I am hated for loving I am hated for loving Anonymous call, a poison pen A brick in the small of the back again I still don't belong To anyone - I am mine
And I am hated for loving I am haunted for wanting
ויש לו עוד שיר, לא ממש לגמרי רלוונטי לכאן מלבד בעיקר הכותרת. אבל אני אוהב את השיר, כי זה שיר יפה:
ָ***
אני מקדיש את הפוסט הזה לידידי טליק, שבאופן מדהים קראתי את הפוסט הזה שלו, מיד לאחר שסיימתי את כתיבת הפוסט הזה. התכוונתי לשחרר את הפוסט הזה בהזדמנות אחרת בעתיד, כי לצערי אני שומר בבטן דברים זמן רב עד שמשחרר. אבל פוסט השבת של טליק שיחרר את הפוסט הזה עכשיו.
שבת שלום ואאחל לכולכם חג שמח, כי יתכן ולא אכתוב פוסט נוסף לפני החג. כידוע, לא יודע אם אחזיק מעמד ואכתוב רק לאחר החג. אז ליתר ביטחון - חג שמח.
בכלל לא התכוונתי לכתוב את הסיפור הזה. אבל כמעט בדקה התשעים הגיתי בהבזק של רגע את הרעיון לסיפור והקדשתי כשעה מחיי לכתוב אותו. הרי הוא לפניכם
(ב-693 מילים):
בחירה קשה
בני התקשר אלי. "מירי ואני החלטנו להביא ילד לעולם. בוא בבקשה למכון הגנטי בהדסה, אנחנו מחכים לך שם". עולמי חשך עלי. האם יש להם בעיה גנטית? "שיהיה במזל טוב, אבל מדוע אתם זקוקים שאגיע בדחיפות"? שאלתי. " אנא בוא בבקשה, נסביר לך שם", נשמע קולו מעבר לקו. אמרתי לו שאני כבר יוצא ולבי פועם בטרוף.
הגעתי למכון הגנטי. בני הכניס אותי לחדר מעבדה עם קירות חרסינה ירוקה. מירי כבר ישבה שם על כסא. "מה קורה שאלתי בחרדה"? ובני משיב "לא, אל תדאג, לא קרה דבר. מירי ואני החלטנו שאנחנו רוצים ילד או ילדה, אבל לא רוצים להשאיר זאת בידי הגורל. החלטנו ללכת על הפריה חוץ גופית לאחר סלקציה באבחון טרום השרשה". אני מדען, לא הייתי צריך הסבר נוסף. הם רוצים להפרות ביציות במבחנה ולאבחן גנטית עוברים בני שמונה תאים, כדי לבחור את המתאים להם ביותר. הם רוצים את העובר המושלם, הנקי מפגמים גנטיים, ובעל התכונות הטובות ביותר.
"לשם מה הכנסתם אותי לזה? אתם רוצים שאני אבחר לכם את הנכד שלי"? בני לא ענה והוציא מהאינקובאטור שמונה צלחות מעבדה ממוספרות, הניח אותן מתחת למערכת המיקרוסקופ ואמר: "בכל צלחת יש עובר אחד זעיר מהביציות שהוצאנו ממירי ושהופרו במבחנה בתאי הזרע שלי. עכשיו רק צריך לבחור איזה מהם הרופא יחדיר לרחם של מירי, כדי שתלד את התינוק שאנחנו הכי רוצים".
לא הספקתי להביע את הסתייגותי החריפה מהעניין, והנה הבן מקיש על מקלדת המחשב ומערכת לייזר הקרינה הולוגרמות תלת-מימדיות של שבעה תינוקות בני יומם במרכז החדר. הם נראו כל כך מתוקים ואמיתיים. לא יכולתי שלא להתרגש. "אתה רואה, כבר אנחנו יודעים שעובר אחד לא ישרוד את ההיריון. הוא חלש מדי וכנראה בעל פגם גנטי" – אמר הבן. היה זה עובר מספר B2. התבוננתי בשבעת התינוקות בחרדה ואמרתי " האם אתם מצפים שאני אבחר אחד מבין התינוקות החמודים האלה ונמית את השאר"?
