בעוד המדינה כמרקחה - אמצעי התקשורת מתמקדים בבחירות. עוסקים למשל במשיחים החדשים גדעון סער ומשה כחלון, שהאחרון כל כך מתאים להיות ראש ממשלה, כי הוזיל לעם ישראל את חבילות הטלפונים הסלולרים, ושוכחים שבנוסף לשר התקשורת (ש'תקשורת ציבורית' זה צד חזק שלו) היה גם שר רווחה כושל שהצביע נגד חוקי רווחה והוריד את מעמדן של העובדות הסוציאליות לשפל המדרגה. אבל, כמו בכל בחירות - יהיה הגאון התורן שיגזול מכם קולות יקרים לחינם.
אבל בזאת מסתיימת הפוליטיקה בפוסט, כי יש דברים חשובים הרבה יותר מהבחירות. דברים שמסכנים מאוד את חיי כולנו ממש ברגע זה. הרבה יותר מאשר אתם מודעים. ובעצם אתם לא מודעים, כי מסתירים מכם היטב את המידע. ומי שיחשוף את המידע לפרטיו מסתכן בפגיעה בסודות ובבטחון המדינה לכאורה ולכן לצערי לא אוכל לחשוף כאן פרטים אלא רק באופן כללי ביותר. למרות שכתבה זו תגיע לקהל קוראים מצומצם בישראבלוג, לאור מה שתקראו בהמשך ראיתי לנכון לצאת כאן ולהתריע על דברים שהציבור צריך לדעת. לדעת כיצד מסכנים אותנו משיקולים כלכליים בעיקר. ובמדינת האח הגדול, יש יסוד להניח שהפוסט הזה יגיע בסבירות גבוהה לידיעה גם למי שצריך.
ובכן ככה תוך כדי הרעש התקשורתי הקשור לבחירות, קרה אירוע חמור ומסוכן המוצנע יחסית באמצעי התקשורת, כי הבחירות הן הרי הדבר הכי חשוב ומרעיש כרגע עלי אדמות. והאירוע הזה הוא אסון של דליפת מיליוני ליטרים של נפט גולמי (כמה זה עולה?) מסדק בצינור בקו אילת אשקלון (קצא"א). ראשית נשאלות כמובן השאלות הטריוויאליות: כיצד קרה האירוע? ומדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שעצרו את הדליפה? מה חלקה של חברת קצא"א ומה חלקו של המשרד הממשלתי לאיכות (הגנת) הסביבה? - אחד המשרדים הפחות נחשבים בתודעה הציבורית ובהתאם גם חלקו הזעום בתקציב המדינה.
אינני בקיא בסיבות האירוע הספציפי הזה שהוא אסון סביבתי שזיהם שטחים נרחבים שקשה מאוד יהיה לנקותם עכשיו, ומה העלות? ומה לגבי טונות של הרעל המסרטן בֶּנְזֶן שנספג בקרקע ועשוי לחלחל ולזהם את מי התהום? אמנם לא אפרט אבל אכתוב כאן בכלליות על פשעים שנעשים על ידי חברות צבוריות, אבל לא רק - גם על ידי חברות ממשלתיות במפעלים אלו או אחרים. כאמור מחשש פגיעה בבטחון המדינה לא אפרט את המקומות הספציפיים אלא אתריע באופן כללי על 'שיטת הסמוך' ו'כיבוי שריפות' הידועה המתנהלת בחסות המדינה במקומות אסטרטגיים לעילא ולעילא, שאם עם ישראל היה יודע - וודאי אנשים רבים לא היו ישנים בלילות.
במגבלות החשיפה (והאמינו לי שמידע ספציפי בידי) אציין בכלליות והמבין יבין. אמנם מפעלים אסטרטגיים בעלי רמות סיכון גבוהות מוקמו בחלקם מראש באזורים גיאוגרפיים נידחים, ומוקמו במתכוון בהתחשב בגורמים אקלימיים כמו תנועת הרוחות - כך שאם יקרה אסון, יובילו הרוחות הלאה מתושבי מדינת ישראל את הנגע אל עמי הסביבה. ונתעלם כרגע מהצד המוסרי שאמנם בעת תכנון המפעלים היה מדובר במדינות אוייב כשעיר לעזאזל ואילו כיום עם חלקן יש לנו חוזי שלום. אבל בל נסתמך על המיקום, כי הוא רק ימזער במעט את מימדי האסון. כדאי שהציבור ידע כי ההזנחה והזלזול בחיי תושבי מדינת ישראל בשם שיקולים כלכליים - מתחילים עוד לפני האסון הבא. כידוע אמצעי התקשורת מתעוררים רק לאחר התרחשות האסון והציבור לא מודע לפצצות המתקתקות עד שהן מתפוצצות...
מכירים את השיטה שכאשר יש לכם דליפה בצנרת בבית אתם מזמינים אינסטלטור והוא מחליף לכם רק קטע של מטר באיזור הדליפה, בעוד שהצינור כולו חלוד מתחילתו עד סופו? והצינור החלוד טיבו שיוביל בקרוב לדליפות נוספות, אבל חברות ביטוחי הדירות לא מאשרות תיקון כל הקו במסגרת סעיף תיקוני צנרת. כך גם מתנהלים מתקנים ומפעלים אסטרטגיים במדינה כולל אלו בבעלות המדינה. אם הייתם יודעים מה מצבה של הצנרת במתקנים ומפעלים כאלה ומה התוכן הזורם בה הייתם מתפלצים.
