חשיבה חופשית

קוראי שהתוודעו כבר לתזונת הזון (וחלקם מנויים במועדון הזון שהקמתי כאן), יודעים שלפני כשמונה עשרה שנה הורדתי שתי מידות במכנסיים ושמרתי על כך בעזרת עקרונות הזון.

אבל מה לעשות, עם הגיל הביולוגיה משתנה. הגוף צורך פחות ועייפות משתלטת מדי פעם. צריך להקשיב לגוף. אז לפני כארבעים יום, המשכתי בעקרונות הזון אבל התחלתי להוריד את כמות הפחמימות בעלות האינדקס הגליקמי הגבוה: פסטה (חיטה מלאה), מאפים, אורז (מלא או אדום) ותפוח אדמה אני אוכל כעת כזית - בעיקר בסופ"ש. גם קטניות - עשירית ממה שאכלתי. במקום התחלתי להעלות את כמות הפחמימות בעלות האינדקס הגליקמי הנמוך. שזה בעיקר ירקות, שתי פירות ביום בלבד. יותר יוגורט (שמכיל את יחס הזהב של הזון). שתיה - מים עם קרח בלבד (שני ליטר ביום).

והתוצאה - המכנסיים החלו ליפול. אני לא צוחק. נשארתי פעם עם התחתונים ברחוב, מזל שלא היו עדים. בדרך כלל אני לא שוקל את עצמי. מידת המכנסיים היא מדד מצויין. אבל הפעם נשקלתי. אל תדאגו, לא נעלמתי. נמצא במצב טוב עם ערך BMI בטווח הנמוך של הסקלה הנורמלית המומלצת לבריאות. אז עם מידה אחת פחות במכנסיים ושני חורים נוספים בחגורה - אני מרגיש היום נמרץ יותר.

והנה דוגמה לארוחה עיקרית  (4 בלוקים לפי הזון):

נקניקיות עגל עם ירקות

גילוי נאות, אלו לא נקניקיות פשוטות ולא בריאות שמוכרים במרכולים. אלו נקניקיות בוטיק דלות שומן מהחי, ללא שומן טרנס, ללא קמח, ללא מונוסודיום גלוטמאט, ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים. בשר עגל טהור, תבלינים, ומעט עמילן מתפוח אדמה. מי שמעונין היכן קונים נקניקיות כאלה - שיכנס לדף הפייסבוק של הבלוג, לתגובה שלי לשאלה.

45 גרם מהנקניקיות האלו זה בלוק חלבון אחד של הזון. שלבי הכנה:

מרתיחים מים בסיר קטן (אפשר לחסוך בזמן ולשפוך לסיר מים רותחים מקנקן חשמלי).

שוטפים 3 נקניקיות במים וחורצים בשיני המזלג מספר פעמים לאורך הנקניקיה. מכניסים למים הרתוחים ומבשלים על אש בינונית כעשר דקות. בשיטת בישול זו יוצאים עודף עמילן תפוח אדמה וחלק מהשומן (מהבשר הרזה). ראו את העכירות של המים בסיר. זה עמילן ומעט שומן.

שוטפים את הנקניקיות במים לפני הסידור בצלחת.

מחממים תנור אובן טוסטר ל- 210 מעלות (חום עילי ותחתי).

מניחים על תבנית תנור אפיה קטנה עטופה בנייר אלומיניום את הירקות הבאים:

3 פלפלים שטופים מכל הצבעים

1 כוס עגבניות שרי שטופות

1 קישוא עגול שטוף עם הקליפה (אפשר גם רגיל)

2 בצלי שלוט מקולפים

2 תפרחות שום קטנות עם הקליפה.

2 פלפלי צ'ילי (לאחר חיתוך הגבעול, וביצוע חתך אחד לאורך כל הפלפל. מרחיקים את הגרעינים, חותכים את הגידים הפנימיים חריף אש ושוטפים במים להרחקת השאריות - כעת לצ'ילי תהייה לאחר אפיה חריפות עדינה).

לאחר אפיה 20 דקות, הירקות נראים כך: 

חותכים את כיפות הפלפלים עם הגבעול, מרחיקים את הגרעינים והגידים ושוטפים במים את השאריות. חותכים את הפלפלים לרצועות.

את ראש הקישוא חותכים מספר חתכים מהמרכז ובוצעים כמו פרח. במרכז מניחים רצועת פלפל אדום לקישוט.

מקלפים את תפרחות השום לשיניים בודדות ורכות ( השום לאחר אפייה כזו בעל טעם מעודן ללא הטעם והריח הגסים בשום טרי).

על צלחת גדולה פורסים 3-4 עלי חסה בינוניים (מעט ירק חי עם סיבים תזונתיים).

מסדרים את הנקניקיות, הקישוא, רצועות הפלפלים, עגבניות השרי האפויות, בצלי השלוט, שיני השום ופלפלי הצ'ילי. בוזקים על הירקות כפית שמן זית. אפשר להמליח מעט ולהוסיף מעט פלפל שחור גרוס. אני לא ממליח בכלל.

מוסיפים 2 כפיות חרדל (אני לא משתמש ברטבי החרדל המלאכותיים המכילים בין השאר קמח, אלא בחרדל דיז'ון עם הגרגרים השלמים). והרי המנה לפניכם:

אופן הכנה קל ומהיר.

4 בלוקים מאוזנים לפי הזון.

כ-550 קלוריות.

