לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 13

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

יש תרופה, אבל לא בשבילך


 בפוסט הזה אתאר לכם סיפור אמיתי על הטימטום והאבסורד של קופת חולים כללית, בסרובה לממן תרופה הכרחית. אמנם זו לא תרופה מצילת חיים, אבל בלעדיה החיים בזבל. מגוחך שאת התרופה אתם יכולים לקבל אם חליתם במחלה א' אבל לא אם התאכזר עליכם גורלכם וחליתם רחמנא לצלן במחלה ב' - שלשתיהן יעילה אותה תרופה. כן, בגלל המדיניות  ה"מושכלת" של משרד הבריאות בקביעת סל התרופות.

 בפוסט הזה אראה לכם כמה מגוחך לאשר תרופה לעשרות אלפים, אבל כמה עשרות בודדים - יכולים לקבל את התרופה רק בתשלום מלא של מאות שקלים בחודש. אך את האבסורד הגדול עדיין לא שמעתם : אם חליתם במחלה זו, צה"ל רוצה לגייס אתכם ויממן לכם את התרופה במשך כל שרותכם הצבאי. אבל ביום שבו תשתחררו, כל קופות החולים ילחמו כדי שתצטרפו אליהן, אבל לתרופה הזו הם יגידו נייט!

 



 

 

אספר כאן על נערה יפיפיה ומוכשרת, שבגיל 17 מגלה שידיה מתחילות לרעוד. היא עומדת לפני בחינות הבגרות, מתקשה לכתוב בכתב יד יציב. חבריה לכיתה חייבים במקרה הטוב לשאול למה? ובדרך כלל לגחך בפניה, או מאחורי גבה. 

 

הנערה הזו עוברת סידרת בדיקות רפואיות ארוכה ומפרכת (כולל ביופסיה מהכבד שנשלחה לבדיקה בחו"ל), ששללה מחלה גנטית מסוימת. אציין רק שחלק מהבדיקות הרפואיות לא היו כלולות בסל הבריאות, אך מזל שלהוריה יש חברים באחד מבתי החולים ושהאמא של הנערה (שהיא מנהלת מעבדת מחקר) למדה וערכה בעצמה בדיקות גנטיות מורכבות במעבדתה - בדיקות שאילו היו נערכות בקופת חולים, היו נותנות מידע חלקי בלבד ועולות אלפי שקלים - כי אינן כלולות בסל הבריאות.

 



  

בלחץ ההורים והקשרים שיש להם, לאחר חצי שנה של בדיקות, נערכה ועדה רפואית של נוירולוגים שקבעו שלבחורה תסמין גנטי אחר, קל יותר, הנקרא בקיצור ET. הועדה הודיעה לבחורה שאין למעשה טיפול יעיל לרעד. בעצם יש שתי אפשרויות - האחת שלוותה בקריצת עין של הרופאים, היא לשתות אלכוהול (שממתן את הרעידות).

האפשרות השניה היא לקחת כדורי דרלין כל 4 שעות.

   

 דרלין שייכת למשפחת התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, מחלות לב והפרעות קצב לב (כמו דופק מהיר). ברור שלקיחה מתמדת של התרופה לבחורה צעירה עם לחץ דם ודופק תקינים, מסוכנת - אך את התרופה הזו מממנת קופת חולים כללית ולמעשה הבחורה קבלה מרשם לתרופה הזו לכל החיים. כמה ציני.

  

הורי הבחורה, שמבינים את תופעות הלוואי החמורות של התרופה, מבררים ופונים באופן פרטי לנוירולוג מומחה באיכילוב. הנוירולוג הזה מומחה ארצי  לתסמין ה-ET, עורך לה בדיקה נוספת ואומר שבתסמין הנדיר שלה, חולים רק כ-60 אנשים בכל הארץ.

  

עוד קובע הנוירולוג המומחה שיש תרופה יעילה מאד, שיש לקחת ולעלות את המינון שלה בהדרגה, עד שהגוף מסתגל. לתרופה הזו קוראים טופמקס.

