נולדה : 16 בינואר 1932, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב.
נרצחה: 26 בדצמבר 1985.
דיאן פוֹסי הייתה זואולוגית אמריקאית שחקרה מספר קבוצות של גורילות. היא צפתה בהן מדי יום, במשך מספר שנים, ביערות של ההרים ברואנדה.
נלחמה כנגד ציד בלתי חוקי של גורילות והיא עצמה נרצחה באופן אכזרי על ידי ציידי גורילות. סרט מפורסם על תקופת מחקרה הוא "גורילות בערפל". פרטים בויקיפדיה
מין גורילות ההר נמצא בסכנת הכחדה בשל ציד תינוקות גורילה לצורך הפצתן בגני חיות. הציד עצמו מזעזע כי הגורילות מגינות על התינוקות שלהן ולכן הוא כולל גם רצח של אמאות, אבות ובני משפחה. ארגונים שונים פועלים באגרסיביות נגד ניסויים בקופים ירודים (פרימיטיבים) במעבדות למטרות פיתוח תרופות מצילות חיים. אבל מתעלמים מציד מאסיבי של קופי-אדם עילאיים כמו הגורילות וכליאה שלהן בגני חיות וקרקסים. מדוע זה בסדר לבידור בגני חיות?
בציבור יצא לשמצה שמן של הגורילות כאלימות. אבל האמת היא שהגורילה דומה לאדם מבחינה גנטית ב- 98.6%. הן אינטיליגנטיות וחיות חיי משפחה שלווים. הסתכלו בסרטון הבא ותשפטו מי יותר אלים - הגורילה או האדם?
הדודל של גוגל היום מוקדש ליום הולדתו ה- 162 של יוליוס ריכרד פטרי:
הפוסט הזה עוסק בשאלה האם באמת מגיעה התהילה למדען הזה ובהיבט מעניין על הצלחת הזו.
יוליוס ריכרד פטרי (1853-1921) הוא מיקרוביולוג גרמני לו מיוחסת המצאת צלחת הפטרי בעת שעבד עם רוברט קוך.
צלחת פטרי הפכה לכלי נפוץ מאוד במעבדות מיקרוביולוגיות, ומאפשרת הכנת תרביות תאים ויצורים מיקרוסקופיים כגון חיידקים ושמרים. היא עגולה ובמקור הייתה עשויה מזכוכית, שניתן לעשות בה שימוש חוזר על ידי עיקור (סטריליזציה). כיום נפוץ השימוש בצלחת פטרי העשויה מפלסטיק שקוף, לשימוש חד פעמי. צלחות פטרי מכילות בתחתית אגר העשוי מג'לטין - המשמש תווך לגידול לחיידקים.
אבל, למעשה המדען הדגול קוך (הבוס של פטרי), הוא זה שגילה כי בעזרת פיזור החיידקים וגידולם על מצע האגר ניתן לצפות, לזהות, ולהבדיל בין זנים שונים של חיידקים בתרבית אחת בצלחת הזו.
אולם, כפי שקורה הרבה פעמים במדע, הייחוס של הצלחת הזו לפטרי כממציא הצלחת - לא מדויק. כי צלחת דומה פותחה שנתיים לפני הפיתוח של פטרי - בידי המדען הסלובני עמנואל קליין (1844-1925) שעבד וחקר באנגליה. הצלחת הזו תוארה על ידי קליין במהדורה השלישית של ספר הלימוד שכתב -
Micro-organisms and Disease. הספר נכתב ב-1885, כלומר שנתיים לפני הפיתוח של פטרי.
ומכאן שהמצאת הצלחת הזו על ידי פטרי אינה מקורית. אך התהילה ושם הצלחת מיוחסים לפטרי ולא לקליין. מכאן אפשר ללמוד שלעיתים התהילה מיוחסת לא לממציא האמיתי, אלא למדען אחר. במקרה הזה, משום שפטרי עבד אצל הבוס שלו, המדען הדגול קוך, שהשתמש אחר כך בצלחת הזו לתגליותיו החשובות בעולם המיקרוביולוגיה.
ומכאן אנחנו יכולים ללמוד על עובדות החיים - מדען צעיר, מוכשר ככל שיהיה, תהילתו פעמים רבות תלויה במידת תהילתו ויחסי הציבור של הבוס שלו.
אם היה מדובר ברישום פטנט - פטרי לא היה זוכה בו, כי המצאתו אינה מקורית!
ואסיים במשהו מעניין על הצלחת הזו - שאינו ידוע למרבית האנשים שאינם ביולוגים. הצלחת הזו היא היא עגולה ובעלת תחתית שטוחה וצדדים מאונכים לה. אבל הקוטר של המכסה שלה המתאים לכיסוי צידי הצלחת - מעט גדול ממנה .
כשמכסים את הצלחת במכסה המעט רחב ממנה, נותר מרווח צר בין צידי הצלחת למכסה. מדוע? כי זה מאפשר לאוויר לחדור לצלחת ומאפשר לחיידקים לנשום. אבל נשאלת השאלה מדוע המוני חיידקים מסוגים שונים המרחפים באוויר, אינם חודרים דרך המרווח שבין המכסה לצלחת ומזהמים אותה?
התשובה היא פיזיקלית. החיידקים שהם כבדים מהאוויר - אינם יכולים לעשות אקרובטיקה ולחדור לצלחת מלמטה למעלה. ולכן המבנה הפשוט והגאוני הזה של הצלחת - מאפשר לחיידקים שנזרעו בצלחת לנשום אוויר ואינו מאפשר לחיידקים שבאוויר לחדור לצלחת ולזהם אותה.