לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 12

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אז מדוע אנחנו לא עשויים מזכוכית?


 

פוסט זה מתפרסם פחות מ- 24 שעות מהפוסט הקודם. אז מי שפספס ורוצה ללמוד על אחורי הקלעים של עולם המדע, שיקרא כאן


אז הסיבה לפוסט הזה הוא הדודל של גוגל הזה:



 

והדודל הזה הוא לכבוד יום הולדתה ה-93 של רוזלינד פרנקלין. פרנקלין היא מדענית אשר הקדישה את חייה לשלושה תחומי מחקר שונים: חקר הפחם, המבנה המרחבי של ה-DNA  ומבנה של וירוסים.


אבל כאן אני רוצה להתייחס לצד הרכילותי שאינו ידוע לרוב הציבור. רוזלינד עסקה בפיענוח מבנה ה-DNA בעזרת צילומי רנטגן שערכה במעבדתה. היא הייתה קרובה כהוא זה לפיענוח המבנה.


המדען מוריס וילקינס שירת כסגנו של ראש המעבדה בקינגס קולג' שבלונדון, שבה עבדה באופן עצמאי גם רוזלינד פרנקלין והייתה שווה לו בדרגתה המדעית. אותו וילקינס (ששנא את פרנקלין) שנחשף למסמך פנימי, שכלל את תצלומי הרנטגן שפרנקלין ביצעה בסיבי הדנ"א -  העביר (גנב) את החומר המדעי (שהיה אמור להישמר חסוי) - למדען מאוניברסיטת קיימברידג' המתחרה, פרנסיס קריק, ולחוקר-אורח צעיר ששהה אצלו, ג'ים ווטסון מארה"ב. כך, הנתונים של רוזלינד פרנקלין (שהם המפתח לפתרון מבנה הדנ"א - נפלו ללא ידיעתה לידיים הזרות של ווטסון וקריק. ללא צורך בניסויים נוספים - פצחו ווטסון וקריק את מבנה הד"נא וזכו בפרס נובל בשנת 1962.


באופן טרגי, כאשר כל הנתונים המבניים כבר היו בידיה של פרנקלין - היא הלכה וצעדה בזהירות, מתוך הנחה שזמנה בידה. פרנקלין התרכזה בבדיקה יסודית של תוצאותיה, מבלי שעלה בה חשש שמא ממצאיה יימסרו מאחורי גבה לצמד מתחרים, ומבלי שיידעו אותה על כך.


בנובל זכו ווטסון וקריק לאחר מותה של פרנקלין מסרטן בגיל 37. ושני "הנוכלים" האלה קנו לעצמם תהילת עולם ממימצאיה של פרנקלין. היא עצמה לא שותפה בכתיבת המאמר המתאר את המבנה של הסליל הכפול, ושמה כמעט שלא הוזכר בהרצאותיהם הרבות ובמאמרים הרבים שפירסמו בהמשך, ואף לא בנאום פרס נובל.


ההתעלמות מרוזלינד פרנקלין ומהמידע המהימן שסיפקו מחקריה, נבע מכוונתם להשכיח אותה, ומתוך רדיפת כבוד. ואכן, כיום  מודל הסליל הכפול של הדנ"א מכונה  על שמם של ווטסון-קריק.


ווטסון, הידוע כשחצן סדרתי, לא הסתפק בתהילה. הוא כתב ספר שערורייתי בשם "תעלומת הסליל הכפול". בספר הוא מתאר בסובייקיביות משוועת את ההתרחשויות שהובילו לפענוח הקוד הגנטי. מהספר עולה כאילו פרנקלין החזיקה בידיה אוצר מדעי, אך לא הבינה איך לפרשו עד שווטסון וקריק המבריקים פענחו את הסתום.  ובספרו, הציג בגסות רוח את פרנקלין כחוקרת ממוצעת, קפדנית להחריד, וחסרת אינטואיציה. הוא תאר אותה כחוקרת איטית שאינה מבינה את התוצאות שאליהן הגיעה. ברוח זו, ווטסון נסחף גם לתיאורים לא מחמיאים על הופעתה החיצונית, והציג אותה כ"רוזי המרשעת". נראה כי ווטסון לא היה מתרכז במראה החיצוני של פרנקלין, אלולא גנב את התוצאות המאוד משמעותיות של מחקריה.


תנועות פמיניסטיות טוענות שכל זה קרה משום שפרנקלין היא אישה. אבל אין לזה בסיס. מה שקרה לה יכול וקורה בין מדענים מאותו מגדר. פרנקלין היתה הן לוחמנית והן תחרותית. עצמאותה ועקשנותה שלא לקבל עצות מאחרים הביאו אותה להישגים מדעיים יוצאים מהכלל כבר בתחילת דרכה המדעית.


 בל נשכח שרוזלינד פרנקלין קידמה באופן משמעותי שלושה תחומי מחקר מדעי שונים: מבנה הפחם, מבנה הדנ"א ומבנה הנגיפים. באופן טרגי, בכל אחד משלושת התחומים האלה כמעט הגיעה לפסגה. אך בשל מותה בגיל צעיר היא לא השלימה אף אחד מתחומי המחקר שלה, אך תרומתה למדע גדולה מאוד.


 רוזלינד פרנקלין האלמונית בציבור הרחב, לא נעלמה מההיסטוריה המדעית. ואני שמח שגוגל בחר להעלאת מודעותה לציבור בדודל של גוגל.


***

וכעת אציג  בפניכם עוד אנקדוטה פילוסופית, הקשורה בעקיפין למחקרה של רוזלינד פרנקלין. וזה קשור למחקר שלה על הפחם. השם פחם בעברית מרמז שהוא מורכב מהיסוד פחמן. הפחמן הוא הבסיס לכל עולם החי. מרבית גופנו מורכב ממולקולות אורגניות על בסיס פחמן.


אבל כל התכונות הכימיות של יסוד הפחמן מצויות גם ביסוד אחר והוא הצורן. שניהם יכולים ליצור ארבעה קשרים כימיים עם יסודות אחרים. אז נשאלת השאלה מדוע הטבע בחר בפחמן ולא בצורן כבסיס החיים?


יודעים מהו הצורן? הצורן הוא המרכיב של הזכוכית העשויה מצורן וחמצן. נסו לתאר לעצמכם שכל עולם החי עשוי על בסיס זכוכית. טוב, משום שהצורן היה נקשר לאטומים נוספים הנמצאים בגופנו (כמו חמצן, חנקן, גופרית ופוספט), לא היינו בדיוק עשוייםלגמרי מזכוכית כפי שאנחנו מכירים. אבל בשביל הפנטזיה נסו לדמיין מה היה קורה אם האנושות היתה מורכבת מיצורי "זכוכית" - האם היינו מנפצים אחד את השני במלחמות? זבנג אחד בפטיש וגמרנו. אולי היינו יכולים לזכות בחיי נצח, לא נרקבים ולא מתים , אבל היינו מתנפצים... 



 

נכתב על ידי קנקן התה , 25/7/2013 05:59   בקטגוריות הדודל של גוגל, רוזלינד פרנקלין, מוריס וילקינס, ווטסון וקריק, מבנה הסליל הכפול, מבנה הדנ"א, DNA, פרס נובל, פחם, חקר הפחם, פחמן, צורן, זכוכית, היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-28/7/2013 23:36
 



ואם יזכה בנובל - קנקן יחשף?


 

הפוסט הזה נכתב מחדש, כי בעקבות האירוע שתארתי בפוסט לילה בחדר מיון , שכחתי כנראה לשמור אותו והוא נמחק.

 

הפוסט הזה נכתב בעקבות תגובה בפוסט קודם, שהיתה: "... ואולי גם תקבל פרס ישראל, או נובל, על הדרך. אני אהיה זו שתמחא לך כפיים ותפרגן בשורה הראשונה".

 

אז ראשית אל חשש, נובל לא יתגשם. למרות האמרה NEVER SAY NEVER. ומדוע לא? כי יש רשימת המתנה מכאן ועד להודעה חדשה של מדענים טובים מקנקן לזכיה בנובל. וחוצמזה יש הרבה מדענים שמגיע להם, אך המוסדות שלהם לא ימליצו עליהם לוועדת נובל, כי הם לא נמצאים ברשימת יקיריהם.

 

לכן  הנובל אפילו אינו פנטזיה.  כי קנקן ניצב היטב עם שתי רגליו על הקרקע ויודע לאן נושבת הרוח. שלא כמו מדען שהכיר, שהקולגות שלו חמדו עימו לצון וסיפרו לו ששמו יוכרז ברשימת זוכי הנובל הבאה. האמינו לי, הוא באמת האמין בזה והיה בשמים המסכן.

 

אז נובל לא. אבל בעקבות התגובה, הרהרתי בשאלה התאורטית, שאם נניח לרגע שזה היה קורה - האם קנקן היה חושף זאת בבלוג ובעקבות כך את זהותו? וכבר דמיינתי כיצד קנקן היה פונה לעורך וידאו (כי הוא לא טוב בזה) ויחד מכינים קליפ שקנקן היה מעלה בבלוג. והקליפ היה מתחיל עם דמות מעורפלת שהייתה מדברת אליכם בקול מעורבל, כפי שעושים לאלמונים שלא רוצים להחשף בטלוויזיה כאשר הם מעידים על משהו. ואז הדמות והקול היו הופכים בהדרגה לדמותו וקולו של קנקן. ואתם הייתם אומרים וודאי בהתרגשות - וואו הרי זה קנקן שלנו.

 

אבל מיד חשבתי שכמו שקנקן היה מסרב לחגיגת ראיונות טלוויזיה וכתבות גם אם היה זוכה בנובל (כפי שגם הסברתי כאן ), הוא לא היה נחשף כאן. למרות שהדבר היה מביא לאלפי ואולי עשרות אלפי כניסות ולתגובות מפרגנות על "קנקן שלנו". כי זו דרכו של עולם. שכאשר מישהו עולה לגדולה, מתחילים לפרגן לו.

 

אבל אם היה נחשף,  עיתונאים מאוכזבים היו וודאי דולים את כל "הצהוב" שפרסם בבלוג הזה, והיו מפרסמים כתבות עסיסיות באמצעי התקשורת. וכמניעה קנקן היה מוחק את הבלוג שלו, וקוראיו היו מלעיזים שכשקנקן עלה לגדולה הוא שכח אותם. ולכן קנקן היה נשאר באלמוניותו, כי חשוב לו שימשיכו לקרוא את דבריו מבלי שיתייחסו לזהותו.    

 

אז נובל לא, ולגבי פרס ישראל - במילא רוב הציבור אינו צופה בטקס במוצאי יום העצמאות, ורוב מקבלי הפרסים מהאקדמיה נשארים באלמוניותם למחרת הטקס. ולכן בוודאי קנקן לא היה יוצא דופן ונחשף בשל כך.

 

ויש פרס יוקרתי נוסף שהוא פרס  וולף . רוב הציבור אפילו לא יודע עליו. אבל קבלת הפרס מבשרת במיקרים רבים על קבלת פרס נובל בעתיד. כפי שאתם יכולים לראות בקישור, מבין זוכי הפרס יש גם רשימה של מדענים ישראלים שחלקם זכו אחר כך גם בנובל.

 



 

לצד קבלת פרס וולף למדענים ותיקים, יש גם פרס וולף זוטא למדענים צעירים. וקנקן זכה בפרס הזה בשנות התשעים כשחזר מפוסט דוקטורט במכוני הבריאות האמריקאים. מאורע זה לא הוזכר בעיתונים, וקנקן נשאר באלמוניותו אפילו באקדמיה. אבל הוא שמח כמובן לקבל את הצ'ק היפה. כי קנקן ירד ברמת החיים שהיתה לו בארה"ב. והמשכורת העלובה שהייתה לו כאן בתור מרצה מתחיל - היתה נמוכה לפחות פי עשר מהמשכורות שהוצעו לו בתור אסיסטנט-פרופסור באוניברסיטאות ומוסדות מחקר בארה"ב.

 

וקנקן קיבל גם תעודה יפה המעידה על הזכיה הפרס. והתעודה אבדה כנראה במעבר דירות, אבל זה וודאי רשום איפושהו בקרן. וקנקן רק הוסיף שורה אחת על הפרס ב- CV המקצועי שלו, למטרות קבלת מענקי מחקר וכדומה.

 

ומדוע קנקן חושף את זה כאן? סתם כדוגמה, כי במילא אף אחד כאן לא יודע מיהו.  ומשום שלפרס הזה אין כל חשיבות בציבור, ואפילו הקולגות שלו לא פירגנו במיוחד. וגם הוא לא היה צריך שהם שיפרגנו לו בשל כך. כידוע לכם להצלחה יש גם אפקטים שליליים על הסובבים. ומדענים אינם שונים משאר בני האדם. אין נורא יותר מאשר הקנאה. כי הקנאה מן השטן היא.

 

ולכן קנקן ימשיך לשמור על חסיון זהותו, כי הוא רוצה להמשיך לכתוב לכם.

 

 

***

 

 

ולגבי פירגון בישרא, קנקן הבחין שבעיקבות הידיעה שכתב בפוסט   כאן : " והמאמר הזה שלנו התקבל לפרסום. קבלתי הודעה משמחת זו מהעורך של כתב העת. מחר שמפניה במעבדה" - היה רק ידיד וירטואלי אחד שפירגן בתגובה על המאמר החדש שהתקבל לפרסום. אני בהחלט מעריך את התייחסותך אבו אלמוג. ולגבי השאר, אני אוהב אתכם גם בלי זה.

 

ד"א, למרות שהמאמר עדיין לא התפרסם על הנייר, הוא כבר זמין במהדורה הדיגיטלית. וכבר ביקשו מההוצאה לאור ELSEVIER לעשות לי קליפ וידאו, שבו אני אציג את התגלית לקהל. אבל אני עומד לסרב. כי לא מתאים לי כל הסרמוניות והחגיגות האלו, שמרבית חבריי היו קופצים על המציאה. התגלית חשובה בפני עצמה, וזה מה שחשוב.

 

אם רוצים, שיעשו בכתב העת מאמר מערכת לצד המאמר שיפורסם. כבר היו כמה כאלה בעבר, וזה הרבה יותר מכובד בעיניי מאשר קליפ שיועלה ביוטיוב או ב TED. את הפופוליזם והייחצנות אשאיר לאחרים.

 

האם אתם הייתם משתפים פעולה עם ההוצאה לאור ומככבים בקליפ כזה?

 

נכתב על ידי קנקן התה , 20/6/2013 13:19   בקטגוריות פרס נובל, פרס ישראל, פרס וולף, תהילה, אלמוניות, פירגון, מדע, חברה  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-24/6/2013 01:28
 



124,008
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)