 

למעשה, טופמקס היא תרופה לטיפול נגד מחלת הנפילה (אפילפסיה). אבל היא יעילה מאד גם ל-ET. במחלת הנפילה, קופת החולים דווקא מממנת את התרופה לעשרות אלפי חולים, אך כיוון שהיא יקרה - בקופות החולים נמנעים מלאשר אותה למחלות אחרות  ומערימים קשיים רבים. מחיר של טיפול פרטי בטופמקס, במינון הדרוש לבחורה הצעירה שלנו, הוא כ- 800 שקלים בחודש, וכיוון שמדובר בטיפול לכל החיים, יש להביא בחשבון את ההוצאה הכספית הזו.

 

 

הבחורה שאינה עובדת, אינה יכולה לממן את התרופה ועושה זאת בעזרת הוריה.

 

הצבא שהמתין בסבלנות עד לסיום סדרת הבדיקות, מקבל את חוות דעתו של המומחה שקובע כי בעזרת טופמקס, הבחורה (אינה יכולה אולי למלצר), אבל מתפקדת כמעט רגיל בעזרת שימוש קבוע בטופמקס.

 

 

צה"ל החליט שהוא מאד מעוניין שהבחורה תשרת, קבע לה פרופיל 45 ואישור לספק לה את הטופמקס לכל תקופת שרותה הצבאי. הבחורה, חדורת מוטיבציה, מתגייסת לצבא ומתנדבת לשרות משמעותי ביחידה קרבית רחוקה מהבית.

 

 

הכל טוב ויפה, עד שהחיילת משתחררת משירות מלא ואפילו מוצבת לשרות מילואים פעיל (2-3 ימים כל שלושה חודשים). המדינה (משרד הביטחון) מממנת את התרופה בשירות צבאי, אך אותה המדינה (משרד הבריאות וקופת החולים) לא מוכנה לממן את התרופה באזרחות, במסגרת כל סוגי ביטוחי הבריאות.

 

 

נשמע אבסורד אבל גם מעשה חלם. עשרות אלפי חולים במחלת הנפילה זוכים לתרופה במסגרת סל הבריאות, אבל חולי ET - שישים חולים בלבד - מסורבים.

 



 

 

הבחורה הגישה בקשה לועדת חריגים של קופת חולים כללית, תוך הדגשה שקיבלה את התרופה חינם בצה"ל. הועדה סירבה לאשר את התרופה. גם קופת חולים מכבי רצתה לבטח את החיילת, אך לא לממן את התרופה.

 

החיילת המשוחררת, שהיא כעת סטודנטית, אינה יכולה לממן את התרופה. היא גם לא יכולה למלצר ולעשות עבודות דחק אחרות. מי שמממן את התרופה הם הוריה. וכי יתנו לה לשבת בבית ולהכנס לדיכאון? דרך אגב, מעשה חלם,  טיפולים פסיכיאטרים יקרים מאוד - דווקא ממומנים על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות.

 

 

מה, יתנו לה ההורים להשתגע במימון המדינה וקופת החולים?

 

 

בימים אלה, מתכוונים הוריה של הבחורה, להגיש תביעה יצוגית נגד קופת החולים ומשרד הבריאות. הם מאמינים שהמערכת המשפטית תשים קץ לפארסה הזאת.

 

מה דעתכם?

 

 

לבסוף אצרף שתי תמונות - כי טובה תמונה מאלף מילים.

 



 

 



  

  

הערת עריכה:

את הפוסט הזה כתבתי בהשראת המקרה של טליק ,שקיבל אישור לאישפוז עבור טיפול, אבל לא עבור התרופה הדרושה לטיפול.

 

 

 

עוד על מעללי קופות החולים: כיצד עובדים עליכם במחיר התרופות, אכתוב בפעם אחרת. כדאי לעקוב. למנויים תשלח הודעה כרגיל עם פירסום הפוסט ואחרים.

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 30/4/2012 20:55   בקטגוריות צדק חברתי, בריאות, חברה, חומר למחשבה, חוק ומשפט, מוסר, פילוסופיה, תרבות, ביקורת, צבא, סל התרופות, משרד הבריאות, קופת חולים כללית, טופמקס  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-7/5/2012 19:49
 



נזכור או יזכור?


 

נזכור או יזכור

 

קיומו של האל לרבים הוא אקסיומה.

קיומו - גם המדען המאמין לא הוכיח.

את אי-קיומו - שולל הוא בשם אי-ההוכחה.

בשם האמונה.

