חשיבה חופשית

כפי שכתוב בכותרת, אני ממליץ לקרוא את הפוסט הזה עד סופו. אני חושב שיהיה בו עניין לכל בלוגר בישרא וגם לקורא מהשורה. ואני חושב שאין עיתוי מתאים ממנו לסיכום השנה החולפת.

באחרונה קיבלתי כמו רבים מכם שרביט ספרים. ולמרות שאני לא מתלהב במיוחד ממרבית השרביטים שהיו כאן בישרא (ולא נתייחס לכך שרבים מהם התחילו בכלל בפייסבוק או בתפוז), עד כה לא שברתי שרביטים. ולמרות שכתיבה לרוב השרביטים זו טרחה עבורי,  מילאתי הוראות כמו ילד טוב, ישבתי וכתבתי את הפוסט הזה. 

וכעת אומר כהרגלי בצורה הישירה והבוטה ביותר: השרביט הזה הוכיח לי שהתחושות שלי לגבי מידת התעניינות בבלוג לאחרונה, אינן בעלמא. אין זה רק משום שזו בעיה גלובלית עקב "עזיבה המונית" לכאורה של בלוגרים את ישרא  - כפי שכתבו לי מגיבים אחדים. מספיק היה עבורי להביט ברשימת השרביטים שהגיעו לרשימת החמים ומספר התגובות לכל אחד מהם, כדי להגיע למסקנה. לא רוצה להיות טרחן קטנוני ולהביא מספרים. מי שרוצה שיבדוק זאת בעצמו, וודאי יגיע למסקנה דומה. ושלא תטעו, אין אני מביא זאת מתוך איזשהם מניעים של תחרות, אלא כסטטיסטיקה השוואתית ללימוד מגמות של הבלוג הזה נטו ולהוציא מהמשוואה מגמות גלובליות שמתרחשות בישרא. זה הכל.

שלא תתרשמו מהפוסט הזה על התבכיינות חלילה. באמת אין סיבה להעלב. ואני גם לא אומר זאת כמו 'פולניה מצויה' ("מה פתאום"? אבל למעשה מאוד כן).  לא הגעתי למצב שאני מחזר אל הפתחים (כמו למשל להגיב בכל בלוג 'נחשב' אפשרי, כדי שבתמורה יגיבו אצלי...). טבעי שהיו כאן כאלה ונמאס להם. הלכו לרעות בשדות אחרים. זו זכותם וזה בסדר. אני מניח שכל בלוגר כאן נתקל בתופעה הזו. אז מי שבא לכאן ברוך הבא. ומי שנשאר לא עושה זאת מתוך חובה אלא מתוך עניין.

כאמור אין בדברי שום מניע תחרותיות. למרות שרשימות המומלצים, החמים והפעילים  בעצם כן מיועדים לעודד תחרותיות בישרא. אני זוכר כאלה שהתלוננו בעבר על הרשימות האלו, וכעת כשהבלוגים שלהם מוצבים בהן במקומות טובים - שותקים או לא מבינים  מדוע כעת מדברים אחרים. אבל זו דרכו של עולם, זו גם דרכם של אנשים. כדברי קהלת, אין חדש תחת השמש.

אז מדוע בעצם אני כותב את הפוסט (הישיר והלא פוליטיקלי קורקט) הזה? אני כותב את הפוסט הנוכחי משתי סיבות בלבד:

א. לפוסט שכתבתי אמנם לא היו הדים מרובים יחסית בישרא (28 תגובות, קפד תגובות שלי = בעצם 14 תגובות בלבד), אבל הפוסט הונצח בגוגל עם  ערך מוסף משמעותי, כפי שתראו מיד. כשעמדתי לכתוב על ספר הילדות הכי משמעותי בעיניי, פניתי למנוע החיפוש של גוגל - כדי למצוא תקציר מוכן של הספר ' לין הגדול ולין הקטן'. אתם יודעים, בשביל לחסוך בכתיבה בפוסט שלא אני תכננתי את פרסומו ולהסתפק בקישור. אבל לא מצאתי תקציר ובכלל שום דבר אחר על הספר, מלבד תמונה של הכריכה. לכן לא הייתה ברירה אלא לכתוב תקציר כזה בעצמי.  חשבתי שדווקא משום שהספר הזה אזל ונעלם, לפחות אנציח אותו אני במנועי החיפוש. למען, יוכל כל דובר עברית החפץ בדבר, לפחות להיחשף לעיקרי תוכן הספר. אמנם קריאת תקציר זה ממש לא כמו לקרוא אותו כולו וליהנות מאיוריו, אבל לפחות רציתי שיהיה בנמצא תקציר דיגיטלי נגיש לכולם.

ב. אבל הפוסט שכתבתי כמו התקציר לספר, לאכזבתי בתחילה לא מצאו את מקומם - לפחות לא בדפים הראשונים בגוגל. אלא רק כאשר הצבתי יחד בחיפוש את מילות המפתח 'חשיבה חופשית' + 'לין הגדול ולין הקטן'. אבל תגידו, אם מישהו מחפש תקציר על לין הגדול ולין הקטן - מדוע שיוסיף לחיפוש 'מחשבה חופשית'? הוא צריך לנחש מי כתב אותו? בסוף הפוסטים שלי אני נוהג להוסיף בקפדנות רשימת קטגוריות (מילות מפתח). ובמקרה זה כדי לקדם את הענין בגוגל, חזרתי ללוח העריכה ולרשימת הקטגוריות של הפוסט  הוספתי את מילת המפתח תקציר. ואז, הפלא ופלא - לאחר מספר שעות:

בדף הראשון, הערך הראשון!

וכעת, כל מי שיחשוק בתקציר ויקליד כנראה לעיל, או, 'לין הגדול ולין הקטן, תקציר' - יקבל אותו מיד כפי שכתבתי בפוסט. בילדותי היה סופר ילדים ומתרגם ידוע, אוריאל אופק ז"ל שמו, שפרסם בעיתונים תקצירים לספרי מופת לילדים, ואפילו כרך אותם בספר. בנוסף להנאה מכתיבתו של אוריאל אופק, ילדי ישראל והוריהם נחשפו בתקציריו למיטב ספרות עולם.

כעת משנכתב התקציר על אחד הספרים הגדולים בעיניי בספרות הילדים (והנשכחים בארץ) והוא עולה בחיפוש בגוגל, אני מרגיש  סיפוק, כפי שהרגיש וודאי אוריאל אופק. ואולי פוסט השרביט הזה גם יביא למישהו בהוצאת ספרים חשק להפיץ אותו מחדש.

לחצו על התמונה ותגיעו לקישור

מהפוסט הנוכחי אתם יכולים ללמוד גם איך תוכלו לקדם פוסט שלכם בגוגל, אם כתבתם משהו בעל עניין לציבור. ולכן אני מקווה שבפוסט הזה תרמתי לכם משהו (הכנסת מילות המפתח המתאימות בקטגוריות). לעומת זאת, אם הפוסט הוא רק משהו על חייכם האישיים, כמו עם מי התנשקתם ושכבתם אתמול, אז אולי מוטב שדווקא הפוסט יוצנע בגוגל, במידה ותחליטו יום אחד למחוק את הבלוג שלכם ולהעלם - כפי שרבים עשו זאת כאן.

לאיזון אני חייב לציין שדווקא הפוסט הקצר "תהיו בני אדם!"  מאתמול, שהשקעתי בו כמעט אפס זמן  - דווקא הוא זכה במספר גדול יחסית של כניסות והתעניינות. נפלאות דרכי ישרא.

אז שתהיה לכולכם שנה טובה ופוריה

שנת שלום, שלווה ובריאות

חג שמייח אונד אגיטע יומטעב. ולמי שלא הבין יומטעב זה 'יום טוב' (חג) ביידיש ושיהיה אגיטע גיטע (טוב טוב - מצויין).

(ובחג בלי נדר, ניפגש בפוסט חג חגיגי).