לא רוצה וגם אין לי מצב רוח להרחיב. מספיק כל הבלה בלה של הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת. אז אסתפק במספר עובדות המתרחשות כעת מסביב וקרוב לביתי, מרחק אווירי 800 מטר מהכפר הפלסטיני - האלים ביותר מאז ומתמיד.
אז ככה, לאחר קקופוניית קריאת המואזינים בטרם עלות השחר, שבאחרונה שילשה את הדציבלים, עד כי נדמה שהמואזין נכנס לחדר השינה שלנו עם מיקרופון (למען ישמע אללה החירש לסבלותיהם של מוסלמיו התמימים והחסודים) - אז דווקא בוקר אתמול והיום התחיל בשקט מחריד. שקט לא טבעי מעורר צמרמורת, לפחות אצלי. שקט שבו אפילו הכלבים לא נובחים. במהרה הוברר העניין - היהודים יושבים בשקט בבתים, לא יוצאים מהבית אם לא חייבים. ובבירת העם הקדושה, כולם לוקחים נתיבים עוקפים, אפשר לומר מעקפים הזויים שמכפילים לפחות את זמן הנסיעה. משכונה א' לשכונה ב' בבירה - מרחק 10 דקות נסיעה דרך הכביש המקביל לעיר העתיקה - כבר לא נוסע מי שחפץ חיים. נדמה כי ירושלים כבר אינה מזמן העיר שחוברה לה יחדיו. ברדיוס של שני קילומטר מהבית שלי כבר היו מספר מקרי דקירה, שלא לדבר על פצצות ההדף שמחרידות את חיינו. פצצות שמופעלות על זורקי האבנים ובקבוקי התבערה. כבר ראינו שגם הראשונים הורגים.
אז, בעצם יוצא שאנחנו היהודים כבר חיים בעיר מחולקת. חלוקה שלמעשה היא חד סיטרית בלבד, כי הם יכולים להכנס חופשי לשכונתנו לקנות בחנויות שלנו, להכנס חופשי לבנק השכונתי שלנו (תרחק נפשו של כל בר דעת בכל תחילת חודש, שבו שכנינו צובאים בהמוניהם על הבנק לקבל את כספי הביטוח הלאומי שלהם, או העברות תשלומים מהרשות למשפחות השאהידים).
והם מגיעים חופשי חופשי בהמוניהם לסניף הדואר השכונתי שלנו להעברת בעלות על מכוניות ישנות שהם מחליפים כמו גרביים. בסניף השכונתי שלנו אם התור שלך מסתכם בפחות מעשרים דקות - בר מזל אתה. והם לא מגיעים רק לבד. על פי רוב עם האישה וחמולת ילדים, כאילו ישיבה בתור בדואר בילוי משפחתי הוא. אז הם יכולים לעשות כל זאת חופשי ולנסוע באוטובוסים שלנו (להם יש גם את המיניבוסים שלהם) וברכבת הקלה שלנו, ובדרך לדקור יהודים במברג, או בסכין. והם יכולים לנסוע חופשי בשכונה שלנו עם המכוניות שלהם ובדרך לדרוס איזו אמא עם תינוקת בעגלה. אנחנו לא יכולים לבקר בהר הבית, ומי מונע מהם להכנס לבית כנסת בשכונה שלנו ולדקור או לירות באנשים? גם זה כבר היה. מסתובב אצלם הרבה מאוד נשק חם שאת הדיו אנחנו שומעים בחתונות הקולניות שלהם, והמשטרה ומשמר הגבול מניחים להם לנפשם, כי חוששים להכנס אל הכפר, שמספר בתיו ללא רשיון כבר פי עשר לפחות מזה שהיה לפני חמש עשרה שנה, כשעברנו לשכונה היהודית שלנו שממול, שניצבת כבר כ-47 שנים.