  

אז אם נניח שהוא קיים,

את ברואיו ומעשיהם הוא וודאי זכר, זוכר ויזכור,

עם תפילותינו ובלעדיהן.

כי הוא היה והוא הווה ויהיה לתפארה.

ואנחנו, בני חלוף שוכחים ונשכחים.

לכן במצבה, בשיר ובסיפור נזכור.

 

ואם נניח שהוא אינו קיים,

רק בשביל הלוגיקה כמובן.

אזי הוא לא זכר, לא זוכר ולא יזכור.

לכן את גיבורינו רק לנו יש צורך להזכיר.

בין כך או בין כך הוא - הנזכור?

 



 

 

את זה כתבתי בהשראת מחזה שראיתי, שמועלה על ידי תאטרון החאן בירושלים. ההצגה הזו עוסקת בעימות שבין אנשי היזכור לבין אנשי הנזכור. שם ההצגה: "הנון של ראש עירית ירושלים".



 

 

"המחזה מתרחש בירושלים לפני מלחמת ששת הימים. אב שכול, אדם דתי, נאבק בראש העיר החילוני של ירושלים על הכתובת שתיחקק על מציבת הזיכרון לחללי מלחמת השחרור. זהו מאבק על עקרונות ואמונות בין שני גיבורים, שנוגע בשרשי ההוויה הישראלית מראשיתה, והוא אקטואלי כידוע גם בימינו אלה". זוהי הצגה חזקה, משחק מעולה ומומלצת מאוד. 

 

קישורית לתוכניה הדיגיטלית: 

 

 http://khan.co.il/brochures/hanun-program/index.html#/1/

 

 

והרי שלושה קטעים מההצגה (כמה דקות.כדאי מאוד לצפות!):

 

 

קישורית: http://www.youtube.com/watch?v=esjPnVYZb6U

 

 

 

קישורית: http://www.youtube.com/watch?v=Lw1KURrOCrQ

 

 

 

קישורית: http://www.youtube.com/watch?v=6B4xlYbDW7Y

 

 

  

לב כולנו כואב יחד עם משפחות חללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.

ואנחנו נזכור!

 

נכתב על ידי קנקן התה , 24/4/2012 11:36   בקטגוריות יום הזיכרון לחללי צה"ל, אלוהים, אמונה, דת ומדינה, חברה, חומר למחשבה, ירושלים, לוגיקה, מנהגים, פילוסופיה, שירים שלי, תרבות  
הקטע משוייך לנושא החם: יום הזכרון לחללי צ&quot;הל ופעולות האיבה
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-1/5/2012 20:27
 



לא חשוב מה אתה עושה, חשוב מי הבוס שלך!


 

 

לפני מספר ימים הגעתי לפקולטה לרפואה, כדי להרצות בקורס שאני מלמד שם. נותרו עוד מספר דקות לפני תחילת השיעור ולכן התיישבתי על ספסל במדשאה, נהנה משמש אביבית נעימה. בעודי יושב, נעמדו לידי שלושה רופאים מנתחים (לפי הבגדים), שירדו להתרענן מעט. מהשיחה ביניהם התברר לי שהאחד הוא מנהל המחלקה, השני רופא בכיר והשלישי מתמחה בכיר (מעט לפני מבחן ההתמחות הסופי).

 

שואל מנהל המחלקה את המתמחה: " בעוד שלושה חודשים אתה מתחיל לימודי יסוד (מספר חודשי עבודת מחקר במסלול ההתמחות)".

המתמחה: "נכון".

מנהל המחלקה: "כבר יש לך מנחה?"

המתמחה: " כן. אצל רינה. אבל אני צריך להפגש איתה בשבוע הבא, כדי לסגור את הפרטים".

מנהל המחלקה: אתה יודע, יש כמה אפשרויות, אבל אתה כמובן תעשה אצל מי שאתה רוצה".

המתמחה: "כן"?

מנהל המחלקה: " יש כמה אפשרויות. קפוץ אלי לשיחה אם אתה רוצה. יש כמה אפשרויות".

המתמחה: "טוב, אבוא לדבר איתך".

מנהל המחלקה עוזב ועולה למחלקה.

לאחר לכתו מסנן הרופא הבכיר: " תעשה את מה שהוא רוצה!".