בני לא השיב והקיש פעם נוספת על מקלדת המחשב. B2 הושמד ובמרכז החדר הופיעו שישה ילדים בני חמש. אחד לא שרד, היה זה עובר B7. פגם גנטי גרם לו ללקות בסרטן הדם והוא נפטר טרם הגיע לגיל חמש. ילד חמוד אחד מבין השישה פנה אלי בחיוך שובה לב " סבא, אני אוהב אותך". זה היה הילד מעובר B5. הוא כבש את לבי. זינקתי אליו לחבקו, אך חיבקתי את האוויר באכזבה. זו הייתה רק הולוגרמה.
בני הקיש שוב על המקלדת ושישה נערים ונערות בני חמש עשרה ניצבו במרכז החדר. חלקם עם חצ'קונים על הפנים. אחת ג'ינג'ית עטורה בפירסינגים בגבה, באוזן, בלשון ובטבור. היה לה נזם באף וכמה קעקועים גדולים פזורים בגופה. הייתה זו עובר B3. "אותה אנחנו לא רוצים, נכון מירי"? והבן מחק את קיומה מהמחשב ומהמציאות. "נו, כבר שללנו שלושה עוברים. איזה מזל שאנחנו לא צריכים לעבור את זה באמת" – אמרה מירי.
ישבתי, כולי מזועזע ממה שקורה כאן. רציתי לקום ולברוח, אבל הסקרנות לא נתנה לי. בני הקיש פעם נוספת על המקלדת. שתי בחורות ושני בחורים נאים ניצבו בחדר. הם אחרי שחרור מצה"ל. עובר B8 כבר לא היה ביניהם. המחשב ציין שהוא היה טיפוס של גיבור מתנדב ללא תקנה בסיטואציות שאף אחד אינו מעז. "שמע", אומר הבן "איזה מזל, כיצד היינו עומדים בפני השכול"? והקיש משהו על המקלדת שהשמידה אותו.
הבן הקיש שנית על המקלדת. חמש שנים נוספות חלפו. חמש הולוגרמות הופיעו בחדר. הן כללו את עובר B5 כשהוא מחובק עם בן זוגו. היה זה הקטן שכבש את ליבי בגיל חמש. "אנחנו לא רוצים אותו, נכון מירי? אנחנו רוצים נכדים, דור המשך". כמעט לחץ על מקש ההשמדה ואני צעקתי " אל תשמידו אותו. חכו ונראה מה יקרה לאחרים שנותרו".
הקשה נוספת על המקלדת ועובר B1 שוכבת על ערש דווי, כולה עור ועצמות, פניה חיוורות, מחוברת לשקית אינפוזיה עם כימותרפיה. עובר B4 מאושפזת בשלוותה בפעם החמישית לאחר ניסיונות התאבדות קודמים. עובר B6 מרותק למיטתו משותק בכל גופו, מחובר למכשיר הנשמה. הוא חלה במחלת ניוון שרירים. "חייבים לחסוך להם ולנו את הסבל", אמרה מירי. שלוש הקשות של בני על המקלדת הביאו לקיצם של שלושה עוברים.
נותר רק עובר B5, שהוריו לא רצו בו אך הצלתי אותו מהשמדה. עכשיו אני לחצתי על מקש במקלדת. חמש שנים חלפו, B5 ובן זוגו אוחזים מאושרים בתינוק חמוד שהם אימצו.
קמתי מכיסאי תשוש ורועד ואמרתי לבני וזוגתו "הבחירה נעשתה, הלא כן? אין אתם זקוקים לי עוד" וכשהתבוננתי לעברם נדהמתי. עמד לפני זוג בגיל העמידה. מיהרתי והבטתי המום ובתדהמה במראה שממול. לעיניי השתקף ישיש שפוף אוחז ברעד במקל הליכה. זו לא הייתה הולוגרמה, זה הייתי אני.
***
דרך אגב, ללא קשר לתחרות הכתיבה. מה אתם הייתם עושים?
