חשיבה חופשית

בפוסט הזה יהיו טיפים חשובים לבלוגרים כאן, כיצד להעלות את החשיפה של הפוסטים שלכם. אז למרות שתהיה כאן מעט סטטיסטיקה, כדאי לקרוא בעיון עד הסוף.

כבר כתבתי מדוע כדאי לפתוח דף פייסבוק לבלוג כאן. ובפוסט הזה כתבתי על הסטטיסטיקה המעניינת שלמדתי על פרופיל קהל הקוראים שלי בפייסבוק. אבל למי שאין סבלנות לקרוא, אעתיק לכאן את החלק הרלוונטי מהפילוח הסטטיסטי לפוסט הנוכחי :

הפילוח של התפוצה המגדרית של הבלוג:

אוהדים: 59% -נשים,   41%- גברים

ביוני 2013 הפוסטים הגיעו ל:

 81% -נשים, 17%- גברים, 2% - ללא מגדר.

הסטטיסטיקה המגדרית הכללית של הדף בהשוואה לכלל הפייסבוק:

נשים:   בדף הזה - 59% , לעומת בכלל הפייסבוק - 46%

גברים:  בדף הזה - 41% , לעומת בכלל הפייסבוק - 54%

אין ספק, שלדף הבלוג הזה הייתה העדפה נשית.

התפלגות גילאים של הצפיות:

13-17: 6%

18-24: 9%

25-34: 16%

35-44: 22%

45-54: 24%

55-64: 16%

65+   : 4%

מכאן שגיל מרבית הקוראים נע בין 35-54.

הסטטיסטיקה הזו לא השתנתה בעיקרון עד ממש לאחרונה. אבל הפוסט האחרון הפך את הקערה על פיה. אני מניח שחלק גדול מכך נעוץ בכותרת שנתתי לפוסט: "צמחונות הורגת פרפרים". צא ולמד שכדאי להשקיע בכותרת של הפוסטים.

כבר כתבתי בעבר מספר פוסטים על צמחונות והצורך בתזונה מאוזנת  שעוררו אנטגוניזם צעקני על גבול האלים בקרב חסידי יורופסקי כאן בישראבלוג. עד שאפילו מספר נכבד של קוראים בישרא הכריז עלי כאויב הצמחונות וקראו לחרם על הבלוג הזה. ובכלל חרמות למיניהן פופולריות מאד בימים אלו. כבר אמרנו את זה?

אבל מסתבר שהדף בפייס שקישר לפוסט צמחונות הורגת פרפרים קיבל תפוצה מדהימה בעיניי. כמעט בשני סדרי גודל יותר מפוסט ממוצע כאן: 

כן, לאחר 24 שעות ראו מה היה מספר הכניסות:

וראו את הסטטיסטיקה הזו:

כלומר, 131 סימנו לייק (עד כה בישרא - מעטים היו פוסטים שקיבלו מקסימום

 25 לייקים ). ו- 68 קליקים נעשו לפוסטים קודמים שכתבתי ושקושרו בפוסט האחרון. וההפתעה הגדולה הייתה שבפייס התהפך הגלגל - הפעם מרבית המעורבים בפוסט הזה בפייס היו צעירים (נוער ועד גיל 24) עם רוב לגברים: 

כלומר, הפוטסט הזה העלה את החשיפה של הבלוג לאוכלוסיה הצעירה בנוסף לחשיפה הרגילה לאוכלוסיה הבוגרת יותר כאן בישרא (קבוצת גיל 35-54). והפרסום של הפוסט כסטטוס בפייס העלה את החשיפה לאוכלוסיית הקוראים הגברים (יחס הפוך לחשיפה כאן בישרא).

אני מאוד שמח שלפוסט הייתה תפוצה נכבדת בקרב הנוער והצעירים - כי זו האוכלוסייה הפגיעה ביותר לנזקי תזונה טבעונית/צמחונית בלתי מאוזנת. ועל הקשר בין צמחונות בגיל צעיר ואנורקסיה כבר כתבתי כאן. 

ומה התוצאה של החשיפה הזו בפייס בבלוג כאן?:

מה אפשר ללמוד מכל זה? מתוך 160 מסך כל הלייקים, רק 29 הם מקוראי ישרא-בלוג. רוב הלייקים הגיעו מקוראי הסטטוס בפייסבוק.

וההפתעה הגדולה ביותר הייתה שחלק ניכר מהלייקים שניתנו לפוסט בא מהמגזר הערבי. כן, הפוסט עורר עניין בקרב האוכלוסיה הערבית הצעירה ושמחתי על החשיפה הנוספת גם למגזר זה.  

אז מה ראינו כאן?

א. כדאי לפרסם פוסטים חשובים לכם גם בדף פייסבוק של הבלוג.