ארוחה מזינה ולא מעיקה.

פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך.

הרגשת שובע לארבע שעות לפחות.

בתאבון!

אפשר להחליף את הנקנקיות ב-150 גרם חזה עוף, הודו, בשר בקר רזה, או עגל - צלויים, אפויים או מבושלים. אפשר גם להכין קדרה של רצועות הבשר, עם הירקות בכמות שציינתי.

כעת אני כבר מתקשה לאכול פסטות, מאפים, אורז, תפוחי אדמה ואפילו קטניות - אלא ממש בכמות קטנה. הם גורמים לי להרגשת כבדות ועייפות. אני אוכל מאוזן. אשרי וטוב לי. 

ואגלה לכם סוד. אני אוכל מעט גלידה פעמיים שלוש בשבוע וגם שתי טבליות ליום שוקולד מריר (60% מוצקי קקאו) נטול סוכר - אנטי אוקסידנט מצויין.לפעמים מחליף בשוקו ללא סוכר ומעט חלב עם ממתיק סכרין. נשמע אולי נורא, אבל ממש טעים כשמתרגלים. בשבוע שעבר נתנו לי לטעום בסופר שוקו עם 30% סוכר פחות. היה לי מתוק מדי ונשאר לי טעם חמוץ בפה לאחר השתיה.

זכרו שלפי עקרונות הזון אף פעם לא אוכלים פרי לבד (שהוא כולו פחמימות). אני אוכל פרי יחד עם הכמות המתאימה של גבינת עיזים או כבשים ביחס הזהב בין פחמימות, חלבון ושומן. זה טעים ביחד שיגעון, וגם גורם להרגשת שובע.

לשאר הכתבות בנושא תזונת הזון, בסדר יורד מהסוף להתחלה כאן.

מועדון THE ZONE

בסופ"ש רציתי לשחרר את הבת מעול מטלות הבית שנפלו עליה פתאום. היא בישלה במשך כל השבוע מאז שזוגתי נפלה למשכב.  

הבישול  (בעיקר למי שאינו מבשל 24/7 ) מהנה מאוד וגם יכול לשמש ריפוי בעיסוק, כפי שהיה בשבילי בסופ"ש. אז הכנתי ממולאים משלושה סוגים. כל מנת ממולאים היא ארוחה מלאה בפני עצמה, כלומר אין צורך בתוספות. יש בה הרכב מאוזן של חלבונים, פחמימות ושומנים לפי עקרונות הזון. אתאר לכם כאן את אופן ההכנה.

הכמות  שהכנתי היא ל- 18 מנות. נראה קצת כמות מסחרית, אבל הבן הגיע לחופשה מהצבא כך שהיינו 4 סועדים, ובסופ"ש צרכנו בשלוש ארוחות כבר 12 מנות. את השש הנותרות יאכלו במשך השבוע.

כדי לגוון, הכנתי שלושה סוגים של ממולאים עם מילואים שונים:

* עלי כרוב אדום ממולאים בעוף טחון עם נגיעות חמוציות וצנובר

* עלי כרוב לבן ממולאים בבקר טחון, אורז ושקדים

* פלפלים ממולאים בתערובת של שני הקודמים

תהליך ההכנה שאביא כאן יתאר את הכנת כל שלושת הסוגים. אתם יכולים להתאים את מספר הסוגים לצרכיכם ולכמויות הדרושות לכם.

מרכיבים לשלושה סוגי ממולאים:

1  כוס אורז מלא

500 גרם בקר טחון רזה טרי

500 גרם חזה עוף טחון טרי

1 כרוב לבן גדול

1 כרוב אדום בינוני

1 כוס עלי כרוב לבן חלוט קצוץ

1 כוס עלי כרוב אדום חלוט קצוץ 

8 פלפלים בינוניים מכל הצבעים

2 פלפלי  צ'ילי (אופציונלי)

1 כוס בצל קצוץ

2 גביעים המכילים 300 גרם עגבניות מרוסקות .

1 רסק עגבניות מאריזה קטנה

3 ביצים

1/2 כוס לימון סחוט טרי

2 כפות לימון סחוט טרי

1 קליפת לימון מגוררת

2  כפות צנוברים

2 כפות שקדים טבעיים עם הקליפה

2 כפות חמוציות (טרי או מיובש)

2 כפות גרעיני דלעת מקולפים

1/2 כפית אבקת מרק עוף אמיתי (ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים)

3 כפות שמן קנולה

1 כפית רוטב סויה

מלח

פלפל שחור

רוטב טבסקו

אבקת שום גבישי

אבקת תבלין סלרי

תבלין עשבי תיבול איטלקי

קיסמי עץ לשיניים

הכנת הירקות למילוי:

מילוי של עלי כרוב טריים כמו שהם היא מלאכה כמעט בלתי אפשרית. ולכן יש לרכך אותם לפני המילוי באחת משתי שיטות:

שיטה ראשונה: מרתיחים מים בסיר גדול שיכול להכיל את כל הכרוב. משאירים על אש קטנה (!) וחולטים את הכרוב הלבן בשלמותו כ 15 דקות ואת הכרוב האדום בסיר נפרד כ 30 דקות. מוציאים את הכרוב בזהירות מהסיר, לאחר שהתקרר חותכים את קצהו הקשה (בסיס העלים) ומפרידים את העלים זה מזה.