למרות שהפוסטים האחרונים בנושאי אוכל ובריאות קצרו הצלחה ברייטינג, אני מתעקש להמשיך לכתוב גם על נושאים אחרים. אבל מצא חן בעיניי לשנות מידי פעם את הקטגוריות של הבלוג לפי הצורך. נו, זה לפחות טוב יותר מבלוגרים בשנות החמישים שנשארו תקועים בקטגורית שלושים פלוס. או מבלוגים שמקטלגים עצמם בקטגורית מדע והפוסטים שלהם עוסקים ברומנים ובדכאונות שלהם. נכון?
ובכלל הבלוג הזה נכנס החודש לראשונה לתחתית רשימת הפעילים המיוחסת. אמרו לי שבלוגים שנכנסים לרשימה - נשארים ברשימה הזו לפחות חודש, אבל הבלוג היה שם זנב לאריות רק מספר ימים בודדים ועף משם, ודווקא בדיוק שפוסט אחד הגיע למומלצים ורבו הצפיות. אין ספק שלהיות בפעילים מביא עוד קוראים. לא יודע אם כל הנכנסים מתוך סקרנות אכן קוראים ולא יוצאים מיד לאחר שני המשפטים הראשונים, אך אכן נרשמות כניסות. נוכחתי בכך בלוח הסטטיסטיקה. נו טוב, נראה שאמשיך להיות בין השועלים. לא נורא, יש גם שועלים מצויינים שאני קורא בישרא.
ולגבי תזונה, בישול ובריאות - אני בודק התכנות/ביקוש לפרסם כאן פינה קבועה במסגרת הקמת מועדון תזונה ייחודית. לפרטים כאן.
***
לעיתים אני חושב כי בהבנת תהליכי החיים והטכנולוגיות המתפתחות כיום בצעדי ענק בהנדסה הגנטית וברפואה, אנחנו כמעט נמצאים במקומו של אלוהים - אבל באמונות ובתפיסות החברתיות שלנו את הקידמה אנחנו עדיין נמצאים בימי הביניים. בהתאם, גם החוק מפגר אחר קצב הקידמה.
למשל, התפתחות הידע והיכולת להשתמש בתאי גזע עובריים לרפואה שיקומית טומן בחובו עתיד שבו הרפואה תוכל להאריך באופן משמעותי את חיינו ובעיקר את איכות חיינו. אבל אותה טכנולוגיה עשוייה לשמש גם לשיבוט (שכפול) בני אדם - מעשה בריאה שבעבר היה שמור לאלוהים בלבד.
המוסר בשימושים האלה של הקידמה הטכנולוגית שנוי במחלוקת ציבורית, שבחלקה הגדול נובעת מחוסר הבנה וידע של הציבור הרחב ליכולת ולנעשה בעולם המדע. מצד אחד קיימת ההתלהבות של הפיכת מה שהיה מוגדר בעבר כמדע הבדיוני למדע אמיתי בהחלט, ומצד שני קיימים השמרנות והפחד.
בהתאם גם החוק הבינלאומי שנוי במחלוקת. כך למשל החוק לגבי השימוש בתאי גזע נתון בעולם במחלוקת מהותית:
מצד אחד יש מדינות עולם שלישי ומדינות רודניות שבהן החוק פרוץ לחלוטין. בהן ניתן לעשות הכל בתאי גזע, כולל "בריאת אדם חדש" והשבחתו בהתאם לפרשנות של היוצר.
מצד שני, במדינות אירופה שמרביתן קתוליות - העיסוק השימושי בתאי גזע עובריים אסור לחלוטין וכעת הנושא נדון בבית המשפט של מדינות האיחוד האירופאי, בהקשר של אישור פטנטים בינלאומיים בתחום. המשפט הזה כנראה יארך שנים. בינתיים לא ניתן לרשום פטנטים הקשורים בשימוש תאי גזע עובריים במדינות אירופה.
באמריקה העיסוק בתאי גזע עובריים אסור במוסדות מדע פדראליים אבל מותר על ידי מוסדות וחברות פרטיות שאינם מקבלים מימון מהמדינה.