 

זה הזכיר לי משל ידוע, שמסתובב הרבה באינטרנט (לכן, לא יודע מה המקור לנתינת קרדיט):

 

 

          התזה של הארנב

 

יום אחד טייל השועל ביער ופגש ארנב היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת. "מה אתה כותב"? שאל השועל את הארנב.
"אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט שלי", ענה הארנב.
"מה נושא התזה?" התעניין השועל.
"שפנים טורפים שועלים". אמר הארנב ברצינות רבה.
השועל פרץ בצחוק פרוע ואמר לארנב: "זוהי תזה שטותית, הרי הכל יודעים שארנבים אוכלים גזר, הם לא טורפים שום דבר".
"אם אתה לא מאמין לי", אמר הארנב, "בוא, היכנס איתי למערה ואני אוכיח לך את התזה שלי".
נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר כשתי דקות יצא הארנב את המערה, ניגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.

 

לאחר זמן קצר הופיע זאב. "ארנב, מה זה אתה כותב?" שאל הזאב את הארנב".
"אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט שלי". ענה לו הארנב.
"ומה נושא התזה?" שאל הזאב. "שפנים טורפים זאבים". ענה הארנב.
הזאב התגלגל מצחוק ואמר לארנב: "התזה שלך מגוחכת, הרי הכל יודעים שארנבים לא טורפים שום דבר, זאבים הם טורפים".
"אם אתה רוצה לראות שהתזה שלי נכונה", אמר הארנב לזאב, "בוא, היכנס איתי למערה ואני אוכיח לך את התזה".
נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות.
לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.

 

 

עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב והארנב שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו והמשיך לכתוב.
הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לארנב ושאל אותו: "ארנב מה הסיפור שלך?"
ענה לו הארנב: "בוא היכנס למערה ותראה".
נכנסו השניים למערה. הצביע הארנב על אריה ענק שרבץ, עייף אך מרוצה.
"זה המנחה שלי".

אמר הארנב והוסיף:  "לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המנחה".

 

 

מוסר השכל:

 

א.     לא משנה מהו הנושא שאתם בוחרים לתזה שלכם.

ב.      האם משנים הנתונים שאתם אוספים ומשתמשים בהם?

ג.      מה שחשוב באמת , זה לא מהי התזה, אלא מי המנחה שלכם.

 

 

מה דעתכם: האם זה נכון רק לענייני תזות ומנחים? או האם זה נכון גם בתחומי חיים אחרים?

 

תוספת עריכה: ולמי ששייך לשוק הפרטי - האם בעל המאה אינו גם בעל הדעה? 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 23/4/2012 08:34   בקטגוריות תזה, מנחים, בעלי חיים, חברה, חומר למחשבה, מנהגים, סובייקטיביות, פילוסופיה, רפואה, תרבות, ביקורת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-29/4/2012 14:20
 



מי זוכר?


 

מערכת ישראבלוג מאתגרת אותנו לספר על רשימת המלאי שלנו ומציגה סידרה של שאלות. אז הרי התשובות שלי לשאלות:

 

כמה פעמים עברתם דירה? כל כך הרבה, מי זוכר? פעמיים בילדותי עם הוריי. בלימודי כסטודנט (8 שנים) עברתי דירה (חדר במעונות סטודנטים) פעמיים בשנה - בתחילת כל שנת לימודים ופעם נוספת בחופש הגדול, כדי לאפשר להנהלה לשפץ את  החדרים. עד לנסיעה לפוסט דוקטוראט בארה"ב עברתי שתי דירות שקניתי ובתקופת הפוסט בארה"ב (4 שנים) עברנו שתי דירות. לאחר שחזרנו לארץ, עברנו שוב שתי דירות ואני רוצה לקוות שמהבית האחרון שבו אנו גרים כבר מספר שנים, לא נעבור לעולם. בעצם אולי לעת זקנה, כשלא נצטרך כל כך הרבה חדרים וימאס לנו לשלם משכנתא לעירית ירושלים (ארנונה), בסכום של 1,300 ש"ח לחודש, או שנעבור לבית אבות.

 

כמה מכוניות היו לכם? כל כך הרבה מכוניות יד שניה, שכבר לא יכול לזכור. רק לפני כ-4 שנים קניתי מכונית חדשה, בפעם הראשונה. חושבים שמדענים ומרצים באוניברסיטה מסודרים, אבל פסיכולוגים, רופאי שיניים, עורכי דין ובהייטק - מרוויחים הרבה יותר.....

