חשיבה חופשית

לכבוד הפוסט הזה שייכתי את הבלוג לקטגוריות "סקס ויצרים" ול "אוכל". הכיצד? מה הם קשורים?אז חוצמזה שיש כאלה שמשייכים סקס לאוכל, מייד תבינו את העניין.

זהו המקרר במטבח המחלקתי בעבודה: 

וכשפתחתי אותו לפני כמה ימים לקחת  את שקית האוכל שלי, ראיתי (כפי שאתם רואים בתמונה) שקית יוצאת דופן של סופר פארם. זה כבר עורר את סקרנותי והצצתי לתוך השקית. ומה היה בשקית? ראו בצילום הבא:

ועל הטבעת הוגינלית הזו אזהרה באדום - לא למאכל. 

אז מה לעזאזל היא עושה במקרר של חדר האוכל המחלקתי? האם למישהי יש הערב דייט עם גניקולוג?

וזה מזכיר לי סיפור אחר. כשחזרנו מפוסט דוקוטרט במכוני הבריאות האמריקאים, המעבדה שלי עדיין לא הייתה מצויידת. לכן נאלצתי לשמור במקרר בבית שלנו על ספריית מבחנות הדנ"א היקרה מפז, שאספתי בארבעת שנות ההשתלמות. תא החמאה במקרר המטבח שלנו עבר הסבה, והוכנסה בו אחר כבוד קופסא המכילה מבחנות זעירות של דנ"א מאדם ומעכברים. מזל שבתנו בת השנה עדיין לא הייתה מסוגלת להגיע למבחנות ולבלוע אותן.

זה מזכיר לי כבר סיפור טרגי על מקרר אחר במעבדה. במקרר היה מאוכסן חומר תוצר הנדסה גנטית, שהיה מועמד להתחלה של ניסויים קליניים כנגד סרטן - לאחר שריפא בהצלחה עכברים וקופים מסרטן. ובאותה עת, בתו של דיקאן הפקולטה חלתה בסרטן והייתה כבר בשלב סופי נואש.

אז הדיקן שידע על זה, הופיע במעבדה ודרש שאתן לבתו את החומר הזה. עד כדי כך היה נואש. עם כל הצער, סרבתי לו כמובן. כי אני לא נותן תרופה פוטנציאלית, ללא שנערכו בה עדיין ניסויים קליניים, ולא אושרה לשימוש על ידי ה FDA ומשרד הבריאות. לא רק שזה חסר אחריות, אלא אפילו הייתי עשוי לבלות שנים רבות בכלא על זה. 

אז הדיקן הפסיק לדרוש והתחיל להתחנן שרק אראה לו היכן במקרר נמצא החומר. "אבוא בלילה, אפרוץ את המעבדה שלך, אגנוב את החומר, ואזריק אותו לבתי".

נשבע לכם שהוא היה עושה זאת אם הייתי נותן לו. 

די, אני חושב שהיה לכם מספיק ממקררים.