שיטה שניה: פשוטה יותר אבל דורשת להקפיא את הכרוב ללילה במקפיא המקרר. למחרת מפשירים את הכרוב, חותכים את הקצה הקשה שממנו יוצאים העלים ומפרידים את העלים זה מזה.

אחת משתי השיטות  האלו לבחירתכם נחוצה כדי לגלגל בקלות את העלים על המילוי.

אם השתמשתם בשיטת החליטה של הכרוב - אל תזרקו את העלים החיצוניים שהתרככו מדי, או שאריות עלים שניתקו. אותם קוצצים ומוסיפים לתערובות המילוי.

אם השתמשתם בשיטת ההקפאה, לשמור את תפרחת העלים הקטנה שאינה מתאימה למילוי ולקצוץ אותה להוספה אחר כך לתערובות המילוי.

את הפלפלים (מכל הצבעים) יש להכין באופן הבא: לאחר שטיפתם במים וסבון מרתיחים מים בסיר היכול להכיל אותם. חולטים 10 דקות ומעבירים אותם לקערה עם מים קרים (רצוי עם קוביות קרח), או להעביר למסננת ולשטוף במים קרים כשתי דקות. לאחר הטיפול הזה הקרום החיצוני הדק והשקוף של הפלפלים קל להסרה.

לא לשפוך את מי החליטות בסירים – נשתמש בהם להכנת הרוטב ובישול הממולאים.

הכנת אורז למילוי:

למתכון זה השתמשתי באורז מלא, כי הוא מכיל סיבים ובעל אינדקס גליקמי נמוך יותר מאשר אורז לבן רגיל (ראו עקרונות הזון על ידי פתיחת הלוגו של הזון בשוליים הימניים). אבל ניתן להשתמש גם באורז לבן במקום.

מוסיפים לסיר כף שמן קנולה או זיתולה, וכשהשמן רותח להוסיף כוס אורז ולטגן על אש קטנה תוך בחישה 2-3 דקות. מוסיפים 21/4 כוסות מים , מלח ( 1/2 כפית) ופלפל לפי הטעם. אני הוספתי רק 1/4 כפית מלח ו 1/2 כפית אבקת מרק עוף אמיתי (ללא מונו סודיום גלוטמאט וללא חומרי צבע מאכל וחומרים משמרים).

מוסיפים 1 כפית רוטב סויה (אני מעדיף מתוצרת יפן)

מוסיפים 2-3 טיפות רוטב טבסקו (למי שאוהב כמוני חריפות עדינה)

ומוסיפים 1/2 כפית תערובת תבלין עשבי תיבול איטלקי

מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר במכסה ומבשלים את האורז המלא 40 דקות על אש קטנה או עד שהאורז ספג את כל הנוזלים. אורז לבן מבשלים 20 דקות (בישול חלקי) יש לבחוש מדי פעם כדי שהאורז לא ידבק בתחתית.

בגמר הבישול מקררים את האורז מעט ומוסיפים:

1 כוס עלי כרוב חלוטים קצוצים או כוס ורבע של עלי כרוב שעברו הקפאה (מתפרחת העלים הפנימית, שעליה הקטנים אינם מתאימים למילוי).

1/2 כוס בצל קצוץ

1 ביצה

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים בסרן או נייר אלומיניום עד לשימוש.

הכנת מילוי בקר טחון באורז:

מכניסים את הבשר הטחון לקערה.

מתבלים בפלפל, אבקת שום גבישי (לפי הטעם), 1/2 כפית תבלין עשבי תיבול איטלקי, 1/4 כפית תבלין אבקת סלרי, 2 טיפות טבסקו ו- 1/4 כפית מלח. ומערבבים.

מוסיפים את כוס עלי הכרוב הלבן (משארית החליטה או הכרוב המופשר) הקצוצים, כפי שהוסבר למעלה, ומערבבים.

מוסיפים את השקדים הקצוצים (אני מכניס אותם לשקית אוכל קשורה ומרסק אותם על ידי מכות במערוך),

מוסיפים חצי כוס מתערובת מילוי האורז (כפי שהוכנה למעלה)

מוסיפים שתי כפות מיץ לימון טרי וכף שמן קנולה,

מוסיפים רסק עגבניות (אריזה קטנה),

למי שאוהב חריף – להוסיף שני פלפלי צ'ילי אדומים קצוצים ( לפני הקיצוץ יש לקטום את הקצה עם הגבעול, לחצות את הצ'ילי לאורך ולהרחיק את הגרעינים חריפים אש. מי שאוהב חריפות עדינה יותר – בנוסף להרחיק בסכין את העורקים שבתוך הפלפל שהם חריפים במיוחד. לשטוף ולקצוץ דק)

מוסיפים חצי כוס בצל קצוץ ואת הביצה.

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים בסרן או נייר אלומיניום עד לשימוש.

הכנת מילוי עוף טחון בנגיעות חמוציות וצנובר:

מכניסים את העוף הטחון לקערה,

מתבלים בפלפל, אבקת שום גבישי (לפי הטעם), 2 טיפות טבסקו ו- 1/4 כפית מלח, ומערבבים.

מוסיפים כוס עלי כרוב אדום קצוצים משארית החליטה, כפי שהוסבר למעלה, ומערבבים.

מוסיפים את החמוציות, הצנוברים, גרעיני הדלעת,קליפת הלימון המגוררת, וחצי כוס בצל קצוץ, ומערבבים.