 

 כמה קשרים היו לכם עם בני /בנות זוג, כמה מהם היו רציניים? אני נשוי כבר יותר מ- 25 שנה! לא שואלים שאלות כאלה.

 

כמה חיות מחמד החזקתם? כרגע שני כלבים מקסימים וחוץ מזה לילדים היו פעם ארנב, שרקן ושני תוכים. ואני גידלתי עשרות דגי מחמד באקווריום - מי זוכר את מספרם המדוייק? 

 

מה יש לכם בבנק ? לא הרבה. לא שואלים שאלות כאלה!

 

כמה חברים יש לכם בפייסבוק? כמה עוקבים בטוויטר? אין לי אף חברים, כי אין לי טוויטר ופייסבוק. בעצם פתחתי חשבון פייסבוק לבלוג שלי לנסיון, ורק לפני כמה ימים (לא בשמי, אלא בכינוי קנקן התה, [email protected]). לא הודעתי לאף אחד, בנסיון לראות אם בכלל מישהו יפנה. בינתיים 0 חברים, כצפוי.

 

כמה זמן אתם בישרא? בערך שנה וחצי. 5 חודשים בבלוג שלי. בערך יותר מ- 50 פוסטים. למה בערך? אחרי 50 הפסקתי לספור והודעות- לא נחשב.

 6 פוסטים במומלצים.

 

אחרי 5 חודשים, 3 פוסטים חמים ברצף (אולי מפני שהם לא עוסקים במדע ופילוסופיה?).

 

בחלק נכבד מהזמן, הבלוג שלי עומד בראש רשימת הקטגוריה "מדע וטכנולוגיה" - כי אני כותב קצת יותר מהמעט שכותבים בקטגוריה הזו.

ברשימת הקטגוריה הזו רשומים כרגע 62 בלוגים - שרובם כבר לא פעילים מזמן, או בלוגים שהקשר שלהם למדע מקרי לחלוטין.

אה, כן. יש תקופות שהבלוג שלי רק שני ומטה ברשימה, כי במקום הראשון צץ איזה שהוא בלוג חדש, המפרסם פוסטים טכניים משעממים על מוצרים אלקטרוניים וכדומה. 

  

כמה מינויים בבלוג? 38 מינויים וקוראים קבועים. מקווה שהמספר יגדל.

 

כמה שנות לימוד יש לכם, כמה נשאר לכם?  24 שנות לימוד רשמיות ואני לא מפסיק ללמוד בכל יום.

 

כמה פעמים הייתם בחו"ל ובאיזה ארצות? כל כך הרבה, מי זוכר? לכל המקנאים בי, אני מוכן שיחליפו אותי בכל כך הרבה שעות טיסה מעצבנות ובעבודה בחו"ל.

 

 כמה תלמידים היו לי? מאות, אלפים - מי זוכר? את מרבית שמותיהם אין סיכוי שאני אזכור. אבל אני זוכר את הפרצופים של חלקם. כשאני פוגש את כל אלה שאומרים לי שלום ברחוב, אני כבר לא זוכר באיזו מסגרת הכרתי אותם והם נראים מאוכזבים. יש לי עוד בעייה - מכיוון ששיני הזמן לא כל כך שינו את תווי פני, מכירים אותי אנשים מבית הספר היסודי ואני, בושה וכלימה, לא מזהה את רובם (רק לאחר תזכורות).

 

כמה מאמרים וספרים כתבתי? אולי רק גוגל יכול לתת לי את התשובה. אבל למי יש סבלנות לספור בכ-60 דפים בגוגל?

 



 

 

אויש. נמאס לי כבר לספור.

.

