בריאותית, כי כמות מלח מעל למותר גורמת ליתר לחץ דם. ויתר לחץ דם (שרבים אינם יודעים ולא מרגישים את קיומו) הוא הרוצח השקט מספר אחד. הרוצח שגורם להתקפי לב ושבץ מוחי.
הדו-ירחון Archives of Internal Medicine פרסם תוצאות מחקר שערכו מדעני רפואה ב-CDC האמריקאי, במחקר נאספו נתונים לגבי 12 אלף איש במשך 15 שנה. מהמחקר הזה עולה כי תזונה עשירה במלח ודלה באשלגן מעלה ב-50% סיכון למוות ומחלות לב. כלומר, מזון עשיר מדי במלח (שהוא כידוע עשיר בנתרן ודל באשלגן) מסכן חיים.
רבים ממוצרי המזון שלנו מוצפים במלח. לעיתים מוצר אחד מכיל כמות מלח פי שניים מהכמות היומית המותרת ואפילו מהכמות המותרת המקסימלית ביומיים. כאלה רבים מהחטיפים שאנחנו נותנים לילדים שלנו לנשנש. אתם בוודאי אינכם רוצים לדעת מהי כמות המלח המצוייה בשקית צ'יפס קטנה. אני יכול להמשיך להביא עשרות דוגמאות, אך איני רוצה להיתקל בעדת עורכי דין ממולחים (עם מלח או בלעדיו). אך, המבין יבין.
אינני יודע אם אתם יודעים שבשל הלחצים האטמוספריים הקיימים בגובה הטיסות, חוש הטעם שלנו מתקהה. על כן, מנות המזון המחולקות בטיסה מומלחות ומתובלות בצורה מוגזמת - באופן שלא בטוח שהיינו מסוגלים לאכול אותן על פני הקרקע.
השבוע, בין התאריכים 11-17 במרץ מתקיים שבוע המודעות לצריכת מלח, בו לוקחים חלק יותר מ-25 מדינות, בתוכן ישראל. פרופסור יהונתן שרעבי, מנהל המכון ללחץ דם במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, הביע את צערו על כך, שהמגמה המזיקה של הוספת מלח בכמות מופרזת הגיעה לא רק למנות מוכנות ומתועשות, אלא גם לאוכל גורמה.
במחקר שנערך לאחרונה באנגליה בקרב מסעדות יוקרה על ידי CASH -Consensus Action on Salt and Health ,נמצא שמרבית המסעדות מגישות מנות שכל אחת מכילה את כל התכולה המומלצת של המלח ליממה.
בין המסעדות שנבדקו היו אלו של שפים ידועים, ביניהם השף ג'יימי אוליבר (השף הערום). בעוד שקהל היעד של מסעדות גורמה אלו משלם הון עבור המנות, בחרו השפים לשפר את טעמן של המנות על ידי הטריק הזול של הוספת מלח. בחלק מהמקרים מצאו במנה אחת כמות מלח המספיקה ליומיים שלמים.
בארץ, משרד הבריאות התחיל בפעולת סימון של כמות המלח במנות. פרופסור שרעבי מציין "שהנגשת המידע לצרכן צריכה להיות ברורה ופשוטה ובכך ליצור לחץ מצד הציבור שיעדיף מזון בריא. התקווה היא שתעשיית המזון והמסעדנים ייאלצו להציג עוד אלטרנטיבות בריאות, והציבור יצביע, הפעם בלשונו".
זו תהייה פעולה ברוכה של משרד הבריאות, אך האם זה ימנע מאנשים עצמם להמשיך לשפוך מלח על צלחתם? זכורה לי אישה אינטליגנטית שסבלה ממום בלב, שהרופא שלה הזהיר אותה מאכילת מלח שיכול להרוג אותה. אותה אישה אמרה שאם היא לא תוכל להמליח את מזונה עדיף לה לא לחיות. ואכן האשה הזו נפטרה זמן קצר לאחר מכן.
בארה"ב קיימים מזה זמן סידרת חטיפים, בייגלה, קרקרים ומציות עם חצי כמות המלח. ואני אומר לכם, שגם כך הם מלוחים מדי.
לסיום, טיפ קטן לאלו שאינם יכולים בלי להמליח: אפשר לצמצם בקלות את כמות המלח אם יאכלו אוכל איכותי וטעים יותר. פשוט במקום עודף מלח להוסיף למזון תבלינים ועשבי תיבול - בלי המלח יהיה אפשר גם להינות ולהרגיש את טעמו האמיתי של האוכל.
ואם כבר אתם משתמשים במלח, עדיף להשתמש במלח דל נתרן ועשיר באשלגן כמו זה:
אבל אם אתם נוטלים תרופות מסויימות כנגד יתר לחץ דם, תשאלו את הרופא שלכם אם מותר לכם להשתמש במלח עשיר באשלגן. זה מסוכן עם נטילת חלק מהתרופות האלה. אבל אם תצמצמו את צריכת המלח שלכם, בהחלט יתכן שתוכלו להוריד את מינון התרופות וזה כבר כדאי. לתרופות האלה יש תופעות לוואי כגון אימפוטנטיות.
אז האם גם אתם אוכלים אוכל טבעוני, פריקים של כושר ובריאות וזוללים מלח?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