ב. כך תגיעו לאוכלוסיה ומגדרים נוספים שלא מגיעים אליכם בדרך כלל רק בפרסום בישרא-בלוג. וזה נובע מכך שלפוסט בפייס היו למעלה מ- 13 אלף כניסות ב- 24 שעות. 

ג. זוהי דרך לתפוצה רחבה של פוסטים חשובים לכם - לרמה שגבוהה בסדר גודל אחד לפחות יותר מאשר אפילו כשהפוסט מגיע למומלצים בישרא-בלוג. 

ד. האם התפוצה הגדולה הזו של הפוסט בפייס הביאה למנויים וקוראים קבועים חדשים לבלוג כאן? התשובה היא כן. כמו גם לעליה במספר הלייקים לדף הפייס של הבלוג.

אבל לבלוג יש (לפחות אצלי) יתרון על פייסבוק במספר המגיבים. למשל הפעם 48 תגובות לעומת 2 בלבד בפייסבוק (טוב, לפעמים יש קצת יותר). ומגיבים חשובים מאוד בעיניי ונותנים תחושת משפחתיות. בנוסף יש מספר כניסות רב למדי מגוגל ומנועי חפוש אחרים לפוסטים ישנים. מכאן שכדאי מאוד להשקיע ברשימת הקטגוריות בסוף כל פוסט בבלוג.

ושנית, למרות שקיים במידה מסויימת גם כאן - בפייסבוק חלק ניכר מהכניסות כללו קריאה של הסטטוס הקצר בלבד בלי להקליק על הקישור לפוסט בבלוג. אבל לא נורא. כי בכל זאת מקבלים קוראים נוספים לפוסט בבלוג וגם לפוסטים ישנים. פתאום ראיתי בלוח העריכה כניסות מרוכזות אחת אחרי השניה לפוסטים ישנים שלי. וגם אם לא כל הנכנסים בפייס נכנסים גם לבלוג - ראו את זה כשלח לחמך. ולסיכום אומר - הרחבת התפוצה של הפוסטים חשובה בעיניי אבל אין כמו הקוראים והמגיבים הקבועים כאן שהפכו ממש לחברים וירטואלים יקרים. לכן לא אוותר על הבלוג.

ובהזדמנות זו אני רוצה להזכיר כי בדף הפייס אני מעלה גם סטטוסים בנושאים שלא מפורסמים כאן בבלוג (כמו שחלק מהפוסטים כאן אינם מפורסמים בפייס). אז כדאי להכנס לדף הפייס (בכפתור הנמצא בשוליים הימניים) ואם תרצו סמנו בהזדמנות זו לייק לדף הבלוג והצטרפו כעוקבים.

***

ממש רגע לפני פרסום הפוסט הזה - הנתונים המעודכנים בפייסבוק לפוסט האחרון הם:

15,968 כניסות

238      מעורבים (מקשרים, אוהדים ומגיבים).

95        קליקים על קישורים לפוסטים אחרים שכתבתי בעבר

165      סימוני "אהבתי" בפייסבוק

4          סימוני "אהבתי" חדשים לדף הפייסבוק.

175     סימוני :"אהבתי" לפוסט בבלוג (שיא חדש, הקודם היה 25).

בקרוב אכתוב כאן טיפים נוספים כיצד להגביר את החשיפה של הבלוג שלכם. אם ברצוכם לקבל עדכונים במייל על הפוסטים - הרשמו כמנויים (במלבן בראש השוליים הימניים). ההרשמה היא כמובן אנונימית.  אם תרשמו (צריך להכניס רק כתובת מייל בתיבה ולשלוח) אל תשכחו לאשר את המנוי במייל החוזר האוטומטי שתקבלו.

ובעקבות הפוסט הקודם (ואם יזכה בנובל קנקן יחשף?) ותגובות הקוראים, אנסה להסביר מה עומד מאחורי ההיסוסים שלי להשתתפות בסירטון לציבור.

בעד: מדובר בתגלית משמעותית גם לציבור הרחב. תגלית שמבהירה מדוע טיפול חדשני (שאינו בסל הבריאות) אינו יעיל למחצית חולי הסרטן, וכיצד ניתן יהיה להתגבר על זה בעתיד. המשמעות המידית היא שניתן על ידי בדיקה קטנה כעת לדעת מראש מי לא יגיב לטיפול, ולכן יש לחסוך ממנו את הטיפול היקר (ואת תופעות הלוואי). מכאן שלסרטון פופולרי עשויה להיות כביכול תועלת לציבור הרחב.

נגד: מרבית הרופאים אינם אוהבים (בלשון המעטה) שחולה מתערב בשיקוליהם. ולכן במילא לא ישתפו פעולה, גם אם התפרסמה ההוכחה בכתב עת מדעי.