מוסיפים  2 כפות מתערובת האורז למעלה, כף שמן קנולה וביצה

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים עד לשימוש.

הכנת מילוי לפלפלים:

כאן זה כבר לגמרי פשוט. מערבבים את שאריות מלית האורז עם שאריות מלית העוף והבשר שנותרו לאחר הכנת הכרובים הממולאים לתערובת אחידה. הכמות מספיקה ל 8 פלפלים בינוניים מכל הצבעים.

מילוי הממולאים:

כמות המלית לעלה כרוב היא בערך 1-2 כפות גדושות, בהתאם לגודל העלה. מניחים את תערובת המילוי במרכז השליש התחתון של העלה ומשטחים אותה מעט. מגלגלים את העלה ומקפלים את הקצוות תוך המשך הגלגול קדימה עד להשלמת הגלילה. יש שאוהבים לגלגל ההיפך מלמעלה למטה בכיוון אליכם. כדי להבטיח שהממולאים לא יפתחו בבישול ויתפרקו, אני תוקע שני קיסמי שיניים מעץ קצת לפני התפר בשני הקצוות.

בפלפלים השלמים מכל הצבעים, החלוטים והמקוררים, מקלפים כאמור בעדינות את הקרום החיצוני. ניתן למלא פלפלים גם ללא חליטה וקילוף, אבל לטעמי קילוף הקרום אסטטי יותר ונעים יותר לאכילה.

חותכים את הכיפה עם הגבעול. לא לזרוק אותה כי נשתמש לכיסוי הממולא. מנקים את תוך הפלפל מהגרעינים והעורקים הפנימיים. שוטפים את פנים הפלפל להרחקת שארית הגרעינים ומייבשים מעט על נייר סופג כשהם הפוכים.

ממלאים את תוכן הפלפל עם כפית. בעזרת הכפית לדחוס מעט את המילוי לפני הוספת כמות נוספת, עד למילוי עד שפתיו של גביע הפלפל. מצמידים את הכיפה ומתאימים אותה לגביע הפלפל כפי שהיה במקור. תוקעים שני קיסמי עץ בראש הכיפה בכיוונים מנוגדים. תוקעים אותם באלכסון כך שיצאו מעט מהגביע. כך המכסים לא ייפרדו בבישול. כפי שנראה בתמונה.

הכנת רוטב בישול הממולאים:

בסיס רוטב הבישול לממולאי הכרוב הם מי החליטה של הכרובים שנשארו בסיר.

מוסיפים 1/4 כוס לימון סחוט טרי (מי החליטה של הכרוב האדום הופכים מסגולים לאדומים בגלל חמיצות הלימון).

מוסיפים גביע של 300 גרם עגבניות מרוסקות. 

מוסיפים שאריות עלי כרוב חלוטים קצוצים.

מתבלים במלח (1 כפית), אבקת שום גבישי (חצי כפית), פלפל שחור (1/4 כפית) ו 2-3 טיפות רוטב טבסקו.

מביאים את הרוטב לרתיחה ומסדרים את הממולאים בזהירות עם מלקחיים. יש כאלה שמסדרים קודם את הממולאים תחילה בסיר ריק ואחר כך מוסיפים את מי הרוטב ומרתיחים. אני מעדיף להכניס אותם  בזהירות לרוטב הרותח כי כך המלית באזור התפר מתקשה מעט באזור התפר במגע עם הנוזל הרותח ונשארת יציבה. את הפלפלים לסדר כשהכיפה למעלה והם תומכים אחד בשני (אפשר להיעזר בכף עץ כדי לתמוך בפלפלים כדי שלא יתהפכו בסיר, כך שלבסוף הם תומכים זה בזה.

אני בישלתי את ממולאי הכרוב הלבן והכרוב הסגול בסירים נפרדים.

משך בישול ממולאי הכרוב הלבן על אש בינונית 30 דקות במכסה סגור.

משך בישול ממולאי הכרוב האדום (שעליו קשים יותר) 45 דקות על אש בינונית במכסה סגור

את הפלפלים הממולאים בישלתי ברוטב של הכרוב הלבן (לאחר שהוצאו ממולאי הכרוב) כ-45 דקות עם מכסה סגור על אש בינונית, לאחר שהרוטב הובא לרתיחה. לאחר זמן הבישול הזה, בודקים עם קיסם שהגביע של הפלפלים התרכך למידה הרצויה לכם. יש המעדיפים גביע רך ויש כאלה גביע מרוכך בחלקו. מי שאוהב פלפל רך להמשיך את הבישול עוד 10-15 דקות.

זהו. בשבילי ההכנה הייתה באמת קצת ריפוי בעיסוק מרגיע. ניחוחות שבת עלו במטבח. והחברה נהנו מאוד מהארוחה.

והרי מנת ממולאי כרוב לליל שבת מודגמת לכם בתמונה הבאה:

זוהי מנה מאוזנת של 4 בלוקים לפי הזון.

כל פלפל ממולא הוא 2 בלוקים לפי הזון.

את שארית הממולאים אורזים בקופסאות פלסטיק עם מעט רוטב ושומרים במקרר לשימוש ביום יומיים הבאים. מוציאים ומחממים אותם לפני השימוש. הם אפילו יותר טעימים לאחר ששהו במקרר, כי ספגו טוב יותר את הנוזלים.

בתאבון.