אז ראשית, צריך להודות - ירושלים המאוחדת היא מאוחדת כמעט רק על הנייר. וגם על הנייר היא כבר אינה מאוחדת. נכנסתי לאתר הוויט פייג'ס כדי לחפש זהות של מי עומד מאחרי מספר טלפון מסויים. חיפוש המכונה 'חיפוש מהופך'. ולאחר שסיימתי, בדקתי בסקרנות מי עומד מאחרי מספר הטלפון שלי בבית. וזה מה שעלה בחיפוש:
אז כפי שאתם רואים - את הזהות שלי הם דווקא שומרים בסוד, אם כי אגב מוקפצת מייד הודעה שניתן לקבל את זהות בעל המספר תמורת תשלום. הרי סודיות בימינו כבר מוכרים בכסף. אבל התבוננו עוד מה רשום לגבי ביתי, מקום מגורי בבירת העם היהודי - על פי הוויט פיג'ס העולמית העיר כבר חולקה, ואני גר בפלסטין. רק לציין שהשטח שעליו אני גר היה מקסימום שטח הפקר בין שני חלקי ירושלים, שעל פי החלוקה של האו"ם בכלל אמורה היתה להיות בינלאומית. אז באיזו זכות נדיבות הלב העולמית הזו להעניק לפלסטינאים שטח שלפני מלחמת ששת הימים גרו שם רק שדים?גבעת השדים קראו לשכונה שלי, עד שנוכחו לדעת שאם השדים לא פוגעים ביהודים - יהיו הם השדים שלהם. ושיעז איזשהו ימני לומר משהו על זה. כי בשכונה שלנו ברחו כל הימנים הגיבורים ומכרו את בתיהם למשפחות ערביות תמורת שלמונים מכובדים. ומי נשאר להגן נגד 'הכיבוש הפלסטיני' של השכונה שלנו - הם אנשי הסססמול הבזויים והפחדנים.
ואני עוד זוכר שבצעירותי עלינו חופשי חופשי להר הבית, עם כל אורח שהגיע מחו"ל. ולאחר ביקור בכותל, עלינו חופשי חופשי להר הבית, חולפים על פני שומר הווקף שניצב ליד פישפש קטן ופעמנו לאל אקצה. בפתח משילים את נעלינו מכפות רגלנו במבואה ונכנסים למסגד - בנוכחות מתפללים. אז תגידו, מי כאן הפר את הסטטוס קוו?
האנתיפדה השלישית שבפתח היא האמ-אמא של של הג'יהאד. כן אני יודע, יש מומחים המתעקשים שזו לא אינתיפדה. כבר שמענו על המומחים הצבאיים האלו שלמשל יום לפני מלחמת המפרץ הראשונה טענו שסאדם חוסיין לא ישלח אפילו טיל אחד - כי צבא יצחק שמיר מטיל מורא איום עליו ויודע הוא שלא יחייה אפילו יום אחד לאחר שישלח את הטיל הראשון, כי נפרק לו את הצורה. ואנחנו ביתנו הפך לאכסניה לכל תושבי המרכז וחיפה המבוהלים שנזכרו פתאום שאנחנו חברים שלהם.
יש לי עוד הרבה דברים לומר. יותר מדי. אבל כבר דיברתי כאן מספיק, ובמילא התקשורת והפוליטיקאים (על כל רובדיהם) מברברים ללא הכרה ואף אחד גם במילא לא שואל את דעתי. אסיים רק בכך שלאחר שביבי קרא כבר לכל נושאי האקדחים להסתובב איתם ברחובות, אני כבר לא יודע ממה יותר לפחד - מפגע של מחבל פלסטיני מטורף, או מכדור תועה של אקדוחני רחוב (משל המערב הפרוע), או אפילו של מקצועני משמר הגבול. אבל ביבי שלנו כהרגלו מגמגם - יום אחד קורא לשלוף אקדחים ולמחרת קורא בקול ענות חלושה שאל לאזרחים לקחת את החוק לידיים.
ושלא תבינו לא נכון, גם אני חושב שצריך לירות בכל מחבל בעת פעולת רצח ובדרך לרצח הבא. אני גם חושב שצריך להרוס בתי משפחותיהם ללא ניהול משפטי של עשר שנים. אני חושב גם שצריך לשלול מהמשפחות כספי ביטוח לאומי ולעקל חשבונות בנק - כפי שעושים בבריטניה למשפחות טרוריסטים. רק חבל שעל מחבל רוצח יהודי עם סכין ודם על הידיים, שרצח נערה בת שש עשרה והיה באמוק בדרך לרצוח עוד אנשים - לא ירו בו פ בעת מעשיו כשהוא מוקף בסוללת שוטרים. חבל רק גם שלא הורסים בתי מחבלים יהודים שרוצחים משפחה ערבית או ששורפים חי נער ערבי ביער. חבל שקיימת הבחנה בין מטורפים אידיאולוגים ערבים ליהודים. על חוקי גזענות כבר דיברנו?
גם הגבול עם עזה מתחמם - יהיה מעניין. ובינתיים אני מעלה פוסט זה, כשברקע קולות מסוקים חגים וסירנות של כוחות ההצלה כבר מחרידות את השקט כבר כמחציתה שעה. אני רק רוצה לקוות, בבקשה, שהשתיקה על כך באמצעי התקשורת היא אינה רק הפתיח לברברת שתגיע עוד מעט על פרץ האלימות הבא.