חשיבה חופשית

בוודאי תמהים אתם על הכותרת של הפוסט. מדוע קוטג'? אז הרי מדוע:

היסטוריית הקוטג' - פרסומת

אך מסתבר שלפני מחאת הקוטג', עוד בשנותיה הראשונות של המדינה נקשרה גבינת הקוטג' כסמל הדוק לעסקים ולכלכלה.

כן, זה היה באותם ימים שאנשי העסקים הסתפקו בחולצות כצבע הקוט'ג, ללא אריזה בדמות חליפה ועניבה. בוודאי רבים כאן אינם יכולים לזכור את אריזת הקוטג' הראשון משנת 1962.

מאז אריזת הקוטג' המוכר עברה מספר גלגולים. מסיבות שיווקיות מוכרות. כי פתגם זה רק פתגם, ובחיים אנשים כן מסתכלים על הקנקן ולא על....

כמובן עם שינוי האריזה, גם מחיר הקוטג' עלה. אבל כדאי לשים לב שהחל משנת 2004 נעלמה הפרה מאריזות הקוטג'. אבל למה, למה? מדוע מעלימים את הפרה? יש לכם אולי ניחוש? רמז - תשאלו את הגברת שזכתה באח הגדול 6.

ואז השיווק הישראלי המציא לנו לאחרונה פטנטים עם קוטג' "חדש" יחיד במינו, עם מרקם עשיר ושמן - תאווה לחיך ולבריאות:

אבל בל תולכו שולל אחר התווית "חדש"  המוטבעת סגול על גבי צהוב בראש האריזה. כי מי מבינכם שחי בשנות השישים במאה הקודמת, וודאי זוכר שמלבד גבינת חנק כחושה למהדרין בשם כנען (המשווקת גם כיום), הגבינות הלבנות נמכרו אז בסדרת שומן יורדת של 16%, 12% והדלה שבהן- 9%. ואז הגיע טרנד הבריאות וגבינת קוטג' 9% הרזה דאז, הפכה לסמן השמן בסדרת הקוטג'ים "הבריאים" של 5%, 3% ואפס אחוזי שומן. באחרונה - כנראה בעקבות תלונות הציבור שהצביע בארנקו - באריזה האדומה השתנה הקוטג' ועלה לאחוז שומן אחד בלבד.

כמו הקוטג' ואריזותיו, כך גם משרד התמ"ס (תעשיה ומסחר) המוכר התגלגל למשרד התמ"ת (תעשיה, מסחר ותעסוקה), והפך על ידי בנט למשרד הכלכלה. וכשמשרד הכלכלה היה משרד התמ"ת, ישבה בו פונקציה שנקראת  המדען הראשי במשרד עם צוות עובדים ובוחנים מקצועיים, שהשקיעו כספי המדינה בתוכניות שיתוף פעולה בין התעשיה הישראלית לאקדמיה הישראלית.

בין התוכניות האלו  נכללו תוכניות כמו קונסורציום מגנ"ט שנועד לעודד קשר עסקי בין התעשיה לאקדמיה - לעודד קצת יותר מעשיות באקדמיה ולתת קצת יותר רעיונות חכמים לתעשיה. במסגרת זו משרד התמ"ת נהג לתמוך בהתאגדות של מספר קבוצות תעשיה עם  קבוצות חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים לקידום תחומים מסויימים שמשרד התמ"ת חפץ בייקרם.

בתוכנית נוספת בשם "נופר"  משרד התמ"ת מימן 90% מפיתוח ראשוני של המצאה של חוקר ספציפי מהאקדמיה, כאשר תעשיה מסויימת בעלת ענין בהמצאה משלימה את 10% הנותרים. בסיום אבן דרך בפיתוח הזה - לגורם התעשיה שהשתתף בתוכנית זו היתה זכות סרוב ראשונה, לפני שהמדען הממציא היה מציע רכישת רישיון ייצור לגורם תעשייתי אחר.

ובתוכנית נוספת בשם "מגנטון" (משם מגנ"ט קטן), המדען הראשי במשרד התמ"ת תמך בשיתוף פעולה מתקדם יותר בין חוקר אקדמי ספציפי לבין תעשיה ספציפית. התעשיה והמדינה חלקו במימון מעין סטרטאפ כזה חצי בחצי, שמימנו קיבל החוקר הממציא באקדמיה את דמי הכיס שלו.

למען גילוי נאות, כותב הפוסט השתתף בעבר במספר תוכניות כאלו שנתמכו על ידי המדען הראשי במשרד התמ"ת.

אז כמו ברפורמות הקוטג' כך  גם רפורמה בפעילות המדען הראשי במשרד הכלכלה תאושר במסגרת חוק ההסדרים ותובא ביום שני בשבוע הבא לדיון בקבינט החברתי-כלכלי. זוהי הרפורמה של השלישיה נתניהו את בנט את לפיד.

במסגרת הרפורמה הגאונית, תופסק השקעת המדען הראשי המסתכמת ב- 1.5 מיליארד שקל במיזמים תעשייתיים רחבי טווח של כלל התעשיה הישראלית, ותופנה במקום להשקעות ישירות בחברות הייטק בלבד -  למטרות אקזיט מהיר.

מסתבר שיש דמיון רב בין רפורמות תנובה בקוטג' ורפורמות בנט. כמו בתנובה, גם ברפורמות של בנט יש מצפן "בריאותי" לכלכלת המדינה.

בוודאי זכורים לכם המלפפונים כהייטק החדש במה שמוכח עכשיו כדמגוגיה של האח בנט. שבמאמר מוסגר  - אם ימשיך במדיניות הגאונית שלו, במילא יוטלו בקרוב חרמות על אקזיט המלפפונים. אבל הרי לפניכם דוגמה  למה תוביל מדיניות רפורמת האקזיטים המהירים של האחים בנט את נתניהו את לפיד:

תנובה נמכרה לחברת ברייטפורד הסינית. 

אז חברלך, נגמרה החגיגה הישראלית. עם מדיניות האחים נתניהו, את בנט את לפיד - במהרה  תִּשָּׁלַח  כל המדינה לאקזיט מהיר. ובינתיים הרפורמה שמוביל משרד הכלכלה בחוק ההסדרים החדש - תשאיר לתעשייה הישראלית  ולמדינה את זה:

קוטג' מיני

תוספת עריכה

קישור לפוסט נשלח כתגובה לפייסבוק של בנט, לפיד ונתניהו. מוזמנים להציץ אם הם עדיין שם ואם ישנה שם תגובה. אתם מוזמנים להפיץ בברכה גם אצלכם את "מחאת הקוטג" הזו.