בישראל החוק מבוסס על ההלכה הקובעת שעובר אינו יישות משפטית אלא רק לאחר 40 יום מההפריה, ולכן השימוש בתאי גזע מעובר צעיר יותר מותרת.
לכן על פי החוק בישראל מותר לעשות את זה:
אבל לא את זה:
בשל המגבלות החוקיות שבעיסוק בתאי גזע עובריים בחלק ניכר ממדינות העולם, חלה האטה בשימוש בהם. אבל בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה חדשה שבה ניתן להפוך תאי עור של כל אחד מאתנו לתאי גזע, על ידי החדרה של 4 גנים בשיטה קלה יחסית. תאי הגזע המתקבלים מכונים "תאי גזע מושרים"
(induced pluripotent stem cells) והם מתנהגים כמו תאי גזע עובריים.
ג'ורג' בוש שהיה ממתנגדי המחקר בתאי גזע עובריים טען שתאי הגזע המושרים פתרו את בעיות האתיקה של השימוש בתאי הגזע העובריים. אך האם אכן כך? האמת שכאן יש בעיות אתיות לא מעטות. בין השאר בכך שכל תלמיד מחקר בביולוגיה יכול כעת להפוך תאים מעורו או כאלה שמגרד מהחיך - לתאי גזע ולעשות בהם כל שימוש. ובעיסוק בהם, אין חוק ואין מצפצף. ומה יקרה אם אדם יעשה בזה שימוש לשכפל את עצמו?
על כך כבר אמר ראסל הפילוסוף (כן, זה שהגה את משל קנקן התה) את הדברים הבאים:
וזה נכון לא רק למדע הביולוגיה והרפואה, אלא גם לכל ההמצאות הטכנולוגיות בכל התחומים.
***
נמשכת ההרשמה למועדון תזונת THE ZONE - תזונה שאינה דיאטת רזון, אלא שיטת אכילה הטובה הן להרזיה נטולת סבל והן גם לאלה שרוצים להיות בשיא הכושר הגופני והמנטלי. לפרטים כאן.
מדוע כדאי להירשם? אמנם כולם יוכלו לקרוא את מה שיפורסם בבלוג, אך חומרים נוספים כמו טבלאות, מתכונים וטיפים ישלחו במייל רק למנויים שנרשמו למועדון. בנוסף נעביר חומרים במייל בין החברים ברשימת התפוצה. אמנם אפשר יהיה להרשם כמנויים בכל עת, אבל יקשה עלי לשלוח באופן פרטי חומרים שכבר נשלחו בעבר למנויים.
מגיע זוג מישוב נידח בצפון לרופא באחד מבתי החולים במרכז. יש להם שבע בנות. הם שמעו שבבית החולים יוכלו סופסוף להביא בן לעולם בשיטה הנקראת PGD , או איבחון טרום השרשה.
מין הילוד נקבע על ידי האב. אם הביצית הופרתה על ידי תא זרע נושא כרומוזום X הרי שתיוולד בת. אם הופרתה על ידי תא זרע נושא כרומוזום Y, הרי יוולד בן. באופן תאורטי הסיכוי ללידת בנים שווה לסיכוי ללידת בנות. אבל למעשה אנחנו יודעים על משפחות מרובות בנים לעומת משפחות מרובות בנות.
אין כל בסיס בשיטות המפוקפקות להעלות את הסיכוי ללידת מין מסויים על ידי כל מיני לחשים, כשפים, קמעות ועצות סבתא כמו לא להשתין לפני קיום יחסי מין אם רוצים שיוולד בן וכדומה. הרופאים אינם מכירים סוד בדוק שכזה. לא באבא סאלי ולא הרנטגן.
אין זה נכון שאפשר גם להפריד בין תאי זרע מסוג X לבין תאי זרע מסוג Y באופן מהימן במעבדה ולבצע אחר כך הפריה מלאכותית. למעט אולי מעבדה אחת בארה"ב שבה מפרידים הין שני סוגי הזרע על ידי קישורם לכדוריות מגנטיות זעירות ותאי הזרע מסוג אחד שוקעים יותר מהר מהסוג השני. בשיטה ביקרה הזו הסיכוי ללידת בת הוא 90% לעומת סיכוי של לידת בן 70% וזה גבוה יותר מהסיכוי הרגיל שהוא 50%.