לכן פרסום התגלית בסרטון ביוטיוב ו- TED יעורר אולי כמה חולים וקצת לחץ ציבורי (?). אך הרופאים וודאי יאמרו להם שהדובר ביוטיוב אינו רציני והוא "אינו מבין ברפואה" (וגם לא יטרחו לקרוא את המאמר). ובוודאי לא ישתפו פעולה, כפי שהיה בעבר בנוגע לנסיון שלי להציע לציבור רפואה מחוייטת. מסתבר שהשמצות הן תמיד דרך נלוזה של המין האנושי, כאשר אינו יכול להתמודד עניינית עם עובדות. ויש תמיד תרוצים מדוע לא.

ובנוסף היד הארוכה של חברות התרופות תנסה לחבל באמינותו של המדען המופיע בסרטון, ובאופן עקיף לפגוע גם בתלמידיו ועובדיו. אבל עם מחקר מדעי שפורסם בכתב עת מדעי קשה יותר להתווכח. אני סומך על מדענים ורופאים צעירים שימשיכו לחקור, ושיפרסמו סקירות (REVIEWS) - שישנו את הגישה הרפואית בנושא.

הופעה שלי בסרטון חייבת להיות בשמי המלא ובדמותי. לכן, אני מרגיש שחשיפה ציבורית לא תעשה לי טוב. לא לתלמידי, ולא למשפחתי. לא רוצה להתמודד עם רוע או אינטרסים כלכליים שהם גדולים ממני.

***

ויש דוגמא מצויינת על איך מתנהלים דברים בעולם המדע. תמיד לימדו אותנו בלימודי הביולוגיה שאנזימים (זרזים של תהליכים כימיים-ביולוגיים) הם חלבונים.

וכבר בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת טפטפו מספר מאמרים מדעיים על כך שגם חומר תורשתי כמו מולקולות RNA מסויימות - מתנהגות כמו אנזימים. כלומר מזרזים את הפעילות של עצמם. אבל שנים רבות אף אחד כמעט לא התייחס לפירסומים הבודדים על הנושא. פשוט לא ידעו איך לאכול את זה. עד שמדען כימאי אחד בשם ד"ר תומס סץ' קיבל בשנת 1989 פרס נובל על זה. מאז המדענים שינו את דעתם בנושא והראו התלהבות בפרסום עשרות מאמרים בשנה בתחום הזה. וכיום מפתחים יישומים קליניים של מולקולות כאלה ברפואה.

וזו דוגמה מצויינת להתעלמות המדע והרפואה מתגליות מסויימות במשך כמה עשורים, עד שפתאום כולם מדברים על זה. גם מתגליתו של פרופסור דן שכטמן מהטכניון (שקיבל גם הוא פרס נובל לאחרונה) - התעלמו כמה עשורים עד שהכירו והאמינו בתגלית. וזה אומר משהו על השמרנות והפיקפוק של המין האנושי בעובדות.

אבל נחזור לעניין הסירטונים המציגים את המדען שעומד מאחרי התגלית. בקישור הזה תוכלו לצפות בסירטון שהעלה זוכה פרס נובל על התגלית והרקע המעניין שלו - כולל תחום ההתעניינות שלו בנערותו בתחום שונה לחלוטין (אבנים וסלעים),  דעתו על המדע בתחילת דרכו שמחקר בפיזיקה וכימיה הוא לא בשבילו, ובכל זאת כיצד התגלגל למחקר כזה שהביא לתגלית וזכייתו בנובל.

הסרטון הזה הוא משהו כמו 8 דקות. אבל אני מוכן להמר שמרבית הקוראים כאן לא יצפו בסרטון הזה עד סופו, אם בכלל. ולמרות שהאיש זכה בנובל, נרשמו לסרטון רק 6,900 צפיות בכל העולם. וזה שוב תומך בדעתי שלסרטונים מדעיים פופולרים בקהל - אין בדרך כלל משמעות ציבורית, והם נשארים באלמוניותם.

לעומת זאת לסרטונים "פסאודו-מדעיים" כמו למשל של יורופסקי ושל וטרינר ליצן (שלא פרסם מאמר מדעי אחד של עצמו בנושא), או של המובילים את תזונת הפלאו (שהיא ההיפך ממה שמציג יורופסקי), ושל כל מיני מוקיונים אחרים שמנסים לשכנע אתכם להפסיק לקחת תרופות - יש מאות אלפי צפיות. ואתם כבר אולי מאמינים להם מבלי לדעת מדע ורפואה. כי הם יודעים כיצד לעשות הצגות דרמטיות וסוגסטיה. ואתעלם מכך שבדרך הם עושים פרסום לספרים שלהם שהם רוצים לקדם. תרוצו ותקנו.

האם אני מוכן לגלוש לרמתם? התשובה מובנת מאליה. לא מוחלט. אני בז לתופעות אנושיות כאלה, בעיקר בשל המניעים המפוקפקים של התנהלותם. וזה אני מניח שזה מה היה עושה להם מקבל פרס נובל זה: