אתמול קיבלתי עדכון בטלפון למייל על תגובה לתגובה שהגבתי בבלוג מסויים כאן בישרא. כשלחצתי על הקישור, כרום סירב לפתוח את הבלוג והתגובה. ניסיתי בדפדפן אחר וקיבלתי הודעה שלאתר יש בעייה באישור האבטחה. ניסיתי שוב ושוב ואותו הדבר. הצלחתי רק במחשב.
אז האם לישראבלוג יש בעיה באישור האבטחה? פג תוקף, או משהו כזה?
***
כולם מכירים את הנוסחה הסודית של הפעילים בישרא. לא, לא פיצחתי אותה. אבל גם לי יש עכשיו נוסחה סודית חדשה. ראיתי כאן בלוגרים שלא כותבים הרבה, או נעדרים הרבה זמן, וכשהם חוזרים הם תמיד בראש רשימת החמים אפילו בראש הפעילים. ומצד שני ראיתי בלוגרים אחרים שהפסיקו קצת לכתוב וכשחזרו שכחו אותם. ויש אותי שכותב , לא מעט, ו... כבר קיטרתי מספיק.
אבל כשאני רואה פוסט עם תמונה אחת (למרות שאני לא מזלזל במקרים שטובה תמונה מאלף מילים), או שירבוט של כמה משפטים והתוכן, נו, לא נעים להדגים כאן, שזוכה להצלחה מטאורית כאן בבלוגיה, וכשאני רואה שפוסט שהשקעתי בו הרבה זוכה לתנועה דלילה יחסית לפוסט אחר שהשקעתי בו רק חמש דקות - אני מתבאס. מודה כאן קבל עם ועדה ולא מתבייש. ושיגידו כולם כמה קנקן מתלונן, ושלהם בכלל לא מזיז, כי הם כותבים כאן ככה סתם, וכל הבלה בלה הרגילים שזה רק, אבל רק בשביל עצמם. רק בשביל המוזה... ואם זה רק בשביל המוזה ולא מיועד לאף אחד, מדוע הם לא נועלים את זה כבלוג פרטי? ומדוע הם מתלוננים שבפעילים נמצאים תמיד אותם בלוגים, ובחמים פוסטים של אותם בלוגרים - מה זו האפליה הזו שעושות הנוסחאות של ישרא ללא יד אדם? ומדוע הם צועקים חמס שהפוסטים שלהם לא היו אף פעם במומלצים? ואז במשפט שני הם אומרים לאחרים - שהם כותבים לעצמם, כשמישהו אחר מדבר על כך שהוא לא כותב סתם לעצמו. אבל מצחיק אותי שדווקא אלו שכן מגיעים לפעילים ולחמים, כביכול זה לא משנה להם. ולא מבינים כביכול מדוע אחרים מתרגשים מזה והם בכלל בכלל לא.
אז אני לא מתבייש לומר שאני לא מאמין להם שהם בעצמם לא אכפת להם בכלל, ושהם בכלל לא מסתכלים על מונה הכניסות ועל שאר הסטטיסטיקה. ושהם בכלל לא יודעים כשהם במומלצים, ושהם בכלל לא יודעים שהבלוג שלהם נכנס לפעילים, או שהפוסט שלהם בחמים. לא מאמין שרק במקרה מישהו סיפר להם ולכן הם כותבים על זה בבלוג שלהם, כביכול בצניעות ביישנית כזו - כי הם בעצם נורא מתפלאים בכלל, ובכלל זה לא משנה להם, אבל אגב - הנה הם מדביקים לראווה צילום המוכיח שהפוסט במומלצים.
גבירותיי ורבותיי, אני לא פולני. אני אומר את מה שאני חושב בצורה גלויה וישירה כאן. גם אם זה פוליטיקלי לא קורקט. ובוודאי אני לא כותב כאן לעצמי. יש לי מספיק מגירות ומסמכים בכספת, ומספיק מקומות שיזמינו ממני כתיבה ואפילו בתשלום אם ארצה ואסכים. ואולי גם אכתוב על זה כאן פעם משהו, אם יתחשק לי.
אבל לא זה מה שבאתי לכתוב כאן. באתי לכתוב על הנוסחה הסודית שלי. נוסחה שנסחתי לפי ימים אחדים למנוע ממני להתבאס מפוסט שהשקעתי בו כמה שעות טובות במספר עריכות בטיוטות עד לפרסום - וזוכה לכניסות... אֶה, ולאיזה שתיים - ארבע תגובות. ואל תגידו לי שחשובות כניסות ולא תגובות. כי בלי תגובות כיצד אתם יודעים שהכניסות האלו הן בכלל קריאות? * נו טוב, לא תמיד יש לאנשים על מה להגיב, וגם אולי לפעמים אין זמן, אבל מה מפריע להם ללחוץ על סימן הלייק בתחתית הפוסט?
והנוסחה הסודית הזו הנשמרת אצלי בכספת כמו הנוסחה של קוקה קולה, תשקלל עבורי מתי לכתוב את הפוסט הבא. כי בגדול הנוסחה הזו תראה לי מתי נמאסתי על הקוראים כאן, וכמה זמן לחכות עד שאולי יתגעגעו קצת לפוסט. ואולי בכלל לא יתגעגעו? דבר אחד אני מבטיח: אני לא מתכוון להשקיע פחות בכתיבת פוסט בעתיד ולרדת באיכות ** (נו טוב, לפחות איכות לפי השיפוט שלי, שהיא לא בהכרח איכות בעיניי הבלוגיה).
ולאחר שסיפרתי לכם על הנוסחה הסודית, אשים בפי שתיקה ולא תשמעו ממני יותר קיטורים על כניסות ותגובות. אני מבטיח. הנוסחה תשמור על שלוות נפשי, אני מקווה. ובהנחה שישרא תשרוד.
* כניסות זה לא קריאות!
לא מאמינים? הסתכלו בצילום של לוח העריכה שתיעד זיפזופ של מישהו/י (כפי שקורה כאן לא מעט) בפוסטים ישנים (מתוך הרשימות כנראה). גם אם מדובר בקורא גאון - אין מצב שפוסט כאן אפשר לקרוא בדקה ובוודאי לא בחלק דקה.
** ופוסט כזה בחמים לא תראו בבלוג כאן! :
מדבר בעד עצמו, לא?
ומתנצל אם מישהו נפגע.
ובמעבר חד בשעת הכתיבה הזו הגעתי לנוסחה נוספת - פסקו קולות הנפץ והאמבולנסים - הפוגה, המואזין קורא לתפילה. תפילה והסתה למהומה הבאה. תגידו, כבר הרבה זמן לא בקרתי בבתי כנסת, גם אצלנו מסיתים בדרשות? כן, מסיתים לפעמים נגד החילוניים הרשעים (את זה כבר שמעתי), אבל האם גם נגד מוסלמים? האם מהללים רצח תינוקות וילדים של אֶל-מוּסְלֶם ומבטיחים תואר קדוש בגן עדן עם שבע בתולות?
לסטודנטים עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ברכת שנה מוצלחת ופוריה.