אז האם ישנה אפשרות אחרת של 100% לידת בן או בת לפי הזמנה. התשובה היא כן.
השיטה היא אפשרות הפריית מבחנה וגידול העוברים באינקובטור. בשלב שהעוברים התחלקו ל-8 תאים, ניתן להפריד תא אחת בעזרת מיקרומניפולציה, שבה מפרידים בעזרת מחט מיקרוסקופית עדינה תא אחד מהעובר. מהתא הזה מבודדים במעבדה DNA ובשיטת מיקרו מולקולרית מאפיינים את מין התא.
כעת ניתן להשתיל לרחם האישה את העובר(ים) מהמין הרצוי. כמה עולה פרוצדורה כזו? בארה"ב 30,000 דולר. בארץ כנ"ל אבל בשקלים. האם פרוצדורה כזו ממומנת על ידי סל הבריאות? התשובה היא כן, אבל למיקרים שבמשפחה מפוצה מחלה גנטית הקשורה במין, כמו המופיליה למשל. האם ניתן לבצע את הפרוצדורה הזו סתם בגלל רמון ההורים בוולד ממין מסויים? התשובה היא לא אלא במיקרים מעטים מאוד מסויימים. בפרוטוקולים של משרד הבריאות יש כללים ותנאים הפרוסים על כעשרה עמודים, באופן מפולפל שאפילו אינו מובן לרופאים. זה טיפוסי להרבה מיקרים אחרים.
אז מה עושים? כרגיל בארצנו, כאשר לא יודעים כיצד להתייחס למקרה ולתקנונים, מביאים את העניין לדיון בוועדות. כל מקרה כזה מובא לוועדת אתיקה של בית החולים והיא מאשרת או לא מאשרת את הפרוצדורה.
אז נחזור לאותו זוג בעל שבע בנות שהגיע לרופא בבית החולים. הוא סיפר לרופא שכולם צוחקים ממנו שהוא אבו אל בנאת ולא יכול להביא בנים. זוגתו מספרת שהחיים בבית אינם חיים והוא מאיים עליה שאם בהריון הבא לא תביא לו בן, הוא יעזוב אותה ואת הבנות. משפחה פרימיטיבית טיפוסית. הרופא הסביר להם שהוא צריך להביא את המקרה שלהם לוועדת אתיקה. הוא הוסיף ואמר שב-99.9 מהמיקרים שהדרישה ללידת מין מסויים אינה קשורה בסיכויים למחלה גנטית - הוועדה לא מאשרת פרוצדורה של אבחון טרום השרשה של מין העובר.
ומה הוועדה החליטה במקרה זה? הוועדה אישרה. מה היה הטיעון של וועדת האתיקה? "שבעיקבות הפרוצדורה - לזוג יוולד תינוק שהם ירצו אותו". החלטה חריגה בהחלט. בדרך כלל הוועדות האלה אינן מאשרות (אפילו שהזוג מוכן לשלם באופן פרטי). במקרה כזה המקרה מועבר לערעור לוועדה במשרד הבריאות, אך מטבע הדברים שם הדיון תקוע למשך שנים.
ומה קורה בעולם? אתם יודעים וודאי שבסין מותר להביא רק ילד(או ילדה) לעולם. לכן מרבית הסינים רוצים שיהיה זה בן שימשיך את שמם. אז האם הפרוצדורה של איבחון מין העובר לפני השרשה מותר? באופן קטגורי אסור על פי החוק. אך עושים זאת גם עושים.
ומה קורה בארה"ב? שם מותר כל דבר שאפשר לרגוש בכסף ובתנאי שזה לא מפריע לשכנים. אם זה לא נוגע לאחרים, הם מאוד ליברלים. תשלמו 30,000 דולר ותקבלו בן אובת לפי בקשתכם. בארה"ב אם הזוג הוא בעל יכולת, לא יקראו לאבא אבו אל בנאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