נכתב על ידי קנקן התה , 21/4/2012 10:50   בקטגוריות שאלות ותשובות, בלוגיה, חברה, חומר למחשבה, חיי המדע שלי, סגנון חיים, פילוסופיה, תרבות  
הקטע משוייך לנושא החם: מלאי ומצאי
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-21/4/2012 14:25
 



יש שם ג'ונגל בחוץ


  

כתבתי מספר פוסטים שנוגעים לחוקי האבולוציה. אני מסרב לקרוא לממצאיו של דרווין תורת האבולוציה. כי תורה היא דבר שאפשר להאמין בו או לא, כפי שלגבי תורת ישראל, הברית החדשה, הקוראן, ועוד מרשימת הדתות - אפשר להאמין להם או לא. ואילו ממצאיו של דרווין היו  פתיח למחקר ענף בכל שיטות המחקר הביולוגיות. מחקר שהוכיח שכל יצור חי - מהחיידק ועד האדם - נתון לשני חוקי אבולוציה - חוקים ביולוגים: 

 

החוק הראשון הוא קיום שונות ביולוגית בין פרטים, בכל המינים (כולל האדם). השנות הזו הולכת ומתרחבת במנגנון של ארועי מוטציות אקראיות

והחוק השני הוא חוק הברירה הטבעית. לפי חוק זה המותאם ביותר -זה שמעמיד יותר צאצאים - הוא זה ששורד.

 

לכן טעות להתייחס לאבולוציה כתורה. האבולוציה היא חוקי הטבע - כמו חוקי הפיזיקה והכימיה. חוקי האבולוציה שרירים וקיימים. הם מכוננים יצירת מינים חדשים, כולל האדם. מינים חדשים נוצרים גם בימיינו, כמו בימים ימימה - לא יש מאין, אלא יש מיש.

 

כתבתי כבר על זה מספר פוסטים (ממצאים מדעיים- מכה מתחת לחגורה של תורות הגזע, רטרו אבולוציה -חזרה לימי הביניים,  האם אנחנו בדרך למין אדם חדש?,   חזון האדם החדש ) ולכן לא אמחזר.

 

והרי עוד על האבולוציה קריצה (הגירסה המוזיקלית):

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=ER9QNODxra4

 

 

 

השאלה האם מינים נכחדים, או חדשים נוצרים באופן מכוון, אינה קשורה כלל לחוקי האבולוציה. כלומר, השאלה אם האבולוציה מכוונת (למשל שינויים סביבתיים הנגרמים על ידי האדם עצמו, חור באוזון, או התחממות האטמוספרה, או מלחמה גרעינית), או  האם האבולוציה  אקראית (למשל, בשל נפילת מטאור על פני כדור הארץ, או בשל רעידת אדמה קטלנית) - היא שאלה שאינה קשורה כלל באופן ישיר ל"תורת" האבולוציה. הויכוח אם שינויים אקלימיים או שינויים מעשי ידי האדם מכוונים על ידי אלוהים או הקוסמוס  - הוא ויכוח תאולוגי, שאינו קשור כלל לחוקי האבולוציה.  

 

 

ומי שלא מקבל כי האדם לא נברא יש מאין וכי מוצאו מקוף קדום, חייב לקבל שהוא תוצר של גילוי עריות. מה חטא גדול יותר? לקבל את העובדות המדעיות הרבות המוכיחות את האבולוציה או גילוי עריות? ראו את זה: 

 

 

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=ArqjcyX-Nkc

 

 

אז לסיכום, מי שלא מקבלים את ההוכחות המדעיות לקיום האבולוציה של האדם (שהאדם נברא יש מיש ולא יש מאין), הסתכלו על עצמכם במראה ותודו שאתם תוצרי גילוי עריות. בבקשה אל תנסו לתרץ ולמצוא תילי תילים של הסברים ופרשנויות מפולפלים, מצוצים מהאצבע (כפי שמעלים הבריאתנים וספרי "מדע פופולרי" מפוקפקים - הנמכרים כלחמניות טריות בדוכני ספרי הגות יהודית). האבולוציה מספקת הסבר פשוט  ומוכח, ללא כל פילפולים.

 

 

 

תוספת עריכה: כפי שקרה בעבר, הקליפים מיוטיוב מוּסרים משום מה לאחר זמן.

היום זה כבר קרה פעמיים. לכן, הוספתי קישוריות, למקרה ויעלמו פעם נוספת.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 20/4/2012 07:51   בקטגוריות אבולוציה, גילוי עריות, אלוהים, אמונה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה, גנטיקה, חברה, חומר למחשבה, חיים, לוגיקה, מדע, מיתוסים, סובייקטיביות, פילוסופיה, צנזורה דתית, תרבות, ביקורת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-23/4/2012 11:23
 



לדף הבא
דפים:  

124,864
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)