***

כתבות נוספות במסגרת

מועדון THE ZONE

סדר הכתבות מהסוף להתחלה

בכל כתבה החומר הקשור לזון מופיע לאחר הלוגו 

פנינה רוזנבלום היא לא מישהי שהייתי נפגש לכוס קפה. אך בפוסט הזה אני דווקא רוצה לשבח אותה. פנינה לא נולדה עם כפית כסף בפה, אבל לאחר שניצלה את יופיה (וטרחה לטפח ולשמר אותו) וקשרים עם מי ומי, היא פנתה לעולם העסקים.

באופן טבעי היא פנתה לתעשיית היופי, ולאחר שנקלעה לקשיים בתעשיית הקוסמטיקה שלה, לא נשברה ופנתה לייצור גרבי נשים, מוצרי תינוקות, ולאחרונה לענייני מזון בריאות. ואני מעריך אותה על זה. אישה יפה ופשוטה ללא השכלה, אבל ממולחת. אישה שעברה את בית הספר של החיים.

אבל מה הסיבה שאני מקדיש לה פוסט זה? הסיבה היא מוצר שמיוצר עבורה לאחרונה על ידי תעשיית א.ת שגיא במגדל העמק. והמוצר הוא זה:

תאור רכיבי המוצר הוא: 

גרעיני חמנייה, פולי סויה, חומוס, גרעיני דלעת, שומשום, אגוזי קשיו, אגוזי לוז, שקדים, תבלינים, מלח ים (ללא חומר משמר וללא צבעי מאכל).

הצירוף של גרעיני סויה, אגוזים ושקדים במליחות עדינה בתוספת לסלט ירקות לסוגיו.

בתחילה חשבתי שזה עוד זבל שנמכר לציבור בתור "מוצר בריאות", אבל כשהתבוננתי על תווית המוצר מאחור, ראיתי את הרכב אבות המזון הבא, למאה גרם מוצר:

חלבון   -      25 גרם (3.5 בלוקים חלבון לפי הזון)

פחמימות -  27 גרם (3 בלוקים  פחמימות לפי הזון)

שומן -         32 גרם (3.5 בלוקים לפי הזון).

גבירותי ורבותי, אכן ארוחה עיקרית כמעט מושלמת של 3.5 בלוקים לפי הזון. צריך להוסיף רק קערית של סלט ירקות מגוון, והרי ארוחה עיקרית מושלמת ומאוזנת.

לסלט:

אל תוסיפו יותר מלח - יש מספיק בגרעינים.

אל תוסיפו שמן או רוטב לסלט (כי אז תפֶרוּ את המאזן בעודף שומן).

אתם יכולים להוסיף מעט מיץ לימון או חומץ.

כמובן אפשר להוסיף תבלינים לפי הטעם.

אז אכן, יש הצדקה לכתוב על תווית המוצר: "תוספת לסלט ירקות לקבלת ארוחה מאוזנת וקלה לעיכול". אם כי אני הייתי משנה ל- "ארוחה מאוזנת בתוספת סלט ירקות". כלומר,  הגרעינים הם העיקר, והירקות הם התוספת.

ארוחה עיקרית כזו של 3.5 בלוקים מתוך 11 בלוקים הדרושים לנשים ביום ו- 14 בלוקים לגברים, הינה בת כ-500 קלוריות. אבל זה בהחלט סביר לארוחה עיקרית ולמסגרת של כ- 1,700 קלוריות ליום. ומארוחה מאוזנת של אבות המזון לפי הזון - לא משמינים, אלא מרזים, עם יש לכם עודף משקל.

רותי, אם את קוראת, הרי יש לך ארוחה טבעונית מושלמת ומאוזנת לפי הזון. ובאריזה בת 550 גרם, יש בעצם 5 וחצי ארוחות של 3.5 בלוקים לפי הזון. באתר של פנינה רוזנבלום תוכלו להזמין ולשלם 35 שקלים עבור אריזה. אבל במרכולים תשלמו הרבה פחות.

ואיזה ערך מוסף תוכלו למצוא ב 100 גרם מהמוצר הזה של פנינה רוזנבלום?

סיבים תזונתיים      - 14 גרם

ברזל                         - 7.5 מיליגרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 17 מיליגרם)

סידן                          - 143 גרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 1,500 מיליגרם)

מגנזיום                    - 321 מיליגרם (כמות מומלצת ליום 400 מיליגרם)

זרחן                         - 597 מיליגרם (כמות מומלצת ליום 250 מיליגרם, עודפים מופרשים בשתן)

אבץ                          - 2.5 מיליגרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 25 מיליגרם)

נתרן                         - 212 מיליגרם

אשלגן                      - 890 מיליגרם

יחס לא רע של אשלגן/נתרן לטובת האשלגן.

גבירותי ורבותי, אכן מוצר שיחד עם סלט ירקות מאוזן באופן טוב למדי לפי הזון.

לאוכלי כל אומר, שלא כדאי לכם להחליף מעט בשר וגם בשר אדום בתזונה כזו בכל ארוחותיכם. אבל לטבעונים אומר שכדאי לכם להפסיק להעמיס עליכם שלל פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה ושמנים צמחיים (שמלבד שמן קנולה ושמן זית - האחרים מזיקים לכלי הדם שלכם).

צמצמו את מספר הפירות והמיצים הטבעיים (הם מזיקים בעודף בייצירת טונות של טריגליצרידים שיסתמו את העורקים שלכם וגם גידולים סרטניים יחגגו עליהם).