בדליפות קטנות אפילו לא מחליפים קטע בשל סיכון חיי האינסטלטורים מהתוכן שזורם בצנרת. אז מה עושים? מלפפים למשל סרט איזולירבנד סביב נקודת הדליפה, בוודאי לא מחליפים את כל קו הצינור כפי שמתחייב. הצנרות המיושנות שם עטופות בשכבות איזולירבנד. לא ארחיב בדוגמאות נוספות כמו על עובד שכמעט נפל לתוך בריכה קטלנית, כיוון שהסורג המגן היה כל כך חלוד עד שכף רגלו צנחה לתוך הפתח שנפער כשצעד מעליו, ומזל שנמשך החוצה על ידי חבר לעבודה שצעד לצידו. אני אומר לכם שאם היה צונח - כל המדינה הייתה נרעשת ונגעשת והיו עפים ראשים. כמובן אם לא היו מצנזרים בקפדנות את האירוע וסותמים בדרכים הידועות את פיהם של העדים לדבר. שלא תטעו, במקומות האלה נערכות לכאורה ביקורות. ביקורות שבהן מתייחסים בשיא הרצינות לזוטות ומתעלמים מהעיקר - משום שהתייחסות לעיקר המחדלים תוביל בהכרח לעריפת ראשים של בכירים במערכת. אז מתעלמים.
אומר לכם שקיימים לכאורה גם צוותים שאמורים לסכן את חייהם בטיפול חירום במצבים כאלה שמסכנים את חיי תושבי המדינה. אבל כדאי שתדעו שצוותים כאלה לא יוכלו בהכרח לעשות הרבה במגה אסון שכזה. אמנם יש תוכניות פעולה לרוב במגירה למקרי חרום שכאלה. חלקן לא תורגלו מעולם או תורגלו דימיקולו ודווחו למעלה כ'הצלחה רבה'. גם בכלל לא בטוח שאנשי צוות שכזה לא יברחו בזמן אמת מהמקום. האמינו לי - שמעתי דיבורים על כך מאנשים שמעורבים בדבר. תגידו, האם אתם הייתם מוכנים להכנס לגוב אריות אפילו תמורת משכורת? הרי אף אחד מהם לא יהפוך לשאהיד ויקבלו את פניו שבע בתולות בגן עדן.
גבירותי ורבותי, האסון שהתרחש בקו צינור הנפט הגולמי קצא"א צריך להדליק נורה אדומה ולעורר דאגה רבה בציבור. זהו רק קצה הקרחון בשורת סיכונים לא מטופלים על ידי המדינה (מסיבות כלכליות ומטמטום) שיובילו בהכרח לאסונות הבאים, עם 'סמוך' או בלי. השאלה היא רק מתי ומה יהיה גודל האסון. זוכרים את גודל אסון הכרמל שבנימין נתניהו מתגאה על טיפולו המוצלח בנושא? נתניהו שהשקיע הון בכיבוי השריפה על אבידות חיי אדם בה, בעוד שהוא זה יחד עם שר הפנים בזמנו אלי ישי אחראיים למצב הכבאות העלוב דאז במדינה. מקורבי אלי ישי האשימו את החילוניים באסון הכרמל בשל אי שמירת שבת, ונתניהו טפח על שכמו בשל שבזבז על הכיבוי את מה שחסך במניעת גורמי האסון. רק לאחר האסון נזכר שאין לנו במדינה אפילו מטוס אזרחי אחד לכיבוי שריפות גדולות, מלבד חסדי חלטורות צבאיות.
אני מאוד מודאג וכדאי שגם אתם. כי יושבים למעלה אנשים שדואגים להסתיר מאיתנו את גודל המחדלים. וכשהם קורים הם אף פעם לא יוצאים אשמים.
ככה אוטמים דליפות בצנרת של מתקנים מסוכנים
הפוסט נכתב כשרות לציבור. כדי שבבוא האסון הקטלני לא יטענו הנוגעים בדבר שלא ידעו. כי יש אנשים שיודעים כי הם יודעים ומתעלמים. אנשים שלא מוכנים לשתוק. אנשים שחושבים שיש דברים שזכות הציבור לדעת גוברת על שיקולים פוליטיים, כלכליים ואפילו על שיקולי בטחון המדינה כביכול.
ולידיעת הפודל של ביבי, יובל שטייניץ - השר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין: מוטב שתעסוק בעניינים אלו שתחת סמכותך במקום לבקר את שר האוצר שהחליף אותך לאחר כשלונך אתה כשר אוצר. שסיימת את הקדנציה שלך עם גרעון מדינה של ארבעים מיליארד שבוזבזו בין השאר על הכנה לקראת מלחמה דמיונית כנגד איראן הגרעינית. וכשיקרה אסון קטלני בעתיד לא תוכל להאשים את הבא אחריך, כי יש כאלו שיודעים את האמת כאן ועכשיו ויחשפו אותה.
תוספת עריכה
בעיה חמורה שמצריכה דיון ציבורי ומשפטי דחוף. מה מידת חוקיות הדרישה שעובדים במקומות ציבוריים ופרטיים יחתמו על הסכמי סודיות המונעים מהם לדווח לציבור על מחדלים מסכני חיים. ולא מדובר רק במפעלי תעשייה וכדומה, אפילו בבתי חולים. מדוע מותרת בכלל הדרישה הזו לעובדים? ומדוע הם אינם מוגנים מפני פיטורין?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
