חשיבה חופשית

כידוע לכם אני מנסה לקבל תובנות סטטיסטיות על הבלוג ותפוצתו. לאחרונה פתחתי לבלוג גם דף בפייסבוק (ניתן להכנס אליו בקישור בשוליים הימניים). ולכן הגיע הזמן להשוות בין פוסטים שהתפרסמו גם בדף הפייסבוק, לעומת סטטוסים שפורסמו בדף הפייסבוק בלבד, וקיבלו בבלוג רק איזכור. את זה תוכלו לראות מהמידע הסטטיסטי בפייס ואחר כך בהשוואה לסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג:

אז מי מנצח לדעתכם, הפייסבוק או הבלוג?

גילוי נאות: לדף הפייס יש כרגע 40 עוקבים. לבלוג יש פי שלושה עוקבים רשומים.

אני יודע שרבים יגיבו כאן משהו בסגנון: אני כותב/ת בבלוג בעיקר לעצמי ומי שיראה יראה. הסטטיסטיקה אינה חשובה.

אני לא כותב בבלוג לעצמי, ורוצה שדעותיי יופצו ככל היותר. ואני אומר לכם באחריות - אף אחד כאן אינו כותב לעצמו. וכל מי שהבלוג שלו אינו פרטי, רוצה שיקראו את הפוסטים שלו כמה שיותר - למרות ההצהרות. סליחה על הבוטות.

דרך אגב, כמה מכם שולחים עדכון נוסף במייל למנויים - כאשר הבחנתם שלא נשלח עדכון לקוראים, או שיש לכם מספר כניסות ותגובות נמוך מהרגיל?

כמה מכם אומרים שלא תמיד יש על מה להגיב ושבפייסבוק יש יותר תגובות כי אפשר לסמן רק לייק? לכן שם יש הרבה לייקים.

אבל תאמרו לי, מדוע בסוף הפוסטים בישרא - כשיש אפשרות לסמן לייק לפוסט (מבלי שיש לכם חשבון בפייסבוק) על ידי הקשה קטנה על ריבוע "אהבתי" הזה:

אז מדוע הקוראים בישרא כל כך קמצנים בלייקים לעומת הקוראים בפייסבוק? מדוע דווקא שם היד קלה על ההדק? יש לכם הסבר לכך? לי יש רק ניחוש.

ובבקשה אנא מכם, אל תשאלו אותי מדוע איכפת לי ומה זה חשוב. אני לא מתבייש לומר שזה חשוב לי להגיע לכמה קוראים שיותר, וכנראה גם לכם (למרות ההצהרות). וראיתי כאן בלוגרים שאומרים שזה לא חשוב, אך מתגאים בפוסט כשהבלוג שלהם הגיע ל- 50,000, 69,000 , או 100,000 כניסות, מה שזה לא יהיה.

ותובנה אחרונה:

א. הנוער בחופשה ולכן יש לו יותר זמן לקרוא בבלוגים.

ב. רבים מהמבוגרים יותר נמצאים עכשיו בחו"ל ולא קוראים בבלוגים.

ג. הנוער ממשיך בדרך כלל לקרוא גם בחו"ל דרך הסמרטפונים.

ד. מכל זה ומהסטטיסטיקה בלוח העריכה של הבלוג - אני למד שמרבית הכניסות לבלוג הזה אינם של הנוער. נו טוב, יש להם דברים רבים אחרים על הראש.

אל תצחקו, למדענים יש שריטה למחקרים בכל תחומי החיים.

תודה על ההקשבה לשטויות האלה.

תוספת עריכה -הנושא החם

משהו על הנושא החם. הנושא החם בהחלט קידם את הבלוג הזה בעבר וחשף אותו לקהל קוראים חדשים. וטליק, העורך הקודם, הגדיל לעשות ובחר כמה מהפוסטים שלי לנושא החם. אהבתי את הנושאים החמים שהוא הציע, ובאמת כתבתי גם פוסטים במיוחד לכבוד הנושא החם. אבל לא כתבתי בכל הנושאים החמים, רק אם היה מתאים לי, או שבטלפתיה היתה מוכנה כבר טיוטה לנושא חם זה או אחר.

אך זמנים השתנו ויש עורכת חדשה, שאני בהחלט מחמיא לה על בחירת הנושאים החמים. גם בנושא החם הנוכחי, שייכתי פוסט קודם שפרסמתי לאחרונה בבלוג. אבל הפוסט נדחה.

מדוע? אולי כי הפוסט התייחס לנושא בשירה וברמזים הקשורים בהחמצות ובאפשרות התת-מודעת להתחלות חדשות. והוא לא הביא דוגמאות קונקרטיות, אלא דן במהות ההחמצה והתחלה חדשה, או לא.

אז מאוד יתכן שלא כל אחד יכול להבין את הפוסט, אלמלא היה מיוחס לנושא החם הזה. לא אביא כאן קישור לפוסט הזה. מי שראה ראה. ומי שהבין הבין.

ולנושא החם אמשיך לכתוב ולשייך מעת לעת, אם יתאים לי. גם אם ידחה. אני לא כותב בכדי שהפוסטים שלי יעברו את הסלקציה. העיקר שאני כותב אותם כאשר אני מרגיש צורך. גם כשהדרש שלהם ולא הפשט עוסק בנושא החם.

אני מבטיח לכם שזה יהיה הפוסט האחרון שיעסוק בענייני הבלוגיה. כבר אמרתי מספיק. אם כי לעיתים אני מתחרט על ההבטחות שלי. בלוח העריכה שלי כתבתי על תופעה של בלוגר מסויים וגנזתי את הפוסט הזה. למרות שהתופעה הזו ראוייה להתייחסות, החלטתי שלא אכנס כאן לביקורת אישית על בלוגרים או הבלוג שלהם. למרות שהיו כאלה (לא אותו בלוגר למיטב ידיעתי) שעשו זאת לגבי. למרות שזה מאוד מפתה, אשאיר את הכתבה גנוזה.