צמצמו את הלחם בעיקר הלבן שאתם אוכלים, ואת הפסטות - גם תוצרת בית. בכל זאת כנראה תצטרכו לקחת תוספי ברזל, ויטמין B12 , ויטמין E, וכמוסות אומגה 3 משמן דגים (כי מקורות האומגה 3 הצמחיים, עשירים מדי בחומצות אומגה 6 - וזה מזיק לבריאותכם). 

לסלט הוסיפו הרבה עלי תרד - יתן לכם עוד מעט ברזל.

ומשהו חשוב מאוד, שיצרני הויטמינים והמולטי-ויטמינים והמינרלים מאוד לא יאהבו. במולטי-ויטמינים שמוכרים לכם - יש עודף גדול של ויטמינים ומינרלים שיכול להזיק לבריאותכם בצריכה רבת שנים. את כל האמת על ויטמינים ומינרלים תוכלו לקרוא כאן. עצוב מאוד שבתי המרקחת של קופות החולים מוכרות לכם את המולטי-ויטמינים האלה. 

וכל אלה שתוהים מדוע אני מפרסם מוצר זה של פנינה רוזנבלום, אומר:

היא לא מימנה כתבה זו וגם לא את המחקר במעבדה שלי. היא אפילו לא יודעת מי אני, וכנראה גם לא קוראת בבלוג שלי.

ולמי שפספס את סידרת הכתבות על שיטת הזון ורוצה ללמוד על שיטת תזונה ייחודית זו הרי הלוגו של מועדון THE ZONE

והקישור לכל סדרת הכתבות כאן.

 לבריאות

אני מפרסם את הפוסט הזה לכבוד חג השבועות בסמוך לפרסום הפוסט הקודם, אז אם פספסתם אותו הרי הקישור. 

הנה שבועות מגיע, אבל אין סיבה לחטוא. הרי שלושה מאפי גבינות לפי עקרונות הזון.

מי שאינו קורא קבוע כאן, ואינו יודע מהו הזון - סידרת הכתבות בנושא מהסוף  להתחלה בקישור כאן. 

פשטידת פסטת גבינות (6 מנות של 4 בלוקים)

חומרים:

300 גרם פסטה יבשה מבושלת (מקמח לבן, קמח מלא או פסטה מאורז מלא)

250 גרם גבינה בולגרית 5%

250 גרם (1 גביע) גבינה לבנה 5%

500 גרם (2 גביעים) גבינת קוטג' 5%

150גרם גבינת עמק 5% מגוררת

4 ביצים

1/2 כפית חרדל

פפריקה חריפה או פלפל שחור לפי הטעם

תרסיס שמן

שימו לב, אין צורך בתוספת מלח. יש מספיק בגבינה הבולגרית.

אופן הכנה:

1. מחממים תנור ל 180 מעלות.

2. מערבבים בקערה את כל החומרים מלבד הפסטה וגבינת העמק המגוררת.

3. מוסיפים את הפסטה ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.

4. מעבירים לתבנית 20X30 סנטימטר לאחר ששומנה קלות בתרסיס שמן.

5. מפזרים מעל את גבינת העמק המגוררת.

6. אופים 40-45 דקות עד להזהבה.

פשטידת ברוקולי* וגבינות (6 מנות של 3 בלוקים)

חומרים:

800 גרם ברוקולי קפוא שהופשר וחתוך גס. *אפשר להחליף את הברוקולי בכרובית באותה כמות.

2 בצל סגול פרוס דק

500גרם (2 חבילות) גבינת טוב טעם 5%

200 גרם גבינת עמק 5% מגוררת

6 כפות קמח לבן או מחיטה מלאה (מומלץ)

4 ביצים

1/2 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור גרוס

תרסיס שמן

אופן הכנה:

1. מחממים תנור ל 180 מעלות

2. מרססים מחבת טפלון בתרסיס שמן

3. מטגנים את הבצל והברוקולי בהקפצה עד שמתרככים קלות (כ 5 דקות על אש גבוהה).

4. מערבבים בקערה את כל שאר החומרים לתערובת אחידה.

5. מוסיפים את הברוקולי והבצל ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.

6. מרססים תבנית אפיה בתרסיס שמן ויוצקים לתוכה את התערובת.

7. אופים 40-45 דקות עד שהמאפה זהוב והברוקולי רך.

מאפה גבינות עם כרישה (4 מנות של 3 בלוקים)

חומרים:

250 גרם (1 גביע) גבינה לבנה 5%

250 גרם (1 גביע) קוטג' 5%

1/2 כוס חלב 1%

4 כפות קמח תופח

4 ביצים

700 גרם כרישה נקייה פרוסה דק

מעט מלח, אבקת שום גבישי, ופלפל שחור לפי הטעם

אופן הכנה:

1. מחממים תנור לחום של 200 מעלות.

2. מרססים מחבת טפלון בשמן ומחממים על אש בינונית.

3. מקפיצים את הכרישה עד שהיא מתרככת מעט.

4. מערבבים את הקמח עם החלב ומוסיפים למחבת.

5. מנמיכים את האש ומאדים 2-3 דקות עד שהנוזל מסמיך.

6. מוסיפים למחבת את הגבינות, מערבבים היטב ומתבלים.

7. מכבים את האש ומשהים 5 דקות לצינון.

8. מוסיפים למחבת את הביצים ומערבבים היטב.

