נמאס לי לאכול בריא. רוצה
להנביט עצי שוקולד מגרגירי אורז מלא. לאכול פַּת שְׂעוֹר
עם בצל מטוגן בשומן חזיר. היום כבר אומרים שאולי זה בריא. ואני נזכר באימא
שלא הרשתה לשתות שעתיים אחרי אבטיח. אוי מעולף, אז כמעט תקעו לי אינפוזיה
במוח. אומרים לי אנשים שאלוהים לא התכוון לַפָּסוּק : כל רמש אשר הוא חי - לנו יהיה לאכלה כירק השדה בדיוק. אבל מי הם בכלל שמסתכלים לי בצלחת? יש לי דעה ואני בצֶלֶם. אלוהים בכלל לא צמחוני בעצם.
נמאס לי לצפות בטלוויזיה ביחצנים דבילים שלבשל אינם יודעים. מה הועילו לידיים השמאליות שלהם כל תוכניות המאסטר שף והסכינים? וכשנכנסתי לסטימצקי, אבוי בתצוגה - שני תריסרים ספרי בישול (לחג) במבצע. את עגנון שם כבר מזמן לא מוצאים, רק את "אם לסבתא היה מיקסר" גלגלים. אם היה לה - את מי זה בכלל מעניין? וסוֹפֵר אחד דלפון שם חיפש
אם ספְרוֹ החדש במדף. אוי המסכן לא מבין, שבלי ארבע במאה, ספרים כאלה (כמו את
המגפיים של ברוך) – יותר כבר לא קונים.
ובבית בשביל הבריאות בִּפְנים, נינוח על הספה קראתי ספר
בעשרה שקלים. באצבעותיי מכתים ת'דפים בטביעות צבע מאכל טֶטְרָׂׂזין של במבה חטיפים – קישוטים צהובים.
איזו חוויה נהדרת בעשרה שקלים - שקל לסוֹפֵר מסטימצקי ותשעה לקישוטים.
