זה שיש אנשים שהם טפילים וקרציות אינו חידוש. אבל כאן אני רוצה להתייחס לטפילות מאורגנת של התעשייה, ובמיוחד תעשיות הביוטק והתרופות. ומי הפונדקאים של הטפילים? לצערי מדענים תמימים ומטומטומים.
פנו אלי לא פעם מחברות תעשייתיות ליעוץ על מוצר פוטנציאלי שהם חושבים לייצר. כשציינתי שיעוץ אינו בחינם, קבלתי תשובה שהיא בערך כך: טוב, רק פגישת יעוץ ראשונית. פגישות נוספות תהיינה בתשלום. ככה זה עובד אצלם - חולבים אותך בחינם וממשיכים אחר כך לחלוב מישהו אחר.
למדתי לפטור אותם במשפט: אם הייתי יודע שאתם תפרנים הייתי מייעץ בחינם, אך מכיוון שיש לכם - תשלמו על זה כמו שצריך.
ובמוסדות המדעיים יושבים מקבלי משכורות שצריכים להצדיק את קיומם על ידי גיוס כספים. והחברות והתעשייה יודעים את זה ומנצלים את זה. הם מבקשים ימי פגישות מאורגנות עם מדענים, כדי ללמוד על שיתופי פעולה אפשריים עם מדענים שיכניסו כספים למוסד. והם מגיעים פמליה של המנכ"ל עם צלם ומצלמת וידאו ומבקשים מהמדען לספר על עבודתו. והמדענים, בעיקר הצעירים שבהם, שופכים את הכל ומפנטזים שהנה חוזה שמן יפול בחלקם. יוצא מזה משהו? קדחת! בסך הכל הם באים לקבל רעיונות ולאמץ אותם בחינם. אני מתעב את זה.
ויש לפחות מוסד מדעי אחד שמעסיק ארכי שב"כניק לשעבר, כדי לגייס כספים והשקעות. ומה מבין שב"כניק במדע ובגיוס כספים? בכל אופן, בניכוי משכורתו מרובת האפסים, לא רק שלא ראיתי מכך פרוטה למחקרים שלי, גם לא ראיתי שהוא עזר במשהו למחקר במוסד בכלל. העיקר הוא ארכישב"כניק ידוע...
גבירותי רבותי, מתי נלמד לצעוק המלך ערום? מתי נפסיק להיות תמימים? מתי נפסיק להיות פונדקאים של טפילים וקרציות?