9. מרססים תבנית ויוצקים את התערובת במחבת לתבנית.

10. אופים 30-35 דקות עד שהמאפה זהוב ויציב.

הפשטידות מאוזנות כפי שהן לפי הזון. אפשר להגיש כל מנה עם קערית קטנה של סלט חסה , כרוב סגול, נבטים, פטרוזיליה וכמה עגבניות שרי. או לעטר את צלחת ההגשה במעט מירקות אלה.

בתאבון

חג שמח ובריא

יום שישי בבוקר, עורך את הקניה השבועית בסופר מרקט השכונתי שלנו. כהרגלי, מתחיל באזור הירקות והפירות. בוחר ירקות ואורז אותם בשקיות. מולי עומדת אישה מבוגרת בעלת מראה ולבוש נורמטיבים, אוחזת בידה שקית ניילון כהה ובקצה הפתוח עוטפת מישמש. ראשה רכון אל השקית ואוכלת ממנו בסתר. תוך כדי, בודקת בידה השניה את כל המשמשים בדוכן - כאילו בכדי למלא את השקית שהיא אוחזת בידה האחרת. נראה שהיא בכוננות ובמידה שתתפס תזרוק את המשמש האכול לשקית הקניה. מסיימת את המשמש, יורקת את הגלעין לשקית ומתחילה לאכול את המשמש השני, והשלישי והרביעי...

אני מביט בה בתדהמה במבט חד ולא יודע מה לעשות. להעיר לה? אולי היא רעבה ואין לה אמצעים? אבל מדובר בשכונה של שכבה סוציואקונומית גבוהה למדי. אז אולי היא סתם קלפטומנית? ומי אני שאעיר לה? אני לא איש בטחון של הסופר.

אני עובר למדפים שממול, רוצה ליטול שקית של תפוחי אדמה גמדיים למיקרו. והנה חור בקצה השקית - מישהו כבר הוציא ממנה כמה תפוחי אדמה. אפשר לקנות תפודים כאלה במשקל ולשלם בקופה? לא! אז לאן נעלמו תפוחי האדמה שהוצאו מהשקית?

עוברת לידי אמא צעירה עם ילדתה הקטנה. הילדה רוצה עגבניות שרי. פותחת הילדה את אריזת הפלסטיק השקופה (המיועדת לקניה בשלמותה), מוציאה כמה עגבניות ומתחילה לאכול אותן. האמא רואה ואינה אומרת דבר. הילדה אוהבת את העגבניות ומבקשת מהאמא לקנות את האריזה, אך האמא מסרבת.  אומרת לילדה שזה יקר מדי ומושכת בידה.

וזה מזכיר לי שבסופרמרקט אחר, ליד מקום העבודה, אין שום אריזה מקורית שלמה.

עוברת אישה עם חברתה ושואלת "מה דעתך, הדובדבנים טעימים"? מתחילות השתיים לאכול דובדבנים חופשי חופשי. אחד ועוד אחד ועוד...

אני מביט בהן במבט חודר, הן רואות ואינן מתייחסות. והנה האחת אומרת לחברתה "לא, הם לא טעימים" והולכות לנשנש דברים אחרים.

בעומדי בקופה אני מעיר לקופאית ושואל "האם אתם מודעים לכך שאנשים כאן אוכלים בלי לשלם? פותחים כאן אריזות סלטים ארוזים חתומים במדבקה, ואוכלים חופשי את הזיתים, או הגבינה הבולגרית". והיא עונה "כן, אנחנו יודעים. מה אפשר לעשות עם אנשים כאלה"? והמקום מוקף במצלמות במעגל סגור.

ואני שוב ממשיך בקניה בסופרמרקט השכונתי שלנו ועובר לאיזור המעדניה. עומדת שם אמא עם עגלת תינוק, דוחפת את ידה לקערות (ומתעלמת מהמלקחיים והכף) וטועמת מכל סוגי הזיתים והחמוצים, אחד לאחד. יורקת את החרצנים לתוך גביע פלסטיק שמיועד לאריזת זיתים וחמוצים. לבסוף עוזבת את המקום ללא שום קניה.

ואני חושב, כמה מגעיל. מי יודע אם לא החליפה לפני כמה דקות את החיתול לתינוק, והנה היא תוחבת את ידיה לתוך קערות החמוצים והזיתים.

והנה עוברת אמא אחרת עם הילד הקטן שלה ואומרת לו לטעום את כל הזיתים ולבחור בזיתים שהוא הכי אוהב. והילד אפו נוטף נזלת, מקנח מחד את אפו בכף ידו ואחר כך תוחב אותה לתוך קערות הזיתים, וטועם.

כשאני מעיר לאמא, היא פותחת עלי פה "מה יש, אסור לילד להחליט איזה זיתים הוא רוצה שנקנה? מה אתה רוצה שאקנה לו זיתים שהוא יזרוק אותם? ואני עונה לה "כן, אבל מדוע את לא מוציאה לו זית עם המלקחיים? אני צריך לקנות את הנזלת שלו"?

"למה מי אתה שתגיד לי" היא מתפרצת עלי.

ואני חושב שבחיים לא אקנה דבר במעדניה הזו. אקנה זיתים מקופסאות שימורים. במילא הזיתים במעדניה גם הם מקופסאות שימורים גדולות. ואקנה רק גבינות ארוזות וחתומות בלבד.

והנה אני חוזר הבייתה, פותח גביע גבינה למריחה, ואבוי. הכיסוי הפנימי פתוח בחלקו, ובתוך הגבינה עקבות אצבע שליקקה את הגבינה.

וזה מזכיר לי שלפני זמן מה קניתי בסופר פארם קפליות אדוויל ג'ל לבקשת זוגתי. הן היו במיכל פלסטיק עם מכסה שצריך לדחוף אותו פנימה לפני שאפשר לסובב אותו. וכשזוגתי רצתה לקחת בבית קפליה, הסתבר שמכסה הואקום הפנימי היה פתוח, הצמר גפן בפנים היה חסר ואיתו היו חסרות גם כמה קפליות. האם הייתם מעֵזים להשתמש בקפליות האלו? מצד שני, גם להחזיר אותן היה לא רלוונטי. בית המרקחת אינו מקבל החזרות של תרופות שנפתחו האריזות שלהן. לך תוכיח לרוקח שלא אתה פתחת את האריזה.

ובשבת החלטנו לנסוע לטייל באזור בית שמש. בדרך אני נוהג במסלול השמאלי של הכביש, כדי לעקוף רכב מזדחל במסלול הימני. לפתע מגיעה במהירות מונית במסלול הימני וכשמגיעה במקביל אלי, הנהג פותח את החלון, שולח את ידו בחדות החוצה וצועק "בהה". הוא ניצל את תגובת ההאטה שלי וחתך אותי מימין, כשהוא סובב את ראשו לאחור, צוחק ומבסוט שסידר אותי והצליח  לעקוף מימין.

החננו את המכונית והמשכנו לטייל ברגל. נהננו לטייל בנופים הירוקים האלה ולהתרשם מהפריחה השופעת. כשהגיעה שעת ארוחת הצהריים, פרשנו לאחד היערות, כדי לאכול מהכריכים שהכנו בבית. במקום שולחנות ומושבי עץ כאלה של קק"ל, וכולם תפוסים על ידי עמך ישראל הממנגל.

ובמקום רעש והמולה, אנשים מעיפים אשפה לכל עבר. מתעצלים לזרוק אותה בפחי האשפה המפוזרים חמישה מטר מהם. עזבנו את המקום ואכלנו לבסוף במכונית הרחק מהם.

לאחר שהמשכנו לטייל, עצרנו בחנות ענק לצד הדרך, שבה מוכרים תבלינים, תערובות אינספור של עשבים ופירות אקזוטים יבשים לחליטות תה, זיתים, פטריות יבשות ותערובות אורז למינהן.

וגם כאן, רעש, המולה ודוחק. המוני עם ישראל עטים על הדוכנים השונים עם הסלסלות. ואני רואה אנשים שולחים את ידיהם לסלסלות תערובות לחליטת תה, ודולים מתוכן פירות יבשים כמו ברברים וטועמים מהן בלי לעשות חשבון.

ואני רואה אדם אחד, עומד ודולה מתוך אחת התערובות רק את התותים המיובשים ואוכל אותם בתאווה. מה יש? שיקנו האחרים את התערובת ללא תותים.

ככה רבים זוללים פירות יבשים כיד המלך מתוך הסלסלות, תוך כדי כך שהם ממלאים גביעי פלסטיק בתערובות. כשמסיימים משלמים בקופות מאות שקלים על הקניה. אבל כאמור לאחר שמלאו את כּרֵסם קודם לכן כמו דלפונים.

אדם אחד, התעכב ליד אחד מהדוכנים למלא גביעים בתערובות צמחי "מרפא" ל"און לגבר", ל"יתר לחץ דם", ל"סוכרת", ל"קיבה עצבנית" ולעוד כהנה וכהנה תחלואים. אבל הוא ממלא את כל אלה רק בשלושה רבעי הגביע, ומשם עובר לדוכן התערובות הרגילות לחליטת תה, ומשלים בהן את הגביעים עד תומם וחותם אותם במכסים. בקופה הוא משלם רק 20 שקלים למאה גרם עבור תערובות תה רגילות, במקום 35 שקלים למאה גרם עבור התערובות "הרפואיות" שמילא בתחתיות הגביעים.

ואני ראיתי את כל זה, וכבר לא בא לי לקנות דבר. לקנות תערובת חליטת תה שנגעו בה כל כך הרבה ידיים עם רסיסי רוק הגעיל אותי. אולי מי מהם בקושי החלים משפעת חזירים, או מכולרה אחרת? אבל נראה שלהמוני עם ישראל זה ממש לא איכפת. ממשיכים לקנות באמוק ומשלמים עבור כל מאה גרם את תוספת המחיר המכובדת, שנובעת מנשנושי הקונים.

מקום מגעיל זה היה בשבילי לסיים את טיול השבת. יותר לא אחזור לשם.

ואני מהרהר מה קרה לארץ ישראל היפה שלי?

פשוט התבהמות צרופה.

ומה אתם אומרים על כך? האם זה לא מפריע לכם?

האם רק אני מבחין בכך, או יש אנשים שלא רוצים להבחין?

***

אז הפוסט הקודם, צמחונות/טבעונות כשרה ובריאה על הצמחונות לפי הזון, דווקא עבר הפעם באדישות, לפי מספר התגובות. ואולי  משום שכת המטיפים הטבעוניים אינה קוראת את הפוסטים שלי אם אינם במומלצים.

חומר נוסף ישלח לחברי המועדון במייל.