חשיבה חופשית

להפתעתי הפוסט הקודם התקבל בעניין ואפילו קבלתי בקשות כאן ובמייל לכתוב עוד פוסטים בתחום החי והצומח בארץ ישראל. אז כבר הכנתי לפוסט הבא תעוד של כמה דברים מדהימים בטבע, שגם אנחנו יכולים לנצל אותם לטובתנו. הפעם הפוסט בתחום אחר לגמרי. בתחום שכתבתי לא מעט טיוטות וכרגיל הן מחכות לפרסום בעיתוי המתאים. כבר כתבתי על זה - כאשר אני מקבל "אותות" מסויימים. מי שמעוניין או אינו זוכר, מוזמן לקרוא את הפוסטים בקטגוריות מיסטיקה. אז הרי אני משחרר עוד פוסט כזה בתחום שנחשב על ידי רבים כלא רציונאלי.  

כבר כתבתי כאן רבות על הרציונאליות או חוסר הרציונאליות של המוח שלנו. על הטבעי והעל טבעי לכאורה. וציינתי ש"הרציונאליות" שלנו מושפעת משלושה גורמים עיקריים:

א. מוגבלות הקלט החושי שלנו. כלומר, מה שהחושים יכולים לקלוט. אמנם יכולת הקליטה הפיזיולוגית שלהם מוגבלת אבל הם קולטים הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו מודעים לו בגלל שני הגורמים הבאים.

ב. העיבוד הסלקטיבי של המידע החושי במוח. כלומר מה שנשאר לאחר שהמוח שלנו מסנן.

ג. השפעת החינוך והסביבה - או במילים פחות עדינות - "שטיפת מוח".

השניים הראשונים הם גנטים מולדים, אם כי ניתן במידה מסויימת ללמוד ולפתח את יכולת הקליטה במהלך חיינו. השלישי הוא חברתי וסביבתי. בסופו של דבר החברה מושפעת ברובה מהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מחמשת החושים. אבל גם החושים שלנו מוגבלים - חוש הראיה כמו השמיעה עובדים בתחום ספקטרום אורכי גל מסויים. את מה שרואה הדבורה בתחום האינפרא-אדום וחיות אחרות בתחום האולטרה סגול (שהעין שלנו לא מבחינה) - לגבינו זה כראיית רוח רפאים. כנ"ל לגבי חוש השמיעה והריח (למשל כולם יודעים שהכלב שומע ומריח את מה שאנחנו לא מסוגלים). בעזרת מכשור רגיש ניתן לשמוע עצים נאנקים (מכאב?) לאחר מכת גרזן. כך גם נשאלת השאלה מדוע הכלבים שלנו השתוללו?

הגרוע מכל הוא העיבוד החושי במוח, שהוא רחוק מלהיות מדוייק ושעשוי להוביל למסקנות מוטעות לחלוטין. ויותר מכך, המוח מתעלם מכמות עצומה של מידע הזורם אליו מחמשת החושים. כלומר הוא מסנן. חלק מהסינון מובנה (גנטית), וחלק גדול נרכש במהלך החיים. למשל, תינוק יכול להבדיל בין פרטי פנים של חיות ממינים שונים עד גיל חצי שנה. לאחר מכן הוא מזהה רק הבדלים בפנים של בני אדם, כמונו. כך למשל אם אנחנו אומרים לילד שדברים שהוא חש הם דמיון - המוח מתחיל להתעלם מדברים מסויימים שהוא רואה, שומע, או חש. גם אם חלק מכך מתועד בצילום או הקלטה - מרבית האנשים אומרים שזה ארטיפקט (כלומר, ממצא שווא). לא רק סתם אנשים, גם מדענים רבים מיחסים לעיתים לתוצאות ניסוי כלא אמיתיות , שנובעות מתקלה טכנית או מהטכנולוגיה ושיטות הבדיקה שננקטו.

והמחשבה שמדובר בארטיפקט מונעת לעיתים רבות קבלת ממצאים מדעיים במשך שנים רבות, לעיתים עשרות שנים. המדע מתגבר על כך על ידי ביצוע מדידות ובדיקות בשיטות שונות - מה שמוכח בכמה שיטות שונות קשה הרבה יותר להפרכה. למרות זאת המיינסטרים של המדע הכחיש שנים רבות את קיומם של הגבישים שגילה חתן פרס הנובל פרופסור דן שכטמן.

מכאן חייבים לקחת בחשבון שראיית עולמנו מתבססת על האינפורמציה החושית המעובדת על ידי המוח. והרושם הנוצר במוח כל כך חזק עד שכאשר מובאת אינפורמציה שנקלטה על ידי מכשיר אובייקטיבי (כמו מצלמה או מכשיר הקלטה רגיש), אנחנו דוחים אותה לעיתים רבות כארטיפקט. דוגמה אחת היא תופעת ההילות האנרגטיות (ׂׂאאוּרוֹת) סביב יצורים חיים (לעומת מתים), שאותן רואים אנשים מסויימים ומצלמות מיוחדות (מצלמות קיריליניות). מרבית האנשים אינם מבחינים בהילות האלו ולכן דוחים את קיומם. ואם מראים להם צילומי מצלמות - הם גם דוחים את קיומם בטענה שזה ארטיפקט. אבל זה כבר יהיה נושא לפוסט אחר.

מֵאָרוֹן הַמַּעְבָּדָה לָקַחְתִּי כְּלִי

זְכוּכִית נְקִיָּה וּמְעֻקֶּרֶת

עַל מַעֲמָד מְרֻשָּׂת הִצַּבְתִּי

בּוּנְזֶן גָּז מִתַּחְתָּיו

בְּכַפִּית שְׁקִילָה חַד-פַּעֲמִית     

אבקת קָפֶה שֶׁחוֹר מָדַדְתִּי

וְאַבְקַת סֻכְּרוֹז –

נָקִי יוֹתֵר מִסֻּכָּר בַּחֲנוּת

מֵי מַעְבָּדָה טְהוֹרִים בִּמְשׂוּרָה שָׁפַכְתִּי

וְעִרְבַּבְתִּי

וּבִשַּׁלְתִּי

רֵיחַ נִיחוֹחַ

וְאַף אֶחָד לֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת .

אַבְקַת מָרָק בְּכַפִּית מְדִידָה הוֹסַפְתִּי

וַחֲמִשִּׁים מִילִיגְרַם מֶלַח מַעְבָּדָה מְשֻׁבָּח

וְעוֹד מִילִילִיטֶר חֻמְצָה אָצֶטִית -

חֹמֶץ טָהוֹר בַּפִּיפֶּטָה הוֹרַדְתִּי

וְהַכֹּל עִם מֵי מַעְבָּדָה טְהוֹרִים בָּחַשְׁתִּי

עַל בּוּנְזֶן בִּשַּׁלְתִּי

לִסְפָלִים יָפִים מָזַגְתִּי

בַּמִּטְבָּחוֹן הַסָּמוּךְ בְּמַגָּשׁ נָאֶה הִגַּשְׁתִּי

רֵיחַ נִיחוֹחַ

הפוסט הזה מתקשר לפוסט הקודם. השיר "פעם לא ופעם כן" נכתב בהשראת מצבים אמיתיים בעבר. במעבדת סטודנטים הכנתי קפה בכלי וחומרי מעבדה נקיים. הסטודנטים נכחו בתהליך. לבסוף רק אני שתיתי. התהליך, השימוש בכלי המעבדה ואחר כך הגשת הקפה בכלי זכוכית מעבדתיים קטנים (דמויי כוסות) - עוררו דחייה. למרות ריח הקפה המגרה שהתפשט במעבדה.